יומנים > יומן - מלא 31/12/1951

{P001} {0034-58} 31.12.51, יום ב' ב' טבת בא אצלי פייקוביץ שהתפטר מהנהלת רכבת. מוצעת לו עבודה במפעל צנורות. אמרתי לו שנקבל. שוחח אתי ארוכות על משק הרכבת. הרכבת עדיין מפסידה, יש להרבות בקשרים ובקרונות - ובנסיעות. על פי החוק המקובל בכל הארצות יש לתקן קשר אחרי מאה אלף קילומטר. אצלנו עושים זאת אחרי 160 אלף. בצרפת ואנגליה {0034-59} מחייב החוק להוביל סחורות מסוימות אך ורק ברכבת. הובלה ברכבת, למרות פר וטעינה נוספת היא יותר זולה ב40%- הצבא משתמש ברככת, הממשלה - לא. יש ל קרונות מונעים בקטר, יש להסיע רכבת בכל שעה, וסחורות יש להוביל בלילה. גוברין - היתה אספת הסיעה ובה הודיע קפלן שיסיק מסקנות מהחלטות המרכז. דורש מלווה של 25 ולא של 10 מיליון כפי שמציע קפלן. מחר בשמונה ישיבת הקואליציה. - בא אצלי נומן. הוסכם בנ.י. שהוא וורוז ינהלו המ'לקה בשותפות, שטרן עומד בראש הסניף בנ.י. שוחח על "המעמד" של ההסתדרות הציונית ועל מחלקתו וקשריה עם הממשלה. הסברתי לו עמדתי בדבר "המעמד". בלי כל קשר עם ההסת' הציונית - מדינה זו חייבת להביא לידי בטוי קונסטיטוציוני זיקתה ל ישראל ויעודה בגאולה עם ישראל. היות ואין מסגרת ארגונית כוללת של העם - יש להכיר בהסת' הציונית ולציין חלקה בהקמת המדינה, אבל רצוי לצרף כל גו שרוצה להיות קשור, בכל אופן הקשר עם ההסת' הציונית לא ישמש חיץ לקשר המ עם שאר הגופים. ואשר למחלקתו - מובטחני שמשרד מסחר ותעשיה יעצור לו. הוא, לפי דב יעסוק גם בהבאת בעלי מקצוע. והוא מבקש 200.000 $ לחמרי בנין לשיכון. לבסוף ביקש ממני לתקן דברי בכנסת. הוא לא מסתפק בהמתקת הדברים (כ הניסוח בדברי הכנסת יהיה לא"פשטן הרגל" אלם "לא עמדו במבחן"); אמרתי לו שאיני יכל לשנות דעתי ודברים המביעים דעתי. - באו אצלי זיוו אב ואשל. הם ביררו דרישותיהם. אף על פי כך הזהרתי שאם אוכל להיפנות אכתוב להם מהלא יוכלו לעשות: ואכתוב באכזריות חמורה, עניני הבטחון מחייבים אכזריות זו. הכל מוכרח להיות נתון למסגרת צבאית {0034-60} קפדנית ובעלת משמעת של ברזל אם זהו ענין בטחון. "ההתנדבות" היא רק לפני הכניסה למסגרת הצבא - כל צבא הקבע הוא פרי התנדבות, אבל לאהד שהתנדב ונתקבל - חלה עליו מסגרת חובה חמורה, וכל מה שהוא עושה הוא עושה על פי פקודה (שאינה שוללת יזמה ואחריות עצמית) ומתוך משמעת. - אה"צ ישיבה עם ועד הימאית: הילם, אברמסקי (רבי חזבל), גרישה שנקמן, גילת, אורי אלפרט, שרי (מזכיר הימאים) שאול, ווידרו (שהם), השיחה נמשכהח שעתיים ונרשמה ע"י מיימון. ב23- אניוה שוהם עובדים 855, מהם 237 ותיקים, 297 זרים (בתחילת הסכסוך היו 179 זרים) 324 מתנדבים. בגמר החשבחה נרשמו 530 ימאים, סודרו עד כה בעבודה 80. שאלתי איך ליחד כל הצוות, איך להעלות הרמה, המקצועית. איך לתת למלחים חינוך עברי וישראלי, איך לשפר היחסים בין הימאים ובין החברה. נתברר מהשיחה שיש לדאוג לחיסול הלכלוך באניות, לחיסול ההברחה, לחנך מספר יותר גדול של נערים להיות קצינים (ביחוד מכונאים) (יש בעולם כולו מחסור במכונאים ימיים), להיטיב תנאי הדיור באניות, להתקין חדר מנוחה או תרבות ולסדר בו ספריה, לשלוח לאניות קציני תרבות, להגדיל המשמעת ולהטיל יותר אחריות על רבי החובלים והקצינים. לשלוח טובי הימאים לחדשי עיון ביבשה, לגייס גרעינים חלוציים שיעבדו באניות. דרוש חוק ספנות. חברת שוהם כבר מינתה בהנהלה קצין סעד ותרבות עברי מפריס יש אולי למנות מפקח מטעם הממשלה. 23 אניות שוהם הן: 4 לנוסעים,3 קטנות בחופים, 16 ספינות משא, מהן 6 בקו אמריקאי, השאר בים התיכון ובמערב אפריקא. הוצע לתת פרט ליודעי עברית. הילב מציע ועדה מנציגי הימאים, ההסתדרות, החברה, הממשלה לברר פיתוח הספנות ותיקון תנאיה, להרחבת החינוך ולהעלאת רמתו, לדאוג לסטנדריזציה בתנאי {0034-61} עבודה בשיכון ברמת השכלה של קצינים ומלחים. באנית משא יש 25% קצינים בצוות, באנית נוסעים - פחות.