יומנים > יומן - מלא 03/02/1964

{0199-31} {0199-31} 3.2.64, יום ב', כ' שבט 930 - בא אצלי מיכאל זלצר, נולד בפקיסטן (שעדיין היתה חלק מהודו בריטית) הוריו באו מגרמניה לפקיסטן אחרי 1934, אביו רופא, הוא למד באוקספורד עברית וערבית (אתי דיבר אנגלית). יהודי פקיסטן עכשיו מתנהגים כאנוסים. מתלבשים כמוסלימים. אביו לא זקוק לכך כי הוא אירופאי. הוא מתאונן על שלטון החמרנות באירופה. הוא רוצה להשתקע בארץ להשיג כברת אדמה ולעבד אותה ביחידות, לא בקבוץ ולא במושב. הוא בא לשאול אותי כמה שאלות יסוד. כמו מהו ההבדל ומהו הקשר בין ישראלים ובין יהודים בגולה, היש עוד רוח הנבואה בישראל, מה יחס מדינת ישראל ליהדות, מהי דמות הנוער, האין החמרנות משתלטת בישראל, אמרתי לו אנו פה יהודים. ישראל היא רק שם, יסדנו מדינה יהודית, קראנו שמה ישראל. לעמנו היו בימי התנך שלושה שמות שלשתם כשרים גם היום: עברים, בני ישראל, יהודים. רק בישראל היהודי הוא יהודי, בין אם הוא חפשי או דתי, אידיאליסט או לא. הננו פה עם יהודי ככל העמים וכשם שאנגלי או צרפתי אינו צריך לשאול עצמו מה זה אנגלי או צרפתי כי זהו פשוט בן העם האנגלי ובן העם הצרפתי, שלכל אחד יש היסטוריה שלו, לשון שלו, גם אפילו שלו, כן גם אנו. אנו מושרשים במולדת, בהיסטוריה ובמפעל שאנו עושים בארץ, אבל אנו שונים מכל העמים, בשני דברים: 1) כל עם שונה מחבריו, וגם אנו, 2) אנו יחידים במיננו, כל ההיסטוריה שלנו יחידה במינה וגם מדינתנו יחידה במינה. קודם כל מפני שהיא לא נוסדה אך ורק לתושביה - אלא לכל יהודי בעולם הרוצה וצריך לבוא הנה, וקליטת עליה היא אחת מתעודותיה הראשיות של מדינתנו. גם ההיסטוריה שלנו יחידה במינה. ויש לנו מורשת גדולה שאין לעם אחר, ואנו לא רק שומרים עליה או מנסים להעשיר אותה, כי בימי קדם לא היה כוחנו גדול במדע ובמחקר, אלא {0199-32} {0199-32} במוסר, בחזון, בכתובת היסטוריה ובאמונה ביתרון כוחנו על המרי. החלוציות לא נתמעטה בדור האחרון, אם כי מרבוי גדול של תושבים, שחלק גדול מהם אינו חלוצים, מתקבל רושם מוטעה, כאילו פגה חלוציות. תמיד היה רק המיעוט חלוצי, והחלוציות למשל בימי העליה השניה הצטמצמה רק בעבודת אדמה, כשעכשיו נדרשת חלוציות בצבא, בשרות המדינה, בטיפול בעולים - ובעזרה למדינות מתפתחות. והודות לכושר וליעוד החלוצי אנו המעטים והדלים עושים יותר בארצות אפריקה מהרבים ומהעשירים. מומים יש, היו תמיד. מה טען ישעיהו נגד עמו? לדעתי הגזים, כי העם לא היה כל כך רע כמתואר בפרק א', אבל זעמו של הנביא נגד גילויי השחתה, שוחד, עיוות דין הביא אותו להכללה בלתי צודקת. שאלני אם אני מאמין ביעוד הנבואי. - עניתי בהן ודאי. היעוד נמשך הוא רשם דברי - וחבל שלא מסר לי רשימתו. - פולה טלפנה היום לבית החולים בבאר שבע ונאמר לה שמצב האפריקני הולך וטוב. התחלתי לכתוב הרשימה שלשום. ועדיין אני עומד בסוף 1941 חיים הודיע לי: נחום רזיאל מכתבו שלא אבוא לאספה עם נוער בת"א, והוא בא אלי מחר עם חבריו בענין זה.