1
מתוך
מקומות:
החותרים
מנוחה
נין
שלה
תקומה
אנשים:
השימוש בתצלום בכפוף לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007
31.08.1928
221436
{P001} {0095-132} ט"ו אלול 31 אוגוסט יום ו' לישיבתנו היום הזמין שפרינצק את וולטש. קשה לי להפגש עם ארם זה בשקט. איני יודע אם יש עוד עתון שהרע לתנועה הציונית כעתון של וולטש. הינדס מאמין באמת בסקריזם, וציונות מזוג הולמת את כל מבנה נפשו ורוחו. אבל וולטש זה הוא אינטלקטואלי, גרמני, תלוש מהחנוני היהודי הפעוט, מתימר בקירבה לפועל בארץ - ורק יחס מחולל למפעלנו ולמאוויינו, רק אמונה מרוקנת מתכנה הכשירה {0095-133} אותו להיות נושא הכלים הרוחני של הליקוידציה הציונית. זלמן שאלהו אם יתן את רשימת ביילינסון על התקציב והנה"צ. ענה בשלילה, כי כל הטענה של ביילינסון היא "פורמליסטיקה" - "החלטה של הוה"פ"- מהי לגבי שליטים כון-פריזלנד וכסקר... כששמע גערת שפרינצק וזלמן שינה קצת את טעמו והודה שלא יתכן הדבר. המשך דברינו היה על ההכנות לכנוס. הוא עמד על המשבר האידיאולוגי בציונות. הדור של עכשיו - אין האידיאולוגיה הקודמת הולמת אותו. יש לדעתי הרבה אמת בדבר. המלחמה העולמית, המהפכה הרוסית, התנועה הקומוניסטית, כשלון הסוציאליזם בכמה ארצות, הסטריליזציה של המשטר הקפיטליסטי, השאיפה הכללית למנוחה ונתלה, האכזבה העמוקה בהרבה תקוות, אידיאלים ותנועות, הצמאון לחיים מצד אחד, השנויים במצב העם היהודי, המשבר בארץ, הכשלון של הציונות הבעל בחית, הפוליטיקה האימפריליסטית האנגלית, הנקלות של הצבוריות היהודית מצד שני גרמו לשנוי ערכין עמוקים ביהדות, ליחסים חדשים לפרובלימה היהודית, לאבדן האמונה ולהחלשת הרצון. האידיאולוגיה הציונית שנתפרנסה עד היום מפינסקר, הרצל ואחד העם נתישנה ונתמעכה, אין בה תשובה להמית-הנפש, לחפושים ולסכויים של הדור החדש, ביחוד במערב אירופה. התנועה הציונית המחודשת צריכה להתבסס על מצוי האידיאות המוסריות והחברתיות של תנועת הפועלים בארץ וסיכוייה ההיסטוריים, על היעוד של אחרית הימים הגדול המחיה אותה, שיתקשר את התמורות והמאוויים ההסטוריים הגדולים המתחוללים עכשיו באנושיות כולה ואת לבטי הנפש של היחיר, של הנוער המחפש ביטוי חדש ותפקיד מתאים בתקופה ההיסטורית שאנו עומדים בה עכשיו,,הימצא בנו הכוח לתת בטוי הולם {0095-134} לציונותנו אנו השואפת להכשיר את האומה העברית למהפכה הפנימית שלה ולכבוש עמדה אקטיבית בתור קולקטיב ממלכתי-עצמאי בתוך המהפכה העולמית וסדר-החיים והיחסים הלאומיים והסוציאליזם החדשים שעומדים להוצר בעולמנו, ושבתוך מאמץ היסטורי זה ימצא כל צעיר בישראל בארץ ובגולה ביטוי עצמי ושדה-פעולה פורה. על שלוש שאלות גדולות עלינו לתת תשובה: מהי מטרתנו ההיסטורית, באיזה קשר היא עומדת את הפרוצסים ההיסטורים המתחוללים באנושיות כולה, ומה היא תובעת מהיחיד ונותנת לו כאחת? זוהי התעודה האידיאולוגית שעומדת לפנינו. מאידך גיסה עומדת לפנינו תעודה פולטית-תכניתית: כיצד יוגשם מפעלנו בארץ. מה הן האפשריות הקרובות של העליה וההתישבות העברית בארץ, מה הם האמצעים החמריים והפוליטיים ומה הוא דרך הבנין והפעלת כוחות העם. ולבסוף פרובלימה אורגניזציונית: כיצד נארגן את הכוחות הדרושים לנו, מה תהא פעולתנו בתוך ההסתדרות הציונית, ועל איזה בסיס נרכז את הכוחות החדשים שאנו צריכים למשוך אלינו ומה תהא פעולתם הממשית? הקמת משק, יצירה תרבות, קביעת סדר חברתי ובין לאומי - אשר יהלמו את הצרכים, הנטיות והמאוויים של האנושיות המתחדשת - זוהי תעודת הדור. רק הגשמת הציונות תכשיר את העם היהודי בתור קולקטיב היסטורי למלא תפקיד עצמי ופורה בתעודה האנושית הזאת, בתנאי אם הציונות תתגשם בדרך העבודה. הכשרת העם בגולה לתפקיד זה, החלצות הנוער לחנוך העם ולהגשמה עצמית, הפעלת כל כוחות העם העברי והתנועה הציונית והסוציאליסטית לשם הרחבת מפעל הבנין בארץ בדרך העבודה, זוהי תעודתנו בשעה זו. {0095-135} בנין א"י העובדת מעמיד את העם היהודי בשורה הראשונה של מעמד הפועלים העולמי המתאבק עכשיו על נצחונו בחברה וכבוש המשק והמדינה בידו ויחד עם זה בראש עמי אסיה ואפריקה החותרים להשתחררות ולהתחדשות פוליטית, כלכלית ותרבותית. חברת העובדים העברית בארץ ישראל תרים אותנו מירידתנו הפנימית, תגאל אותנו מהנקלות, העקרות, התלישות, סכנת הכליון וההתנוונות החמרית והרוחנית ותעלה אותנו למדרגה של גורם יוצר, מפרה, מהפכני, מתווה דרכים במהפכה העולמי,, המעמדית והלאומית כאחת. השתתפותנו עכשיו במהפכה זו נקנית במחיר בריחה ממערכות העם, התכחשות לעצמנו פרזיטיות פוליטית ותרבותית; אנו רוצים שלא רק היחיד כי אם העם יתיצב במערכות המהפכה, ההתחדשות ויצירת העולם החדש. דרך העם לאנושיות, דרך הארץ לעולם, דרך חברת העובדים למשטר החדש, דרך תרבותנו העצמית ליצירה האוניורסלית, דרך ההגשמה וההכשרה העצמית למהפכה הגדולה, הכללית. באיזו מדה נטה הקו לדרך זה בעבודתנו ובמפעלנו בארץ, וכיצד נרחיב קו זה לדרך המלך של מטרתנו האחרונה - על שאלה זו צריכים אנו לתת תשובה בהירה ומיוסדת בספר שעלינו להוציא. תקונו והרמת ערכו הפנימי - ע"י תקומה משקית, תרבותית וממלכתית - של העם העברי ושתופו הקולקטיבי במאמץ האנושיות כולה להקמת משטר חדש - זהו התוכן המוסרי האנושי של תנועתנו. עלינו בספר ובקונגרס להתוות את הדרכים הריאליים להגשמת התוכן הזה במלואו ובהיקפו.