יומנים > יומן - מלא 05/08/1963

{P001} {0198-67} ,5.8.63 יום ב' הבוקר בשעה 830 יצאנו לשדה בוקר לראות אם צריפנו הולך ונגמר. המשגיח על העבודה אמר כי הצריף יושלם ביום ג' הבא. פוליה מפקפקת, חוששת שגם בעוד חדשים לא יסתיים. הרחיבו המסדרון, עשו מחדר המיטות הקודם ושני החדרים לעבודה - חדר אחד לארונות ספרים. לא האריכו הצריף כפי שביקשתי. יהושע סבור שבחדר החדש יש מקום לארבעת אלפים ספרים. חזרנו משם באחת והגענו ומלון בשלוש שלשים חמשה רגעים. אתמול נסעתי לירושלים. נפגשתי בשבע אה"צ עם אשכול - בביתו של תדי. אין הוא רוצה בנסיעתי לאיטליה להיפגש עם אדנאור. לא התווכחתי אתו על כך. [ ח ס ו י ] בשמונה וחצי הלכתי לועידת הנוער היהודי העולמי - בבניני האומה. האולם היה מלא מפה לפה. נוכחו הנשיא, רוה"מ, יו"ר הסוכנות, נשיא ההסת' הציונית, הרב הראשי ועוד. מספר הצירים ,398 מייצגים 204 ארגוני נוער (עד גיל 25) המונים באופן רשמי 616.450 חברים . ארה"ב וקנדה 98 צירים, 24 ארגונים 327.000 חברים, אנגליה 21 - 16 - ,35.000 צרפת 21 - -19 .11,000 הולנד ובלגיה 14 12- - 3400 גרמניה, אוסטריה ושווייץ - 11 - 9 - .1850 איטליה, ספרד, פורטוגל, יוון ויוגוסלביה (איזה צרוף משונה!) 13 - 9 - .2200 ארצות סקנדינביה 7 - 4 - ,1700 הודו ותרכיה, פרס 5 - 4 - 2.200; אוסטרליה וניו-זילנד 7 - 7 - ,3.000 דרום אפריקה {0198-68} 11 - 7 - ,6000 צופון אפריקה 10 - .5 ארגנטינה 26 - 22 - ,34.000 ברזיל 14 - 10 - ,3.600 אורוגוואי, צ'ילה, בוליביה,פרו, אקוודור, קובה, גוואטמאלה, פרגאווי, קוסטה ריקה, פנמה, ונצואלה, מכסיקו - 38 - 28 - ,8.000 ישראל - 74 - 16 - .177.000 התנועות העולמיות 31 - .12 כרגיל היתה הפתיחה גדושה נאומים: דובקינד, אשכול, איש שלום, הרב הראשי נסים, נציגי הנוער מצרפת (נערה צרפתית), מאמריקה (אנגלית), אמריקה צפונית (עברית) ישראל. בסוף הרצאתי שנמשכה כארבעים רגע על יחודה של מדינת ישראל וההבדל בין יהודי א"י ויהודי התפוצות. באחת עשרה בערב חזרתי למלון השרון. - מבלי שהודיעו לי מראש הגיעו למלוני 4 חברים מאשדוד: בנימין מסיקה (יליד הארץ, הוריו מטוניס), מזכיר מועצת פועלי אשדוד, אסתר הורנשטיין (מצרית) מארגון אמהות עובדות, אמנון רוזנפלד (דור שני בארץ), אבנר גרמן (מקודם גרין) מיוגוסלביה, הוריו או סבא בא לשם מפולין. בשבוע הבא 13 באבגוסט בחירות לעיריה. רוברט חיים (מצרי) שהיה ממונה לראש העיר, מרד במפלגה ובניגוד להחלטתה משמש כראש המועצה. הקים רשימה עדתית (יחד עם עיראקים מרמת-גן). נאם כבר לפני הבחירות בגין - קהל של אלפים איש. באשדוד 16000 נפש. קולטת מאה משפחות נוספות לחודש. יש שכון לעולים וגם לעבודה. בונים 3000 שכונים. מספר הבוחרים הוא 5000 (מהם 2700 שלא בחרו עדיין אף פעם. הישוב באשדוד התחיל בנובמבר 1956 (בימי מערכת סיני) באו אז 12 משפחות מצריות שגורשו ממצרים. הרכב האוכלוסיה: 60% יוצאי צפון אפריקה (מרוקו, טוניס, אלגיר), 10% מצרים, 15% רומנים, {0198-69} 15% ותיקים. בב"ח רוגוזין עובדים 450 פועלים. 180 פועלים מרכיבים מכוניות משא, 300 פועלי חשמל, 700 עסקים בבנית תחנת חשמל חדשה. יש בעיה - עבודה לנשים. יש 400 נשים דורשות עבודה, מהן גם מפרנסות. לחברת בן עמי וקלוצניק שייכים 3/4 של 40.000 דונם שקיבלו מאת הממשלה. הליברלים תומכים ברוברט חיים. דרשו ממנו לנאום באספה אחת. אמרתי להם שימי עד יום הבחירות תפוסים בחיפה ובירושלים, ויעצתים לפנות לאשכול. לדעתם הוא לא יספיק. לדעתם הוא לא יספיק. יאמינו רק לי. לא הבטחתי, רק אמרתי אבדוק אם אוכל להשתחרר ליום אחד. - טלפון מסיקה ,958150 .958182 - בתשע בא אצלי יעקב הרצוג - שסיים שרותו שרותו בקנדה ונשאר לעבוד בירושלים במשרד החוץ. שאלתיו על פירסון. אמר שהוא במצוקה. בבחירות תקף את דיפנבייקר כי אינו יודע להכריע. הוא (פירסון) יציר גורדון, איש עסקים גדול, כלכלן, עכשיו שר אוצר הצי. תקציב שבו 30% מס על השקעות אמריקניות ועוד כאלה. קמה סערה נגד, ופירסון היה מוכרח לבטל זאת. שר החוץ שלו מרטין (היה בארץ ושוחח אתי) שרואה עצמו עליון על פירסון. שאיפת העצמאות בקויבק, שהכרתי ראשית גלויה בביקורי בקויבק לפני שנתיים, מתגברת. הצרפתים דורשים מדינה דו לאומית, לא רק בקויבק אלא בכל קנדה. בקויבק עצמה רצון להתבדלות גמורה. כבודו של די-גול גדול בקרב הצרפתים. פירסון חשוב בענינים בינלאומיים, לא בענינים פנימיים. עומד לנסוע לצרפת לעשות מה שהצעתי לדיפנבייקר - לקרב אח צרפת ואנגליה זו לזו. זה יעלה כבודו בעיני הצרפתים בקויבק. גם מרטין יסע לשם כך (מרטין ממוצא צרפתי ואנגלי קטולי). הרצוג הזכיר שמנה פעם 8 אירועים שעזרו להקמת המדינה: 1) ירידת בריטניה בעקבות מלחמת העולם השניה, תלותה בארה"ב איבדה את הודו ולא תוכל לדכא היהודים בארץ, {0198-70} 2) טרומן כאישיות מכריעה, שאינה נשמעת ליועצים, 3) ותיקה טעה בהערכתו: היה סבור שאם יתמוך בהקמת מדינה בחלק של הארץ תהיה ירושלים עיר נוצרית, ומשום כך תמכו ארצות אמריקה לטינית בהקמת המדינה, 4) הודו עדיין לא היתה רבת השפעה אז, 5) טענת הסובייטים שבהקמת מדינה תגורש בריטניה כולה מהמה"ת, 6) חורבן יהדות אירופה עוררה מצפון אירופה (דברי מסריק על זרם הדם היהודי - נגד זרם הנפט), 7) טעות הבריטים בהערכת כוח הישוב - היו סבורים שבמלחמת ישראל ערב יגיע לתיקו - ואנגליה תחזור, 8) העולם הערבי היה אז מפולג. אמרתי לו כי בסוף המלחמה נוכחתי משיחותי עם חברי קבינט, ביחוד עם סטנלי - היות גם היהודים וגם הערבים מתנגדים לאנגליה - יצטרכו לעזוב ונקים אז מדינה, אם כי מתוך מלחמה, עם עמי ערב. הוא סיפר כי ב8- במאי 1949 פנה הותיקן דרך ממשלת איטליה לממשלת יוון ששתי המדיניות יהיו מוכנות לקלוט פליטי א"י לאחר שיותקפו ע"י הערבים ויברחו. שמע זאת ממואיכוס באתונה. החומר . . . .