יומנים > יומן - מלא 16/05/1950

{P001} {0190-66} כט' אייר, 16.5.50 יום ג' בא אצלי פרבר, מ"אנשי הכלכלי", רוצה לעמוד לרשות הממשלה. עבד אצל הממשלה הסובייטית בחו"ל (עזב רוסיה בשנת 1918) כיועץ. בארץ הוא מספק חמר גלם לבתי-חרושת, הוא מומחה לממון, לפי דבריו. בא בדברים עם הסוחרים. מנהל האגודה המאוחדת להספקת התעשיה, מקים בחיפה בשותפות עם סו"ב בית-חרושת לצמר, זכוכית. מציע להקים מועצה של אנשי הון ומסחר. יש להבחין בין מגבית ובין השקעות, יש לדבר למשקיעים בשפה מיוחדת. {0190-67} דבר עם קפלן. מכיר קפלן היטב, אבל לסורחרים יש אמון רק ברה"מ. יש יחס טוב לווינברג הממונה על מטבע חוץ במשרד האוצר. יש יחס טוב לגולדה - כי היא מקבל ת אנשים ומדברת אתם. המועצה המוצעץ ע"י רה"מ. יש פקידים במשרדים שונים שאינים מבינים בעניני מסחר. ויש סוחרים שיוכלו ליעץ. מי הם הסוחרים? כלום מועצה כזו לא תבא - כי אלה שלא יהיו במועצה יתרעמו ויאמרו שלאה הם חנפים? ביקשתי ממנו רשימה של אנשים מחוגים שונים ואבחן אז הצעתו. בירור עם היועץ המשפטי ועוזרו ידין על חוק האזרחות. הוא מציע חוק אחד - גם לעולים וגם לאחרים. הצעתי להכין חוק מיוחד בשם "חוק השבות" (לא חוק קיבוץ גליות) שיקבע זכותו של כל יהודי לעלות לארץ בהתאם לחוק, לשר העליה תהיה הרשות לסרב רשיון לחולים מסוגים מסוימים, לפשעים ולמסכני בטחון המדינה. לבלתי יהודים רשיון לפי ראות עיני שר העליה. חוק מיוחד על אזרחות שיקבע: כל נתיני א"י שנפקדו במפקד ויש להם תעודה - הם אזרחי ישראל. כל יהודי שעלה ארצה לפי חוק השבות. כל אחד - לאחר שישב חמש שנים בארץ ויורשה להתאזרח. סידרתי עם זיאמה לכנס אנשי העיר והמושבה שלנו בשבת הבאה בחיפה לגייס אנשים לחלוץ. בא אצלי יעקב הרצוג בשלשה דברים: א) הרב מיימון מציע להוסיף לחג החללים (הוצאת גוף חייל מקברו) שהביצוע חל על שר- הבטחון לאחר התיעצות עם שר הדתות. חוק זה ניסחתי מתוך הסכמתו של הרב הצבאי גורן, והוא נמסר לכנסת, וקשה לי עכשיו להכניס בו תיקון שהוא בעצם מיותר מבחינה דתית. {0190-68} 2) על בינאום ירושלם כדאי שאכתוב לאבן. משלחתנו מקודם היתה יותר מדי בטוחה שהצעת בנאום לא תתקבל כי לא לקחה בחשבון הגורמים האירציונליים. עכשיו המשלחת ואבן בראשה יותר מדי מושפעים מלך רוח של או"ם, אבל יש קושי שאפנה לאבן שעובד מטעם משרד החוץ. ג) סבור שהקשיים שיש לנו בהשגת נשק מאמריקא אף הם נעוצים בתעמולה הקטולית נגדנו, והוא מציע שאסע לאמריקא להעמיד דעת הקהל היהודית על חשיבות ירושלם. איני רואה אפשרות - וגם צורך - לנסיעה למטרה זו. אה"צ ישיבה ראשונה על המוסד לתיאום. גולדה ושפירא נעדרו מטעמים מקריים. לפי הצעתי יעמדו בישיבה המיסדת שתתכנס בי"ב סיוון (28 למאי) בת"א לדיון תיכנון (אשכול), תקציב לפיתוח (קפלן) ארגון הפעולה - אנכי. ישיבה עם אשכול וקפלן על כספי המגבית בחו"ל שניתנים לבטחון. הסכמתי שקפלן יחזיר להם הסכומים בתלתי אם הכסף במטבע חוץ ישמר לרכש, וספיר יסכים לסידור זה. בערב וויכוח בכנסת על מוסד התיאום.