יומנים > יומן - מלא 29/10/1948

 29.10.48, יום ו', כ' תשרי תש"ט

הפעולה בצפון, מודיעים, מתפתחת לפי התכנית. מירון ספסף וגוש חלב בידינו פליכס מבריק מציחיה: שולם עד היום 7.633.000, עלי לשלם כעת עבור מיליון וחצי TRACERS עוד 208.500, ועבור 13 מנועי יורקים סך 93.600, עבור בתי היצור נחוצים מיד לפחות 100,000, ומכינים חשבונות נוספים בנידון זה. לפי הערכתי יתחי תשלומין עבור יורקים לפי הספקות סביב ל15- בנובמבר. - תצטרכו להיות מוכנים להחז לפני 30 בנובמבר 5« מיליון לפחות. סכום זה לא כולל התשלום עבור החצי השני של היורקים". - שאול נפגש אמש עם שייב. זה מבטיח שבכל הכנות רוצים לחזור לליגליות. רצה ברנדו הפתיע אותם והכה יותר מממשלת ישראל. היתה בתוכה קבוצה שסרבה לשוב לליגליות אבל סרב לגלות שמות חברי הידועים לו, אבל נשבע שאינו יודע מי רצח ברנדוט. - הוא תמים אם הוא סבור שנאמין לו. - חטיבה ז' תוקפת בעבר המזרחי וחטיבה 9 (עודד) במערב. זו נתקלת בקשיים. - בא אצלי Paula. morawets, מזכיר המועצה של יהודי אבסטרליה. מועצה זו מוכרת ע"י הממשלה, כדוגמת "הבורד" בלונדון. יש 35-40 אלף יחודים באבסטרליה, בערים. רק ע"י מלבורן ישוב חקלאי יהודי קטן, נוסד ע"י יהודי פולין, שאף הוא מתר והולך. אין כמעט אנטי-ציונים ביהודי אבסטרליה. רוצים לעזור - לא יכולים כמובן לשלוח נשק ולוחמים, אבל מוכנים לשלוח אנשי מדע, משקיעי הון וחלוצים. מורביץ בעצמו 

שייך לליבור ורוצה לדעת כיצד ניישם קפיטליזם וסוציאליזם בארץ. אמרתי לו שבתקופה הקרובה - 10-15 שנה - המשימה העקרית עליה והתישבות, בשטח המשטר הכלכלי הגברת מש הפועלים בכפר ובעיר והתישבות עובדת ויחד עם זאת עיבוד הון פרטי לבנין התע והמלאכה ושאר ענפי המשק. הדבר יתכן - כאשר נתכן עד עכשיו. הסברתי לו הצורך בחלו עבודה וחלוצי מדע והון. הממשלה באבסטרליה מתיחסת בידידות ורוצה להכיר בממשלת ישראל, אבל לונדון עיכבה. אווט וראש הממשלה צ'יפלי (מי שהיה נהג קטרים) הם קטול אבל לא אדוקים, ועומדים לימינו. - מורביץ נוסע מפה לועידת מנהלי הגוינט שמתכנסת בפריס 15 לנובמבר. - בעשר טלפון לי יגאל שחטיבה ז' מצליחה והגיעה כבר מעבר לגוש וספסף ומתקרב לסעסע. כוחותיו של קאוקצי נסוגים. אמרתי לו שיש להצטער על כך שהפעולה חלה ביום הדיון וההחלטה במועצת הבטחון, ושבכל אופן יש להצניע עד כמה שאפשר הפעולה עד עת מצוא. . - פנקס: מברר שאלת הוועד למען משפחת החייל. הרכבה לפי החלטת ועד הבטחון: 3 נציגים של הממשלה (בטחון, סעד ואוצר), 3 נשים (ב"כ הוועדה הארצית של נשי החיי 9 נציגי המפלגות (כהרכב ועדות מועצת המדינה). מהמפלגות אלישבע קפלן ושטנר (מפא" אחד מפם,שושנה רפופורט (רוויז.), מנחם פיצון (ספרדי), לפימן - לווינסון (צ"כ), אברהם גולדרט (פאי), אברהם כהן (תימני), יהודי אלינסון (מזרחי). מנשי החיילים: צפורה לסקוב, לאה ברלינסקי (רעננה) וחיה שנבל (ת"א), ממלאת מקום גב' עדה אלדנרט. חסרים רק נציגי הממשלה. יש עוד מחלוקת עם ג. לובינסקי על השם. לובינסקי מציע: הנהלת הקרן למען משפחת החייל והחייל הנכה, ועד הבטחון דורש: הועד הצבורי למען משפחת החייל. - מורגנטוי בא להתפרד. מסרתי לו סקירה קצרה על פעולת אביו בימי המלחמה הראשונה הוא נתן לי העתק המברק ששלח הבוקר לטרומן נגד "ההצעה האנגלו-סינית בענין הסנקצ הוא מפליג הלילה בסקיימסטר שלנו לפריס. 

- ישיבת ועד הבטחון - לגמר הבירור בענין פלמ"ח. - ד"ר וולך, מהספריה הלאומית, נתמנה לעוזר ללב בארכיון של הצבא. לב הפסיק עבודה של דר וולך ב22- לח"ז. תפקידו של דר. וולך היה לנהל המחלקה ההיסטוריו-גרפית המדעית(איסוף חומר דוקומנטרי וניצולו וסידורו). וולך היה גם צריך להיות לפי סגנו של לב, - אהוד על הבריגדה בציחיה. יש לשכת גיוס ממשרד הבריחה מורכבת ממיכאל התטר(חוליו ציכי, ומעוזרים מקומיים. יש החלטה שכל איש בגיל גיוס שרוצה לעלות פונה ללשכה זו קצינים ציכיים יהודים שאינם בשרות פעיל פנו עוד ביוני ללשכת הגיוס בהצעה להקים בריגדה. הלשכה הפנתה אותם לאהוד. באו לאהוד והגידו שהם יכלים לגייס 3000 איש למ בארץ. אחרי המלחמה ישובו לציכיה. אהוד ענה שלא מעונינים בכך )מחוץ למומחים) אל בעולים. נראה היה שזה מתחסל - כי לא רצו להתחייב להשאר בארץ. קבוצה זו היו בה ש סוגים: אנשים שרצו לעזוב ציחיה, וקצין רזרבי אסור לו לעזוב. היה סוג שני - קומוניסטים, שרצו להגשים קומוניזם בארץ (כי בציחיה יש אנטישמיות ועוד כאלה). בציחיה אין יבסקים. - לאחר כך כשהחלו לטפל בפרג בקורסים שונים (ע"י מוסד הגיוס) נתאספו כארבע מאות איש לאימונים, עד שבא רשף והגדיל הגיוס וצרף אנשים אלה לג ועכשיו ישכ1450- איש מאלה כ500- נמצאים במחנה כבר חדשיים וחצי ואחרים - כחודש. סוחיר, קצין ציכי (גוי) - קומיניסט) ושרטא מהנדס (היה אפסנאי בצבא הציחי) - הרא הוא ראש המאמנים של בחורינו) באו ארצה לראות מה דרוש, סוחור - לברר דרכי האימון שרטא - דרכי הקליטה, ביחוד בשביל בעלי המשפחה. סוחור חזר מהארץ בהתלהבות רבה מהצבא. רוח קרבית ונכונות להקרבה מעט משמעת, מעט אימון יסודי. הם מנצחים - א. מ שמוכרחים לנצח, ב. מפני שעולים באינטלגנטיות, אבל לא מפני שהם מאומנים יותר. (הערכה קרובה לאמת, בהגזמה לטובתנו במקצת). יעקב סלומון (ממוצא הונגרי, מפ"מ) ה הבריגדה - רשף מינה אותו, הוא עכשיו בארץ. (בא הנה עם אהוד וחוזר אתו ביום ד' הבא. הבריגדה היא על חשבוננו. כלכלה - בערך גרוש וחצי ליום. הנהלת הבריגדה - 100 לא"י לחודש. אין שחר, לדברי אהוד, שזוהי בריגדה קומוניסטית ומזימה של קומינ רובם של אנשי הבריגדה - האנשים הרוצים לברוח מציחיה. 

- החוב לציחיה סודר כולו - קפלן העביר כל הכסף לפרג. - ישיבת מטה. צבאנו נכנס לקוביבה (ע"י לכיש) ודוימה שנתרוקנו. בצפון פוצצנו סעסע ותרשיחה, וצבאנו מתקרב. יתכן שהוא כבר בסעסע (רבע לפני 18). על התביעה של מפקחי אום בשתים עשרה להפסיק אש באחת ולסגת לעמדות שלפני 21 לאוקטובר - ענינו לפי עצתי שכל זמן שמנרה בסכנה, ואו"מ לא הכריחה זה שבוע את קאוקצי לפנות המשלטי שתפס - אין אנו יכלים להפסיק פעולתנו. הפטרולים שלנו הגיע קילומטר מצפון מגדל - מבלי להיתקל בכל התנגדות, אולם במקום יש פרדסים ויתכן שיש מארבים. הלילה אולי נכנס למגדל. - המצרים דורשים מאנשי חברון - מצרים ולגיון - לכבוש בית גוברין. הלגיון ענה בשלילה. בפלוגה יש למצרים 120 טרי-טונרס - ומנסים לשחרר להם דרך. המייגור השבוי בבאר שבע, לאחר ששמע תיאור המצב, הביע דעתו שהצבא המצרי אינו עוד התפלא שהמצרים לא קראו מיד חזרה את כל צבאותיהם. כששמע שנוקרשי הלך לעבדאלה, צעק: היכן הגאווה הלאומית שלנו. ונעתר לכתוב כרוז לצבא המצרי. - נפרקה גם אניה שיש בה 300 טון ט.נ.ט. (באניה שניה 6 סירות וחלקי חילוף לאוויר