יומנים > יומן - מלא 03/11/1928

{P001} {0097-06} כ' חשון 3 נובמבר שבת באולם עדן ש"בחצר של פלויד" בעבר נתאספה הבוקר האספה הפומבית של א"ה. בא קהל רב, למעלה מאלף ומאתים איש. הרצאתי על המצב בתנועתנו: אחרי המשבר החמרי (חוסר העבודה והפסקת העליה) והמשבר הפוליטי (התקפה נגדנו, הקורס החדש, קונגרס ט"ו, משטר סקר) שמתקרבים לקצב - מדברים על משבר חדש - פנימי, רוחני של התנועה גופא. מקור המשברים: עלית מעמד הפועלים לגדולה = הכרח פנימי בהגשמת הציונות. המלחמה נגד עליה זו, אי ההשלמה עם הערכים החברתיים החדשים במפעל הציונות, מצד הבעל בית ששלט בתנועה הציונית, בצבוריות היהודית בספרות ובעתונות העברית שבגולה. מלחמת מעמדות זו אינה אלא מלחמה בעד ונגד הציונות (דוגמת תל אביב הקטיף בפ"ת). אולם עלית הפועל קשורה גם במלחמה פנימית בתוך הפועלים עצמם = התרוצצות בין העבר ובין העתיד בחיי הפועל. זהו הקושי של תנועה העולה במעלה: עליה מהגולה לארץ, מבטלה לעבודה, מחלישות פוליטית לאחריות ממלכתית, מרעיון מפשט למפעל הגשמה שבו משתלב גורל הפרט בגורל התנועה . החזון מתמזג במציאות = מכאן חשיבות מציאותנו, מכאן {0097-07} גם הסכנה לחזוננו. כל קושי בחיינו, בעבודתנו פוגם בחזון. לא הוכשרנו כנראה לתפקידנו ועלינו ללמוד תוך כדי עשיה. יצירה מלחמה. עלינו ללמוד לבל נבהל מכשלון ומכשול. עכשיו עלינו לעבור מהגנה להתקפה - להתבצר בפנים, להבריא המוסדות, להרים ערך עצמנו, להגביר התלכדותנו - וכבוש התנועה הציונית - הקמת סוכנות העבודה, כי יש לנו רק שני דרכים - להגלגל במדרון עד התהום, ליהפך לאספסוף קבצני דל החומר והרוח, חסר אונים שלא יעמוד בפני כל אויב ומכשול, ויהיה תלוי בחסד בעלי הבתים ובעלי טובות - או לעלות במעלה עד הפסגה כמעמד לוחם ויוצר העומד בראש תנועת הרנסנס העברי. נקלות העבר - או ממלכת העתיד. התחלתי בעשר וחצי וגמרתי בשתים עשרה. הדבור בחצר. תחת כפת השמים, בלי קירות וכפה, בפני קהל רב, עייף אותי מאוד. ובחלק השני. הפרוגרמטי, נאלצתי לקצר ולצמצם. אחרי הצהרים ישיכה עם ועדת הסניף על הפעולה להבא בירושלם: בהסתדרות עומדות על הפרק הפעולות הללו: ארגון פועלי הבנין שבשוק הפרטי, ארגון אגודת הדפוס והאופים = אגודה זו נהרסה לאחר כשלון השביתה הערבית לפני חדשים, ארגון פועלי ממכח שיש ביניהם גם אלמנט חלוצי וקרוב לנו, פעולה בקרב הפועלות = אחיות ומשק בית. פעולה פוליטית בענין עבודות העיריה, עבודה בקרב העדות המזרחיות, בעיקר הנוער ותבחרות, התכוננות לבחירות באגודות המצועיות, מכיון שהבחירות למועצות נידחו. {0097-08} במפלגה ציינו שורת הרצאות ואספות למשך 3 חדשים: שתי הרצאות של מ. שרטוק על שאלות סוציאליות או מקצועיות. אליה - המצב הפוליטי בארץ, קפלנסקי - על הסיכויים הכלכלים בארץ או ההתישבות, רמז - התישבות העובדים בערים ומושבות, מרמינסקי - אמריקא, קולר - התישבות באזור המטעים. פרומקין - על מצב העבודה והעליה, ב.צ. - הפעולה המוניציפלית, למזכיר מוצע תבורי בשכר 6 לא"י לחודש. פינקלשטיין אחראי לחודש אחד. שניידר ורבינוביץ - לחודש שני. דינה התאוננה על יחס החברים לעבודתה. זה חדשים עזבה העבודה בועדת הפועלות. קובלת על דברי פינקלשטיין בת"א בישיבת מועצת הפועלות ומזכירות הוה"פ. לקחתי על עצמי לברר הענין. מארבע עד שמונח אספת חברים. השתתפו למעלה ממאה וחמשים איש. פינקלשטיין ציין רבוי פועלי הבנין בירושלם, זו היא העיר האחת שעדין פועלי הבנין מכריעים. במקצוע זה יש ארגון וחיים - באחרים לא. המגע של הפועל בירושלם עם ההסתדרות היא בעיקר בקבלת עבודה. האגודה המספיקה עבודה לחבריה - קיימת. הזיקה להסתדרות של הפועלים המקבלים עבודה בעצמם - רופפת. פועלים חדרו לעבודות פרטיות, גם אצל ערבים. ודוח להורדת מחירים והתמחות במקצוע. הפועלים חוששים להשבחת תנאי העבודה, אפילו העובדים בתנאים גרועים, כי אינם בטוחים בעבודה גופה. יש נסיון חלש לארגון במקצועות אחרים. החומר האנושי העסוק במקצועות אלה שונה מזה שבערים אחרות. ההרכב {0097-09} האישי בפועלי דפוס ואפיה גרוע משל ת"א. בכל שנה מתארגנת אגודת הדפוס ונהרסת. פינקלשטין קובל על פעולת וה"ת בירושלם - אינה מכוונת לצרכי הצבור ואין בה שימוש רציונלי של כספיה. פוטרז' שבה מתאונן על שבהסתדרות נעשים הדברים בשביל הצבור ולא ע"י הצבור. רבין דורש מהוה"פ כספי שכונת העוברים בירושלם שהלכו לטמיון בסו"ב. קרמר מתאונן על חוסר תרבות פועלים, טשטוש המומנט המעמדי בהסתדרות, רפיון המפלגה. חסרה הגנה להתקפת המעמד הבינוני. שפירא סובר, בניגוד לדברי בהרצאתי בבוקר, שלא הפועלים אלא הבורגנות היא במצב של עליה, אם לא כל כך בציונות, כי אז בישוב. סימן - מצבנו בעירית ת"א. בענין הכותל נגררו אנשי א"ה אחרי בעלי הבתים. חברים אחדים התמרמרו על ענין יריחו - שקדח כבר אחרי כשלון סו"ב. הלברשטיין סובר שההסתדרות עשתה צעד אחד קדימה - בליקבידציה של חוסר עבודה, ושני צעדים אחורנית - ביחס הפועלים להסתדרות. גנוס מתאונן על ירידת שכר העבודה בבנין - ההסתדרות אינה מתערבת. כובשות עבורה בשוק בעיקר הקבוצות החזקות המומחיות. דינה קובלת על שלטון יהיר במ.פ.ים. מריינברג מתלונן על יחס של זלזול לחבר הפשוט. אחדים שאלו על ענין הסיוע בירושלם. בררתי ענין הסיוע, בררתי עוד הפעם ענין התעלות מעמד הפועלים, שאינה בקו עולה ישר, אלא בזיגזגים, ותנועה המאמינה ביעודה אינה נבהלת ממכשול ומכשלון. בררתי הפרבלימה המיוחדת של ירושלם - חשיבותה העולמית, סמל הארץ, וחובת הכבוד לשנות את מצבה החברתי התרבותי. פתרון פרובלימת קבוץ גלויות. העדות {0097-10} המזרחיות לא נארגן סתם = כי אין בסיס כלכלי תחת רגליהם. נכבוש את ירושלם רק ע"י כבוש הנוער. עלינו לחנך הילדים והנערות וללוות את הבחרות עד התבגרותם, עלינו לטפל בשאלת האינטלגנציה - ירושלם תעשיתה היא פקידות ומורים ותלמידים. אך נקשר את האיגטלגנציה באופן אורגני רק בפעולה תרבותית חשובה - עתונות. ספרות, מדע, אמנות. לבסוף דרשתי מהחברים מלוי חובתם הם למפלגה. עמידה על הקטנות המצטרפים לגדולות, כגון תשלום מסים.