יומנים > יומן - מלא 18/07/1950

{P001} {0019-23} ד' אב, 18.7.50 יום ג' רות קליגר מתאוננת שאין פעולה בדרום אמריקה. פועלים שם רק ציוני ב' המזרחי ומפ"מ. בארץ יש ישוב המפלסים וגרעיני הכשר;; (במעברות השה"צ, וגבת). אכנס צור (צירנו בארגנטינה) קוסטריצקי ורות לדון על הפעולה. בא אצלי שפריר: 3,5 מיליון דונם של רכוש נטוש עם המטעים שעליהם שווים בקרך 80 מיליון ל".י. הרכוש העירוני נערך בוורגו 25 מיליון, שפריר מעריך אותו פי חמשה - ז"א 125 מיליון. לאפוטרופוס יש לשלם - אם האדמה העירונית תמכר לרשות פיתוח - רק 25 מיליון, כפי שהערבים העריכו בוורגו. על-פי כך תקבל רשות הפתוח עודף רכוש של מאה מיליון. האדמה החקלאית אינה בגדר . סכום זה של 100 מיליון הוא יסוד לפיתוח ובסיס למלוות. קפלן הסכים שזה עלול לשמש יסוד. שפריר מציע לקחת מרכוש זה כעשרה מיליון ולבנות נמל בדרום בסביבות מג'דל. אנשי דרום-אפריקה רוצים לפתת אשקלון. הם מאמינים שיכלים לגייס מיליונים (ספיץ, מי שהיה יו"ר הג'וינט בדרום-אפריקה, ציוני, קירשנר ועוד) ברכום-אפריקה ובאמריקה (בישיבת הממשלה ביום 15.2.50, בהעדרי, החלט על הרכב רשות הפיתוח: נציג רה"מ, אוצר, ' עבודה, חקלאות מסחר ותעשיה, משפטים, פנים, סוכנות, קה"ק). לגבי הערים אין שום תכנון כולל. כל עיריה מתכננת בפני עצמה. ברשות האפוטרופוס יש 81.152 חדרים בערים, מהם 47.786 דירות, 7.819 עסקים, שהכניסו מיום 1.4.49 עד 31.3.50 סכום 1.635.485 ל"י. כפרים נטושים 371, שטחים 3.199.447 דונם, נטיעות נטושות בדונמים 349.653, כפרים נטושים בחלקים 90, שטחם 100.000 דונם. חלקות אדמה בערים 45.667 דונם, מהם 33.759 דונם ריקים, 7.722 דונם עם בנינים ראויים לשימוש שלא נזוקו 630 דונם עם בנינים לא ראויים לשימוש, 698 דונם עם בנינים ראויים לשימוש שנזוקו במרחמה, 2.756 דונם עם בנינים לא ראויים שלא ניזוקו במלחמה. . / . {0019-24} ערך הקרקע בערים (13.100.69 ל"י, ערך הבנינים בערים 11.770.169, ס"ה 24.870.860 ל"י (לפי הערכת הוורקו). בשנה זו מעבדים מרכוש נטוש 35.000 דונם פרדסים, תקציב לעיבוד (מלבד קטיף ואריזה) 1.030.250, ימי עבודה בקיץ 375.000, יהיו למשלוח 750.000 תיבות. זיתים נמסרו לסוכנות 30.000 דונם, מעובדים ע"י האוצר ובהחכרה 50.000 - בס"ה 80.000'דונם זיתים. כרמים ועצי פרי אחרים 25.000 דונם. ס"ה ימי עבודה בפרדסים ובמטעים אחרים 860.000. הכנסות האפוטרופוס מראשית יסוד המדינה עד 31.3.50 מחלקת הכפרים 680.084 ל"י (מקציר תבואות 147.921 ל"י, מהחכרת קרקע ומטעים 329.797 ל"י, משמן, טבק ופרי הדר 302.365 ל"י. מחלקה עירונית 6.254.651 ל"י (מדיור 2.107.931 ל"י, מכירת ציוד ואספקה 1.534.993, שונות 63.543, פקדונות וחשבונות עו"ש 123.995, צבא ומוסדות (בחמרי ברזל, אריג, מכונות, מוון ועוד) 2.424.187 - בס"ה 6.934.735. הוצאות 3.726.471, מזה הוצאות אדמיניסטרטיביות 777.837 ל"י. הוצאות עיבוד שיקום ועוד 2.948.634 (עיבוד פרדסים 516.157, מסים 316.189, תיקוני בנינים 1.139.404 תיקוני בנינים ע"י הסוכנות 1.050.000, פתות 113.226, החזרת לבעלי רכוש מקונים 103.185, עבוד מטעים 67.770, שקום השקאה בפקרסים 54.291, רכוז סחורות ותבואות 364.145, פרוק והתקנת מוטורים 41.143, סחורות במחסנים 23.138, מחקר וסטטיסטיקה 20.619, ישוב פליטים ערבים 9.362). . בררתי עם רענן ויץ שתי שאלות יסוד: מה אפשר לעשות במשך 3 שנים בשביל אספקת מזון מכסימלית לישוב בהנחה שהישוב יגדל במאחים אלף לשנה. מהו המכסימום שאפשר לישב על הקרקע בשלוש השנים הבאות. . / . {0019-25} עד סוף תשי"ג יש להקים לדעתי 58.000 יחידות (לרבות שנת תש"י, בכל אחת משלוש השנים הנאות 15.000 יחידות, או 60.000 נפש בערך (30% מהרבוי). לשם כך נחוץ סכום של 84.000.000 ל"י, מתוך זה 28.000.000 ל"י במטבע חוץ לשנת תשי"א 22.099.000 ל"י (7.168.000 ל"י במ"ח), לשנת תשי"ב 29.020.500 ל"י (9.420.300 ל"י מ"ת), לשנת תשי"ג 32.727.500 ל"י (10.903.600 ל'"י במ"ח). בסוף תשי"ג נייצר כל המספוא והמזון ללול ולרפת (מלבד שמן דגים ), ירקות - כל התוצרת לישוב. פירות, ביצים, חלב - כנ"ל. בשר - שליש של תצרוכת מלאה, לא צנע. שמן - 40% של תצרוכת שלום מלאה. לחם - בקושי לשליש. בדרך של משק בעל לא נוכל לגדל די לחם לישוב. דונם בעל ממוצע נותן 100 קילו לדונם. עכשיו מעבדים 1.6 מיליון דונם פלחה, אפשר לעבד. עוד 2 מיליון דונם, שליש לחיטה. .מיליון דונם בעל יתן 100 מיליון קילו - 100.000 טון חיטה לשנה, כל נפש צורכת 0.2 טון לשנה, הרי ששני. מיליון צורכים 400.000 טון. ' ידרשו לביצוע התכנית עוד מומחים למים ולבנין (מספר המומחים הנמצאים בארץ לא מספיק בכמותו. נחוצים שני קוי-צנורות גדולים מהירקון לנגב - צנורות מלט. עומדים לייצר אותם בארץ - בשני ב"ת : אחד של מקורות, אחד של סו"ב. 66 צול הקוטר (- שני מטרים). במרס 1951 ייצרו כבר צנורות. יש להבטיח חמרי הגלם הדרושים, בעיקר פלדה בשביל צנורות מלט.