יומנים > יומן - מלא 04/05/1944

{P001} {0152-47} תל-אביב, ,4.5.44 יום ה' בשעה 10:00 בבקר באו אלי ה"ה פרלסון, דר' קריגר ושפירא בענין "הבימה." באוקטובר מלאו 25 שנים להצגה הראשונה של "הבימה," ובזמנו הוחלט לדחות את חגיגת היובל לזמן מה, ועתה בדעתם לסדר את חגיגת היובל בסתיו זה, וזה יכיל: א) הצגה במפיתיאטרון של האוניברסיטה או בתל-אביב; ב) ספר על הבימה, או לעת עתה אלבום צילומים; ג) קרן לביסוס הבימה שתפקידיה שנים: בית ספר דראמאטי, ואין להסתפק בנסיונות שפרידלאנד עושה בתוך עבודתו, ויש לדאוג לימים יבואו להבימה, כיעתה מתקים התיאטרון כמעט ללא תמיכה, אבל אינם בטוחים שתמיד יהיה כך. אין הם מתכוונים לאוסף בציבור הרחב, אבל לזה נחוצה הסכמה מצד המוסדות. הם אינם רוצים שועד היובל יהיה מטעם חוג הבימה, אלא רחב יותר, ולזה תנאי ראשון הסכמה והענקת אבטוריטה מצד הנהלת הסוכנות היהודית והנהלת הועד הלאומי. דר' קריגר הוסיף שלדעתו זה הוא אחד הסעיפים של השיקום - עלינו לדאוג לעתיד התיאטרון העברי בארץ, ולזה העירותי שאין דאגה טוב היותר מאשר מיליון יהודים בארץ. אשר למגבית - האם אין למצוא עכשיו 4-5 יהודים שיתנו את הסכום שנקט פרלסון - 30,000 לא"י, ואשר סמכות לועד - עלי לברר דבר זה בהנהלה. בענין הגושפנקא עלי להתיעץ. -------------- ב30:10- באו א' ברוידו וא' קירשנר בדבר משלוח דוד הורוביץ; לדרום אפריקה. בקשתיאותם לא לקחת את דוליק עתה העוסק בענין דחוף הנחוץ לפעולתנו המדינית. הם עוררו את השאלה אם י'וסף לא יוכל עתה לנסוע לשלושה שבועות, ואחרי זה יצטרף דוליר לאיש שיהיה שם - דר' קליינבוים או קלינוב. הבטחתי להם לברר השאלה ביום א' בהנהלה. ---------------- {0152-48} חיפה, 13.5.44 שיחה בבית אבא חושי עם בלתי מפלגתיים. אבא חושי: למעשה חידשנו עתה את הפעולה, שהפסקנו לפני חדשיים. עד אז היתה פעולה רצינית ובטימפו הולך וגדל, ויש התמרמרות על ההפסקה. במשך השבוע האחרון נפגשתי עם עשרות חברים ויש ערות ונכונות, ונחוץ מתן סדר אלמטארי אירגוני. אנחנו פונים אל הבלתי מפלגתיים, ואנחנו צריכים לדעת במה אנחנו פונים. אנחנו רוצים להקיף סקטורים- סקטורים של ההסתדרות: פועלי התעשיה, פועלי הנמל, מפועלי הנמל רכשנו למעלה מ200- חברים חדשים, 30 חשמלאים מהצי. טוב שבראש הפעולה יעמדו בלתי מפלגתיים. החברים הנמצאים פה הם: הח' פסיה, פעילה בקרב החברות, הח' קליינמן - אחד החברים הבלתי מפלגתיים הותיקים, יעקבי וגודוואניק - פועלי נשר, מבצר הבלתי מפלגתיים, ליבירגולד - גם הוא מהבלתי מפלגתיים הותיקים, ועוד קלינמן, סירוטה, בירנהולץ - מפועלי וולקאן. התפקיד פה הוא ליצור קבוצת חברים, שתנהל את הפעולה, והאפשרויות וגם הסיכויים גדולים. נחוצה פניה מלשכת המרכז לבלתי מפלגתיים, נחוץ כרוז וגם הסברה של הנקודות היסודיות, איזו פורמולה עליה נחתים את החברים ויש לקבוע גם את צורת הבחירות. ד. בן-גוריון: אני רוצה לדבר על הענין בכללו, לא רק בלתי מפלגתיים, ומה שאציע לא הוחלט עוד על זה, לא דנו על זה, דברתי עם שני חברים - עם כל אחד לחוד, תכנית הפעולה מכוונת לכך שנגיע לכל פועל יחידי, יש צורך גם בפעולה אנונימית - באסיפות, מי שבא שומע, מסכים או לא מסכים, אין איש יודע, נחוצה גם ספרות לנעלם, לכלל, צריכים להמשיך גם בעבודה זו, את העבודה המעשית מכוונות לאדם החי, ולה יש תכלית, הטיפול באיש זה וזה - זו צריכה להיות תכנית הפעולה שתפגע בכל חבר ההסתדרות, מחוץ לאלה שהם חברי מפלגות אחרות, גם אותם לא נזניח, אבל לאחר הבחירות, אז נעבוד למען איחוד סוציאליסטי מלא. {0152-49} ¯,הפעולה צריכה להיות כלפי כל פועל באופן אינדיווידיואלי ¯דבר זה אינו כל, אבל אינו כל כך קשה כמו שנדמה. אני רוצה לעשות עבודה ¯,זו, אני פעם אחת ויחידה עסקתי בפעולת אירגון - במציאות אחרת אמנם ¯בעולם, בענין הבחירות לקונגרס הציוני, כשז'בוטינסקי רצה לכבוש את ¯הציונות, עסקתי אז בפעולה האירגונית; שם היה העיקר לדעת כל יהודי שבא בחשבון להיות ציוני ולהגיע אליו. יש שני דרכים איך להבטיח את זה, והפעלת כל חברי המפלגה זהו תנאי , זה נחוץ גם לעצמו, צריך למצוא את הדרך איך כל חבר במפלגה יהיה פעיל. בשביל הדבר השני הפעלת כל חברי מהפלגה, זהו קודם כל ענין סידורי. הצעתי לפני כמה חדשים שיטית העשיריות. יש בחיפה 2,000 חברי המפלגה ו25,000- חברי ההסתדרות, להפעלת חברי מהפלגה נחוצים לי 200 חברים, וגרעין זה של מאתיים חברים עלינו לגייס מיד, שנדע שזה תפקידם עכשיו, ועליהם יהיה צורך להעמיד גרעין של 20 איש, באופן שכל מרכז יהיה אחראי למאה חברים, אבל הוא יהיה אחראי על ידי כך שלידו יהיו עשרה חברים פעילים, וכל אחד יהיה אחראי לעשרה חברים קונקרטיים, נקובים בשמותיהם, והוא יטפל בהם, והוא יראה אם הם פעילים, פעילותם תהיה בקרב הבלתי מפלגתיים וגם להשכלה עצמית, שיבינו את השאלות, ידונו בהן, אבל העיקר יהיה תעמולה - בעל פה ובכתב, הפצת ספרות, אירגון הבלתי מפלגתיים. כל פעיל ימסור בכל שבוע דו"ח למרכז שלו מה הוא עשה ומה עשתה העשרה שלו, האם עשתה או לא עשתה, תהיה כרטיסיה של כל עשרה, וכל מרכז יבדוק כל שבוע מה נעשה על ידי מאה החברים שלו, אם מילאו את הקווטה שהוטלה עליהם, ואם עשו צריך להגדיל אוה, כי זה מראה שהם יכולים לעשות יותר, בירור עם כל חבר. כך עשיתי אני בפעולת ההשקלה, היתה לירשימת 800 עיירות בפולין על כל האגודו שבן, גם בלתי ציונים ואנטי-ציונים, בונדאים וקומו- ניסטים, ידענו בדיוק כמה חברים ישנם בגורדוניה, וכמה בפועלי-ציון, וכל חבר היה צריך להמציא בכל שבוע חשבון ההשקלה, ואם לא השקילו כמה שצריכים היו הרי כעבור קבלו שאלון: מדוע לא מילאו את המיכסה, וכאשר ראו שבוורשה יודעים בדיוק את הנעשה בכל מקום ממקום נבהלו. אם החבר שיתנדב לעבודה זו יראה שזו אינה מלה ריקה, אלא זה מאורגן, ויש חשבון, ויש בקורת, אז יקח את זה ברצינות. תמיד הפעילות {0152-50} של החבר אינה תלויה בו, אלא בזה המפעיל אותו, אם הוא מתיחס ברצינות או לא, ודם אם הוא בתיחס ברצינות צריכה להיות קונטרולה מדויקת כל שבוע אם הוא עושה את המוטל עליו. - זה יהיה תפקיד 20 המרכזים ו200- הפעילים. הם צריכים להפעיל 2,000 חברי המפלגה שבוע-שבוע, למסור דו"ח, העתק דו"ח זה ילך למרכז. אני מתכוון לרכז בעצמי את העבודה, להשגיח שהדבר ייעשה. כל חבר ידע שמשגיחים עליו ומפעילים אותו, וזו תהיה העבודה במפלגה: אירגון פנימי, הפצת ספרות, בירור השאלות העומדות על הפרק. אותו דבר נצטרך לארגן בכל אסיפה של מפלגה אחרת: צריך להיות חבר נבון, שעליו יהיה למסור דו"J מה הן הנקודות העיקריות של הנואמים ומה הויכוח, איך זה נתקבל, מה היתה התגובה של הציבור. סקירה קצרה בכתב בשביל שנבדק אם יש צורך להתווכח אתם בנקודה זו או להסביר אותה. צריכים לבחור מספר חברים נבונים שתופסים את העיקר של נאום, בנאום של שתי שעות יכול להיות שיש רק עשר דקות שיש לשים לב להן. אני יוצא מתוך הנחה, שאנחנו נעשה את העבודה שלנו, ולאו דווקא נתווכח אתם באסיפות שלהם, אם יהיה צורך לכך - נעשה גם זאת. אחר כך העיק הוא הציבור הפאסיבי, הבלתי מפלגתיים. יש 130,000 חברים בהסתדרות, אני מוריד 15-10 אלף שאולי לא תהיה להם זכות בחירה, הרי יהיו 120,000 בוחרים, ואם גם מספר זה אולי מוגזם, צריך להתחשב בו, כי זה מכביד, ועלינו להתחשב כאילו זה התפקיד, ז"א שנצטרך להביא לקלפי 120,000 בוחרים, שלא יהיה חבר בהסתדרות שלא יבוא לקלפי. קודם כל יצביע, זה נחוץ בשביל הגברת כוח ההסתדרות, כל אשר משתתף בהכרעת גורלה מחזק את ההסתדרות. למען שכל אחד יצביע צריך לפנות אל כל אחד, לא פעם אחת, אלא במשך שבועות, ואחרי שניה בטוחים שהם יצביעו, נצטרך לפנות שהם יצביעו בעד רוב גדול וחזק של מפלגת פועלי א"י ובלתי-מפלגתיים, נצליח אם שלושה שבועות לפני הבחירות שאדע שאני יכול לשכב לישון. ואם העבודה תתנהל כהוגן, אני מקבל על עצמי למסור למזכירות הלשכה במעטפה סגורה מה תהיינה תוצאות הבחירות, ואני רוצה שלושה שבועות לפני הבחירות ללכת לישון. עיקר הפעולה צריכה להיעשות עד אז, ולא ביום האחרון. {0152-51} ¯ופניה אל כל אחד זהו תפקיד 2,000 חברים, ואני כולל בזה את הבלתי ¯- מפלגתיים, ואני קורא להם פאסיביים. היו חבירם שלא היו חברי אחדות ¯:העבודה, אבל הם היו פעילים ביותר מבחינה אידיאית, ולדעתי החלוקה היא ¯,פאסיביים ולא פאסיביים. יש פאסיבים במפלגה ויש פאסביים מחוצה לה ¯,ואולי אלה שייכים למפלגה לא פחות מחבריה, ויש ציבור פאסיבי גדול ¯-ונשאלת השאלה איך להפעיל אותו, ופה צריכים אנחנו לקחת מסגרת ההסתדרות ¯המקצעות והפעולה צריכ ה להיעשות בין האגודות המקצועיות, שם ישנם חברי ¯המפלגה ובלתי מפלגתיים, אבל פעילים שניהם. גם לחבר המפלגה וגם לחבר ¯הבלתי מפלגתי צריך להיות ברור ששניהם צריכים להיות פעילים. צריכים ¯,להיות ועדי פעולה בכל האגודות המקצועיות, אבל זו היא המסגרת הכללית ¯ויש עוד מסגרות אחרות - מסגרת העדות.פה אין כל כך הרבה עדות כמו ¯,בתל-אביב, וודאי לא כמו בירושלים, אף על פי כן ישנן. קיימים גרמנים ¯שהם מרווים פרובלימה חמורה, וזה דורש ועדת פעולה מיחדת של גרמניה ¯ושל לא-גרמנים לפעול הבקרב הפועלים הגרמנים, מה מספרם (אבא: בערך ¯עשרה אחוז!), זהו הגוש הכי גדול והכי חמור, יש הרבה מרות, נכר, יש ¯להם הרבה מושגים מגרמניה. ייתכן שהעליה החדשה תופיע ברשימה, ואז ¯ההצבעה שלהם מובטחת, כי מאחד אותם הדיבור בלשון הגרמנית, וזה מחייב עבודה רבה. צריך לדון באופן מיוחד על פעולה זו. ¯אחר כך יש ספרדים, אמנם אנחנו הפכנו שם זה לשם כולל כל עדות ¯המזרח והמערב, שאינם אשכנזים, צריכים לקחת כל עדה לחוד וועדת ¯פעולה לכל אחת ( אבא: יש לנו כורדים, סאלוניקאים, תימנים), כל אחד זו ¯עולם בפני עצמו וצריך לפעול בתוכו (אבא: פה זה 100% במפלגה!), צריך שזה יהיה בהכרה, לא מתוך איזה קשר שהוא לאבא חושי. ¯;במלחמת הבחירות צריכים אנחנו להשתמש בשני דברים: 1) בחירות ¯.2) דבר שצריכים לעשותו כל השנה - זו היא הזדמנות להעלות הכרת החברים ¯יש דברי הטעונים בירור, ואנחנו איננו מתפנים לבירורים אלה. יש עכשיו ¯;סמינר, שם נעשים הבירורים לגופם, אך זה אינו מספיק. ואנחנו צריכים ¯לשאוף להעלותם, אמנם הם אולי לא יבינו כל הדברים, אבל יש דברים אאלמנטאריים שהם צריכים להבין, לא להניח שהם מונחים בכיס, המפלגה {0152-52} ¯מוכרחה להשקיע המון כוחות להפוך ציבור פועלי החרושת לגורם דינאמי ¯ואיגונים וחלוצי בתוך ההסתדרות, אבל זה ענין אחר. העדות - זהו הסקטור השני. ¯:אחר כך יש עוד שני סקטורים לא שווים ביניהם, הסקטור האחד ¯פועלות ונשי חבירם. הפועלת כפועל - זה דורש פעולה, ונשי חברים - זה ¯דורש פעולה גדולה, כי נשי חבירם זה כמעט מחצית ההסתדרות, פאסיביות ¯.ברובן, ואפשר להפעיל אותן, זה דורש פעולה רבה, תשומת לב רבה ¯אחר כך - המקצועות החפשיים,אמנם חלק גדול מהם אינו בהסתדרות, אבל ¯,חלק מהם בהסתדרות והפעלתו חשובה. אליהם אי אפשר לבוא בשיטה של עשרות ¯אבל טוב ללכת בשיטה זו שיהיה חבר פעיל והוא יהיה אחראי לקבוצה, ולו ¯,יהיו שמות, ואנחנו נדע מה היא פעולתו, אם הם באו לאסיפה שנקראו אליה ¯אם לא באו - מדוע, הפצת ספרות ביניהם, אם קנו - הקראו, ועלינו לרכז את המספר הדרוש של חברים מחברי המפלגה ומהחבירם הפעילים הבלתי-מפלגתיים. ¯בכמה אתה מעריך את חברי השומר הצעיר (אבא: יש להם בקיבוצים ¯1,700-כ1,100- איש), ובכמה את מעריך את אנשי הקיבוץ סמיעה ב' (אבא: כ ¯בקיבוצים שלהם), נוסיף עליהם עוד כ5,0000- הרי יש להם כ-%א,20 ולנו נשארים עוד 20,000 חברי הסתדרות. ¯,זו צריכה להיות המטרה, ואם ישנם 2,000 חברי המלגה לעבודה ¯הם אינם צריכים לעבוד כל היום, 2,000 חברים שתהיה להם עין צופיה והשגחה - אז אפשר להגיע ל.20,000- ¯צריכה להיות כרטיסיה של כל פועלי הנמל, לא רק השם, אלא יותר ¯מזה, ויירשם שבוע-שבוע מה הפעולה שנעשתה על ידו וכלפיו, וצריכה להיות ¯-ועדת פעולה של פועלי הנמל, של פועלי העץ, של ועלי שמן, והם שבוע ¯שבוע יעשו בדיקה מה נעשה, מה יש לעשות. התפקיד צריך להיות שחודש אחד ¯,לפני הבחירות, בשבוע הראשון של יולי, נדע שיש 20,000 חברים מסודרים מאורגנים, מובטחים בבחירות. דבר זה לדעתי הוא אפשרי. ¯אחר כך מה הפעולה בנוגע לבתלי מפלגתיים. אני חושב שמלבד ¯ענין הועידה שזו היא הצטרפות יותר אקטיבית למפלגה, על זה אני עוד לא דברתי עם שום חבר, אך אני חושב שזה יהיה נכון: אני רוצה לארגן פניה {0152-53} ¯של הפועלים לציבור - מה הן השאלות העיקריות שהבחירו האלו העמידו ¯לפני ציבור הפועלים. זו היא הפעם הראשונה, שאנחנו עושים בחירות לפני ¯הזמן על פי דרישת המפלגה האחראית להסתדרות, ועלינו להעמיד 4-3 ענינים ¯מרכזיים, ולנסח אותם בצורת פטיציה שיחתמו הפועלים על זה, אני רוצה לארגן שהציבור כולו יהיה חתום על מעין פטיציה של ציבור הפועלים. ¯אמנם דברים אחדים, עוד לנ ניסחתי את זאת, צריכים דבר זה ¯- לשקול: אחדותה ושלמותם של שני הכלים המרכזיים של תנועת הפועלים ¯הסתדרות פועלי ארץ-ישראל ומפלגת פועלי א"י, הכשרת ההסתדרות למערכה ¯מדינית, מלחמה נגד הספר הלבן, מלחמה להקמת מדינה יהודית, שמירה על עמדת ¯,הפועל היהודי בישוב ובעם, שמירה וחיזוק הכיבושים המקצועיים, המשקיים ¯בדרכם הציונית הסוציאליסטית עד H,התרובתיים והמדיניים של פועלי א ¯עכשיו; עצמאותה של תנועת הפועליםהארצישראלית מחיקוי לאחד הזרמים ¯של תנועת הפועלים באחת הארצות, סולידאריות מלאה של פועלי א"י למלחמת ¯פועלי העולם למשטר סוציאליסטי לפי תנאי כל ארץ וארץ, אחדות פועלי ¯העולם - גם מקצועית וגם מדינית. אני מציין את הסעיפים המרכזיים ¯העומדים על הפרק, בהם אנחנו מחולקים עם שאר הסיעות, ועלינו להדגיש בכל סעיף וסעיף את עמדתנו. ¯אחדות מקצועית ואחדות מדינית של פועלי העולם - בזה נעשה ¯את המלמה הגדולה עם השומר הצעיר. הציבור אינו תופס מה הם מסתירים ¯- תחת העמדות המיוחדות שלהם, הם רוצים להמשיך בטאקטיקה של הקומאינטרן ¯אמנם אחדות מקצועית, אבל לפורר את תנועת הפועלים. עצמאותה של תנועת ¯הפועלים הארצישראלית, אחדותה ושלמותה של ההסתדרות והמפלגה. פה אולי ¯,מניתי יותר מדי, אני רוצה להעמיד את הדברים על הענינינם הכי מרכזיים ¯אני רוצה להעמדי את הדברים על מינימום: פניה לציבור הפועלים כדי ¯ליצור גוש מוצק, לעשות זאת למרכז ההסברה, אם חמשה, או לכל היותר ¯,שמונה סעיפים, וזו צריכה להיות תמצית כל ההסברה שלנו בענין הבחירות ¯להיות עשוי חודש לפני הבחירות, ואז הבחירות נגמרות, ויש רק רגיסטראציה ¯,של חלוקת הקולות, ואז העבודה העיקרית היא להביא את הפועלים לקלפי זהו דבר אחד. {0152-54} ¯,הדבר השני - האירגון והשיטה, יש לא רק מטרה של בחירות ¯,אלא העיקר הוא שהמפלגה צריכה להיות חזקה, היא צריכה להיות אקטיבית והקמת כוח פועלי וחלוצי במערכה המדינית. ¯הממשלה בונה על הרבה דברים, קודם כל שיש לה כוח עצמאי, אבל ¯היא בונה גם על הפירוד בקרב הציבור, שתי בחירות שלו יש להם ערך פוליטי ¯.רב, ובהסתדרותי יותר מאשר ערך פוליטי, כיאלו קובעות את דרך הפועל ¯אנחנו איננו מעוניינים ליצור רוב באסיפת הנבחרים, אין לנו שום ענין ¯בזה, אנחנו מעוניינים מאוד שיהיה רוב גדול בעד ציונות פוליטית לוחמת ¯וקונסטרוקטיבית. איני יודע איך תלך "העליה החדשה," אני מניח שהיה ¯תהיה המפלגה השניה, כמו פעם הרוויזיוניסטים, בין שהרוויזיוניסטים ¯.ילכו לבחירות או לא, הם אינם הולכים, כי אינם רוצים לגלות את כשלונם ¯העליה החדשה" יכולה להיות המפלגה השניה, היא יכולהלהיות לסכנה" ¯פוליטית גדולה כלפי חוץ, לא כלפי פנים, עם תכניתה כמו שהיתה עד ¯.עכשיו, שהיא מתחמקת (?) כאילו מהשאלה הפוליטית, הם תמיד בעד הממשלה ¯זו יכולה להיות פשוט קטסטרופה, כמו שהיתה כמעט קאטאסטרופה ההצבעה ¯- בועד הפועל של ההסתדרות.הממשלה תראה שיש לה משען גדול בישוב ¯המעמד הבינוני, בכל ארץ הם מהווים את היסוד היציב, יאמרו: הם אינם ¯פראים כמו יהדות מזרח אירופה, אלה הם אקאדימאים ברובם, אנשים אינטליגנטים ¯לכם מעניננו הוא יהיה ללחוץ עליהם עד כמה שאפשר שהם יקבלו פרוגרמה ¯פוליטית. הם דגלו כל הזמן בווייצמן ווייצמאניזם, וייצמן הוא בעד ¯.מדינה יהודית, ואנחנו צריכים ללחו אותם אל הקיר, יאמרו בעד מה הם ¯עלינו לנהל הסברה נגד הספר הלבן, שתהיה מופנית נגדם. פה אין לנו ¯מלחמה עם השומר הצעיר ועם סיעה ב.' סיעה ב' מובטחת בעיני, אמנם ¯השומר הצעיר לא, כי בעינן אי-הופעת העתונות בלי הצינזורה בענין רמת ¯הכובש, עמדת השומר הצעיר והארץ היתה הססנית מאד, ואילו היה תלוי ¯בהם לא היו מדפיסים את ההודעה בלי צנזורה, אבל זה רק במקרים יוצאים ¯מן הכלל בדרך כלל הם נאמנים, ופה בעינם המלחמה בספר הלבן עוקץ התעמולה מוכרח להיות מופנה נגדם. ¯בבחירות לאסיפת הנבחרים התעמולה צריכה להיות פעולת הסברה לא רק בציבור הפועלים ופה עלינו לפנות נגד עמדת העליה החדשה, כמה {0152-55} בוחרים היו להם בחיפה (אבא: לועד הקהלה מ23,000- בוחרים הצביעו בעדם כ,5,000- לכנסת ישראל יהיו בחיפה 45,000 בוחרים), אנחנו מעניינים שכל יהודי ילך לבחירות, וזה מפחית את משקלם היחסי, ואנחנו מעונינים להפחית את משקלם ולשנות את הקו שלהם. יש שלושה כוחות שהממשלה נשענת עליהם: בענין הספר הלבן על "העליה החדשה" ואגודת ישראל; בענין המלמה נגד המדינה היהודית - על השומר הצעיר ואגודת ישראל, וכל הראפורטים ההולכים ללונדון מדברים על זה מה גודל שני הכוחות ומה השפעתם. ענין הספר הלבן הוא ענין הישוב, בבחירות צריכים אנחנו לקלוע בשתי נקודות נגד העליה החדשה, אבל לא נגדם באופן אישי, כי אם נגד הקו שלהם, ועלינו לנהל עד כמה שאפשר תעמולע בקרב החוגם שלהם, להעמיד אותם על הסכנות, על המשגה בעמדה שנקטו בעתונם הגרמני בענין הריקונסטראקשן. אלה שיש להם קצת הבנה פוליטית - הגרמנים בדרך כלל נטולים הבנה פוליטית, צריך להעמיד אותם לדעת מה אומרת העמדה שהם נקטו, אם עתה מינוי את הירון לפקיד הריקונסטראקשן (משיהו: איך זה עוברים בשתיקה על ענין מינוי הירון?), צדקת בהחלט, עוד ידובר על זה, זה מראה לאיזה תחום אנחנו יכולים להגיע, במה מעסיקים את תנועת הפועלים בשעות אלו. לגבי הבחירות לאסיפת הנבחרם אנחנו מעניינים בעיקר בפרצוף הפוליטי של הישוב, ללחוץ שתהיה עמדה בוררה נגד הממשלה, מלחמה לענין המדינה היהודית, וכאן צריכים להתכון לחוגים אלה, לפועל בקרב הגרמנים, ליהודי גרמני, להוריד את משקלה של העליה החדשה, על ידי זה שנביא כל היודי לקלפי. כל אשר אנחנו מגדילים את המספר המצביעים זו היא מאנייסטציה פוליטית, כל מי שבאיותר זה מגלה יותר כוח הישוב. אחר כך ענין הועידה - ועדת הבלתי מפלגתיים, גם פה מכוונים הענינים במידה ידועה לחבירות, אבל העיקר אינו בחיורת, אסיפת הנבחרים זה ענין ולא רק זה, אלא זה הקמת כוח יהודי לוחם בעד מדינה יהודית, אילו היינו יכולים לפרסם דברים שונים שאנחנו יודעים, היתה זו התעמולה הגדולה ביותר, אילו יכולנו מה שונאה הממשלה, ממה היא מפחדת, למה היא מתנגדת, למען ידע ציבור הפועלים, במה הם רואים את הסכנה - הם רואים {0152-56} את הסכנה בסוכנות היהודית, כי הם יודעים שהיא תעמוד בענין המדינה יהודית. ועידה זו של הבלתי מפלגתיים מחו לעניני התנועה תפקידה הראשי הוא לחדש את כוח המלמה המדיני של הפועלים , נוסף על אותן הנקודות שהן מרכזיות לבחירות לאסיפת הנבחרים, שזו היא פעולה כלפי הישוב כולו, הענינים המעמדיים באסיפת החברים הם אינם רבים, ענין חינוך כפוף לעמדת הקונגרס, והקיפוח מתחיל רק במועצות המקומיות, ובאסיפת הנבחרים מלבד הפרינציפ של בחירות דימוקרטיות כמעט שאין ענינים מעמדיים - זכות בחירה כללית וענין הבחירות עצמן, שתהיינה בחירות, ולא כמו שהיה עד עכשיו, העיקר הוא הענין הפוליטי הכללי לגבי הישוב כולו, בזה יש לנו ענין כלפי א"י, וציבור הבלתי מפלגתיים - זה 80,000 או 90,000 פועלים, הוא ימלא תפקיד, הםיהודים, בעיקר זה הקמת כוח גדול, נוסף על הנקודות שתעמודנה באסיפת הנבחרים, על הנקודות של ועידת ההסתדרות - פה מרכז הכובד יהיה ענין זה, עוד פועלים שהם קרובים למפלגה, והם חברי המפלגה לא פחות מאשר אלפי חבירם אחרים - גם בהשקפותיהם ההסתדרותיות ¯וגם בהשקפותיהם הפוליטיות, משום מה הם חושבים שיותר נוח אם הם נמצאים ¯מחוץ למפלגה, הם חושבים שזו היאעצמאות יתרה להם, וצריכה להיות הסברה שזו היא מעילה, שזו היא ברחה מהמערכה. ח' ברנהוץ (פועלי וולקאן): אני חונכתי על ברכי השומר הצעיר בשדליץ, על יד וורשה, שם הייתי פעיל, באתי לארץ לפני שבע שנים, יצאת י את הקיבוץ הארצי לפהי 5.5 שנים, כל הזמן כמעט הנני בחיפה. כאשר ראיתי את חיי ההסתדרות, אני מסכים עם הערתך, שהיא אמנם אופטימית, שצריך לעשות כמה דברים, שאין אני רואה שעושים אותם. דברת על הציבור הבלתי מפלגתי, אבל כל ציבור יש לו ]ני המדברים בשמו, אנחנו עוד לא כבשנו בקרב הבלתי מפלגתיים את כל האקטיבה שלהם, השומר הצעיר וסיעה ב' מדברים על חלוקה לפי ימין ושמאל, והם מצליחים בזה, זה מודרני, סיעה ב' מדברת על אירגון ציוני סוציאליסטי חלוצי, אני מציע שנארגן אסיפה של 100 איש בלתי מפלגתיים, שאנחנו מכירים אותם בתור אקטיבה ועוד לא הגענו אליהם - נפנה אליהם, נרכוש אותם, ולא ירכשו אותם בדרך הקלה של חלוקה לימין ושמאל; ב) הפעולה צריכה להיות מכוונת {0152-57} לא כלפי בלתי מפלגתיים, אבל גם לחברי המפלגה. אני מכיר קצת את המפלגה, אני חי את חייה בחדשים הרבים באינטנסיביות רבה, עד כמה שאנחנו חיים אותה, גם בתוך האקטיבה אין התקפה, אנחנו בדיפינסיבה. השומר הצעיר וסיעה ב' הם המתקיפים, אנו בנסיגה מתמדת מאז הפסקנו את הפעולה בקרב הבלתי מפלגתיים. הח' גודובאניק (פועלי נשר): הייתי פעם חבר המפלגה ויצאתי, וחזרתי אליה ויצאתי לפני שבע שנים. אצלנו אין המצב כמו בחיפה, יש לנו אקטיבה, שאפשר אולי להשתמש בה גם למקומות אחרים. אך איני יכול לרכוש חבירם למפלגה, אם אין אני יכול להטיל עליו עול, אם איני יכול להגיד לחבר במה הוא נבדל מהבלתי מפלגתי, ואז נדמה לי שכל העבודה לא תשא פרי. ד. בן-גוריון: העבודה התכליתי ביותר היא שידעו שקם כוח פועלים גדול, כי המלחמה פוליטית עוד לא התחילה, זו היא הסקיצה הכללית של הענינים. ¯עכשיו לאירגון הדבר: צריכה להיות פעולה רחבה ומכוונת ¯,ל20,000- איש ולכל אחד במיוחד. זה מחייב גרעינים מרכזיים ומנהלים ¯קודם כל ועדת פעולה מרכזית שתרכז כל שלוש השאלות ועידת הבלתי ¯מפלגתיים, הבחירות לאסיפת הנבחרים ולועידת ההסתדרות. כל אחד משלושת ¯הדברים יש לו טבע משלו, השונה מדרגתו ובהיקפו. בועדה צריך להיות ¯חבר שיתרכז רק בדבר אחד, וועדה זו צריכה להקים את הגרעין המרכזי של ¯,20 איש, אלה צריכים להיות האליטי של האקטיביות, לא אנשים מכובדים ¯אלא שהם באמת יהי אקטיביים, שיבערו בעינן זה. אחר כך 200 חברים ¯פעילים ממקומות עבוד שונים, לא צריך להיות מקום עבודה שאין לנו שם ¯גרעין, לא לפי האגודה המקצועית, אם ענין השכונות תופס מקום צריכים ¯להיות עם שכונות, זו היא פעולת הסברה, ואת זאת עליכם לעשות עד כמה שאפשר בכוחות עצמכם. {0152-58} הח' סירוטה: מה אילץ אותי לאחר 19 שנות היות בחיפה מעורב בין הפועלים להכנס למפגה, חלק ניכר מזמן זה הייתי חבר הפועל הצעיר, בדמן האיחוד לא מצאתי שפה משותפת, היה קרע אידיאולוגי שהפריד בינינו, לא ידענו מה שנעשה בהסתדרות, לא היינו מיוצגים בהסתדרות לא הפועל החרשתי ולא הפועל העירוני, הוא היה מיוצג במידה עלובה, שאינה מתאימה למספרו, אבל גרם המצב שבתוך המפלגה הענינים אינם בסדר וזה הגיע עד לידי כך, שהתחילו להביא את העינינים לציבור הרחב. שמענו את אבא כמה פעמים בקרית חיים ובחיפה, והוא אתחיל לאט-לאט להסביר מה נעשה בהסתדרות, מה היא הסכנה אם נעמוד מן הצד. אחר כך הופעת אתה, ואת שילבת בדבריך את הצד המדיני של השאלה, ובצאתנו מן האסיפה שאל כל אחד אתעצמו האם מותר לנו לעמוד מן הצד, והסקתי מסקנה: להיות בלתי מפלגתי זה היה טוב או רע כשהיה הספר הלבן, כשלא היתה מלחמה בעולם, כשלא היה אסון זה שקרה באירופה, עכשיו עם אבדן המיליונים ממיטב היהדות, אי אפשר שכבלתי מפלגתיים נעמוד מן הצד ונאמין שמפלגת פועלי א"י תנהל את ההסתדרות, את הישוב, אך בשנה האחרונה חדלה גם מפא"י להיות המפגה המכוונת והמדריכה, והתחלתי לראות תמונה רצינית יותר מאשר לפני שנים, התחלתי לחשוב מה עלי לעשות היום, ובאתי לידי מסקנה שצריך לפעול רק במסגרת, צריך להטות שכם, ובחרתי לי את מסגרת מפלגת פועלי א"י, האמנתי שעל ידי זה שיזרמו המוני פועלים למפלגה לא יקרה אשר קרה בחדשים האחרונים. נכנסו מאות פועלים למפלגה, אך פתאום זה פסק, ואנחנו אמרנו לאבא, שאנחנו איננו רוצים להיות בודדים, אך בינתיים ניהלו מו"מ, ואמרו לי חברים: קודם דברו אתכם, עכשיו בשעת המו"מ מזניחים אתכם, ויש לי הרגשה, שאם ימשיכו לנהל מו"מ לא ייכנסו בלתי מפלגתיים למפלגה. היום ישנה מבוכה גדולה בקרב הפועלים. אני נזהר מלדבר בשם הציבור, אני צריך לדבר בשני שלי, במה צריכים אנחנו לבוא אל ציבור הפועלים, אתה הזכרת ארבע נקודות, יש כל מיני פרובלימות, שעלינו {0152-59} לראות כנקודות עיקריות בחיינו, מי יעשה זאת, יודעים שההסתדרות היא חלוץ העם, יש לה מה להגיד לפועל, ואין מה להתבייש, ואם קרה מה שקרה במפלגת פועלי א"י, נתקן הדברים רק בכוחות כבירים, ואני מאמין שגם ברל רפטור וגם א. ציזלינג עוד יחזרו למפלגה כשהם יראו המונים נוהרים אליה, כי איני מאמין לאידיליה ביניהם ובין השומר הצעיר. כיצד ייעשה דבר זה? ועידת בלתי מפלגתיים צריכה להיות להפעלת המוני הפועלים. והפעולה צריכה להיעשות על ידי הבלתי מפלגתיים המוכרים והידועים בקרב הפועלים. השומר הצעיר וסיעה ב' מחפשים דרכים איך להכשיל פעולה זו. דבר שני: כרוז - גם של המפלגה וגם של הבלתי מפלגתיים (דב"ג: האפשר לרכז מספר ניכר של בלתי מפלגתיים שיחתמו על כרוז), בלי ספק, אם יופיעו כרוז של הבלתי מפלגתיים ידאגו שיחתמו. אני מזהיר את עצמי שהפעולה בין הבלתי מפלגתיים לא תהיה פעולה הקשורה בבחירות להסתדרות, אלא תהיה זו מטרה לעצמה. איני יודע איך אפשר לתקן את ענין ייצוג הפועלים העירוניים, פועלי החרושת, אך יש לתקן דבר זה. דב"ג: יהיה ציבור דל 100,000 פועלי החרושת - תהיה לו נציגות, אבל צריכים להפוך אותו לגורם בתנועה, אני מצטרף לסיעה הרוצה לעשות מלאכה זו. אבא חושי: אין לי מה להוסיף על מה שדברת, הסכימה האירגונית שלנו מעובדת לפי אותם העקרונות, עומדת בפנינו עוד בעית החברות הבינלאומיות, ששם חלקנו קטן, בין העדות חינכנו במשך השנים אנשים אשר למדו מה זאת המפלגה, עכשיו יש כבר גרעינים שינהלו את הפעולה, אפילו בין הסאלוניקאים, אנחנו חלשים בקטור הפועלות והאינ- טליגנציה, המקצעות החפשיים, לזה נחוצים לנו 3-2 אנשים לפעולה. ח' פסיה: רק מלים אחדות בקשר לבלתי מפלגתיים, כי שנים רבות הייתי בלתי מפלגתית, לא קל לגשת לבלתי מפלגתיים, תמיד עושים פעולה זו בזמן שבוע לפני בחירות, ואולי תהיה פעולה זו הפעם קצת קלה {0152-60} כי המצב והמסיבות יקלו קצת על מלאכה זו. יש עוד קושי נוסף: לכם ברורים הדברים מה מבדיל בין המפלגה ובין סיעה ב,' לנו הדברים אינם ברורים, זה לא ברור לחברות הפעילות, ובמיוחד לא לנשי החברים ולפועלות. קראתי את הדברים שהיו בישיבת הועה"פ, לא הבינותי את כל הפרטים, וכשקראתי השבוע את דברי שקולניק, אין אני יודעת עוד את כל השתלשלות הדברים, בזה עוד אי אפשר לבוא ולהסביר, צרי לבוא עם דברים; מיוחדים ומסימים, יש מומנט מדיני חלוצי, אך בזה אי אפשר לבוא אל כל אחד, אך בשיחות נתקלים תמיד בשאלת הסיעה והנהגתה, והחומר המתפרסם בעתונות אינו מספיק כדי לדעת למה קמה הסיעה. דבר שני הוא ענין הבלתי מפלגתיים, נדמה לי שטוב נעשה אם לא נדבר על העבר, על העוול שנעשה להם, אבל צריך לארגן פעולה זו, לעשות משהו, צריך לזרוק ביניהם ניצוץ אשר אולי יתלהב, יוועדו הם ויגידו אשר בלבם, יבקרו, יפרקו מעל לבם. יש הרבה בלתי מפלגתיים שכל הענינים קרובים להם, צריך לתת להם להתארגן ואז יהיה כוח חזק. אבא חושי: אתה מנית מה שצריך לתת לבלתי מפלגתיים, צריך לרכז את הדברים ב5-4- סעיפים. הח' יעקובי (נשר): ענין הפיטיציה מוצא חן ביעני, זה דבר טוב. בנשר יחד עם המחצבות עובדים כ500- איש, והם יחתמו (גודובאניק: תלוי איך נפנה אליהם!), אצלנו עכשיו הבלתי מפלגתיים מיעוט קטן, כמאה נכנסו למפלגה, אילו לא היתה הפעולה נפסקת היו נכנסים היתר, ואם הם יחתמו על דבר מה זה יחייב אותם, ערים לנעשה בציבור, למשל דברו הרבה על נזיפת השומר הצעיר במפלגת העבודה הבריטית על הצעותיה לועידתה, אם יראו שיש סכנה לענין הציוני הם יהיו אקטיביים, ואם נהיה אקטיביים פעולתנו תצליח. פנחס קליינמן: כל הזמן שואלים מה הויכוח, שמעתי את ציזלינג שתי שעות וחצי, גם את טבנקין אותו הזמן, ושאלתי את טבנקין על מה הויכוח, הזכרתי לו ענין הפועל הצעיר ואחדות העבודה, את התקופה {0152-61} כאשר היו מתווכחים שעות, ואיש מן הצד לא היה יודע מה הם הניגודים האידיאולוגיים, קשה להסביר מה הויכוח עכשיו, אני חי בתוך עמי, ואני יודע למה מסוגל יהודי כאשר הוא נכנס לאמביציה של ויכוח. אני חוזר להחתמה - היא תוצא לפועל אם היא תאורגן טוב, ואני קצת מאמין באירגון, אני יודע שבזה תלויה הצלחת הכל, אך המדאיג אותי קצת הוא מה יהיה ענין ועידת הבלתי מפלגתיים ואיך זה יאורגן, מה יפעיל את זאת ואיך זה יפעל, ואם זה לא יתפורר אחכי זה. אני מבין שיהיה לנו די מרץ לעשות את הפעולה לאירגון הועידה, אך חושש אני שבזה ייגמר הענין, וזה יהיה כשלון. כבל מקון נחו איש אחד או שניםאשר יטפלו באירגון הכרטיסיה, וכמעט רק בזה סוד ההצלחה. בענין הפיטיציה אני חושב שאפשר יהיה להעביר אותה, היא תצליח, אבל היא אינה צריכה לבוא לפני הזמן, צריכים להיות שבועיים-שלושה של הסברה ופניה לכל איש ואיש ולתת חומר לכל איש ואיש, ואם אחרי זה תבוא הפיטיציה היא תצליח. י. גודובאניק: אם אנחנו רוצים לחנך את הציבור, לא נעשה זאת על ידי מלחמה לתוספת יוקר גדולה יותר, או משכרת גבוהה יותר. הח' בניה היה שותף אתי לפעולה בקרית חיים, שהצלחנו להקים את המפלגה על רגליה, כי הטלנו עול על החברים, אני רוצה שיבואו אל הבלתי מפלגתיים ויאמרו להם: היות ואנחנו רוצים במובן מדיני זאת וזאת, ובמובן ההסתדרותי זאת וזאת, וכמו שהתברר לנו כרגע הרי הממשלה מקשיבה מה דעת הקהל, אסור לך להיות אנונים, ואנחנו מטילים עליך עבודה זו וזו. אנחנו עכשיו בטוחים במובן כלכלי, אבל ייתכן מאד שנעמוד בפני משבר כלכלי גדול של תקופת המעבר, לו המפלגה לקחה עליה - ואלי זה ייראה בעיני החברם כצחוק - את מפעל החסכון היינו מלכדים סביבנו חברים, ומה שהפועל בשעת פרוספיריטי עושה בכספו, אין אני צריך לספר לכם פה. אילו ההסתדרות במקום להעלות את תוספת היוקר, היתה קוראת את הפועלים להפסיק את העבודה ולהפגין בפני משרדי הממשלה בדרישה לקבלת מזונות. {0152-62} היו נוצרים דובדני'ם כאלה בעיר ולא רק בהתישבות. העבודה האירגונית היא טובה, מה שנוגע ל"נשר" יש חבר אנשים, שאפשר לארגן אותם, בנשר עצמו אין מה לעשות, אפשר לקחת אותם למקומות אחרים. גם אני מתכוון לדברים שסירוטה ואחרים דברו עליהם, אבל יראתי בפצותי פה. ד. בן-גוריון: תכנית מפלגתנו היא ארבע מלים: מדינה יהודית סוציאליסטית בימינו, זה צריך להיות מרכז חיינו בעשר השנים האחרונות. י. גודובאניק: אני הייתי מספק בשתים הראשונות, ואז צריך להגיד לכל חבר את המוטל עליו. אברהם...: עסקתי זמן מה בהכנסת חברים למפלגה. קראתי השבוע שלושה עתונים: דבר, הבקר, משמר, וזה הספיק להראות לחברים לאן הגענו. הבוקר קורא לנו השמאל, משמר - הימין, ודבר - כלל אינו כותב. בפני כולנו צריכה לעמוד שאלת ההסתדרות, העומדת בפני הרס, ואנחנו יודעים שבלעדיה לא תקום מדינה יהודית ולא מדינה סוציאליסטית, וזאת עלינו להחדיר בראש החברים. כל הזמן אנחנו מדברים על חיפה, וזה פחות מרבע ציבור הפועלים, לא שמענו מה נעשה בתל-אביב, שזה מקום התורפה. ודומני שמחיפה נצטרך להעביר פעילים לשם. חבר מ"אבן סיד:" עד 1919 הייתי חבר צעירי ציון ברוסיה, אח"כ נכנסתי להחלוץ, באתי לארץ ב1929- ומאז אני בלתי מפלגתי. לי חסרו ארבע המלים שאמרת שנזרקו לחלל האויר במועצת ההסתדרות האחרונה. עלינו להגיד מלים אלו בנשימה אחת ואח"כ ללכת בהתמדה בדרך זו, אני רוצה לראות את ציבור הפועלים הבלתי מפלגתיים בדמותו, איני רוצה לזלזל בו, אלה הדברים המענינים אותו, ולא שאלות כלכליות. דב"ג: אתם מזלזלים יותר מדי בעניני ההסתדרות, בעניני שכר עבודה, לא לכל פועל ישנה עבודה מובטחה ושכר עבודה פחות או יותר הוגן, אמנם עכשיו המצב הוא טוב, אך בזמנים נורמליים לא כך {0152-63} וזה ענין רציני, כל חוסר עבודה הוא ענין חמור, ואל נתיחס אל זה בזלזול.) התחלתי לעבוד ב30- גרוש ליום, עבדנו ארבע שנים בחילופין, וזה לא היה כל כך קל, כל הציבור באבן סיד אינו כל כך אריסטוקראטי בהרכבו, בשבילי היתה דוגמא חיה של ברית המועצות בה חונכתי (דב"ג: שם מחנכים בכוח הצ'יקא, זה מקל א המלאכה). אותך שמעתי במסיבת מרכז החלוץ במוסקבה ב.1923- כל השנים בארץ לא יכולתי להלחם על גרוש נוסף או על הטבת תנאים, דרך מפלגה אופוזיציונית בשאלה זו היא אחרת. יודע אני שגם ברוסיה נאמר, שמדינה הנמצאת בסביבה קאפיטאליסטית אינה יכולה תמיד לשלם לפועליה את הגרוש הנוסף המגיע להם, ואם אנחנו נגש לציבור הפועלים ונאמר להם, שאם מפלגות אלו מבטיחות לך הטבת תנאים, הרי הם משלים אותך, לא זוהיא נקודת המרכז, החיים הכלכליים שלך תלוים במצב המדיני, אם תהיה לנו מדינה עברית עם כל ההתפתחות הזאת - ממנה תוכל לקוות להטבת התנאים (דב"ג: אי אפשר שהפועל יחכה עד בוא המדינה, צריך לתקן את מצבו עכשיו, זהו מה שאמרו הסוציאליסטים פעם, שאי אפשר לתקן את מצב הפועלים, אלא כאשר יהיה משטר סוציאליסטי בעולם!), אםלהלחם על התנאים הרי אנו נלחמים יום-יום, שעה- שעה (דב"ג: אבל לא רק זאת, יש גם מלחמה מקצועית!), אסור לנו לבוא לציבור ולנהל ויכוח מה עשה השומר הצעיר בשטח זה ומה עשתה המפלגה. עלינו ללמוד מהעבר, עלינו ללחום לביסוס המדינה לאחר כל מה שקכה באירופה, הקרב האחרון של מעמד הפועלים עוד אינו נגמר במלחמה זו, לדעתי כל המתכווה עכשיו הוא קרב מעמדי, אבל לא קרב אחרון. אני אבוא ואסביר שטולטלתי בין הרוויזיוניסזם כאשר שמעתי אותם מדבר על מדינה יהודית ובין מפלגת הפועלים, וכאשר הייתי שומע את יצחקי מדבר על מלכות פועלי א"י הייתי שש לקראת זה, ובמועצת ההסתדרות הוא אמר עצמאות מדינית, לא מדינה כדברי בן-גוריון, זה בשבילי מספיק כדי להכנס למפלגה, וזה מספיק בשביל עשרות אלפי פועלים לומר להם: עתידך בתור בן העם ובן המעמד תלוי בזה, ועליך להלחם להגשמת הדבר. אבא חושי: עלינו לסכם את השיחה - אלה ואלה דברי אלוהים חיים. {0152-64} נכון אמר בן-גוריון שעלינו להקשיב בכל אסיפת פועלים מה הלך רוח הציבור, מה הן השאלות המעסיקות אותו, הפועל חי גם כיום חיים קשים, ואסור לנו להתעלם מזה, ועלינו לענות על השאלה: איך אחיה כבן העם היהודי, איך אחיה כפרט. ב) במשך כל הזמן חסרה לנו התכנית האירגונית, איך להגיע לכל חבר, לא באסיפה גדולה, אלא באופן אינדיווידואלי. למשל החוברת הקטנה, בצורת הפנקס הקטן, על הפרוגרמה הציונית הסוציאליסטית שלנו נקראת על ידיד הפועלים, כי זו הפעם הראשונה שהמפלגה כותבת על הפרוגרמה. ג) הבהרת הויכוח, עלינו ללחוץ את כלם לקיר לבוא למכסימום בחירות. אני מניח שחיפה תוכל לתת לכל הבפחות 10 פועלים שיופיעו כמשלחת פועלי חיפה לפועלי תל-אביב. י. גודובאניק: על המפלגה להצהיר שלא תהיינה קנוניות, שהיא תכריע בכוחה היא. דב"ג: זה התחיל כבר בועדת הבחירות המרכזית, הכרענו בכוחנו אנו ובחרו ועדה מצומצמת, שלנו בה רוב. ונעשה שלושה דברים: ננהל את ההסתדרות על פי הצבעת הפועלים; 2) מאמץ גדול להסתדרות פועלים אחת בארץ; 3) לאחר הבחירות