יומנים > יומן - מלא 06/09/1929

{P001} {0081-08} א' באלול 6 בספטמבר יום ו' [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] לגן-חיים ולרעננה באו אתמול שוטרים ודרשו בשם מושל תל-כרם לעזוב את המקומות. כי יש אי-שקט בסביבה ואין לו כוח להגן על המקומות ואינו יכל להיות אחראי. המקומות דרשו פקודה בכתב ופנו לעירית ת"א. משקי הגליל והמושבות דורשים עזרה באנשים. קיש ששב מהגליל מוצא שנחוצים 320 איש חדשים לגליל: סגרה 25,בית-גן 10, יבנאל 25, יסוד15, משמר 15, כפר-גלעדי 20, תל-חי 10, מתולה 15, דגניה א' 15, דגניה ב' 15, כנרת 15, חטין 10, מגדל 20, ראש-פנה 15, {0081-09} מלחמיה 20, מחנים 15, מצפה 10, כנרת מושבה 15, ביתניה 10. אילת 15. אין אנשים. באו הבוקר שאול ברגונסקי ו15- חלוצים. שלחתי טלגרמה למרכז החלוץ: מתמיהה רשלנותכם בפשלות החלוצים. הכרחי גיוס מכסימלי ומידי של כל הסרטיפיקטים שיש בידיכם בכל הארצות. עליהם לצאת באניה הראשונה. המצב הוקל, אך אין עוד שקט והסכנה לא עברה לגמרי. טלפנתי לסלומון שיקראו ליום הראשון בבוקר ישיבת הוה"ל בתל-אביב. דברתי טלפונית עם שפרינצק. "הוא "חושב" שיש ישיבת הוה"פ בכוונה היום. בלונדון החלט על כך, אך באניה קבל טלגרמה שהיא נדחתה וויצמן לא נסע מפני זה לגנף. אך פה קבלו טלגרמה שויצמן נסע לגנף ודרשו מהם ידיעות. הוא מתנגד לישיבה בת"א, כי אי-אפשר להם לעזוב אף לרגע את ירושלם. חברת החשמל בירושלם פנתה למ.פ.י. ומציעה לעשות שלום. מתחייבת לקבל 75% פועלים יהודים לעבודתם הקבועה, ועכשיו 40 פועלים, שזהו יהיה בערך החצי. חברת רוטנברג מודיעה שהיא מוכרחה להפסיק לזמן בלתי ידוע את עבודת הרשת ועל הפועלים - 65 איש - לחפש להם לע"ע עבורה. הצעתי שנשלח אותם לע"ע למושבות הגליל. {0081-10} דברתי טלפונית עם בן-צבי. עו"ד ערבי ידוע (לא תפסתי את השם) טלגרף ארוכות לעתונות אירופה. אמר: זה לא סכסוך מקרי אלא מרד לאומי. הממשלה עוזרת להם. דעת הקהל בעולם אתם. לא ינוחו ולא ישקטו עד שישמידו את הישוב העברי החדש. בירושלם עושים [מילה ברוסית] על שכונת ימין משה. מחפשים. הישיבה של הוה"ל תקרא בירושלם ביום ראשון בבוקר. אמרתי לב.צ. שיזמינו איש איש מראשון, נ.צ., רחובות, פ"ת, חדרה, זכרון. עושים עכשיו חפושים בנוה-שאנן - מלח בריטי ושוטר ערבי. בררנו בישיבה לא רשמית (השתתפו רמז, אליהו, קפלן, מרמינסקי, אהרונוביץ, זלמן, יבנאלי ואנכי) את המצב הפוליטי ואת אשר יש לדרוש במובן הבטחון. מלבד יבנאלי היתה דעת כלנו שאין לחדש עכשיו דרישת גדוד עברי. דרישה כזו לא תתמלא; גדוד עברי בימי שלום ישמש רק גורם מרגיז ומזעזע, בשעת חירום תועלתו מפוקפקת, כי יעמוד תחת פקודת הממשלה, ואם יעשה דבר מה על דעת עצמו - יפורק, כאשר קרה את הגדוד שלנו. את צורך ההגנה נוכל לספק רק בארנון פנימי = עד שתבוא הגנת הצבא. לעומת זאת יש לעמוד בתוקף על הדרישות של הבטחת חלקנו המספיק בחיל הספר. הפעם התנהג חיל הספר כהוגן, אולם אין אנו בטוחים כיצד יתנהג במקרה אחר או יעמוד בראשו מחר. מלבד זאת משמש חיל זה בית ספר צבאי לערבים ומקור לזיון. מלבד חיל הספר יש חשיבות מכרעת לשתופנו במשטרה. ערך המשטרה לפני מאורעות ובראשיתם הוא מכריע. חשוב גם השרות בדואר טלגרף וטליפון ורכבת. בשביל המושבות והשכונות יש לדרוש שמירה מוכרת ומזוינת ע"י הממשלה וכמו {0081-11} כן הספקת נשק ממשלתי בכמות מוגדלה ומתאימה, עד כדי הכשרת המקום להגן על עצמו עד בוא עזרה צבאית. הדאגה העיקרית שלנו עכשיו צריכה להיות נתונה לחיזוק ההגנה: הרחבת חוג המגיעים, הדרכה מתאימה, מכשירים במדה מספיקה, חנוך לצבור מה לעשות ומה לא לעשות, והרחבת פעולת האגודות הספורטיביות - הפועל והמכבי. השמירה הפנימית צריכה להתנהל ע"י מרכז ארצי. עבודתנו אנו ע"י מרכז של ההסתדרות. הוטל עלי לדבר על כך עם אסף.