יומנים > יומן - מלא 03/05/1915

[3.5.1915] י"ט אייר,

מול חופי ספרד.  מכין שאני טולטלתי לאמריקה - צריך ואפשר לעשות שם איזה דברים בשביל הארץ. ראשית, ריכוז צעירי א"י. באמריקה נמצאים הרבה צעירים שהיו בתור פועלים בא"י ונסעו משום סבות שונות, אך רובם לא נקרעו לגמרי מהארץ והם נושאים בלבם תקוה לשוב. אך לאט לאט חיי אמריקה בולעים אותם ומרופפים את הנימים המקשרים אותם לארץ. מרכז זמני שיאחד את הפזורים הגולים, ויחזק את הקשרים הרוחניים בינם לבין הארץ ובינם ובין עצמם והעיקר שיכין אותם ברגע ההיסטורי זה למלא אותו התפקיד הגדול המוטל עלינו, אם יתגשמו אותן האפשרויות ההיסטוריות העלולות לצאת לפועל. שנית, להוציא עתון עברי. אין מקום פחות מסוגל להתפתחות השפה העברית מאמריקה, האינטנסיביות של החיים החמריים והקולטורה החמרית, שלטון האכוש והכרך וההמון אינם מסוגלים לצמיחת ספרות בשפה זו הזקוקה לאויר של רומנטיות, חלומות דמיונות העם וגעגועי העתיד. אולם באמריקה פזורים אלפי ואולי רבבות קוראים עברים, שהיו בכל זאת מתענינים בעתון עברי מקומי, שיספק את הצמאון הרומנטי שנשתמר בלבם. ביחוד אותם הקוראים שבאו מא"י, שצורך המלה העברית חי בלבם יותר מאשר אצל אחרים ואם יוצר עתון עברי שבמרכזו תעמודנה השאלות הארצי-ישראליות, יוכל להתקיים וישמש מרכז גם לעברים וגם

וגם לארצי-ישראלים באמריקה. עתון עברי עם פרוגרמה ארצי-ישראלית שחרתה על דגלה את התביעות ההיסטוריות של העם העברי ברגע היסטורי אפשרות ריאלית. ואם רק איזה אופן שהוא נוכל להשיג את האמצעים הדרושים בשביל התחלה - נוכל להצליח. באופן זה תוכל ישיבתנו ההכרחית באמריקה להביא תועלת. מיום זה אנו נוסעים על פני ראי המים התכול. וראה זה פלא, דוקא הלילה היה הים סוער מאד והאניה ניטלטלה מצד לצד, אך כשהקיצותי בבוקר, ראיתי לפני ים רוגע כאילו קפאו מימיו, והאניה מחליקה על פני השטח. לפנות ערב באה לקראתנו מצד צפון היבשה. חוף הררי של ספרד, רסי הרים זקופים גבוהים נמשכים לאורך החוף, עד שפתאום פסקו - ושוב מים מכל עברינו. מענין מראה הים בלילה. הכל שחור. הים, השמים והאויר משתפכים בשחרחורת אחת אין סופית, ורק סביב האניה מרקדים זרי-קצף לבנים ונמוגים. נהם תמיד ואינו פוסק והאניה שטה בתוך מיסתורין אלה.