יומנים > יומן - מלא 29/11/1948

 29.11.48

יגאל וראובן -נתקיימה פגישת משה וטל בארמון הנציב. לכל אחד ארבעה קצינים ותריסר משקיפי או"מ וקונסולים. הפגישה ידידותית. לדעת משה מוכן טל לוויתורים מרחיקי לכת. מוכן לדון על לטרון. משה אמר שמוכן לשמוע על לטרון, אבל לדון לא. טל מוכן להחליף רובע היהודים בעיר העתיקה בקטמון. טל הודיע שהוא מוסמך לדון על שטח רמאלה, בית גאלה ולטרון. הגיעו להסכם על הפסקת אש כנה ויעילה בשטח ירושלים (רמאלה-בית גאלה-לטרון). תנאי לכך שיירא אחת לשבועיים לאוניוורסיטה - עם מזון והחלפת הפרסונל למחצה (באופן שהפרסונל יתחלף במשך חודש). קרלסון הציע ועדה של טל ודיין וקרלסון לדון על הפרת הפוגה. משה התנגד ודרש דיון ישר בין טל ודיין. משה שאל טל אם הוא מוכן להתקשר ישר - ויסדר קו טליפוני. טל ענה שהסכים . הוסכם שיהיה קשר טלפוני ישר לבירור. משה עורר שאלת ולז'ה, רותיר, שרפה, בית צפפא שנתרוקנו על ידי יושביהם, אם אש תיפסק - ישובו הפלחים. טל ענה שאינו יודע מי יושב שם. הסכם שועדה של או"מ ושני הצדדים יבדקו היכן יושב מי? בתנאי שלא תתחיל "חטיפה" של משלטים, משה גם הציע שיסכים לחזרת הפלחים לכפרים אלו - בתנאי שהרכבת תעלה לירושלם. טל הופתע ואמר שעליו להתיעץ. טל הציע שיהיה חופש תנועה לשני הצדדים בכביש לטרון - ליהודים לירושלם, לעבר הירדן רמאלה - לטרון.

מחר יחתמו על הדברים המוסכמים: הפסקת אש יעילה, קו טליפוני ישיר, שירות לאוניוורסיטה. טל ביקש חשמל לעיר העתיקה ועוד - יפגשו ביום ג' לחתום על המוסכם וידונו על השאר.

אמש דובר עם משה שההסכם יחול על השטח עד שער הגאי ולא עד לטרון. לטרון ישמש לחץ לסידורים נוספים. בלטרון אין שאלה של חופש תנועה אלא של שטח. הצעתי שמשה יפגש עם טל לחוד - וידונו על רכבת, שיך גראח ולטרון, ואם זה יסתדר נפתרה שאלת ירושלם.

- באשר לפלוג'ה - ריילי דחה ההנחות שלנו שהשיירא אינה תקדים, והוא יכל לשלוח כמה שירצה ואין קשר בין שיירא ובין מו"מ. סיכמנו שיש לעמוד על כך שרק שיירא אחת, ואם לא מו"מ (אין הוא חייב להביא לידי כך) - אנו שומרים על חופש פעולה. 

ביררנו סכנות וסיכונים של קרבות. יש הכרח להגביר מיד כוחנו בתותחים ומטוסי קרב. הערבים למטיסים - יוגוסלוויה. אמרתי לשאול שנעביר דרך בולגריה, אם גם זה יעלה לנו בעוד 10000 $.

תותחים עומדים לבוא: 12 מרגמות של 120 מ"מ (עומדים להעמיס אותם), 12 ת. אנטי טנקים 47 מ"מ, 12 ת. א.ט. 50 מ"מ. 4000 פגוזים למרגמות, לתותחים 2000 פגוזים לכ"א אם הכל יהיה בסדר יהיו פה בעוד שבועיים.

- זיוו-אב: קבענו סעיפי עבודתו העיקריים וסידורים ראשונים: תפקיד - הפיסקה ראשונה ב"הגדרת תפקיד", דרכי ביצוע - אישרתי לע"ע סעיפים א',ב,ה, חלק מט' (רדיו לצבא) וארגון קשר עם עתונות בעולם. יהיה לו חדר על ידי אבל משרד באסתר המלכה. יקבל 4 חדרים דורש משכורת של דרגא יא. יקבל ייצוג צבאי מדורי. על קבלת עובדים ידבר עם יוסף יזרעאלי, ילבש צבאית, אבל יהיה איש ציווילי - כמשה פרלמן.

- חי וקירשנר פינקס וליגון - על שתי הדקוטות. השלטון בדרום אפריקא דורש אותן, ליגון מציע לשלוח אותם לאמסטרדם ולסדר את מכירתן ולהעביר אח"כ הנה - יוסיפו עוד 3 דקוטות.

- משלחת של 9 חברים מהתיכון. לרמת הכובש יורים "בכל יום וכל היום". הגבול - גדר הבתים. בימי ההפוגה תפסו הערבים הכרם של רמת הכובש והברכה, מצד מזרח - גן הירקות. העמדה של הערבים 500 מטר מחצר המשק מזרחית צפונית. כל השטח האינטנסיבי הוא מחוץ למשק. הרפת היו צריכים להוציא לכפר סבא. מצב הלול יותר טוב, הילדים הוצאו עוד ב- 14למאי, - גם כפר הס (מצפון) באותו המצב, הגברים במשלטים - לא יכלים לעבוד, ולא לשמור, רבו הגנבות, מתאוננים שהשמירה על משקי החזית היא בידי הצבא ואין לו די כוח.

אמרתי להם שיש ברצוננו להעתיק גבול המדינה מזרחה, אבל זה תלוי בכמה גורמים וששיקולים על החזית יש לשמור, ונעשים עכשיו שנויים ביחסי חי"מ וחי"ש, על הכפר פנימה צריכים לשמור האזרחים. מסרתי להם קצת על המעמסה הכספית ודוחק כוח האדם, ושעליהם להתאזר בסבלנות. 

- כוחות האויב (לפי הרצוג)

כוח קאוקצי - 1500 איש, 4 גדודים. בגליל מזרחי - 9 גדודים סוריים, 12000 איש, ידיעה על גיוס 5000 נוספים.. עיראקים - (מואדי מילת עד בית נבאלה) 12 גדודים סדירים, 4 גדודים מקומיים, 100 משורינים, 50 תותחים, 15,000 איש. גדוד אחד ירד לבית לחם. הלגיון: 8 גדודים קטנים ממוכנים ופלוגות משמר. באיזור בית לחם כ- 1000 איש. פיקוד כמעט כולו אנגלי. מצרים - 2500 נוצרים בפלוגה. באיזור בית לחם יש למצרים ולנספחים אליהם כ- 2000 איש. יש התארגנות והתבצרות מחודשת בקו עזה - רפיח עסלוג, עד 11 גדודים עם מלואים נוסף לתותחים ולשריון. האוויריה של עיראק מבוססת באלמאז ע"י דמשק. אווירית מצרית מטיסה אספקה לבית לחם ופלוגה.

- אה"צ : ראובן לאחר הפגישה עם ריילי. הוא ויגאל מצאו שריילי צדק כי המכתב אליו נוסח לא לפי מברקי, אלא שיסכימו לשיירא בתנאי שיתחיל מו"מ. לקחו המכתב ההוא חזרה ונתנו לו מכתב בהתאם למברקי. עורר ענין באר שבע וריתוק הכוחות - אבל מבין עמדתנו השלילית ויבאר זאת לבונץ, וויז'יה אז הציע שהמצרים יפגשו עם היהודים כאשר בירושלם - ויגאל ענה על כך בחיוב. 

- דן בן-דוד מתאונן שלא מספיקים ציוד, כלי-רכב ואין להם אפשרות להתקדם. אינו מקבל כוח אדם נוסף, אפילו במקום הנפגעים. אין לו נשק כבד - כל זה הולך לחטיבה 8. הוא סבור שיש להשתמש בשביל חי"מ בתחבורה של סוסים ופרדים. אלה טובים בשביל צבא סטטי הכרחי לדעתו שבכל גדוד צריכה להיות מחלקה אנטי-אווירית. אפשר להשתמש בבזות למטרה אנטי אווירית. חטיבה תשע לא תצלח לשום דבר, יש לקחת אנשיה להכניס אותם לחטיבות אחרות. יש המון קצינים בצבא שלא יצלחו ואינם עושים כלום ומקבלים משכורת. משה צדוק אינו יודע עבודתו.

- נטע: אריזה וקטיף - לא משחררים הפועלים המקצועיים. מציע להרשות לחיילים במקום המצאם לעבוד בקטיף בהתנדבות. - תובע עזרה לדירה על "החלמה". אמרתי שאמנה ועדה שתעריך כמה מגיע לה בעד הבית. 

- ישיבת המטה. צדוק: מספר המרותקים עד גיל 30 גדול ממה שחשבו. עד 7 לדצמבר יהיה דו"ח מפורט. מחר תתקיים ישיבת ועדת השרים המעונינים לברר נקודות העיקריות בבעית כוח אדם. ביום הששי יגיש צדוק מספרים על שחרור אבות של 4 ילדים ומעלה, בינתיים משחררים בלתי מתאימים מבחינת בריאות (150 איש). לקטיף שוחררו כ- 180 אורזים ונגרים. לפני חדשיים דרש אשכול 450, זה הובטח. אתמול דרש בדר 800 איש. זה אי אפשר (?!). חיילים במקומות יעבדו. התותחנים מוכנים לתת 250 איש. צדוק מציע ששכר העבודה יקבל הצבא. - כיצד יעבוד החייל אז? שכר העבודה הוא 1,6 - 2 לא"י ליום. הכרחית ועדה של שלשה - מטה, משרד בטחון מרכז חקלאי - לקבוע גורל שכר הקטיף - אם החייל יקבל כל חלקו או הגדוד או הצבא יקבל כל השכר או חלקו.

בשקם יש 1000 איש, במטה 150. השרות הזה מכין הרהיטים והקומקומים והמיחמים לשקם. זה עולה רק 30% מהמחיר בשוק הפרטי (האמנם?) יגאל מבחין בין שקם בבסיסים ערפיים (בת"א, בקריה וכדומה) ובין שקם במשלטים. - החלט שוועדה תבחן כל הדבר.

- יגאל, יעקב שאול וראובן: יחידת חבלה בחו"ל, תמנה 15 - 20 איש תהיה כפופה לאיש בחו"ל. לדעת שאול דרוש לה בסיס בארץ, בחיל הים. המפקד בחו"ל יהיה כפוף לדעת ראובן, ששאול מסכים לה כעת, למנהל החקר. ההכרעה האחרונה בחו"ל תהיה בידי קוזלובסקי. ק-סקי מסכים בתנאי שיהיה אדם בארץ שיתיעץ אתו.

לדעתי עלינו לפתוח שרות החקר בכל הארצות ולחבל כל הנסיונות של אויבינו להזדיין או לבנות תוצרת זיון. יש לנו יתרון על גבי אויבינו - פיזורינו ועלינו לנצל זאת. משרד החוץ צריך לעשות זאת - והצבא צריך לאמן האנשים למלאכה.

הסכמנו כהוראת להצעת הסידור של שאול.

- יעקב: חוטר מחליף את גורלי בשפוט הצבאי. גורלי טיפל עוד ביעוץ משפטי (למחלקת התשלומין), לממשלה הצבאי, בעניני שבויים, עזרה משפטית לחיילים בענינים ציווילים (חובות, דירות) יעקב מציע שדברים אלה יעברו למשרד הבטחון. לא נראה לי כי התנגדתי ליועץ משפטי במשרדי, יעקב הסכים שישאר בצבא באכא. 

יעקב שואל אם אסכים ששמוליק יצא לחודש ימים לחו"ל להסתכל וללמוד. מסכים.

יעקב סבור שיש להחליף את ראש המשטרה הצבאית.

- ביקרה אותי הגב' סלומון מדרום אפריקא, אם אשתו של קומיי, צירה בפרלמנט.

- אחראי באו אצלי שני קנדים: קייני ו