יומנים > יומן - מלא 16/04/1961

{P001} {0173-40} 16.4.61, יום א' ¯.ישיבת הממשלה נדחתה לפי בקשתי למחרת לרגל הלווית יבנאלי ¯.בתשע בבוקר הגעתי לבית הוועד הפועל ששם הועמד ארונו של יבנאלי ¯,נתאסף קהל רב, ובתוכו ותיקי התנועה. הספידו קצרות: בקר בשם ההסתדרות ¯.אנכי ויצחק טבנקין. הלוויה נתה אז לכנרת - מקום קבורתו ¯לאט לאט נעלמים ותיקי התנועה ומהולליה. נפגשתי עם יבנאלי תחילה ¯ביבנאלי כשעבדתי בסג'רה. זה היה כחמש שנים לפני מסעו לתימן (1912). נפגשנו ¯שוב בגדודים בתל אל כביר. הגיע לידי הקובץ "בעבודה" שבו היה מאמרו של ¯ברל "לקראת הימים הבאים". ראינו שדעותינו דומות מיד והלכתי ליבנאלי ואמרתי ¯.לו למה לא נתאחד {0173-41} ¯,אמר לי - נלך לברל. הלכנו לברל. ברל קיבל הדבר בקצת ספקנות, אבל הסכים ¯ומציע פגישה מצומצמת עם אחדים מאנשי הפה"צ שהתנדבו לגדודים בניגוד להחלטת ¯המפלגה. אחד מהם היה שקולניק (אשכול). כנסנו באהלו כעשרה חברים - נדמה לי ¯גם בן צבי היה שם, ודיברתי על איחוד, הוסכם לערוך אספה פומבית. הרצאתי באספה על איחוד כולל ומלא. הרעיון התפשט כלהכבה. ברל ניסה מצע וכשחזרנו ¯לארץ ¯.חתמו עליה: ברל, יבנאלי, רמז, טבנקין (בלתי מפלגתיים), בן צבי ואנכי ¯כך נולדה אה"ע. פניתי לשפרינצק וקיימתי אתו שיחה שנמשכה כשש שעות תחילה ¯.'ניסה לתת לי נימוקים מעשיים: פוע"צ הם נגד עברית, דוגמטים וכו ¯כשסתרתי כל טענותיו אמר לי" לנו יש סגנון שלנו, לא נוכל לוותר עליו. יש ¯.הבדלים בינינו בסגנון, והסגנון חשוב... נסתתמו טענותי ¯אשכול שנתן תחילה יד לאיחוד נסוג תחת לחץ חבריו, אבל שלמה לביא ¯ובן ציון ישראלי עזבו את הפה"צ ונצטרפו לאה"ע זה היה בשנת 1919. כעבור ¯11 שנה, הודות ביחוד ליוסף אהרונוביץ קם האיחוד בין אה"ע והפה"צ וקמה ¯.מפלגת פועלי א"י ¯,איחוד זה הכשיר ההגמוניה של תנועת הפועלים בישוב ובתנועה הציונית ¯-ובשנת 1933 נסעתי בפעם הראשונה והיחידה לנהל מלחמת הבחירות לקונגרס הציוני ¯.ובאנו לקונגרס כסיעה הגדולה ביותר בציוניות ¯Rafael Rogelio Tristani בארבע אה"צ בא לבקרנו שגריר ארגנטינה - ¯.שהגיש כתב האמנתו בסוף דיצמבר 1960 לאחר ישוב הסכסוך בעקבות חטיפת אייכמן {0173-42} ¯קטולי, לאומי, אינו רואה בעין יפה זיקת יהודי ארגנטינה לישראל - אולם ¯.בשיחתי אתו לא הביע דעה זו ¯אחריו בא אצלי ההיסטוריון טרוור הופר. למהראהו הצעיר, אם כי - ¯הוא בן 46, פיקח, שאלתיו אם דבר שידר בספרו על תקומתו ונפילתו של שלטון ¯הנאצים על גנרלים גרמנים שפנו לאנגליה נגד הכניסה לאוסטריה וציחוסלובקיה ¯למען הפלת משטרו של היטלר נכונים. אמר שפנה פון קלייסט בשנת 1936 באזהרה ¯ולא שמעו לו. לדבריו היו יודעי היסטוריה נגד פיוס, בורים בהיסטוריה נגד ¯)פיוס. סיפרתי לו על פגישתי עם צ'מברליין בראשית 1939 (יחד עם וייצמן ווייז ¯.שבו אמר צ'מברליין שרצה להרוויח זמן, כי אנגליה לא היתה מזוינת טרוור רופר סבור שזו היתה רציונליזציה [[קשה לקריא]] דין. סיפרתי לו אז על ¯פגישה ¯קודמת עם אוסטן צמברליין בארוחת צהרים בבית בפי (דוגדייל), יחד עם ויצמן ¯בימי הסכסוך של חבש, ודיברנו נגד מוסוליני. אוסטן אמר: מוסוליני הוא גנטלמן ¯.ולא יאמר דבר שקר... שאלתיו לדעתו על מאמרו של קרוסמן נגד משפט אייכמן ¯.אמר שבאנגליה קוראים לו רובל-קרוסכן. הוא הילל מאוד את מקמילן ¯,אחריו בא אצלי לורד ריבנקהד - בנו של סמיט הידוע. עשה רושם עגום - ¯.חסוי] הוא כותב ביוגרפיות של אביו ושל אישים אחרים[