יומנים > יומן - מלא 03/01/1938

{P001} {0139-01} ס ו די ירושלים, .3,1.38 הבוקר באה אצלי משלחת של פוע'צ שמאל: זרובבל, זגן, ליוו, בוכסבוים, אדלמן. ועידתם העולמית, שהתחילה לפני כשבועים, טרם נגמרה. בשבת הבאה תהיה להם הישיבה הנועלת. הם עומדים להחליט על כניסה להסת' הציונית והשתתפות בקונגרס, ולפני קבלת ההחלטה הסופית הם רוצים לברר אתי כיו'ר ההנהלה הציונית את יחסם להסת' הציונית ויחסם לחלוקה. בפולין יהיו עוד כמה חיסומים (העממונגען) בבחירות לקונגרס, אבל תנועתם כבר בשלה לצעד החדש. הם רוצים לדעת מה הם החובות והזכויות של חברי ההסתדרות הציונית, ואם ישותפו בועד השקל בפולין, ואם יוכרו כ"זונדר-פרבאנד..." אמרתי להם שבתור פוע'צ וותיק אני שמח למפנה החדש ואני מקדם בברכה את כניסתם להסת' הציונית. ההסת' הציונית מתנהלת יותר על יסוד של נימוסים מושרשים במשך ארבעים שנה מאשר על יסוד חוקה פורמלית. החובות העיקריים: תמיכה ועזרה לפעולה הפוליטית כלפי ממשלת המנדט וחבר הלאומים, והשתתפות ע'י ה"'נות בבנין הארץ. חופש מוחלט של דעות ואי-התערבות בפוליטיקה ארצית (מלבד לונדון וירוש לים, העיר זרובבל. אישרתי את הערתו). עד השנים האחרונות לא היתה כלל חובת משמעת בהסתדרות הציונית, אבל לרגל פעולת הרוויזיוניסטים נלחמנו על הגברת המשמעת ונתקבלה חוקה הנותנת תוקף פורמלי יותר רב להחלטת הקונגרס, להנהלה הציונית ולמשפט הקונגרס. לפי רוחה טל ההסת' אין שום מניעה אפילו להשתתפות מפלגה קומוניסטית או סוביטית בקונגרס, אם רק היא מקבלת את התכנית הבזילאית ומשמעת הקונגרס. בשטח הפוליטיקה הארצית בפולין, איני רואה כל יסוד לסכסוכים בעתיד, אולם יתכן שיעמדו לפני סכסוך בשאלת בתי הספר בארץ. יתכן שההסת' הציונית לא תסבול את פעולתם המכוונת נגד השלטת השפה העברית בארץ - אם כי לא יפגעו בדעותיהם. "זונדר-פרבאנר" יוכלו להיות רק לאחר הקונגרס - אם ירכזו מספר מספיק של בוחרים לפי החוקה, אולם הזונדר-פרבנדים מאבדים את ערכם, כי הכיוון החדש בתנועה הציונית הוא הסתדרות ארצית אחידה - שאינה מטפלת בפוליטיקה מקומית. שאלו אם ינתן להם מקום בועדי השוקלים בארצות ואם יוכלו לסדר רשימה עולמית. הבטחתי שאם גם לפי החוק לא תגיע להם נציגות בועדי השוקלים - תשקוד ההנהלה על נציגותם ההוגנת, אבל נדמה לי שלפי החוק אינם יכלים לסדר רשימה עולמית. שאלתי כמה קולות הם יכלים לרכז בבחירות בפולין. {0139-02} אמרו שיהיו להם שני מפריעים : א) המסורת האנטי-קונגרסיסטית, ב) העוני האיום בקרב ההמונים וחוסר העבודה בקרב הפועלים. על אף קשיים אלה הם סבורים שירכזו בעזרת האגודות המקצועיות - עד עשרים וחמשת אלפים בוחרים. הם כמעט בטוחים שכל השוקלים שלהם יבואו לקלפי, ומשקלם היחסי יגדל על ידי כך. אם דבר המדינה העברית יהיה ריאלי לפני הבחירות הם מקווים שיוכלו לרכז עד מאה אלף בוחרים. בפולין כל חבריהם מחייבים את המדינה, יחידים אמנם מתנגדים, אך לא לעקרון, אלא שוללים הצעת הועדת המלכותית. אולם הרוב המכריע מחייב. אם המדינה תהיה ריאלית יגע המשבר גס הבונד. אגף אחד, האגף של אלתר, היה מוכן להתפשר עם הציונות מיד לאחר פרסום הדו'ח של הועדה המלכותית, אולם מכיון שהענין לא זז גברה ההתנגדות. מסורת שנאת ציון בבונד עמוקה, ולא במהרה תיעקר, אולם הגשמת המדינה תאלץ אותם לרוויזיה. לבסוף שאלוני מה הם סיכויי המדינה ואם הממשלה תוציא לפועל את תכנית החלוקה. אמרתי, בחיים הפוליטיים אין הדברים צפויים ומוגדרים מראש, ועד שהמעשה נעשה יש תמיד שנסיםשלא יעשה, מפני שתמיד עלולים לצוף גורמים חדשים סמויים מן העין. אולם עד כמה שהדברים ידועים ברגע הזה ועד כמה שאני מכיר את העמדה של הממשלה האנגלית ושל דעת הקהל האנגלית נראה לי שהתכנית תתקיים, כי מבחינה אנגלית אין לממשלה כל דרך אחרת. אולם שני דברים לא ידועים: א) טמפו ההגשמה. יתכן שהדבר יעשה במשך שנה, ויתכן - במשך כמה שנים. ב) הפזות של ההגשמה. יתכן שיגשו מיד להגשמת המדינה, מקודם בצורת ממשלה זמנית ואחרי זה - ליצירת מדינה עצמאית, אבל אין זה מן הנמנע שלפני הקמת המדינה תבוא צורת-בינים (מנדט זמני על שני השטחים), והמדינה תבוא יחד כך. לבסוף ביקשו ממני שאפרסם קומוניקט קצר על ביקורם בהנהלה הציונית ומטרת הביקור. הדבר נחוץ להם למען התכשר בעיני הממשלה הפולנית. הבטחתי לעשות זאת, וכשרק יצאו מסרתי הודעה קצרה לגרויצקי לפרסום בעתונים בארץ ולטלגרמה של "פלקור" בפולין. הם מקוים שיצליחו בבחירות גם באמריקא בצפונית ובארגנטינה. בארגנטינה יש להם לדבריהם מפלגה חזקה. עוד תוצאה חיובית אחת של המדינה העברית עוד בטרם היותה.