יומנים > יומן - מלא 02/11/1923

{P001} {0079-03} כג' חשון פ"ד, 2.11.23 צעירים אחדים הקרובים לעניני החנוך העברי סחו לי אמש על דבר מצב החנוך היהודי ברוסיה כעת: במשך חמש שנות המהפכה לא היה שוה המצב בכל מקום ברוסיה. באוקריינה וברוסיה הלבנה התקימו עוד זמן רב מוסדות חנוך עברים. הגימנסיה העברית בקיוב נסגרה רק לפני שנה. עכשיו אין כל בית ספר עברי בכל רחבי ס.ס.ס.ר. החנוך היהודי נמצא כלו בידי הסקציה, ואלה רודפים עד חרמה כל שרידי התרבות העברית. בנידון זה הורע מצב היהודים ממצב המעוטים הלאומיים האחרים וממצב העמים המזרחיים. בתקופה האחרונה, בהתאם לפרוגרמה הלאומית של ר.ק.פ. נעשו בענין החנוך הרבה הנחות לעמי המזרח. מרשים למוד הדת. המולא אינו נרדף יותר. היו מקרים שמקודם היו כפרים טטרים שלמים עוזבים את מקומם ונודדים למרחקים מפני הרדיפות נגד הדת ולמודי הדת. הר.ק.פ. שמה לב לזאת והחליטה לעשות הנחות. יוצאים מן הכלל רק היהודים. כאן נמשכת הפוליטיקא האנטי-לאומית בכל מוראה על ידי היבסקציה עצמה. מצב החנוך היהודי הורע ביחוד לאחר כניסת הבונד לתוך ר.ק.פ. (בועידה העשירית - 16-8 מרס 1921), בישיבה הארבע עשרה ביום 15 מרס. במסירת ההודעה של וינשטין. באותו זמן היתה ועידת הבונד שהחליטה ברב של 46 נגד 27 להתבטל ול"השתפך" לתוך ר.ק.פ גם המעוט קבל את החלטת הרב - ראה הפרוטוקול של הועידה העשירית עמוד 243 - 244). עד אז לא היו לקומוניסטים הרבה תומכים ברחוב היהודים ופעולתם מפני כך לא היתה בולטת ומשפעת. עם בטול הבונד וכניסתו לר.ק.פ. - נשתנה המצב. מי שהיו בונדיסטים החלט תחת הנהלת היבסקציה לרדוף באף ובחמה כל סימן של תרבות עברית. נסגרו כל בתי הספר העברים. אולם לא נפתחו גם חדשים. אחד הקונספינדטים של העמעס ספר לדובריו לאחר בקוריו במרכזי היהודים לשם בחינת מצב החנוך והתרבות ברחוב היהודים שהתרבות של היהודים, בין בעברית ובין ביודית - {0079-04} הולכת וכלה. המורה המסור לחנוך ולצרכי התרבות של הדור היהודי ממאן לעבוד תחת הפקודות של הסקציה ולהעביר את הפוליטיקא שלה. המורה הטוב שהוא גם קומוניסט אינו רוצה להשאר בעירה היהודית ובתוך הסביבה היהודית בכלל. הוא נוהר למרכזי המדינה במקום שהוא מקוה לתפוס מקום חשוב במפלגה או במוסדות הממלכה, ולעבוד בשדה הענינים הכלליים, לא יהודים. נשארים בעבודת הסקציה רק הנמושות מחברי המפלגה ומהמקורבים אליה. חסדי התרבות והמרץ, המשמשים במקום מושבתם כף-מבשלים בכל עניני היהודים, הרודים מטעם הסקציה. אך אלה אינם מסוגלים להריב את מצב החנוך. הסקציה אינה פועלת ומשפעת למרות הכח הממשלתי והאמצעים הרבים שיש בידה. הודות לרעב ולעזרה שבחו"ל קבלה היבסקציה ממוסדות בורגניים בחו"ל, בעיקר מהגוינט, אמצעים רבים. המוסדות שהיו בידה נמצאו במצב חמרי טוב הרבה יותר ממוסדות דומים של עמים אחרים, עד שאפילו עוררו קנאת הלאומים האחרים (באוקריינה למשל), שמצבם החמרי היה ירוד. אולם למרות המצב החמרי הטוב נשאר המצב הרוחני הרוס. האבות היהודים אינם רוצים לשלח את ילדיהם לבתי הספר של הסקציה. במוזיר יש כשלשה אלפים יהודים. בית הספר של היבסקציה מבקרים רק כמאה. באורשא יש גם כן כשלשת אלפים יהודים. לסקציה יש רק כארבעים. כך גם בערים אחדות. הילדים העברים מבקרים את בתי הספר של הרוסים. מי שידו משגת לוקח לילדיו מורה עברי. אולם בערי השדה מנהלת הסקציה מלחמה גם בחנוך זה. רודפים את המלמדים. שופטים אותם ואוסרים. מטילים על הקומסומול היהודי להשגיח על פעולת המלמדים, והם נהפכים לשוטרים ומרגלים. הפעולה הצבורית-החנוכית היחידה הקיימת בנוער היהודי היא של הקומסומול. הס עוסקים בלמוד תורת החברה, ספורט, שעשועים, מפתחים המשמעת ומחנכים חברים {0079-05} לר.ק.פ. חלק גדול של הנוער היהודי נוהר לקומסומול. מהו המקום היחיד שהצעיר היהודי יכל לפעול ולמצוא סביבה של צבוריות ושעשועים. פה יש גם קסם של כח ושלטון. כח מושך גדול לקומסומול הוא - האפשרות שיש על ידו להכנס לבתי ספר גבוהים. אבות הרוצים שבניהם ישתלמו ושאין להם כל אפשרות שבניהם יתקבלו לבה"ס הגבה - שולחים בעצמם את בניהם לקומסומול. מכאן דמרילזציה רוחנית ומוסרית גדולה. הקומסומול היהודי לרב גרוע מהקומסומול של עמים אחרים. לאחר שזה כחצי שנה אסרו על הקומסומול את ההתעללות בדת - מוסיפים הקומסומולים היהודים להלחם באופן גס בקדשי הדת. מופיעים ביום הכפורים בסיגרה לבית הכנסת, יורקים בארון הקודש, וכדומה. הם משמשים כלי נשק בידי הסקציה בכל תעלוליה נגד הדת היהודית וגם נגד כל פעולה תרבותית לאומית. הוציק הרשה למוד הדת בקבוצות. אולם היבסקציה מוצאת דרכים שונים איך להפריע בעדו. מותר ללמד עברית ביחידות ובקבוצות לגדולים. אך למעשה. אין מחירים. הדובר אתי פנה זה יותר מחצי שנה לקבל רשיון לסדר שעורים עבריים במוסקבה לבני 18 ומעלה. ועד היום לא קבל הרשיון. דוחים אותם בכל מיני אמתלאות ותירוצים. מורה שנה אף הוא פנה לרשיון. דרשו ממנו לחתום שלא ילמד כל דבר שיש בו דת, היסטוריה לאומיות. הוא חתם, ולמרות זאת לא הרשו לו. בפטרוגרד התקימו השעורים העבריים שהתנהלו על ידי צינברג, גינזבורג ועוד. אנשי הסקציה שם היו יותר קולטירים ומחנכים והרשו. בא הצ.ב. במוסקבה והחליט לאסור. {0079-06} צינברג, גינזבורג ואחד מהסקציה הפטרוגרדית באו הנה להשתדל ע"ד בטול הגזרה. לויטן ענה אז לצינבגר: אפילו ווען איהר ועט זיך לעגען פאר מיד אויף- דער ערד - וועל איך ניס ערלויבען. - שאלתי את דוברי אם הקורסים האלה אינם קימים עכשיו, כי לי הוגד מחבר שבקר את התערוכה, סטודנט פטרוגרדי, שהקורסים פתוחים עד היום - הם התפלאו על ידיעה זו, ולפי דעתו של אחד מדוברי הקורסים בהחלט סגורים עכשיו, ולשנת הלמודים החדשה לא יתחדשו. אך עוד יבררו שאלה זו. לרגל המצב הקשה של החנוך העברי, וגם לרגל התנאים הכללים, הרדיפות נגד כל פעולה עברית לאומית, אפילו של הנוער, אפילו של הילדים, עוברים בני הנוער בהמון לקומסומול. בהומל עברו כל חברי השומר הצעיר לקומסומול. הילדים הלומדים בבתי הספר של הסקציה הם כולם יתומים ועזובים מבני נגועי הפרעות, שאין עליהם השגחת המורים, והסקציה יכלה לעשות בהם כרצונה. בבתי ספר מלמדים אותם להתנגד לכל דבר יהודי ומשננים להם שעורי כפירה. בבחינות שואלים: ס'איז דא אגאט אויף דער וועטלט - והילדים עונים במקהלה: אין. ווער איז אייער טאטא? - הילדים במקהלה: די ראטען מאכט. ווער אין אייער מאמע? - די ראטען מאכט. וער גיט אייך ברייט? - די ראטען מאכט. ביום הכפרים מוציאים את הילדים לעבודה וכדומה.