יומנים > יומן - מלא 05/02/1947

{P001} {0036-10} לונדון, 5.2.47 פוליה יקרה - במשך שבוע ימים יסתיימו השיחות, אם לא מקודם. מחר צולי יגישו לנו הצעות "חדשות" - שנדמה לא יהיו כל כך חדשות. נסיתי היום בישיבת התנהלה לנחש את תכנן; איסור עליה והתישבות בחלק גדול (הגדול) של הארץ. איסור זה יהיה מוחלט. אזור או אזורים אחדים ליהודים, ואולי יקראו להם בשם חדש "קנטונים" ליהנות .השם היפה שיש לשוויצריה. בקנטונים אלה ירשו עליה מצומצמת או במספר קבוע מראש, או על-ידי קביעת הממשלה המרכזית, כלומר - הבריטית. גם ההתישבות והפיתוח לא יהיו חפשים. שיטת העליה תהיה מכוונת לכך שהיהודים ישארו מיעוט ניכר בכל הארץ. יוכר לריוח שייהיה גם '"קנטון" או "קנטונים" לפיתוח, דהייני לפיתוח על חשבוננו קודם כל בשביל הערבים, ואם לדעת הממשלה יהיה מקום פנוי - גם בשביל היהודים. האזורים היהודים יהיו מסודרים ככר ש.לא יוכלו להוות מדינה עצמאית. אין לי כל ידיעת על זה ממי-שהוא, אבל אני משער תכנית כזו לאחר ששמעתי בשתי השיחות את דעתו ועמדתו של ידידנו בווין. בינתיים בא האולטימטום שכוונתו כדורת לגמרי, אבל על זאת נשמע מחר בפרלמנט הצהרה מפי קריצ' ג'ונס. לו, בלי ספק, יש רצון טוב, אבל איני יודע מה כוחו בממשלה. דעת הקתל באנגליה עד כמה שהיא באה לידי בטוי בעתונות דורשת כמעט פה אחד . / . - 50 - {0036-11} חלוקה ויסוד מדינה יהודית, אולם משרד החוץ עומד כסלע איתן מול דרישה זו. יש בדעתי לשוב בשבוע הבא ארצה, כי איני סבור שהשיחות פה עוד ימשכו, אם לא תצוף איזו הפתעה בלחי צפויה מראש. בסוף השבוע אני יוצא לפריס לימים אחדים - שנים או שלשה, אם לא אצטרך לשוב הנה - אלך משם לארץ, ואם לא - אשוב ללונדון לימים אחדים. עם החפצים של מרי הענין מסובך. קיבלנו מכתב מאמא של מרי שהחפצים נשלחו לחברה אחת - LAP - בלונדון וביררה לא יודעים כלום על זה" אבל אני מקווה שנגלה סוף סוw מקום החפצים ונשלח אותם ארצה. פה היה קר מאוד, ושבוע ימים הייתי מיכרח לשכב במימה, אולם עכשיו הוסב לי ואני יוצא כבר יום יום למשרד בנוגע למצב, נדמה לי, מהמלים שכתבתי מיד אחרי הקונגרס בבזל הן נכונות בהחלט : "אנו עומדים אולי בפני מבחנים חמורים שלא היו כמותם בתולדות הישוב והציונות, וגם בפני סיכויים רבי-כיבוש זרועים מוקשים. החלק הראשון עומד כנראה להתקיים מיד, גם החלק השני בוא יבוא אני מקווה שאת תסעי בקרוב לטבריה. כשאשוב לארץ יש גם דעתי ללכת לטבריה לזמן מה, כי עוד יש לי - אם לא כבשנים הקודמות - כאבים ריבמטיים, ובדעתי להתרחץ זמן מה בטבריה - אם זה ינתן לי לאחר שובי לארץ - - - שלום רב ונשיקות לכל הילדים ליריב ולגליה . אבא. - 51 -