יומנים > יומן - מלא 06/11/1958

{P001} {0009-72} 6.11.58, יום ה' בבוקר יצאנו לכנס הקצינים שהשתתפו במערכת סיני. הכנס התקיים בסינמה של באר שבע. פאטי הרצה על השתקפות המערבים ובעתונותם ובתעמולה של נאצר (כנצחון גדול על ישראל), חיים דיבר על יסטרטגיה, ואני - עוללות: התוצאות הגלויות והסמויות של מערכת סיני - שהיתה יחידה במינה ואינה עתידה להישנות. התוצאות הבולטות והמיידיות: הפסקות הפוד אין, שקט יחסי על הגבולות. חופש שיט באילת, ז"א פתיחת פתח לשתי היבשות הגדולות, שבעבר שלטו בהן אירופה, ונעשית עכשיו כוח אדיר בעולם, ואלי עתידות לשלוט בו. הכרה בזכות השיט ובשכות הגנה עצמית אם השיט יופרע בכוח. אין כל התוצאות האלו מובטחות בעתיד. התוצאות כסמויות והנובטות: הנמכח הקומה של הרודן המצרי, ערעור מצבו בארצות ערב (לבנון, ירדן, עיראק, תוניסיה) - תהליך שלא נפסק, אבל גם עלול לשזתנות לטובת נאצר. פקיחת עיני השכנים הבלתי ערבים של נאצר: פרס, תרכיה, חבש, וכמה ארצות באסיה ובאפריקה, עלית קרנה של ישראל - למרות גינוי העצרת כמעט פה אחד. היש לזלזל בדעת העצרת או לקבלה? כשהיא פרי שיגרה ומניע העבר - לא. הראיה החלטה על בינאום ירושלים בסוף 1949 - והעברת הכנסת והממשלה לירושלים כתגובה: לא כן התנגדות העצרת לתוקפנות: רוב העצרת - והם עמים קטנים בערך - שרויים בפחד מהתקפה: בארצות אירופה - מרוסיה; באסיה המזרחית - מסין; באפריקה ממצרים, ואם המעצמות האדירות מצטרפות אליהן הרי זה כוח ממשי שאסור לזלזל בו. מאחורי החלטה כזו עומד אינטרס חיוני של העולם. אם כי הצלחנו להסביר מניעי מערכת סיני - פרובוקציה מצרית, ברית משלשת נגדנו, איומים {P002} {0009-73} איומים מהמידים, מצור באילת, ורכשנו הבנה. וחלה תמורה בהערכתנו בכמה מחלקי עולם - לא רק בזכות מערכת סיני - אלא מפני האור הבוקע ממפעלנו, אבל מבלי מערכת סיני ספק אם היו רואים אותו ושמים אליו לב. כושר המעשה שלנו בVתישבות, בחרושת, בספנות, בקליטת עולים; היצירה הסוציאלית שלנו (הסת' העובדים וההתיישבות העובדת), הסגולות הרוחניות של עמנו, כיבושינו המדעיים, רוח העוז והדינמיות הפועמת בתוכנו. יש תזוזה - ואולי יותר מזה ביחסה של אנגליה אלינו, יש הבטחה בארה"ב, יש חזוק הידידות בצרפת, ונקשרו קשרים חשובים עם עמי אפריקה ואסיה - ולא יומן כי יסופר, אבל לא יסופר עדין. כי נאמר: אל יתהלל תיגר כמפתח. אבל יתכן שאנ ועומדים על סוף מעלה תלול מנעמדנו הבינלאומי, כי עלית קרננו באפריקה ובאסיה מעלה ערכנו גם בארה"ב ובאירופה (אנגליה!), אבל עם כל הצלחנו הצבאית והמדינית - יש רק מאורע אחד שיבטיח קיומנו ועתידנו : עלית שני מיליון יהודים, וזו לא תתכן בלי פתיחת שערי רוסיה. אין זה ודאי, אבל אפשרי ויתכן. היתה עד עכשיו עליה משתי ארצות הגוש הסובייטי, בקרות תהיה גם מארץ שלישית (הונגריה). קשה להניח שהדבר נעשה בלי ידיעת רוסיה והסכמתה. וזה נעשה לא מאהבת ישראל - אלא מתוך לחץ פנימי. העם שונא את המשטר, אבל השלטון מוכן להלחם בעמו (ראינו דוגמא ראשונה בגרמניה, ונוראה יותר בהונגריה) בכוח רוסיה הסובייטית. היהודים שנואים - ואין השלטון מוכן להתגאות בעמים בגללם . היהודים גם מיותרים עכשיו, שלא כבשנים הראשונות. והדרך הטובה ביותר - להפטר מהם. מניע זה פועל ברוסיה ביתר שאה. יש אנטישמיות מתגברת, {P003} {0009-74} מרחיקים יהודים ממקצועות מסוימים, מגבילים למעשה כניסתם לב"ס גבוהים. אין אמון בנאמנות היהודים - ואם משהו ישתנה במח"ת או ביסדי מזרח ומערב יתכן מאוד שיפתחו השערים ומיליון, או מיליון וחצי יעלו בתקופה קצרה ועלינו להתכונן לכך מעכשיו. ויש להכין קודם כל בחישול רוח האומה והגברת יכלתה. צה"ל הוא במידה רבה עוז של העם, וחישול נוסף של יכלתו, אחוותו, כשרו - מכשיר העם לגדולות ונצורות וגם למבחנים חמורים הצפויים לנו בעתיד. - אה"צ חזרתי לת"א. באו יוסף, זיאמה ולבון. אסף דורש מההסתדרות להקים ב"ס למורים דתיים ולהקים ב"ס דתיים בישובי עולים. לדעתי אסור להסתדרות להקים ב"ס (בית מדרש למורים - כן), אבל משרד החינוך צריך להקים ב"ס מסרתיים שלא ברשות הפה"מ. זיאמה עמד על הקשיים : חוסר מורים, חוסר תקציב. - בא אצלי מטה אשיק, מנהיג הסוציאליסטים בהודו. גוז'יטי מבומבי. שוחחנו על הפילוסופיה ההודית ועל מצב ההמונים. הצעתי לו קשרי הרבות עם הודו: הקמת קתדרה בירושלים לסנסקריט, ספרות, אמונה ופילוסופיה הודית, והם ישלחו לנו 3-2 פרופסורים, והקמת קתדרה עברית בהודו לתנך, לספרות לדת עברית ואנחנו נשלח להם פרופ. אמר לי שזה תלוי בנהרו והור ידבר אתו מיד עם שובו להודו (הוא הולך מפה למצרים), ויכתוב לי עד אמצע דצמבר על תשובת נהרו. - בשבע וחצי נסעתי לביתו של בודרוב ברמת-גן - לכבוד חג 41 ל"למהפכה הגדולה". בודרוב הקדים ביום את החגיגה לכבוד השבת. הבית הגדול היה מלא אורחים יהודים. קיבל אותי בודרות והוליך אותי לספסל שעליו ישבו בר יהודה {P004} {0009-75} ובנטוב. שניהם נסתלקו - וכשעה שוחחנו ביחידות. שאלתיו אם יש תשובה ממוסקבה. אמר לא. תמהתי שעברו כבר חדשים. אמר שפנה כבר פעמים אחדות - ולא קיבל תשובה. כנראה מפני שהם היו טרודים בתקופה זו במשבר במה"ח. הוא יוצר בעשרים לחודש למוסקבה וידרוש תשובה. ישוב לפני סוף דצמבר. אמר לי - והוא מחייך וטוב לב כל הזמן - שאני אימתי לכבוש את ירדן אם יופר הסטטוס קוו. שאלתיו מנין לו בדותא זו. האם אין מתרגמים שמוסרים לו כל מלה שאני אומר בכנסת? צחק ועבר להתקפה שניה: למה אנו "תומכים" ( ................... ) באמריקה. תמהתי: האם אמריקה זקוקה לתמיכתנו. אמר לי אתה מבין למה אני מתכוון. אמרתי לו - זה נכון שיש לנו קשר מיוחד והדוק עם ארה"ב, כי בה יש המרכז היהודי הגדול ביותר, ויהודי ארה"ב מתענינים מאוד בישראל. הלואי היו יהודי רוסיה יכלים להתענין ככה. אני מבין זאת, אמר. ולמה אינכם עושים שלום עם הערבים - חזר והתקיף. אמרתי כתוב לעמיתך שיאמר לממשלה שם שאנו מוכנים לכרות ברית שלום אם הם רוצים. תמה: למה נחוצה התערבותי? מדוע אינכם פונים ישר? הבעתי השתוממותי על שאלה זו, ואמרתי לו: כלום אינך יודע שאין לנו כל קשר עם ארצות ערב. השיחה נסבה על עיראק ואמר לי שהמצב לא ברור, מה נעשה שם. כבדני כמובן בוודקה, אבל לא שתיתי, כי המשקה הזה מחוסר טעם. הוא שתה. שוחחנו על דא ועל הא. ועמדתי להפרד. אמר שילווה אותי. בצאתי שאלתי אותו על הבית, על גדלו ומחירו, אמר לי שלא קנו אלא שכרו ומשלמים 35.000 ל"י לשנה שכר דירה. שאלתי מדוע לא {P005} {0009-76} קניתם? ענה לי כמוצא אותי לכשלוני: כשנעבור לבירה נקנה בית, במקום זמני מסתפקים בשכירה, וצחק. אמרתי לו: נכשלתי, אתה חכם ממני. ונפרדנו מתוך צחוק. הוא סיפר אחר כך על "כשלוני" זה לגולדה. - בשעה מאוחרת באה גולדה להתיעץ על מינוי צור להוסקבה. אמרתי לה שפחדה שבודרוב יקרא חזרה הוא כנראה פחד שוא, אבל כמובן שיש בכל זאת למהר למנות איש. הבעתי דעתי נגד מועמדים אחדים שלה, יעצתי לעיין במועמדות של צבי איילון. סיפרתי על שיחת שאול אתי. היא וויתרה על הלפרין ותתיעץ עם שאול. אמרתי לה- החלטתך תקום.