יומנים > יומן - מלא 13/08/1957

{P001} {0160-06} 13.8.57, יום ג' בעתונות הבוקר אני רואה תשובות חריפות לדברי בכנוס העיוני. גם גולדמן, גם משה שרת וגם טבנקין נחלצו להגנת "הציוניות" וגם הגולה. כ"א בלשונו הוא. אם אקבל חופש אצטרך להסביר דעתי ביתר הסברה. משונה: אנשים נבונים ומשכילים הופכים וויכוח תכני ורעיוני לוויכוח טרמינולוגי. לא משמעות הציוניות - אלא השם ציונות הוא עיקר. {0160-07} שרף חזר מחופש, ותדי מתכונן לחופש של שבועיים. דיבון מוצע כקונסול לחבש, וביתן כנראה רוצה בכך, אבל מי ימלא מקומו ביחסים עם הערבים פה - דבר שנעשה עכשיו עוד יותר דחוף וחיוני? נחמיה מודיע כי הווטור השני כבר הגיע אתמול לביזרטא, והיום - יתכן - יגיע הנה. - בארבע וחצי אה"צ נזדמנתי בבניני האומה עם הנוער מארה"ב, אמריקה הלטינית, צרפת ומושבותיה ודרום אפריקה. האולם הענקי המלא נוער - הרהיב. מובטחני שאפשר להביא הנה רבבות כאלה - אם להשתקע אם ורק לשנה. כבר מזמן לא היה סיפוק עמוק כזה בפגישה עם נוער. דיברתי עברית ואנגלית אולם היה צורך לדבר גם ספרדית וצרפתית. - בערב בא אצלי סקר. הוא פה כבר כמה ימים ולא ידעתי על בואו. הוא מוצא שהנוער מאליה את המדינה ואין מדינה אלא אמצעי למטרה. אמרתי לו כי החלוקה לאמצעי ומטרה היא מלאכותית. מה שאתמול היתה מטרה היום אמצעי, ואין סוף לדבר. הוא חושש לקרע בין הדור הציער ובין הגולה. אמרתי שאם הגולה לא תתבולל - לא יקום קרע מפה. אבל נכון שהנוער פה שונה, וכך צריך להיות. הוא כותב ספר על האפיפיוריות. . . .