יומנים > יומן - מלא 16/05/1949

{P001} {0048-28} 16.5.49, יום ב', יז' אייר

משלחת הגליל. חוששים "לפשרה" עט הסורים, ומשקים אחרים כפר סולד, שמיר ודרדרה נמצאים במצב קשה. בדרדרה יש 60 איש, 50 איש מוחזקים ע"י הצבא. יש להחיש כביש משגב עם ומרה. צריך לעלות 43 אלף ל"י, 12 ק"מ. קה"ק נותנת שליש, ב- 14 משקים אין טלפונים, זה יעלה 14 אלף ל"י, המשקים משתתפים באלפים, קה"ק והסוכנות 3000, משרד הבטחון 3000, רמז הבטיח 6000, יש להתחיל ביבוש החולה.

28 נקודות בגליל העליון המזרחי יוכלו לקלוט 100 עולים כעובדים. יש להעמיד מחנה אחד בחלסה ומחנה בראש פינה. אמרתי להם שאל יחששו "לפשרות" = עמדתנו שעל הסורים לפנות כל שעל אדמתנו. לא אקח על עצמי כל דאגות הגה. .. בענין חיל הספר אנו מטפלים.

- בא ג. זק, התחילו להקים בית לדוגמא באבו כביר: חדר של 5*3,2, בתוכו מקלחת ופינת בישול, בית הכסא בחוץ, זה יעלה בערך 250 ל"י.התחילו בנסיון, זה יהיה בלי טיח בחוץ ובפנים.

- בא אצלי בן ארצי. אמרתי לו שלאחר עיון נוסף הגעתי למסקנה הפוכה - יש הכרה במומחים מחו"ל, למרות הנזק הפוליטי. אין לנו צבא, היו לנו רק לוחמים, ולא נקים צבא בלי מומחים. ב-א. מעיר על חומר הבטחון הפנימי של אנשינו באמריקא. ה- .F.B.J חושד ביהודים שמעבירים ידיעות לישראל וישראל לרוסים, בדואר הדיפלומטי מעבירים אצלנו גרבי ניילון, ספרים ומכתבים פרטיים ודולרים - וזה אסור. אנשי חמד שלנו עובדים עם אנשי מדע באמריקא שעוקבים אחריהם. אין זהירות. ב.א. סבור שמשרד הבטחון אינו מסודר. זהו עקב אחילס. דרושים שני מזכירים - לכספים וליחסי צבור, וחייל (שלא יוכל המטה להגיד זה - {0048-29} אי אפשר. דרושים 4 אגפים: 1) פיננסי, לתקציב, לחשבונות, לבקורת חשבונות בכל הצבא, 2) קניות ורכש, 3) שי צבאי בחו"ל, 4) פיקוח צבאי. פיקוח של המטה לא יעיל - כי אחד מחפה על השני.

- לנדוי - רוצה הצהרות ויחם חדש. רוצה לרכז מוסדו בארץ. אינו רוצה תמיכה כספית - אלא מוסרית, שיהודי דרום אפריקא ידעו שהממשלה רואה אותו בעין יפה.

- באחת עשרה וחצי ועד הבטחון.

- בארבע פגישה עם קפלן, שרייבר, ליטבק, יעקב ופרי. עד סוף יוני מן ההכרח לשלם חובות 4 מיליון, תקציב (החל מאפריל) 10.75 מיליון, נתקבל 5.585 מיליון, היתרה הדרושה היא 9.165.000 ל"י מזה דרוש סכום דרוש בתאריכים: מיד 1,2 מיליון, ב- 22.5.49 - 1,8 מיליון, 12 ליוני 1,5 ב- 8 ליוני 1,5, 16 ליוני 1,5, 23 ליוני 1,665, ס"ה 9.165.000.

חייבים היום 713.000 ל"י - בעד אפריל, לחיילים חייבים 650.000 ל"י, יקבלו היום 900.000, מזה ישלם 200.000 למשפחות, 30.000 לחייל.

במשך מאי - עד 13 בחודש שוחררו 6.728 חיילים, שולם להם 159.007 ל"י.

תקציב אפריל 3.969.100 ל"י, מאי 3.274.900, יוני 2.841.000 (בתקציב החדש של הסוכנות הכניסו 7,5 מיליון ל"י, גבית חוב מהממשלת, 5 מיליון מקה"ק, 14 מיליון הלוואה בעזרת הממשלה, ס"ה 26,5 מיליון).

- תקן ותקציב שרות הבטחון (לפי המלצות יזרעאלי, ושלוח) התקן הנדרש ע"י ראש השרות (בלי עוברים אזרחיים וסוכנים) הוא 485. הצעתם 370 איש, לא בצבא אלא במשרד העבודה, כוללת גם יחידת ביצוע מיוחדת (30 איש) והמנגנון הטכני של חוקרים, מאזינים וכו'. התקציב המשוער 370*60 ל"י לחודש = 22.000.

{0048-30} ראש השרות דרש עוד תקציב לפעולות 18000. מזח: מחץ 8000, ר"ן 5000, אירופה 3000, ארה"ב 1000, מכון 1000.

מציעים לאשר בינתיים לחדשי אפריל-יוני סכום של 45.000 ולבדוק הצרכים אחר כך.

- אה"צ עליתי לירושלים.

- בררתי עם דיין המצב. נציגי עבה"י (פירחן ותל) מאוכזבים ומרי נפש, כי מכל הסידורים עד עכשיו הרוויחו רק היהודים: תיקון הקווים, קבלת הרכבת (וכניסת למשולש? זאת קיבלו מהעיראקים). גם התרגזות אנשי תול כרם וקלקיליה ושאר תושבי המשולש מפחידה אותם והם יותר קשים עכשיו במו"מ. המלך גם מאוכזב מתשובתו של משה על הצעת השלום. ולכן הענינים יגעים. למעשה עומדים על הפרק רק שני ענינים: לטרון והדרך להר הצופים. ביום החמישי יבואו תשובה.

בידי משה יש אמצעי לחץ - לפי המפה המוסכמת האחרונה הכפר לטרון ודיר איוב נמצא בשטח הפקר, ומותר עליו לירות בתושבים אם הם לא עוזבים המקום.

אדמות תל כרם וקלקיליה נמצאות ברובן הגדול ברשותנו ומשה מציע להעביר אנשי טירה וקלנסווה שמה. לפי החוזה אין להם זכות לאדמות אלה, כי הזכיות הובטחו רק לכפרים שעברו אלינו.

משה. מהלל את הלגיונרים - שמתנהגים כהוגן, מקיימים הסכם אף אם הוא לרעתם ומדברים אמת. כשנצטרכו להעיד בפני ועדת או"מ - היו נזהרים באמת, גם אם זו היתה לרעתם.

- שוחחתי עם ברט על המיזוג באמריקא. בוועדה שקבענו היו שלוש הצעות: שלח - על קואורדינציה, של סיגל על פדרציה, של ברוך על מיזוג, היא עומדת על שלה, {0048-31} כי היא מפחדת מאנשי המפלגה הוותיקים, שאין להם פרסטיז'ה וזרים ליהדות האמריקנית וחוסמים בפועל הדרך לנוער ולעם. אם היינו מוצאים מנהיג חדש- היתה מסכימה למיזוג. מי המנהיג האפשרי? מציע ז"מס הלר. שאלתי אם הלר נצטרף מתוך סיבה חיצונית או בהכרח. היא חוששת שרק מתוך אמביציה, כי אינו אוהב את סילוור וגם הפרוגרסיבי'ם משום מה לא רואים בו מנהיגם. אמרתי לה שאילו הייתי בטוח בכנותו האמביציוזיות לא היתה מענינת אותי, אבל אין למנות מנהיג - שעלול להיות המחנך של התנועה - אם אין בטוחים בנאמנותו הרעיונית והמוסרית. הציעה את חיים גרינברג והודיעה שאם חיים יקבל על עצמו - היא מוכנה להצטרף למיזוג.

- דיברתי אחר כך עם חיים. הוא לא דחה ההצעה. אמרתי לו שניתן לו איש או אנשים אחדים מהארץ לעזרה, ונקים המיזוג בהיות גולדה באמריקא, ונשתמש בכנוס של 20 ליוני (כנוס האינטלקטואליים שיכנס הלר) כאקט ראשון של התרחבות והסתערות לכיבוש העם. מהכינוס תצא קריאה לאינטלגנציה ולנוער. תהית שיחה עם מנהיגי היוניונים לאסוף חמשה מיליונים דולר לשנה בשביל קרן ברל - לפעולה החינוכית והפוליטית של תנועת הפועלים בארץ. גם התנועה באמריקא תקבל עזרה.