{0185-225} 3.7.37¯ לונדון -¯ אוסישקין היקר ¯הלילה קיבלתי ממקור נאמן (לא מלונדון) תמצית הדו'ח של הועדה- ¯וחקרתי טלגרפית את מקום המצאך, ואני ממהר להמציא לך הידיעות שבידי, מבלי ¯לחכות ליום החול - והחטא הזה של חילול שבתי יהיה גם על חשבונך בעולם ¯הזה ובבא. הרעיון העיקרי של הועדה הוא שהמצב הקיים אין להמשיכו ¯אין כל תקוה להתמזגות היהודים והערבים. הועדה מצינת רגש הלאומיות ¯הנמרצת של היהודים, הדוחקים את הקץ לא רק למען הציל המוני יהודים מהגולה ¯ההנאות והברכות-אלא מתוך חרדה לעתידם בארץ. הועדה מציינת ומפרטית ¯שהמפעל היהודי העניק לערבים, אבל היא מדגישה כי הלאומיות הערבית ¯נמרצת כיהודית. השאיפות הלאומיות של שני העמים לא מתישבות. הערבים ¯חולמים להקים שוב אימפריה ערבית וטוענים שא"י היא ארץ ערבית, טענה זו ¯אין לקבל ליהודים יש זכות לארץ, והעובדה שהם רק מיעוט והם באים מן ¯.החוץ אינה גורעת את זכותם -היהודים דורשים חופש מלא לפעולתם בארץ בלי כל הגבלות מלאכותיות {0185-226} ¯אך כשם שאין להסגיר 400.000 היהודים לשלטון ערבי כך אין להסגיר ¯מיליון ערבים לשלטון העתיד של היהודים. הגשמת המנדט בכוח דרישות ¯היהודית לא תתכן אלא בכוח, וגם דעת הקהל הבריטית וגם היהודית ¯לא תסכים לכך, המנדטור ממלא בשלמות חובתו לעליה יהודית - והראיה ¯400.000 שנמצאים בארץ, אבל אין להסיק מזה כיבוש, המשק היהודי מחייב ¯המשך העליה, בארץ הושקע הון רב בהנחה שהעליה תמשך. הגבלת העליה לא ¯כבר רבים יותר מדי בשביל הערבים, וגם-תפתור שאלת א"י. היהודים הם ¯מהיות היהודים מיעוט בארץ הם מונעים את העצמאות הערבית. האנגלים לא ¯.יזוזו מהמנדט אם זוהי חובת-כבוד, אבל המצב הקיים הוא בלתי אפשרי ¯.והמשכתו כמו שהוא לא תתכן ¯אפשר להציע פאליאטיבים: קביעת מכסימום פוליטי לעליה, ולמשך חמש- ¯השנים הבאות - עליה של לא יותר מ-12.000 יהודים לשנה. אסור רכישת ¯קרקע באזורים מסוימים והגבלות של - רכישת קרקע בכלל, וביחוד הגברת ¯ההגנה על אריסים ומניעת היהודים להתישב בהרים. קביעת מוכנות ערבית ¯.בהשתתפות נציגי המלכים הערבים להקים שווי משקל לסוכנות היהודית ¯צרוף באי-כוח לגבי עלית בעלי הון וקרובים. וחלוקת השיקול על ¯.ידי הנציב. פתרון שני יכול להיות קנטוניזציה ¯אולם פאליאטיבים אלה לא יפתרו השאלה - כי עם התרבות היהודים ידרשו- ¯.הרחבת אפשריותיהם, הערבים יתנגדו - והסכסוכים לא יפסקו -¯הכרחי איפוא פתרון רדיקלי, לא יתכן בית לאומי שהוא רק חצי- ¯,בית לאומי. קבלת דרישות הערבים תערער את הצמון העולמי באנגליה ¯ומובן שאין להפקיר לא את היהודים ולא את הערבים אין מוצא אחד ¯.אלא חלוקה והקמת מדינה עברית ומדינה ערבית ¯.משטר מושבת=כתר לא יהלום צבור מפותח ודימוקרטי כישוב יהודי- ¯לשם הקמת שתי המדינות תכרות אנגליה חוזה עם האמיר עבדאלה ונציגי- ¯)הערבים בארץ מצד אחד ועם ההסתדרות הציונית (לא הסוכנו היהודית ¯.מצד שני ¯,המדינה היהודית תכלול את כל הגליל - העליון והתחתון, את כל העמק- ¯.רוב הגבול של אדמת בית-שאן, וכל עסק החוף עד רגלי ההרים במזרח הגבול הדרומי יהיה על יד באר-טוביה (לא ברור אם באר-טוביה נכללת או {0185-227} ¯.לא). חיפה תהיה במדינה היהודית ¯,הגבולות של המדינה היהודית יהיו: גבול לבנון בצפון, גבול סוריה במזרח- ¯,לעורך הירדן ים-כנרת עד צפון בית-שאן (הנקודות החדשות: בית יוסף ¯תל-עמל והשדה נכללות במדינה הידוית, אבל לא הנקודה הכי חדשה טירת-צבי (קיבוץ ¯רוטמנס). הדגניות, גשר, אפיקים, נהרים וכל שאר הנקודות בעבר-הירדן שייכות ¯למדינה ערבית. הגבול בדרום העמק נמשך מצפון בית-שאן ועד מגידו. ממגידו ¯הוא יורד דרומה בקצה עמק החוף. אך תול-כרם תוצא ע"י קשת ששני קצוותיה ¯נמצאים מזרחה מתול-כרם. הגבולים מסומנים רק באופן כללי, על הפרטים עוד ¯תחליט הממשלה. הגבול המערבי יהיה ים-התיכון מראס-אל-נקורה עד חוף הים ¯.מול באר-טוביה ¯אנגליה תקבל מנדט חדש לתמיד על ירושלם, בית-לחם ועל מסדרון- ¯,מירושלם ליפו. המסדרון ישתרע בין מסילת-הברזל ובין הכביש של יפו=ירושלם ¯ויכלול גם הערים לוד, רמלה, אולם יפו תהיה שייכת מדינה הערבית, מלוד ¯יצא המסדרון בשני ראשים. אחד לצפון יפו ואחד לדרומה, משני צדי המסדרון ¯בעמק החוף האדמה תשתייך למדינה היהודית במשך זמן-מה יהיה מנדט בריטי ¯זמני בארבע ערים: חיפה, עכו, צפת וטבריה, ותושביה הערבים של ארבע הערים ¯.האלה לא יוכרחו לקבל אזרחות יהודית כל זמן קיום המנדט הבריטי ¯.אנגליה תקבל מנדט תמידי גם על חלק הנגב, מצפון מערב של מפרץ אילת- ¯בחוזה יובטח טרנזיט לסחורות ערביות מחיפה למדינה הערבית, וטרנזיט ¯סחורות ממצרים ברכבת למדינה היהודית וכן גם טרנזיט סחורות מעקבה למדינה ¯היהודית. ערבויות מיוחדות יובטחו בחוזים למפעל החשמל ולחברת האשלג. במדינה ¯,היהודית נמצאים 225.000 ערבים, מלבד הערבים שבחיפה, עכו, צפת וטבריה ¯אנגליה תקציב למדינה הערבית שני מיליונים ועוד הקצבה מיוחדת למען העברת ¯הערבים מהמדינה היהודית לעבר-הירדן. הועדה מציינת תקדים בהעברת מיליונים ¯יונים מתורכיה והיא מדגישה שבמקרה ההוא היה יותר העברת אוכלוסין מחילוף ¯אוכלוסין, כי בשעה שהועברו רק 400.000 תורכים מיוון, הועברו יותר ממיליון ¯יוונים מתורכיה. למען אפשר ההעברה יש צורך בפיתוח והשקאה בעבר-הירדן ¯.)ולשם כך תבוא העזרה הכספית של אנגליה (לא בצורת מלווה, אלא בצורת מתנה ¯והיות שהיהודים לא יצטרכו יותר לשאת בעול השרותים הערבים, והיות שהכנסות ¯המדינה היהודית תהיינה יותר גדולות מהכנסות המדינה הערבית - תשלם המדינה ¯היהודית לערבית קצבה שנתית. במנדט בירושלם לא נזכר ענין העליה והצהרת בלפור ¯בשני חלקיה לא תחול על ירושלם. לכל התושבים בלי הבדל עדה יהיה שויון ¯מלא וגמור, והמדיניות של בלנס בין יהודים וערבים תחדל, עד שהמדינות יוקמו תהיה הארץ תחת שלטון בריטי מרכזי, ונציגי שני העמים יצורפו למועצה המיעצת {0185-228} ¯הקיימת אם צד אחד יסרב להשתתף - יצרפו רק את הצד השני. במשך תקופת -¯ המעבר יאסרו על יהודים רכישת קרקע באזור הנועד לערבים, ועל ערבים ¯באזור הנועד ליהודים. העליה תקבע לפי יכולת הקליטה הכלכלית בתקופת ¯.המעבר, אבל יקחו בחשבון רק יכולת הקליטה של האזור היהודי ¯יש לנו ידיעה שבהודעת הממשלה אשר תתפרסם בסוף השבוע בפרלמנט יכריזו על ¯מתן 8000 סרטיפיקטים בשביל שמונת החדשים הבאים (אבגוסט 1937 - מרס 1938).¯ ¯הועדה משבחת את מפעל היהודים ומבקרת התנהגות הממשלה בימי הפרעות- ¯.ביחוד את כשלונה בחיפוש הטירוריסטים והענשתם ¯הועדה מציינת שהסוכנות היהודית פעלה בארץ בממשלה מקבילה - אבל דבר זה- ¯היה מחויב על פי המנדט. היא גם מציינת שהמופתי חרג ממסגרתו החוקית ופעל ¯.כממשלה מקבילה שלישית - מבלי כל הצדקה ובסיס בחוק ¯ביום השני שעבר (28 ביוני) היה לנו ראיון עם ארמסבי גור - חיים ואנכי- ¯נוכח גם פרקינסון. דרשנו ממנו את הדו"ח למען נוכל להגיש את השגותינו ¯בטרם תקבל הממשלה איזו החלטה שהיא. א.ג. אמר לנו שלפי החוק אינו יכול ¯.)לעשות זאת אלא אם יקבל רשיון מיוחד מהקבינט שנתאסף ביום ד' (30 ביוני -¯ א.ג. סיפר לנו שבדו"ח מהללת הועדה את מפעלנו אבל היא דנה את המנדט לכליה ¯.אין אפשרות להגשימו ¯חיים אמר שהגיעו אלינו כל מיני שמועות על תוכן הדו"ח - אולם אין- ¯אנו יודעים כלום ואנו חפשים להלחם נגדו. אני הוספתי שעל הממשלה לדעת שאם ¯תוצע החלוקה - כל תנועתנו תתנגד לכך כאשר הודענו בהחלטת הועד הפועל. כבר ¯היו שתי חלוקות. מתחילה קרעו מארץ-ישראל את צפונו של הגליל עד ליטני ואת כל ¯החורן והבשן ומסרו אותו למנדט צרפתי. אחר כך קרעו את שארית עבר-הירדן ¯.ומסרו עותו לעבדאלה. ואנו מלאים חרדה לתכנית חלוקה חדשה ¯א.ג. אמר אני מבין היטב חרדתכם. אני יודע שלא תהיו מרוצים מכל מה- ¯שיש בדו"ח - אבל זוהי תעודה יסודית המעלה הבנה רבה בכל סבכי השאלה ¯.הארי"ת ¯חיים עמד ביחוד על חרדת העם היהודי לגורל ירושלם. זוהי לא רק שאלה של- ¯שבעים אלף היהודים היושבים בירושלם - אלא ירושלם מסמלת בשבילנו את חזון הגאולה. {0185-229} ¯א.ג. ענה שהוא מבין את חשיבות הנקודה הזאת, אבל הדו"ח מעורר המון- ¯שאלות גדולות וקשות, וידרש עיון רב הממשלה בהודעתה בפרלמנט תסתפק ¯רק בהנחות כלליות, על הפרטים יצטרכו עוד לדון בינם לבין עצמם ובינם ¯.והצדדים המעונינים ¯ביום החמשי בבוקר (1 ליולי) טלפן חיים למזכירו של בויד אם נשלח - ¯לו הדו"ח המזכיר ענה שלצערם הרב אין הם יכולים להמציא הדו"ח, מפני ¯שנתחייבו לפרלמנט ומפני הסדר הקיים באנגליה אין מראים דו"ח של ועדה ¯מלכותית אלא למלך ולקבינט לפני שמגישים אותו לפרלמנט. המזכיר הזמין ¯את חיים להפגש ביום ב' (5 ליולי) את א.ג. ואז גם יראה דו"ח. חיים ¯.ענה שביום ב' הכל יהיה כבר מוחלט ואין תועלת בפגישה ¯כשבאתי באותו בוקר למשרד מצאתי את חיים זועם ודרוך. זה היה אחרי- ¯השיחה הזאת. בשבתי בחדר צלצל הטליפון והמזכיר של א.ג. אמר לחיים ¯שא.ג. מצטער מאוד על סרובו של חיים להפגש אתו. אסור לו למסור הדו"ח ¯לפני הזמן. כי לא נתנו אותן אפילו לרוזוולט. חיים ענה שהוא אינו ¯רוזוולט - אלא נציג העם היהודי שהדבר נוגע לחייו. מיד נגש אורמסבי ¯גור בעצמו לטלפון. הוא התנצל שוב על אי יכלתו לעבור על החוק ולתת ¯הדו"ח לפני זמנו. חיים ענה לו אתם רוצים לחרוץ גורל העם היהודי ¯מבלי שתשמעו אפילו מקודם דעת נציגי העם הזה. א.ג. טען שוב שאין יכול ¯לתת הדו"ח לשום איש, חיים ענה: אין אני סתם איש. אני נשיא הסוכנות ¯היהודית המוכרת במנדט, וחובתכם להתיעץ בסוכנות היהודית. א.ג. השיב ¯שעוד יהיה זמן להתיעצות. חיים ענה זה יהיה מאוחר. אתם רוצים להחניק ¯אותנו במחשכים. לא נתן לכם. נהרוס את הדו"ח שלכם והחלטותיכם. נקומם ¯כל העולם נגדכם - מסן פרנציסקו ועד ירושלם. א.ג. ביקש שוב להפגש ¯ביום ב.' חיים ענה : נפגש בג'נף או בוושינגטון. מה שאתה עושה ¯הוא אקט לא-ידידותי, ואנחנו נלחם בך. אני מזהיר אותך - עוד תצטער על ¯.כך -¯ א.ג. טען שוב שלא נתן הרפורט אפילו לנשיא ארצות הברית. חיים אמר- 16¯ זה נוגע לנו יותר מלנשיא ארצות-הברית. זוהי שאלת חיים ומות בשביל ¯.מיליון יהודים ¯.א.ג. אמר: זה נוגע גם לאימפריה הבריטית ¯חיים השיב - כמובן, אני היית תמיד לויאלי ועבדתי אתכם יחד, ואף פעם- -¯ לא התעלמתי מאינטרסי האימפריה הבריטית. אבל הדבר הזה נוגע בחיינו ¯.ואתה חייב לשמוע את דעתנו בטרם שאתה מחליט איזה דבר ¯.א.ג. טען שוב - עוד תספיקו לחוות דעה - וחיים אמר - זה יהיה מאוחר {0185-230} ¯.ועוד תצטער על המעשה הבלתי ידידותי הזה - בזאת נפסקה השיחה ¯באותו הערב שלח א. ג. מכתב פרטי לחיים, שבו הוא מביע צערו על הטון- ¯הנרגז של חיים ומתנצל על אי-יכולתו לעבור על החוק, מבטיח שלא כל ¯.כך מהר יחליט הדבר, ושיש בדו"ח כמה דברים שיתכן מאוד שאין לקבלם ¯.חיים עומד היום להשיב לו במכתב חריף ¯אני מסרתי היום לפרסום את עיקר הידיאות שהגיעו לו, בעתונות שבחו"ל- ¯.)ובא"י (מלבד אנגליה ¯הידיעות המקוטעות שבידינו לפי שעה אינן מספיקות להוציא משפט על כיוון- ¯הדו"ח. ברור שאנו עומדים לפני הכרעות גורליות, ונצטרך לשקול הדברים ¯החמורים והנוקבים בעיון רב. דעתי בכללה לא נשתנתה מאז : עלינו להתמיד ¯במלאכתנו על קיום המנדט בשלמותו - ובאותה שעה לעשות הכל לתקן ההצעות של ¯.הועדה : הכנסת ירושלם החדשה למדינה היהודית, להרחיב את תחומי עמק החוף -¯ לקרוע את רוע הגזרה מעל עבר-הירדן שלנו. להלחם על הנגב ועוד ועוד ¯מבלי להתחייב במלחמה זו (על תיקון החלוקה) בקבלת ההצעות עצמן, אם כי ¯.יש כמה חיובים בעצם ההצעות ¯.אולם קודם כל עלינו לראות את הדו"ח כולו ¯.אם תהיה איזו התפתחות חדשה, אודיעך ¯מה שלומך? נעמוד עכשיו במערכה איומה ועליך להיות בריא. אולי לא- ¯נסכים בינינו בכל השאלות - אבל כמדומני ששנינו בטוחים שיש לנו מטרה ¯משותפת ואידיאל משותף, ואם גם בתוכנו יהיו חלוקי-דעות, כלפי חוץ נופיע ¯.יחד כחומה בצורה להגן על זכויותינו ועמדתנו הפוליטיות ¯.אשמח מאוד לקבל ממך חוות דעת על מצב הענינים- ¯.והיה שלום ובריא ומסור דרישת שלומי הנאמנה לרעיתך ¯,שלך- - - - - - - ¯דוד בן-גוריון- - - - - - - - -3.7.37¯חסר טקסט מ] 63-80[¯ שנמצא בכתב יד בעמודים - - - - -----------------¯ 3.7.27¯ לונדון -¯ משה ¯המכתב ששלחתי למרכז המפלגה החילותי אותו ביום ד' וסיימתיו ביום- ¯ה' - בטרם היה בידי כל החומר שאוורנת וטלפנת והברקת. עד הרגע האחרון ¯לא האמנתי שהגליל כולו נמסר לנו - וגם אחרי כל האישורים של חיים ¯ולואיס ובפי הייתי מלא פקפוק - כי הדבר נראה לי לנמנע. במחוזות עכו -90.000,¯וצפת בלבד - שטח של 1.504.200 דונם, יש ישוב ערבי של למעלה מ {0185-231} ¯לעומת 3800 יהודים, וקשה היה לי להעלות על הדעת שכל זה יוצע לנו. כשחיים ¯הודיע בבטחון בשם הפרופסור ובשם א.ג. שאסכולת הצפון ניצחה ואנו מקבלים ¯הגליל הייתי סבור שהכוונה היא לעמק חולה ממזרח ולחוף הים ממערב - בלי ¯.הגוש ההררי העצום שהוא ערבי טהור. ורק המברקים שלך עקרו ספק זה מלבי ¯.נתחוור גם ענין חיפה. ואף כי נתקע קוץ באליה - האליה בכל זאת בידינו ¯את הקוץ נוציא בזמנו. נדהמתי כמובן לדגניות ובנותיה. מבחינה עקרונית אני ¯דווקא מחייב השארת נקודות יהודיות בשטח הערבי. אם תכנית זו של הוועדה ¯תצא לפועל - לפי שעה הדבר הוא בגדר של ספר, כי עדיין המוקשים והקשיים ¯מרובים ועצומים - ברור לי בהחלט גמור (במידה שיש החלטה במחשבות על ¯העתיד) כי אין זה סידור סופי. נפרוץ הגבולים האלה - ולאו דווקא בכוח -¯ הסיף. יותר מבזמן אחר אני מאמין בהסכם יהודי ערבי בעתיד לא רחוק ¯ואם נעלה למדינתנו מאות אלפים יהודים ונתבצר מבחינה משקית וצבאית יוקם ¯בסיס להסכם חפשי על ביטול הגבולות בינינו לבין המדינה הערבית. לא רק ¯תועלת חמרית שתצמח למדינה הערבית - יתכן שתועלת חמרית זו לא תספיק להרוס ¯ההתנגדות הפטריוטית הערבית להגירתנו לתוך מדינתם - אלא צורך ממלכתי ¯ימריץ את הערבים להתפשר אתנו תמורת שימוש הדדי והנאה הדדית בשני שטחי ¯המדינות, ומציאות ישובים יהודים בתוך המדינה הערבית מקל על המנהיגים ¯והמושלים הערבים את ההתפשרות ותפלס דרך להתרחבותנו בתוך מדינתם. אבל ¯קשה להשלים עם הקרע הזה. גם מבחינת הרגש המיוחד לנקודות אלה, ועוד יותר -¯ מבחינה איסטרטגית. באופן מיוחד לא יתכן להשלים עם הסגר מפעל החשמל "¯שלפי הקונצסיה הוא עתיד בתוך זמן ידוע לעבור למדינה "במנדטים הזמניים ¯,על ארבע הערים אני רואה "אסון מעורב" - אבל איני חושש שזוהי גזרה עולמית ¯ונצטרך לעשות כל אשר בכוחנו להבטיח את שלטוננו האמתי ומידי על חיפה, בדרך ¯כלל אין אני יכול עדין להוציא משפט אחרון על הדו"ח על יסוד הפירורים ¯והקטעים שהמצאת לנו יש לראות את החומר במלואו ויש לעיין בו ולהפוך בו יפה ¯יפה. הרושם הראשון שלי הוא, כי בדו"ח זה - מחוץ להצעות הקונקרטיות נותן ¯לנו בסיס איסטרטגי מצוין לעמדתנו ולמלחמתנו. זוהי, כמדומני התעודה הראשונה ¯מאחרי המנדט - המחזקת את עמדתנו המוסרית והפוליטית. אילולא הייתי - ¯צד מעונין הייתי אומר שעוד לא היה רפורט חיובי כזה על א"י מבחינת ההגינות ¯והתמיכה הפוליטית שבו. כמובן שששה יהודים ציונים חכמים היו מחברים רפורט ¯יותר טוב - אבל חשיבות החיוב שברפורט - במידה שיש בו חיוב - היא דווקא ¯,בזאת שנתחבר על ידי ששה גויים אנגלים ממונים מטעם המלכות, שאינם מסוגלים אינם צריכים ואינם יכולים להזדהות עם הבחינה היהודית בלבד, את הגבולות {0185-232} ¯מצפון, ממערב ומצפונית מזרחית אני רואה האידיאליים - מחוץ לגבול הדרומי ¯ודרומית-מזרחית. הגבול המזרחי אינו יודע מהו, ולפי הקטעים יוצא שאינו ¯מסוים עדיין גם בהצעות הועדה. הניתן לנו כל רוחב העמק המערבי (עמק ¯החוף) בכל ארכו, גם בחלקו שביהודה? הכולל הוא גם את השפלה? הנגיע ¯עד הרי שומרון ויהודה - ועד בכלל? במלחמה הצפויה לנו על הגבולות ¯.נצטרך לעמוד על אחיזה בהרי יהודה ושומרון המערביים - כאמצעי הגנה ¯אך שתי השאלות הגדולות הן? ירושלם והנגב. בהכנסת יפו למדינה הערבית ¯ניתן לנו מנוף נוסף למלחמה על ירושלם החדשה, כאשר ציינת במברקך אין ¯,בטחון בהצלחה כמובן, אבל השנסים מרובים שנכבוש את ירושלם למדינה היהודית ¯דוב ולובינשטיין סבורים שעלינו להלחם על יפו מנדטורית - יש לי ספקות ¯חזקות בתבונת הסברה הזאת. דרישתנו להוציא יפו מתוך המדינה הערבית ¯ולשימה תחת מנדט בריטי מלבד הספק הרב בשנסים של הצלחתה, עלולה לערער ¯או לרופף לכל הפחות את תביעתנו על ירושלם, אם כי אין גזרה שווה ביחס ¯לשתי הערים האלה. לא הרי זכות הערבים ליפו - שאינה אלא זכות של עובדת ¯אטנוגרפית מציאותית, לזכות היהודים על ירושלם, שמאחוריה עומדת לא רק ¯מציאות אקטואלית של שבעים אלף יהודים - אלא קדושת עבר ומסורת-קדומים ¯אבל דווקא מפני החשיבות העליונה, הטרנסצבנטלית, המעשית והסמלית של ¯ירושלם כבירת המדינה היהודית אין אנו צריכים להכביד את מלחמתנו על ירושלם ¯.בתביעות אחרות שהצלחתם מפוקפקת ונזקן קרוב לוודאי ¯וכחשיבות המוסרית של ירושלם - החשיבות ההתישבותית של הנגב. מוצא ¯לים-סוף, קשר לים-המלח, הפראת שטח רחב=ידים שומם שרק בידינו להקימו ¯.משוממותו - כל אלה הופכים את הנגב לתביעה ממלכתית מדרגת חשיבות עליונה ¯אילו הייתי מועמד לפני הכרח של ברירה : הגליל (זה שמוצע לנו) או הנגב ¯הייתי בלי כל היסוס בוחר בגליל. לא מפני האפשריות ההתישבותיות - אם כי ¯הן עצומות, לא רק בגליל אלא גם בעברו הצפוני (שום דבר אחר לא יקרב כל ¯כך אפשרות התישבותנו במחוז צור כרכישת הגליל) - אלא מפני שאת הגליל ¯היינו מפסידים אם הוא נעשה חלק של מדינה ערבית, באשר הוא מיושב ¯בצפיפות, בשעה שהנגב במדינת ערב יעמוד בשוממותו, ובמוקדם או במאוחר ¯יתגבר כוח הדחיפה הדינמי שעומד מאחרי ההתישבות היהודית על כוח=המעצור -¯ האובסטרוקטיבי של הפטריוטיזם הערבי העקר. אבל לאחר שהגליל מוצע לנו ¯יש עכשיו לעשות את המלחמה על הנגב בגיוס כל התמיכה שאינטרסים בריטיים ¯כבדי ערך עלולים לתת לנו. אין איני צרה בשני המליונים שמציעים לתת למדינה הערבית, אם מתן זה ישכך חמה - כדאי לנו הדבר הזה. איני נבהל {0185-233} ¯.אפילו מהקצבה שאומרים להטיל עלינו - אם כי נצטרך להלחם נגדה ¯סעיף אחד יסודי נשאר סתום בידיעות שהענקת לנו : העברה זו של אוכלוסין- ¯ערבים = המוצעה היא כדבר של רשות או של כפיה? קשה לי להאמין להעברה ¯כפויה, קשה לי להאמין בעבירה מרצון. דבר אחד כנראה מסתמן מכל התחבולות "¯שנקטה בהם הועדה : אין היא עומדת כנראה להטיל עלינו "זכיות מיעוטים ¯מיוחדות. לשם כך כנראה באה התחבולה של המנדט הזמני על ארבע הערבים (לגבי ¯חיפה, חוששני, שיש גם כוונה אחרת ....). אבל הכוונה היא כנראה למדינה ¯ולא את המדינה - כי עדיין איני יודע-יהודית ממש. אני מדגיש את היהודית ¯ואיני בטוח שמציעים לנו מדינה ממש - סוברנית בהחלט, אני מקבל את התלות ¯בהגנה הבריטית כמובן שלא יתכן שלא תהא לנו הזכות לצבא ולהזדיינות ¯ביבשה, בים ובאויר) אבל הצבא והזיון המשוכלל ביותר לא יפטר אותנו( ?¯מהגנה בריטית - כלפי חוץ. איני יודע גם מה גורל יחסי=חוץ של מדינתנו ¯הגם כאן תהיה תלות בריטית? מבחינת הרצוי - יש פנים לכאן ולכאן. לא רק ¯לאזרחי המדינה היהודית - לעם ישראל כולו יש ענין של כבוד וענין פוליטי ¯.עצום להיות מיוצג בחבר הלאומים ולהחזיק ציריות במרכזי היהדות שבגולה ¯.אולם למדינה היהודית יש ענין רב ליהנות מהחברות בקומונוולט הבריטי ¯סטטוס של דומיניון נראה לי כדבר לפני זמנו - אבל התקרבות לסטטוס כזה ¯רצוי מכמה בחינות. סבך השאלות המסוכן ביותר כרוך בתקופת המעבר, אבל ¯.כרגע אין לי הידיעה המספקת לעמוד עליו ¯וכשאני מתעלם משאלות האיסטרטגיה הפוליטית שלנו - שהיא במצבנו הקשה- ¯והמסובך כפול שלושה (כלפי פנים, כלפי הערבים, וכלפי אנגליה) בעלת ערך ¯דיוני, אולי לא פחות מכל שאר השאלות הריני רואה לחובה לעצמי להגיד ¯לחברים : אני רואה בתכנית זו בכללה לא רע במיעוטו - אלא כיבוש פוליטי ¯ושנס היסטורי אשר לא היה לנו מיום שחרבה ארצנו. אני רואה בהגשמת התכנית ¯הזאת שלב כמעט מכריע בראשות גאולתנו השלמה ומנוף שאין חזק ממנו לכיבושה ¯המדורג של ארץ-ישראל כולה, אני מבכר תכנית זו בכללה על פני המשטר הקיים ¯השטח המוצע לנו היא מיטב אדמתה של א"י, קטנה אמנם בשטחה המתימטי אבל ¯גדולה יותר בשטחה הקוליניזציוני מהשטח שנמסר לערבים (מחוץ לנגב). זהו ¯שלטוננו על ימה של ארץ-ישראל זוהי עליה גדולה. זוהי התישבות שיטתית ¯בכוח ממלכתי זוהי אפשרות של מעשה ממלכתי גדול. זהו צבא יהודי. זוהי מדינה יהודית. זוהי שנסה לרכישת בן-ברית מעבר לגבול הצפוני. זוהי {0185-234} ¯הרמת קרן האומה הישראלית בעולם. זוהי - תנחומים לעם הדווי זהוי ¯ראשית הגאולה. זוהי גאולה יותר גדולה מאשר בימי עזרא ונחמיה, אף פעם ¯לא נבנתה המדינה היהודית בבת אחת - וחלק גדול כזה של א"י לא היה אף ¯פעם ברשות מדינה יהודית בראשותה. גורל משונה : החבל המוצע לנו לא היה -¯ אף פעם בידי היהודים - בשלמותו. החבלים שהיו פעם יהודים יותר מהאחרים ¯אין בהם עכשיו כמעט אף יהודי אחד פרט לירושלם. והדבר כה גדול ונורא ¯עד שנדמה לי שכל זה אינו אלא חלום. אמנם - אינו עדיין מציאות, ועוד ¯.רבה הדרך וקשה ¯,אבל יש שאלת האיסטרטגיה הפוליטית - וכל משגה איסטרטגי עלול להכשילנו- ¯להכשיל את כולנו, גם המחייבים וגם השוללים. ואם לגבי התכנית יתחלקו ¯הדעות - הרייני מקווה שלגבי התכסיס נהיה מאוחדים : עלינו להמשיך ולהתמיד ¯במלחמה על קיום המנדט בשלמותו - מבלי לקשור את ידינו במו"מ עם הממשלה ¯לשם השבחת התכנית עד כמה שידנו מגעת. מכל הבחינות, לדעת השוללים אם ¯באה הגזרה," לדעת המחייבים "אם" שחקה לנו השעה - רצוי שהתכנית תהיה" ¯.כאילו כפויה עלינו ¯כמחייב גמור של התכנית אני רוצה להזהיר את החברים שהם תמימי-דעה- ¯אתי : התכנית אינה מוטלת עדין בקופסה שלנו. לא רק אין לנו עוד ירושלם ¯ותקווה לנגב - גם מה שמציעה הועדה עדיין לא בידינו ומתוך רדיפה אחרי ¯חלום" (זה כבר קצת יותר מחלום ופנטסיה) - אנו עלולים להשמיט את הקרקע" ¯היחיד שאנו עומדים עליו לפי שעה : את המנדט. המנדט הוא אמצעי הלחץ היחיד ¯שישנו בידינו. אנגליה לא תשתחרר ממנדט זה בנקל - אם אנו לא נתן וכל ¯.מחיר שיש בידינו לסחוט תמורת המנדט - אלינו לסחוט ¯,אני שרוי בדאגה שהעם היהודי, בכל אופן המוני ישראל בפולין, ליטא- ¯.רוממה ושאר ארצות הגיהינום הגלותי יתלהבו יותר מדי לשמע המדינה היהודית ¯בי עצמי יוקדת הלתהבות זו. ואני מוכן למסור נפשי על הגשמת התכנית -¯ הזאת. אבל חוששני ההמונים היהודים לא יראו את כל המוקשים הצפונים לנו ¯בטרם תקום התכנית להם.... הצפויות להתבדותה. ואוי לנו אם האנגלים יחשבו ¯שחסד הם עושים לנו - הם צריכים לדעת שקבלו על עצמם התחייבות יותר ¯קשה ויותר גדולה כלפי העם היהודי - ואל נשחרר אותה בחפזון ובקלות דעת מהתחייבות זו. דעת הקהל באנגליה לא מתכחשת בנקל לחובת-כבוד. ואל נקל {0185-235} ¯אנחנו את מלאכתם של הפקידים והפוליטקנים - הבוחרים לעצמם קו ההתנגדות ¯.הקשה ביותר ¯,אבל גם חברינו השוללים - ואיני יודע אם הם המיעוט או הרוב בתוכנו- ¯לא הגיעה עדיין השעה להכרעה סופית ופוסקנית - חייבים לקחת בחשבון ¯גם הסכנות הממשיות, החמורות אולי הרבה יותר משהן נראות לאחדים מהם ¯הצפויות לנו מכל אלטרנטיה אחרת, וגם את דעת המחייבים הרוצים שנס ¯היסטורי גדול בהקמת מדינה יהודית, ומטעמים פנימיים וחיצונים גם יחד ¯עלינו לפעול עכשיו לפי קו משותף אחד שנינו בישיבת הועד הפועל הציוני ¯ובועידה הפוליטית קו זה, אם כי פרסום הדו"ח יחייבנו מודיפיקציה ¯,תכסיסית. הוא ביסודו נכון, ואין כל יסוד עכשיו לשנותו. תביעת המנדט ¯.מו"מ על תיקון התכנית - - - - - - - - -¯ ¯.את הדברים האלה אבקשך משה להביא בשמי למועצה- ¯כתבתי לאוסישקין מצאתי כל הידיעות שבמברקיך וכתבתי לו בקצרה גם- ¯.דעתי - ברוח המכתב הזה אם כי בפחות בהירות ¯מחר תפול הפצצה בכל התפוצות. טלגרפתי גם לדרום-אפריקה - תמצית- ¯...... מקוצרת. פרסום זה יביא את א.ג. על ענשו. לוריה חושש קצת משפט על ¯חוק "הסודות הרשמיים." זהו חשש מופרז. סוף סוף הופיעו בכל העתונים ¯השערות ו"פורקסטים." הפרסום גם יכשיר את דעת הקהל - לעכול הרפורט ¯.בהתפרסמו, אקוה והדבר לא יגונב ליטא. מחר אפרסם ידיעות נוספות ¯,חזק ואמץ ושלום לכל החברים- - - ¯.ד.ב.ג - - - - - - - - - -- - - - - - - -¯






