יומנים > יומן - מלא 05/06/1935

{P001} {0077-09} 5.6.35 הצהרים טלגרמה מלוקר: "Charls saw Philip urging postponement be his last official act. Philip pointed out difficulty going back now definite action promised (?) stop Stated no pressure for immediate cstablishment coming from London stop Gave no promise intervene but Charls hopeful" Locker {0077-10} וו-ן תמיד אופטימי אחרי שיחה, אולם נראה לי שהמצב לא נשתנה במאום. גם הנציב אינו מדבר על "הקמה תכופה". בארבע - אצל הנהלת הדסה בבית הגב' הרמן שולמן. אמרתי להן שאין בדעתי להרצות, אלא לענות על שאלות אם אילו ענינים מיוחדים מעסיקים אותם. שאלו על המצב הפוליטי החיצוני והפנימי - בתשובתי עמדתי על תביעת השעה מהציונות האמריקנית: כיבוש היהדות, חינוך חלוצי של הנוער, הסתדרות אחידה, מגבית גדולה ציונית. בוויכוח שנתפתח לרגל זה הביעו הגב' שולמן, ברודי, רוזנסון וג'ייקובס ספיקות באפשרות הקמת תנועה כזו - כי אין מנהיגות ראויה לכך, ואין אמון לעסקנים העומדים בראש. אמרתי שיש כוחות אינטלקטואליים ביהדות האמריקנית מחוץ לעמקנות המושבעת ויש צורך בשליחת טובי הכוחות של הציונות העולמית לא רק למגבית אלא להקמת תנועה. אהדות הביעו דעה שלציונות הכללית אין מה להגיד, והנוער והאינטלגנציה ילכו לקומוניזם או לא"י העובדת. נכון, שהשאלה המרכזית באמריקא היא מנהיגות חדשה - - בערב ארוחת אצל ברודי. באו גם הג'ייקובסים, הרוזנסונים ואלמנת פרומנזון - כל הברנדייסיסטים. דברנו על וויצמן - ברודי אינו נכון לקבלו בשום אופן, עוד פחות ממק וויז: למה לכם? הלוא אתם עושים העבודה בלעדיו? וכו'. {0077-11} ברודי שאל על האפישנסי של פועלי א"י בעבודה. בארץ שמע שהיא ירודה בהשוואה לעבודת הערבים או עבודת פועלי קפריסין (בלום) -עד שעת מאוחרת בלילה עבדתי על תרגום התזכיר עם אברמוביץ. לא הייתי מרוצה מהתרגום - אך מה לעשות? אפילו לתרגם אינם מסוגלים כאן.