יומנים > יומן - מלא 04/09/1937

{P001} {0138-90} צ'טם, 4.9.37 בשבע בבוקר הגעתי ברכבת להייאניס. בתחנה חיכה לי גילברט, חתנו הצולע של ברנדייס והביאני לביתו בצ'טם, ע"י ביתו של "השופט". משיחה עם אשתו, בתו הבכורה של ב., ראיתי מהו היחס במקום זה ל"חיים" - כך קוראת לו הבת, אבל לא מתוך חיבה אינטימית כלל וכלל... "חיים רוצה להיות נשיא - ומשום כך סידר שיחלקו את הארץ"... שוחחתי עם הזקן נקבעה לתשע ורבע. השיחה היתה מורכבת משני מונולוגים. אחד שלי וא שלו, כ"א שעה. סיפרתי לו על עמדת דעת הקהל באנגליה בימי המהומות, הלך רוח הועדה המלכותית, אי נתקבל הרפורט באנגליה. המצב בקרב הערבים בארץ וסביבותיה. מה שיש להכות מהמשך המנדט - אם להניח אפילו אפשרות המשכתו כבעבר - ומה הם הסיכויים של מדינה למשך 15-10 השנים הבאות. הקשיב בערות, מבלי לשאול כל שאלה, מבלי להעיר כל הערה. כשגמרתי - אמר: אתה שוגה בהחלט. קביעת המצב באנגליה ובארץ בעבר ובהוה היא נכונה אבל המסקנות להבא - מוטעות. האפשריות שאתה רואה אינן מוכרחות, יתכנו אפשריות אחרות והן יותר קרובות לודאות. טענותיו בקיצור היו אלה: נכון שאנגליה נבוכה ועושה שגיאות ואין לה דרך, כי מיטב אנשיה אבדו במלחמה ביפן, בחבש, בספרד לא היה לאנגליה דרך . כך גם בארץ. אבל זה לא ימשך לעולם. אנגליה תש לאיתנה - וגם דרכה בארץ יתוקן. נכון שהפקידות הקולוניאלית היא הגרועה שבפקידות האנגלית,אבל היו בקרבה גם אנשים כדודס. אמנם יש רבוי טבעי ערבי גדול - אבל הוא מוכרח לרדת, ולא ימשך לעולם. כך היה באנגליה ובכל שאר הארצות. {0138-91} בשביל קביעת דרכנו בארץ אין להתחשב עם המצב האיום של היהודים בגרמניה, פולין ועוד. הרצל עשה המשגה הזה - ומשום כך הגיע לאוגנדה. העליה בתקופה הקרובה תפחת - אין זה אסון יבואו ימים יותר טובים. ב"מדינה הקטנה" לא יהיה שלום. הערבים לא יתנו. וההתקדמות הנשקפת לפי דברי - אינ בטוחה לגמרי. התלהבות העם תפחת - אם החזון הציוני יצטמצם. יש להלחם על המנדט - אין טוב מהמנדט. מה שקרה בלונדון, בצוריך ובגנף מקשה את המלחמה - אבל אינו עושה אותה לנמנעת. יש לדון על כל המצב לא מבחינת הרגע - אלא הדורות הבאים. בשבתו רחוק הוא מיטיב לראות את המצב. אנו בארץ נתונים יותר מדי ת לחץ הצרכים הדחופים. אמונתו באנגליה לא נתערעה. המנדט נותן לנו רגע גדול ומאוחריו עומדות יותר מחמשי מדינות - ואין לוותר עליו בשום אופן. נפרדנו מתוך ידידות רבה. הוא לא הציע לי המשך הבירור - וגם אני לא הצעתי לו זאת בדבריו הביע את רחשי הוקרתו לתנועתנו ולאישיה - אבל הוא מצטער לראות שאנו חוזרי על המשגה של הרצל. - - - - - - לפנות ערב נסעתי מצטם דרך הייאניס לבוסטון, ובשתים בלילה הגעתי לניו-יורק. אחרי נסיעה של שש שעות. עלי להוסיף עוד שלושה נימוקים של ל.ד.ב. 1) עליה אפילו של 100.000 יהודים לשנה אינה פותרת שאלת יהודי מזרח אירופא כי הר הטבעי הוא יותר ממאה אלף לשנה... 2) הקמת מדינה יהודית יוצרת אירידנטה ערבית. 3) הועדה המלכותית לא רק יצאה מגדר סמכותה - אלא הציעה מסקנה שלא נתבררה כלל בח באמריקא היתה עובדה זו מספיקה להרוס את הועדה. {0138-92} נימוק ג" פוגע בועדה - אבל לא במסקנותיה. נימוק ב' מתעלם מהעובדה היסודית שהציונות היא היא שיוצרת אירידיטא . תמוה כיצד בהיר כזה אינו רואה עובדה יסודית שהעם הערבי לוחם בציונות כאשר ילחם כל עם נגד כיבוש ארצו ע"י זרים. ואין אנגליה רוצה להמשיך לשאת בעול המלחמה. נימוק א" אולי צודק - אך קשה לראות כיצד תפתור עליה יותר קטנה את שאלת יהודי מזרח אירופה.