יומנים > יומן - מלא 03/01/1928

{P001} {0066-07} י' טבת 3 ינואר יום ג' 9. הלכתי עם אידלסון לקמבל להתאונן על דבר המכות אשר הוכה בסוהר. דיקסון הודיעני שעד 12 קבלת פנים לבאים לברך לראש השנה. פניתי ללכת. אך דיקסון עכבני בשאלה אם לא אבנס לברך את קמבל בשנה החדשה. בדלית ברירה נכנסתי - והופעתי במעיל העור שלי בין לבושי פרקים שחורים. על ידי ישר מילר, שהביע אח פליאתו על הפרקליטות המוסמכת שלי. הרגעתיו שאיני פרקליט מוסמך. בסריה פגשתי את הרכבי. הוא מתנצל ומכחיש אח דבר {0066-08} התאוננותו בפני קופלנד על נופך נגד הופעתי במשפט אידלסון. לדבריו רק אמר לדונקלבלום שהדבר לא היה חקי. שאול מסר לי על פרטי הפגישה בדגניה. רופין הציע להסתדרות לפרסם גלוי דעת על מפעל התישבות הפועלים עד היום ועל דרכנו המשקית ההתישבותית להבא. גלוי דעת זה צריך להופיע לפי חוות דעת ועדת הסוכנות. בפגישה בררו את אפשריות ההתישבות באזור המטעים בשרון ובעמק הירדן. אנשי נהלל התנגדו להתישבות המטעים. ברל בדבריו נגע בשאלת האיחוד. אך הדבר לא מצא כל הד בין אנשי הפה"צ. לפי דברי דבדבני נכנס לקרן אפי רי פ"ת סכום 350 לירה. הוצאו כמאה וחמשים ויש במזומנים מאתים. בשתים עשרה הלכתי שוב לקבל. ספרתי לו על מעשה אידלסון והגשתי לו את התלונה. הבטיח לסדר מיד חקירה ולהודיע לנו על התוצא ות. שוחחנו ארכות בשאלת הקטיף. יש לו אינפורמציה על מספר הפועלים העברים והערבים והוא מוסר ידיעות אלו לנציב. בערך מספר הפועלים והיהודים שוה. אצל הסוחרים הערבים עובדים רק 6 יהודים. לעומת זאת רב מספרם אצל הסוחרים היהודים. שאל אם חתמו כבר על ההסכם. מסרתי לו דעת הועדה. אין חוק אמר שעל פיו אפשר להכריח איש לעבוד עם פועלים אלו ולא אחרים. פה יש רק שאלה מוסרית. לא מובן לי איך אפשר כך להתיחס לבני עם אחד. לדבריהם השאלה היא כלכלית. זאת לא רק שאלת הקטיף. מפחדים {0066-09} מהפועל היהודי המאורגן. דברתי עם אנשי הועד של סמילנסקי. הם אומרים: הפועלים המאורגנים החריבו הכל: ת"א, סולל בונה ועוד. אם יכנסו אצלנו יחריבו גם את המשק הזה. ואחר הוסיף: יש שאלה כזו גם בדרום אפריקא ואוסטרליה. כשאמרתי לו כי שם עוזרת הממשלה לפועלים - ענה: כן גם פה. באמצע השיחה נכנס מילר וספר שבכפר סבא הורידו פועלים ערבים מעבודה ושנים נמסרו למשפט בפני שופט השלום בת"א, קמבל העיר: זוהי הדרך - למשפט... הסברתי לקמבל שגם בשבילנו אין זו רק שאלת הקטיף. שאלת העבודה העברית היא בשבילנו שאלת החיים והמות, שאלת הקיום והעתיד של העם העברי - כי לא נהיה בארץ הזאת לעם רק ע"י סוחרי ת"ז. קמבל דבר הפעם בסימפטיה רבה. בקש לשלוח את ההסכם ומכתב הועדה והבטיח לעשות כל מה שאפשר. נפרד ממני בידידות רבה, אך לא הושיט היד לאידלסון... 4/2 אה"צ. ברסקי מוסר: באספת החקלאים אמש החליטו להוריד שכר העבודה ל15- גרוש, להחרים את לשכת ההסתדרות, לדרוש מכל האכרים שלא יקבלו איש מהלשכה, להכניס פועלים יהודים, אבל לא ע"י ההסתדרות לאשר 300 לירה בשביל הפרש במחירים, להביע אמון לועד החקלאי, להחרים את "דבר" ו"ארץ" ולהפיץ את דאר היום. ברסקי מציע לסדר מפקד העבודה בפ"ת. בין הפועלים, לדבריו, יש דכאון. הורדו המחירים. הלשכה הוצאה משוק העבודה. אנרכיה בעבודה. ישיבה עם פרומקין ושלום לבירור התקנות המוצעות ליסוד חברת למען "אוהל". {0066-10} פרומקין מסר לי שמ.פ.ים מציע לעשות מפקד כל הפועלים העובדים בעיר, לרבות גם הערבים; זה יעלה 5 לירה. המועצה מסכימה לתת החצי. הצעתי לקחת החצי מגיוס ימי העבודה בירושלם. דרשתי מועדת גיוס ימי העבודה בת"א להלוות לוה"פ 10 לירה בשביל סידור גיוס ימי עבודה בארץ. . אליהו מוסר: בישיבת הוה"פ של ברית הנוער בשבת האחרונה הציע שנהבי ליסד בארץ "השומר הצעיר", כי ההסתדרות אינה צריכה לעסוק בעבודה חנוכית בקרב הנוער. יערי חרף את מרכז העליה על פניתו לקרן הקיימת בדרישה לתמוך במשלחת לחלוץ. הוצעה משלחת של חזן, לוריה, בלוך אליעזר הכהן לחו"ל. 6. ישיבה בביה"ח לודויה. השתתפו פועלי המקום, מונדליאק, קיציס, בדל ואני. שנקר דרש תשובת הפועלים על הצעת השנויים שלו בהורדת המחירים. מונדליאק ואחרים התאוננו על היחס שהורע. הפועלים דרשו שמקודם יוכיחו להם שיש הפסד ובמה ההפסד. שנקר טען שכבר הוכיח למי שנחוץ. דרש תשובה עד יום ה', אם לא יפרסם שכל מי שמסכים לתנאים החדשים - ישאר. לבסוף הוסכם שיחכה .עד יום א', ויפגש אז עם שנים שלשה מבאי כוח הפועלים ובאי כוח ההסתדרות לדון על השאלה. שנקר מקפ"ח מסכים לעבור לחיפה לעבוד במועצה. פרלסון לדבריו אינו מרוצה מהחלטת הוה"פ. חושש להכשלה. .