יומנים > יומן - מלא 02/07/1953

{P001} {0024-47} 2.7.53, יום ה' יט' תמוז ת"א בבוקר התיעצות עם חיים כהן, נחמיאס, איסר, מ.מ. לדעת חיים כהן אפשר להוכיח קיום מחתרת, ואין צורך להיתלות בחוק ההכרזה. במחתרת נהגו השבעה כינויים, פניות לבעלי דרגות; יש הוכחה על התנגשות בצירות הצ'כית, הצתת אטליז, החזקת נשק ונשיאתו, עברות נגד מוסדות רשמיים (חומר צבאי שנגנב {0024-48} מהצבא). לדעת התובע הצבאי יש גם הוכחה על פיצוץ הצירות הסובייטית. חרותי אמר לאחד הנעצרים: חבל שלא השתתפתה יש הוכחה על הצתת מכונית בציקות הרוסית. התיעצנו על אגרנט - שיהיה יו"ר המשפט. איסר דורש להשתמש ביחס לשנים (מנקס וגוטליב) בסעיף 111, כי יש ידיעות ברורות שהם עלולים לבצע בינתיים מעשה טירור נגד ראשי המשטרה או אחרים. - בא בן מנחם. התקציב לקבלת הטלפונים יהיה. אולם הוא דורש מכוניות לעובדים מן הצבא. טוען כאילו הבטחתי זאת. גם דורש תתערבות נגד הקפאת כוח אדם (אי קבלת פקידים נוספים). - שמעון פרס: צבא חובה קיבל אתמול משכרתו בעד יוני, למשפחות ישולם עד 5 בחודש, לקבע עד 10 בחורש. אושרו הסידורים הכספיים לקניות בצרפת ובאנגליה: הסחורה תגיע הנה בששה או בתשעה חדשים. מ.מ. (מלואים לדבריו ביום 29.6.53): הוקצאו 60.000 ימי אמונים של תושבי ספר: נוסף ל19- יום לכל ישוב חדש מתאמן ע"ח הסוכנות. סוכם שהמשטרה והצבא ישתפו פעולה: הצבא אחראי לארגון פנימי, לביצור: לקביעת מקום הישוב, ממשטרה (משמר הגבול) יהיה אחראי למרחב בין הישובים, זה לא ימנע מהצבא הכנסת צבא לגבולות וגיוס עתודות, גדר, טלפון וכבישים - לא על חשבון הצבא, {0024-49} אם כי הצבא השאיל כבל של טלפיונים לדואר. כל גוש מרחבי קשור עם מחנה צבאי, ובמשך עשרים רגע יוכל הצבא לבוא אם יודיעו לו מיד על מאורע. כ27- מחלקות עומדות הכן בכל לילה במחנות צבא שונים. מ.מ. מציע ללחוץ על מצרים - ההגנה הצבאית על הגבולות - "לסחוט" מהם הנחות. גורן מתאונן שרבנים צבאיים לאחר שהם עוברים קורס צבאי נהפכים לקצינים סתם. היו 3 מקרים כאלה. גורן רוצה לראותי. במעברת חלפיות יש 12000 נפש. המקום לא טוב, הסוכנות מוכנה להעביר אותה. משרד העבודה מוכן לבנות 300. יחידות דיור. הצבא מעונין שלא ישארו במקום זה. . מ.מ. מתאונן שמשרד החינוך אינו מפצע סידורי הגדנע. לפי דברי עקיבא יש מצד דר. אבידור מפנה של 180 מעלות. מ.מ. מציע להקים חברה (ולא הדואר) לבנית טלפון תת ק.רקעי. פרס מציע ועדת לבדיקת התכנית: יש אנשים בצבא ובדואר הסבורים שיש לעשות זאת בזול. עלי לברר זאת עם אנשי הדואר. פרם מציע שהמבצע יהיה מסרד הפיתוח. נשאלתי מתי תפונה הקריה? דרושים לכך 7 או 8 מאות אלף ל"י. (הטלתי אח"כ על ועדה של תדי: נציג הצבא, פרס ונציג האוצר לבדוק בעית פינוי הקריה). מ.מ. מתאונן כי ברשומות נתפרסמו הגבולות של המחוזות לא כפי שהוחלט בממשלה. התאימו הגבולות לבעלות האדמות. שרף יודע כל הפרטים. {0024-50} במשרד הבטחון יש גרעון של 6 מיליון ל"י לרגל התיקרות. פרס מציע דליגה חדשית על הוצאות לא חיוניות למען הבטח תשלום מזכורת לצבא בזמנה. - מ.מ. דורש תיקון משכורת הצבא ע"י תוספות משפחתיות. בשבוע הבא יגיש לי מ.מ. תכנית גימלאות לצבא. הכנס של הפיקוד יתקיים בסוף יולי. מ.מ. מבקש השתתפותי. מ.מ. יצא לחופש בסוף יולי לשנים שלושה שבועות. מ.מ. מציע למנוית את הרצוג גם לנספח צבאי בקנדה, פרס מסתייג מהצעה זו, כי הרצוג יבקר בקנדה רק 4-2 פעמים בשנה; אברר זאת עם הרצוג עצמו. הנרצחים בכפר הם השאירו ילדה בת 6 וילד בן 3. דורשים עזרה כלילדי חללי מלחמת השחרור. המדינה חייבת לדאוג לילדים - לאו דווקא כל ילדי חיילים. - מוניה רוצה ללכת. מוצע במקומו אורי שלהבת, בנה של רוחה פריר. עבד בשי, היה בצהל, עשה גדולות בהעפלה. שרת ביחידה צבאית בריטית של נחמיאס. מר גורל של עשת? פרס רוצה שיעבוד במשרד הבטחון, פרס - נשארו רק 20 איש ממשוחררי הצבא שלא סודרו. - הרצוג: הסנט התזיט על סיוע צבאי של 405 מיליון לאזור (כולל הרביה, יוון ופרס). מזה יתכן יקציב 100 לישראל ולערב. "הבית" הפחית 100 מיליון והחליט שכן 10% יוקדשו לישראל ולערב. בועדת פשרה יקבלו אולי דעת הסנט. {0024-51} האם לא מוטב שלא יתנו לא לנו ולא לערבים? מיותר לדרוש זאת. עיראק תקבל מפני מצבה האיסטרטגי ואם עיראק תקבל - יתנו גם לסוריה. שישקלי מצא חן בעיני דלס. יתכן שסטמן יירש מקומו. לנולא יתנו נשק - לדבריהם יש לנו די - אלא מפעלים. הערבים אינם רוצים מפעלים אלא נשק. סגן הרמטכל של חיל היבשה יבוא הנה בערך באבגוסט, ואז יוחלט על חלוקת הסיוע הצבאי. - היועץ המשפטי ונחמיאס באו אצלי עוד פעם. טלפן רוזן כי גרנט מתנגד לסעיף בחוק על פי אני יכל לבטל המשפט, ולכן אינו נוטה לקבל. הוא גם כאילו נפגע שהרמטכל מזמין אותו ולא בא אליו, - בערב הלכתי לבימה לראות המחזה "זעקי ארץ אהובה", הצגה נאה ורבת רושם, המחזה קצת "דחוס" יותר מדי, ויש אידיאוליזציה של הלבנים, אם כי זה מחאה נגד היחס לכושים, אחרי ההצגה (במרכז כמובן מסקין)- מסיבה קצרה עם אנשי הבימה .