יומנים > יומן - מלא 23/10/1956

{P001} {0014-66} 23.10.56, יום ג' יח' חשוון, בצרפת. מהארץ כמובן אין כל ידיעה. בירדן לא קיבלו הפרו-מצרים רוב, כפי שהיה נראה אתמול בבוקר. הכוחות כמעט שקולים וקשה יהיה להקים ממשלה. אה"צ יצביעו פה, בפרלמנט הצרפתי, על שאלת האימון לממשלה - ידידינו מובטחים שיקבלו אימון, ובשתים עשרה וחצי על פי שעון צרפת נאכל צהרים ונמשיך בשיחות. עד אז אולי כבר נדע מה החליטו הבריטים. {0014-67} - נתברר אח"כ שיש רוב לפרו-מצרים בירדן ואיברהים האשים הגיש התפטרותו. עכשיו ברור כי העיראקים לא יכנסו - כי לפי שעה "נכנסו" אחרים. אם הפרלמנט - במקרה שירשו פתיחתו - יבטל החוזה האנגלי-ירדני, כאשר יעשה כמעט בלי ספק - לא נצטער הרבה על כך. מוטב לעמוד נגד הירדן לבדו מאשר נגד ירדן ואנגליה. בינתיים נודע כי הצרפתים תפסו חמשה ראשי מורדים באלג'יר. הטפשים נסעו באווירון שטייסיו צרפתיים ונכנסו לכלוב. בטוניס פרצה שביתה כללית בתביעה לשחרר הנתפסים וגם במרוקו יש מהומות. - לפני הצהרים, בטרם יכלו לבוא חברי הממשלה בורג'ס מונורי ופינו (גם לזה קוראים פרזינדנ - כי היה פעם ראש ממשלה) נתגלגלה שיחה עם תומה, המנהל הכללי של משרד הביטחון. הוא מאד פסימי וסבור : עכשיו או לעולם לא. אם הפעולה נגד נאצר לא תיעה מיד לא יהי כוח - ביחוד כוח מוברי - לצרפת לעשות בשמן אחר , וזה חל אולי גם על האנגלים. כרגע כל העם - מחוץ לקומוניסטים - עומד מאחורי הממשלה, עומדת שאלת אימון בפרלמנט, אבל אין להם ספק כי יקבלו אותו. איש לא רוצה להפףיל עכשיו הממשלה - גייסו עכשיו רזרבות, שלחו כוחו לקפריסין. אם יצטרכו לחזור מקפריסין בידים ריקות תהיה אכזבה מרה בצרפת - ותתגבר אזלת יד. קרנו של נאצר תעלה, לא תהיה להם כל תקווה לסיים הסכסוך באלג'יר. יחריף אולי הסכסיך גם במרוקו וגם בתוניס, ובורגיבה כבר פוסח שתי הסעיפים. הילדים הכושים באפריקה האקווטוריאלית כבר נושאים דגלונים עם תמונת נאצר. גם אנגליה תגורש מירדן ומעיראק. כרגע המורל בעם הצרפתי גבוה, ומוכנים לכל מאמץ ותומכים בממשלה; אם יעמדו באפס מעשה - יתגבר היאוש, ולא יהי כוח להתחיל עוד פעם. עכשיו אנגליה הולכת אתם, בבחירות החדשות יתכן מאד כי ינצחו הפועלים. כרגע אמריקה עסוקה בבחירות ולא תעשה כלום; אחרי הבחירות - וסבורים שאייזנהויר יבחר - {0014-68} תעשה אמריקה סידור עם ברה"מ, יחלקו ספירות ההשפעה, יזניחו המה"ת - כי הוא יפול בידי הרוסים, ומצבם בצפון אפריקה יהיה אנוש. הם לא יכלים לעזוב את אלג'יר, ובאיזו צורה שהיא מוכרחים לקשר אותה, - ולא בקשר הקל ביותר, עם צרפת. זה יתכן רק אחרי מפלת נאצר. ברור שזוהי לא השקפת תומה בלבד, אלא דעת כל הממשלה, ואמנם אה"צ שמעתי אותם הדברים מפי בורג'ס מונורי. [ חסוי ] שאל וחברו מחיל האויר (מרטן) הציעו אז תכניות אחרות איך להגן על ישראל ביום ג' מפני התקפות אויר מצריות, ומשה ישב לברר אתם דבר זה, פינו נפרד מאתנו כי יצא ללונדון, ואני שוחחתי עם בורג'ס מונורי אשר הסביר לי מעמדה, קשייה וסיכויי של צרפת עכשיו. על יד השולחן, בשעת הארוחה סיפר פינו כי בבוקר נפגשו עם הנשיא קוטי - הוא, רה"מ ובורג'ס מונורי. מסרו לו על השיחות אתנו ואת לויד, {0014-69} והסבירו לו כי כל הקושי הוא בזאת כי הישראלים מאמינים לצרפתים אבל אינם מאמינים לאנגלים. אמרתי לו שכך הדבר בדיוק. - מפני נסיעתו של פינו וטרדותיו של רה"מ ב"כנסת" שלהם - הם טרודים בשאלת המנהיגים הנתפסים - נדחתה נסיעתנו עד מחר, ורק לאחר שובו של פינו מלונדון, יתקיימו מחר השיחות בשעה שלוש אה"צ. - כל החבריא נמצאים בעיר וגם נחמיה הצטרף אליהם ובערב נשאר אתי רק ארטור. חיפשנו זמן רב קול ישראל ולא מצאתי. בשעה מאוחרת גילה ארטור רדיו קטן ובו מצא קול ישראל לגולה, ובעשר וחצי שמענו החדשות מהארץ בצרפתית: בנצרת נתפשו שני פידאיון שבאו מהלבנון, נשלחו על ידי הנספח הצבאי המצרי או שליחו.