יומנים > יומן - מלא 02/08/1958

{P001} {0008-23} 2.8.58, שבת לפי הצעת רוזן מתקיימת היום פגישה עם גולדמן, הררי ורוזן. מצדנו ישתתפו עוד גיורא ואבן ושזר. שאלתי את היוזם מהי תכלית הישיבה. אמר בירור הקו המדיני. לתומי חשבתי שכוונתו היתה לברר היחסים בין הממשלה ובין ההנהלה הציונית. פתח גולדמן: העתונות מלאה רכילות. הוא לא מתנגד להשגת נשק. אבל עלינו לדעת כי במרוץ זה נפגר תמיד. בשאלות המדינות הוסכם שמותר לו להביע דעה, אם כי הוא נגד פעולה פוליטית עצמאית. אם יאסרו עליו הבעת דעה - יתפטר. בכל אופן בקונגרס הבא יתפטר, כי הרפורמות שרצה להכניס בהס' הציונית לא ניתן לא לבצע, אם כי הקונגרס החליט עליהן, וגם ב.ג. אשם בכך. כי נדרשה עזרת הממשלה - ולא ניתנה. גם לב.ג. יש הרבה פספורטים - אישי פרטי, נציג מפא"י, רה"מ. דעתו היא שאין ההסת' הציונית צריכה להתערב בעיניני המדינה. אבל כל פרט יש לו רשות הבעת דעה. אין הוא עוסק בהתישבות או בעליה, ואם גם בשאלות מדיניות לא יוכל להתערב אין לו מה לעשות. ב.ג. הבטיחו להכניסו שבוע שבוע בענינים. הובטח כי שרת ימסור לו דו"ח בכל שבוע. זה לא נתקיים. ואשר לקו המדיני: עתיד ישראל תלוי ביחסים עם הערבים ולא עם אמריקה. הזמן לא פועל לטובתנו. הערבים מתגברים אסיה עוזרת להם. סין תתחזק, הדור הערבי הצעיר שונא אותנו יותר מהדור הוותיק. הערבים מתחילים להבין כי אי אפשר להשמיד אותנו. המערב לא יתן. אבל לא עשינו די להתקשר עם הערבים. הפרצוף של מדיניותנו לא מקרב אותנו לערבים. הצהרות במדיניות לא מספיקות. העיקר הוא המעשה. אנו למעשה רוצים להסתמך על המערב. מבצע סיני היה לדעתנו. פעלנו יחד עם המערב. יבוא יום ויוכלו לחריב אותנו. {0008-24} העולם חי בבלוקים גדולים: עולם זה יהיה תחת נאצר. עלינו להשתלב במזרח (ביקשתי לפענח מושג ההשתלבות) להכנס לפדרציה של עמי ערב על בסיס של שויון. נופיע במדיניות חוץ כבנלוכס. הפחד של הערב הוא לא השטח שבידינו אלא שאנו גורם זר ונשען על המערב. ולכן יש להוציא המה"ת מהמלחמה הקרה. זה לא יעשה בבת אחת. דרושות לכך לפחות שלוש שנים. דרושה ניטרליזציה של האזור. אמברגו של נשק. כשהוא אמר זאת בארה"ב - אסר עליו אבן לחזור על כך. לא נקבל שום ברית עם המערב. על צרפת אינו רוצה לדבר. במדיניות חדשה גם נשפר יחסינו עם רוסיה. אילו היתה ישראל תומכת במדיניות רוסיה - היה יחס יותר טוב. אין הרוסים רוצים להרוס את ישראל. אבל חושבים שאנו גרורה מערבית. רוזן ביקשני לענות. ציינתי שגולמן סותר בחלקו השני דבריו בחלקו הראשון. אם הזמן פועל לרעתנו, והדור הצעיר שונא אותנו עוד יותר מהוותיקים והערבים מתחזקים, ואסיה עוזרת להם, וגם סין וגם רוסיה. מדוע מבטל נאצר שאיפתו לבעיה אימפריה ערבית, יסכים לפדרציה של ארצות ויניח לנו וגם יסכים לשויוננו? ובמה "ניטרליזציה" תלויה בנו? האם אנו נוציא רוסיה מהמה"ת? נפסיק תככיה? נשתק התנועה הקומוניסטית? ומדוע רוסיה מתנגדת לציוניות זה ארבעים שנה? מדוע מספרים זוועות על התנך ועל מדינת ישראל בספרות "מדעית" רוסית? יש טעם לדבר: רוצים לרכוש העולם הערבי - ולהשניא ישראל על יהדות רוסיה. אין זה נכון כי הזמן פועל לרעתנו. מצבנו לפני עשר שנים היה טוב מאשר לפני ארבעים, והיום - מזה שלפני יותר מעשר שנים. מבצע סיני הציל {0008-25} קיומנו. לשם מה כרת נאצר ברית צבאית עם ירדן וסוריה באוקטובר 1956 והעמיד כל הצבאות תחת פיקודו? מצאנו פקודות להרוס אותנו ברצועת עזה, שמענו הצהרות כאלה מנאצר, מחכים אלעמר, מחוסיין מיד אחרי הברית, מהסורים. אלמלא מבצע סיני איני בטוח שהיינו קיימים היום, וקיומנו יותר חשוב ממחאתו של נהרו אפילו זו של אייזנהויר. מבצע סיני העלה קרננו בעולם, ולא להיפך. אפילו בעיני הערבים. כפי שסיפר איש אונרא שויצרי העובר בלבנון ערער מבצע סיני אמונת הפליטים בדברי שליטי ערב. אין הכרח שנאצר ישתלט על העולם הערבי. התנועה הערבית הלאומית היא טבעית ותתפשט ותנצח, אבל לאו דווקא בצורה הנאוצרית - תחת הדיקטטורה שלו ובתערובת של קנאות מוסלימית. תוניסיה היא שונה, ולא תסכים שנאצר ישתלט עליה. כן מרוקו. איני יודע המצב לאמיתו בעיראק. יתכן שנאצר ישתלט כאן, יתכן ששליטי עיראק לא יקבלו מרות נאצר. אבל אין רק ערבים באזור זה. אפשר לקיים ולגייס כוח שאינו נופל מכל העולם הערבי של עמי המה"ת שיעמדו נגד התפשטות נאצר: פרס, תרכיה, ישראל, סודן וחבש. זוהי עדיין לא עובדה, אבל אפשרות, והזמן פועל לטובתנו. אם אנו יודעים לנצל הזמן. ואשר להופעות - כמובן שכל יהודי, ולא רק ציוני יכל להביע דעתו, אבל אם ההסת' הציונית אינה מטפלת במדיניות של ישראל אין הנשיא יכל אף הוא לטפל בה, והיותו גם נשיא ההסת' הציונית וגם נשיא הקונגרס היהודי ויחד עם כל זה בלתי אחראי בפני כל גוף דימוקרטי על פעולתו הפוליטית - לא יתכן. ואני מוכן למסור לו משרת רה"מ אם באמת יוכל להביא שלום עם ערבים, וכל זמן שאני רה"מ מוכן להתחייב לא להתערב בעניני ההסת' הציונית, ואל יתערב - בלי דיון מוקדם בהס' הציונית, בעניני המדינה. {0008-26} גולדמן חזר על טענותיו, אמר שלא הוא ולא אני יכלים להוכיח את השערותינו המדיניות. אמרתי כי אני מניח לו הדיבור האחרון. ולא אתווכח על דבריו האחרונים. שזר שאל איך לגייס העם היהודי? אמרתי שזה מחייב שיחה מיוחדת, ואני מוכן גם לדון על ציוניות מהי - אם ניפנה לכך. יצחק הודיע לי רנדל רוצה לראותי, קבעתי פגישה לארבע וחצי אה"צ. בארבע אפגש עם הרמטכל. הרדיו פרסם איגרת המחאה הרוסית נגד מדינת ישראל, גם מחאה נגד מדינת איטליה שעזרו לאמריקנים לעבור בלבנון. גולדמן שאלנו אם אבוא מחר להרצות בהנהלה על המצב המדיני - אמרתי כי איני בטוח שאוכל להיפנות, ואגיד לו מחר. בארבע בא חיים. נתקבל מברק משמעון מלונדון כי האנגלים מוכנים למכור לנו שתי צוללות S בנות 250 טון, במחיר 100.000 (לי"ש) כל אחת, והשפוץ יעלה 400.000 (לי"ש) לכ"א. טנקוס סבור שאין להן שנורקל, ומהירות השיט הוא 6 קשר תחת הים. הצוות כששים איש. תקופת האמונים כשנה. גם חיים וגם טנקוס סבורים שאין זו הצוללת המתאימה לנו. היא ייצור של שנת 1939. הגרמנים מייצרים עכשיו צוללת חדישות אבל יהיו מוכנות רק כעבור 5-3 שנים. מוכנים לתת לנו afieain, וכעשרים בחורים כבר מתאמנים בצרפת. נענה לשמעון כי יטפל בטנקים, הצוללות לא מתאימות. בארבע וחצי בא אצלי רנדל - בשליחות בלתי צפויה ומכוערת. הם מביאים גדוד לעקבה, והיות שיש צורך לשמור על קוי התחבורה הם מבקשים רשות מעבר חדשה. {0008-27} אמרתי לו כי בקשה זו מתמיהה. רוה"מ היה צריך להבין שאין לבוא אלינו בבקשה כזו - אחרי המחאה הרוסית. הוא ניסה להקטין רצינות המחאה. שאלתיו מדוע לא עניתם אתם והאמריקנים, כשרוסיה מחתה על כניסתם ללבנון וירדן - שאין זה מענינה של רוסיה. ירדן ולבנון הן מדינות עצמאיות וביקשו לשלוח צבא - ומה זה עסקה של רוסיה. לא ענו ככח, אלא הולכות לפגישה בענין זה. אנו שהננו נעזבים לנפשנו (הוא שאל: האמנם עזובים לנפשכם?) - אמרתי לו אייסלנד אינה עזובה. מאחוריה עומדת נאטו וכוח אמריקה. מאחורינו עומדים אויבים מסביב, והנשק הבריטי שנשלח לעיראק, יתכן יופנה עכשיו נגדנו. ואולי גם הנשק שהם מביאים עכשיו לירדן, כי סוף סוף יצטרכו לעזוב, והנשק ישאר. טען שכמעט לא הביאו כל נשק. אמרתי לו - שעליהם להפסיק כל מעבר בהחלט. אמר שיודע זאת לממשלתו והביע תודתו על העזרה עד עכשיו. שלחתי את קומיי ללוסון להגיד גם לו להפסיק הטיסות. בערב חזרתי לירושלים. ביקרתי בתשע בערב את הנשיא. סיפר על פנית בורג בענין החזרת הדתיים. אמרתי שעליהם לפנות לממשלה. אם יפנו נדרוש ערובות לא לחזור על מעשי החדשים האחרונים.