יומנים > יומן - מלא 31/10/1958

{P001} {0009-58} 31.10.58, יום ו' בא בבוקר איסר. היתה לו שיחה קשה עם חזן. א. כהן ביקש להתראות עם חזן והרשו להם לשיחה ביחידות. אחרי שיחה זו בא חזן לאיסר ואמר: היו יסודות מספיקים לחשוד בא. כהן ולכן שותף השה"צ פעולה עם איסר. עכשיו היתה כבר חקירה, היה חיפוש, עברו שבועים ויש לשחרר את א. כהן ולא להעמיד {P002} {0009-59} אותו למשפט. חזן משוכנע שהוא ציוני. הקונספירציה בפגישות עם הרוסי היתה ביחס למשק, ולא ביחס למדינה. חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי... - אחריו באה עדה סירני. ישבה חמשה חדשים ברומי. פצ'רדי הוא ידיד שלנו. בחג העשור דיבר ברומא בהתלהבות על ישראל. גרונקי (הנשיא) יש לו אינטרסים כספיים בעסקים עם ערבים. הוא ידוע כאוהב בצע. סרגט היה זה שהציע לפני לשלוח פצרדי לה"ת - להווכח אם עמדתו לא מוטעה. חזר כשהוא מחוזק בעמדתו. עדה רוצה לנסוע לארצות "המגרב". העולם הערבי אינו אחיד, תנסה לבוא בדברים עם אנשי תוניסיה ומרוקו. הסכמתי בתנאי שגם גולדה תסכים. - בא אצלי יסכה (שדמי). ספרתי הרושם שלי מדברי שלושת המפקדים ששמעתי אתמול. שדמי אישר לפני כי צור הודיע באותו בוקר למפקדים שיש להמנע בגיזרה המזרחית מכל פעולה העלולה להפר השקט. שדמי נחקר מיד לאחר המאורע ע"י הוועדה שמניתי אז: השופט זוהר, חוטר-ישי ואבא חושי. ועדה זו הגיעה למסקנה שאין כל אשמה בשדמי. הוא גם נחקר מיד על ידי ועדה שמונה צור באותו ערב: וגם ע"י קציני מצ"ח. היה המום בשמעו בחו"ל על מה שנעשה פה, נזדעדע {P003} {0009-60} מהרצון לביטול אשמה על גבוהים ממנו, מסתייג ממאמרו של כרמל. פסק הדין מזעזע. אינו חושב שאפילו מלינקי אשם. - מלכתי הביתה להיפגש עם אייב. פיינברג. הוא בטוח בנצחון הדימוקרטים בשבוע הבא. המועמד לנשיאות מטעם הדימ.יהי כנראה סיימינגטון (ידיד שלנו) וסגנו - קנדי. הוא ימשוך קולות האיכרים. שוחחנו על מכון ויצמן וסיפרתי לו על שתי ההצעות של לורד רוטשילד. ביחס להצעה השניה - הקדשות - אמר לי שיש כבר התחלה. וולפסון כאילו נתן 5 מיליון דולר. זקוקים ל25- מיליון, כי הגרעון השנתי הוא בערך מיליון וחצי. ההקדשות יתנו 5%, וסכום של 25 מיליון יספיק. הוא סבור שגם בקרב יהודי אמריקא אפשר יהיה למצוא "מקדישים". - בארבע בא אצלי הלל דן. מראה פניו מדאיג - אם כי הוא טוען שבריאותו עכשיו בסדר. הוא דיבר במרירות על ההתנהגות את חבריו ואתו. הם ימשיכו להיאבק. נעשו נגדם דברים לא יפים, ואם "דבר" והעתונות המפלגתית סגרו בעדם שעריהם - ימצאו דרך אחרת. סיפר לי שלפני שבוע פנה לאבא עם הצעה שחבריו ישארו, ואח"כ יבחרו בו - והוא יתפטר, ובזאת יגמר הסכסוך, אבל לא נעשה עדיין דבר בענין זה. הסברתי לו למה הייתי פסיבי בכל "העיסקה" הזאת. למען התערב - הייתי חייב ללמוד היטב עניני המשק של סו"ב, יחסיו עם המדינה וההסתדרות. זה היה דורש ממני כמה שבועות של עיון, שיחות ומחקרים, ולא היה לי הזמן בתקופה {P004} {0009-61} סרופה זו, ובלי ידיעה לא ראיתי כל זכות לעצמי להביע דעה. אולם יש לי דעה ברורה על אישים - עליו, על מרגולין ועוד. ואני אדבר עם גיורא ועם אשכול בדבר הצעתו.