יומנים > יומן - מלא 31/12/1958

{P001} {0010-91} 31.12.58, יום ד' הזמנתי הבוקר את סרלין ושאלתי על עמדת מפלגתו בשאלת בחירת ראש עיריה. אמר כי לפני שבועות אחדים החליטו בסיעה פה אחד על עקרון בחירת ראש כללית. נבחרה ועדה להכין הצעה מפורטת, רוקח, איכיליוב ופרלשטין, והביאו טיוטא לסיעה. בינתיים התברר שבמוסדות המפלגה המוסמכים אין החלטה, אם כי עסקנים מוניציפליים דרשו עקרון חדש זה. בקרוב יתאסף המרכז שלהם. הם דורשים רוב מוחלט בבחירות ראשונות, בבחירות שניות יעמדו השנים שקיבלו רוב יחסי.הצעתי לו שלאחר קבלת החלטה מוסמכת (אם תתקבל) תוקם ועדה של שלוש המפלגות (אנו, פרוגרסיבים וכללים) לדון יחד על פרטי החוק. נתתי לו לפי בקשתו הטיוטא שאני הכינותי לבחירת ראש עיריה. {P002} {0010-92} - אחריו הזמנתי את רוזן. נתתי לו הטיוטא שלו לבחירת ראש עיריה. הוא הציע להזמין את בר-יהודה, הודעתי כי בר יהודה כתב לי שלא ישתתף. - באחת עשרה עניתי בכנסת לשלוש הצעות - של אבניאל, ברנשטין וקליר - כולם הורדו מעל הפרק, אם לגבי הראשונה - הנוגעת למפעל הזרהן הציעו מפני שהענין יעבור לועדה, וכל האופוזיציה הצביעה אתם. - הגיע המרשילד, ואמרו לי שהוא מרוצה מקבלת הפנים. הוא נפגש תחילה עם גולדה, אחר כך יאכל אצלי צהרים. - בצהרים סעדו אצלי המרשילד, השגריר השבדי, ון-הורן, עוזרו הקולומביאני של המרשילד ושומר ראשו, כרמל, בנטוב, רוזן ואיתן. אחרי הארוחה עלה המרשילד עם גולדה לחדר עבודתי והוא סיפר על רשמיו מחבש וסודן. דיבר עם עבוד ושר החוץ (לא קרא בשמו), הם רוצים בעצמאות סודן. ואחר כך סודרה לו פגישה בארמון המהדי עם כל הממשלה הנוכחית וכל הממשלה הקודמת, נוכח גם בן המהדי. לדעת המרשילד היתה זו הפגנה של אחדות עם המהדי והממשלה הקודמת. הוא נפגש לחוד אחר כך עם ראשי הכת חתימיה. בעיראק עדיין לא היה. מאתנו יסע לירדן, לסעודיה ולמצרים. לדעתו רוצה קאסם לשמור על עצמאות עיראק ואינו קומוניסט. לא נגע בעניננו, אם כי שאלתיו איך הוא רואה עתיד האזור ומה היה עושה אילו היה רוה"מ בישראל. התנועה הערבית לדעתו תלך בערך בעקבות ידידות עמי סקנדינביה - כלומר עצמאות ושתוף פעולה. הוא סימן השאלות שעליהן ירצה לשוחח אתי: 1) פליטים, 2) אזור מפורז, 3) סעיף 8, 4) חיכוכים אפשריים, 5) החלטת אבגוסט בעצרת על יחסים טובים באזורנו, 6) מאורע המיג . {P003} {0010-93} - אה"צ נתכנסו חברינו וחברי המזכירות לדון על תלונת לבון נגד משה, שאמר בנאומו על "תושבי קומה ה'". הוא (לבון) דרש שהמפלגה תפרסם שאינה מזדהה עם נאומי משה ותאסור עליו לדבר. גם גולדה תקפה אותו קשה ונתנה פירוש עוין לדבריו על "אלה שזחלו בין קוצי-תיל ואלה שיושבים במשרדים". כוונת הדברים, לדעתה, דיקדטורה צבאית בישראל. למרות דברי קנטור לא צודקים אלה עמדתי בדברי שהיו מופנים למשה על גורליות המערכה בהסתדרות, לשמור על ליכודה לכוח הכרעתה בלי קנוניות וסחיטות של מי חטים כי דיה להתבזות הממשלה וחולשותיה, ולכן יש להכיר באחריות הנכבדת המוטלת על חברינו בהנהלת ההסתדרות, העומדים גם בשנת בחירות נגד הדימוגוגיה של מפ"מ ואה"ע ומעמידים ההסתדרות לימין המדינה, ויש לעזור להם במערכת הקשת הזאת. משה בסוף דבריו עמד בגלוי לב על כמה שגיאות שנפלו בדבריו והביע צערו עליהם. הייתי בטוח שבזאת יסתיים הסכסוך, אבל כנראה כוונת לבון היתה לא השלמה בין חברים אלא השפלת משה, ומכיוון שהרגיש שהחברים הושפעו מדברי משה לא הציע עוד פעם לסתום לו הפה, אלא שועידת ההסתדרות לא תתקיים. איש מהחברים לא תמך בו בענין זה. - בשעה מאוחרת בערב פגישה עם חברינו בסוכנות על הצעות גולדמן ליצור ועדה מיעצת מארגוני היהודים בארה"ב על יד הסוכנות בנ.י. זוהי קריקטוריה מהרעיון של ויצמן על הרחבת הסוכנות. אבן נדרש ע"י חברי הסוכנות (כלומר ע"י {P004} {0010-94} גולדמן) שיפנה בשם הממשלה לארגונים אלה ללכת לוועדה מיעצת זו. נסיתי להסביר האבסורד שבדבר. הם עוזרים למישרים לישראל ונפגשים עם הממשלה בארץ ועוזרים לשגריר במחלקת חוץ - מה טעם שנאמר להם ללכת לועדה מיעצת לסוכנות לנ.י. במה תהא זו עזרה לישראל?