יומנים > יומן - מלא 06/12/1941

{P001} {0065-17} 6 דצמבר בישיבת הצ.ק. של המפלגה הקדשתי דברי בעיקר להערכת תנועתנו באמריקא. אמרתי: תנועתנו באירופה נחנקת. ומחוץ לא"י יש לנו רק אנגליה - שבשעה זו אין תקווה ממנה - ואמריקא. אנו עומדים בפני שנויים עצומים - שאמנם איש אינו יכל לדעת טיבם, אבל העולם לאתר מלחמה וו יהא שונה בהחלט מעולמנו עכשיו. די לזכור מה קרה אחרי המלחמה האחרונה, והזעזועים וההתאבקיות עכשיו עמוקים ושגיאים יותר. אנו רוצים בשנויים, ובשנויים מסוימים: כיהודים, כאנשים, כפועלים. קצת השנויים תלויים בנו ואנו חייבים לבחון עצמנו המוכשרים ומוכנים ורוצים באמת לכוון את השנויים המעותדים. אני שואל שאלה לא נעימה: לאן - תנועתנו ? יש לנו פרוגרמה, יש לנו שם - ההולמים אנו את שמנו ותכניתנו ? בדורנו נתחדשו בחייםהיהודים - שני רעיונות מהפכניים, שני רעיונות שונים זה מזה, שיש לחם תכונות משותפות: ציונות וסוציאליות. שניהם מתכוונים לא לתיקון, לטלא, אלא לשנוי יסודי - זו בקיום העם היהודי, השניה במבנה החברה האנושית כולה. שניהם בנויים לא על רצון טוב של אחרים אלא על כוח עצמם. ציונות - בכוח העם היהודי. סוציאליזם - בכוח מעמד הפועלים. לא ע"י שתדלנות, פילנטרופיה, חסד זרים. והמידה של שתי התנועות היא בתוכן. הציונות {0065-18} נמדדת לא במידת השפעת ציונים בגולה, ומספר גבאים ציונים בקהלות - אלא במידת המפעל הארצישראלי. הסוציאליזם נמדד לא בתיקונים בחברה הקפיטליסטית - בהקטנת שעות עבודה, הגבלת השכר וכו' - אלא בגידול כוחו של מעמד הפועלים ורצונו לשנות העולם. תנועתנו מיזגה שני הרעיונות האלה ובתוך העם היהודי אין שניהם אלא בטויים שונים של פרוצס מורכב אחד, ולא יתכן היותנו סוציאליסטים בלי היותנו ציונים. ולא יתכן היותנו ציונים בלי היותנו סוציאליסטים. ובכוחו של מעמד הפועלים בארץ ימדד מפעלנו, ובכוחנו בעם כתנועת פועלים נמדד בגולה מה מצב ציונותנו ומה מצב סוציאליותנו - פה ? שאלה וו חריפה - כי יחכן שמגיעה השעה לההלחם על שניהם. ואין לוחם - אם אינו מוכן מראש. הרושם שלי שתנועתנו כאן מתרחקת גם מציונות וגם מסוציאליזם. אנו שוקעים בעסקנות גלותית המתכסה בפרזיולוגיה ציונית, ואנו נהפכים לסרח עודף של אנשי כלל ישראל. סוציאליזם הוא כלל אנושיות, ובנגוד לבונד הרימונו אנו דגל כלל ישראל, אבל כלל ישראל של סוציאליסטים פירושו עמידת מעמד הפועלים בראש העם וחתירה לעמוד בראש ומלחמה בקבוצות מזייפות את צרכי העם, אולם אין מדיניות כלל ישראל פירושה הגררות אחרי בעלי-בתים בשם כלל ישראל כביכול. אין אנו כוח עצמאי בציונות פה, אין אנו כוח בצבור הפועלים, אין בנו רבולוציוניות ציונית ולא סוציאליסטית. {0065-19} התרחקותנו מתנועת הפועלים פה עלולה להביא גם התרחקות מתנועת הפועלים הארצישראלית, ואני חש כבר זרות כל-שהיא (אמנם רק כתוט השערה) להסתדרות. מצב זה מדאיג אותי - וטרם אנו דנים על תכנית פעולה. יש לדון על כוונו היסודי של תנועתנו פה. אנו לחתור לנועד - ולהמוני הפועלים. ובציונות - כוח עצמאי, מדריך ומדרבן. בוויכוח השתתפו סיגל, פינסקי (התנגדו להערכתי) קרוזו, מהנוער דיבר אנגלית (תמכו בהערכתי) ועוד. המשך בשבוע הבא. בערב הוזמנתי ע"י "הדסה" להצגה באופרה לטובת הדסה. שיחקו חתונת פיגרו של מוצרט. המטרופוליטן היה מלא - כחמשת אלפים איש. כולם - נשי הדסה ובעליהם. שלמו 8.000 דולר לאופרה, והרוויחו 10.000 דולר.