יומנים > יומן - מלא 06/12/1948

 6.12.48, יום ב' ד' כסלו

שאול: בדרך 6 ת.105 מ"מ עם פגוזים, 6 ת. 37 מ"ם א.ט., 12 ח. 50 מ"מ, 12 ת. 47 מ 12 מרגמות 120 מ"מ. יגיע בסוף השבוע או בתחילת השבוע הבא לארץ. - באה גולדה אצלי לקריה. מתאוננת על חוסר ידיעות. החיים קשים. פועל פשוט מקבל 500 רובל לחודש. שיום נעל עולה רובל וחצי. מחיר אחד לכולם - לא כמו שהיה לפנים. אין קצוב. - יגאל: פעולתנו בנגב ע"י עזה הצליחו. תפסנו המשלטים שתפסו המצרים מזרחית לעזה: שיך נוראן, אל מעין, תל פארה. - בא בונץ עם ריילי, רידמן, מון, ויזיה. דיבר שעות ארוכות עם נוקראשי ועם עבדאל והוא בטוח ששתי ממשלות אלו רוצות לצאת מהמלחמה, עבדאלה הסכים פורמלית להתחיל בש על שלום, נוקראשי מפחד מהמצב הפנימי, אבל גם נתן הוראות למפקד הצבאי לברר קב קוים תמידיים. והוא - בונץ - רואה 3 בעיות: 1) מה יהיה להחלטות 4 בנובמבר, זה נ לנגב, 2) מה יהיה להחלטות 16 בונובמבר בנוגע לשביתת נשק, 3) מה יהיה הסידור הסו הוא בטוח שעומדים בפני שלום. באו"מ לא יהיה רוב של 2/3 להחלטה "המתוקנת" של האנגלים והאמריקנים, אבל יקדמו ועדת-פיוס של שלשה בלי הוראות כלל. המדינה היא עובדה, גם העליה נפתרה - היא ברשות המדינה. אפילו ענין קפריסין נפתר וירשו ליהודים לצאת. יש שאלת מעמד ירושלם, גבולות. אך מעכב ענין פלוגה. יש החלטה על הוצאות הצבאות ושיירות, הרעיון של הפוגה הוא שאין משבחים או מרעים המצב של שום צד - ויש זכות למצרים להביא מזון לפלוגה כמו שהיתה הזכות להביא מזון לירושלם ולדרום. אמרתי לו שאני נותן כל העזרה להחשת השלום, ודעתי אני שמוטב פחות בדרכי שלום מאש יותר בדרכי מלחמה. אנו רוצים בשלום לא רק מטעמים מוסריים - אם כי טעמים אלה מספיקים. אנו זקוקים לנוער שלנו בשביל בנין, הבנין הוא העיקר בשבילנו, והייתי בוחר למשל בנקודה אחת בנגב או בגליל מאשר קבלה באו"ם. ולא נקפיד על פרוצדורה, ואם מצרים תרצה לחוות דעה בעניני הגליל - לא נסרב בגלל זה לשוחח אתה על שלום. 

אולם אנו לא פוררנו ההפוגה בדרום - אלא המצרים ואו"מ. לנו היתה הזכות לשיירה. צבאנו היה בנגב ברשות - כי היה בארצו. היו לנו שם ישובים עוד לפני המדינה. הית לנו זכות של שיירה - מצרים סרבה, או"מ היה חדל-אונים לקיים חוקי ההפוגה, והכרחנ להלחם למען קיים זכותנו לשיירה. ואין אנו רואים מלחמת שבעת הימים מצדנו כהפרת הפוגה, אלא להפך. בונץ אמר שאין הוא תובע יציאתנו מהנגב, אמרתי לו אנו תובעים יציאת המצרים, אין להם זכות להיות בפלוגה, הם מהווים סכנה לקיומנו כל עוד מצרים מחזיקה במצב של מלחמה. כאן התערב בונץ ואמר האמנם אנו מפחדים מבריגדה מצרית אחת? אמרתי - כן! אנו מפחדים, כי מלבד בריגדה זו יש עוד בריגדות בעזה ובאל-עריש ובקהירו, ויש עוד צבאות ערבים - והעיקר יש עוד "שכנא בלתי נראה" שהוא עומד מאחורי כל המלחמה הזאת, ואין אנו יודעים מה יעשו כל אלה. במצב זה - לא נוכל לשחרר בריגדה הנצורה על ידינו בארצנו אנו, וכל זמן שלא ידונו אתנו המצרים על שלום ושביתת נשק לא נתח לשחרר הצבא שבכיס או לתת לו אוכל. בונץ עורר גם שאלת באר-שבע - אבל לא עמד על כך, כששמע ברורות שלא נקבל "אדמיניסטרטור" מצרי, ושהצבא שלנו ישאר בבאר שבע, וגורל באר שבע יוחתך עם גורל כל הארץ. בונץ ניסה כמה פעמים לחזור לענין אספקה לפלוגה - וטען שעמדתי יותר קטיגוריה מז של אבן, אכל לבסוף השלים, אם כי אמר שעליו להודיע על כך לועדת השבעה. שאל על השאלות הגדולות, ואמרתי לו שלא החלטנו, כי המצב נוזל, ואנו נוקטים עמדה בכל פעם שבעיה מסוימת מתגבשת, יש לענות עליה, לפי שעה אגיד לו דעתי הפרטית. לא נסכים לשלטון זר בירושלם (בונץ הסביר שאין עוד דיבר על כוח בינלאומי או שלטו בינלאומי, אלא על פיקוח בינלאומי. נעמוד על מסדרון, וכמובן על הגליל. שאל אם אנ רוצים לעבור ללבנון, לאחר בירור קיבל דעתנו שזוהי רק החזקה הצבאית זמנית מטעם טקטי ואין בה שום כוונה של סיפוח או תביעה על איזה חלק שהוא מלבנון. בונץ ביקש הודעתי על פלוגה בכתב ואיתן ניסח זאת ומסרה לו. 

באופן בלתי רשמי, בסוף השיחה, אמר בונץ שכפרט הוא מבין עמדתי ומצדיק אותה, אבל כמתווך מצבו קשה, הוא רוצה לעזור למצרים לצאת מהבוץ. - סעדה אתי גולדה ומסרה רשמים רבי ענין על יהודי מוסקבה וגעגועים הכמוסים לא"י ועל המשטר הרוסי בכלל. . - אה"צ שיחה עם חיילים בבית החלוצות. - לפנות ערב ישיבת המטה. שני גדודים שלנו לקחו חזקה את המשלטים שתפסו המצרים (גדוד הפשיטה של חטיבה 8 וגדוד של גולני שהגיע כבר לדרום). היום החלה התקפת נגד של המצרים במשוריינים וטנקים. אנשינו דרשו אווירונים. תצפיות האוויר שלנו משעה 430 אה"צ הראו התפוצציות קלות. גדוד מצרי בחן יוניס קיבל פקודה לצאת להתקפה. - יעקב: יש הצעה של דיוויזיות. היא לא נראית לו בשעה זו. מתארגן ה- G . מקלף מטעמים משפחתיים מסרב לעבור לאגם, יעקב סבור שיש לקחת למטרה זו את אבידן, במקומ ימונה פונדק, שחטיבתו עומדת להתפרק. הצעת אבידן נראית לי. ליעקב נתברר שאיסר בא אחראי על מעשה ... הדבר נעשה בלי סמכות. הטלתי על יעקב למנות ועדת בירור, ואם הדבר יקבע - יסולק בארי. נצטרף צדוק. יש לו מספרים על מצב משפחתי בצבא: 62.600 רווקים ורווקות, 11.200 ח נשואים בלי ילדים, 1.200 חיילות נשואות בלי ילדים. 14.350 חיילים עם ילד אחד, 8.175 עם שני ילדים, 580 עם 3, 186 עם ארבעה ויותר. המרכז החקלאי דורש 22 גרעינים התישבותיים שנמצאים ביפתח, הראל, נגב. 750 (מהם 0 בחורות) ביפתח, 220 (מהם 60 בחורות) בהראל, 200 (מהם 50 בחורות) בחטיבת נגב. אם יוציאו הגרעינים ישארו ביפתח רק גדוד מלא ופלוגה. השאלה מה לעשות? אמרתי שאם נחליט אחרי בדיקת נקודות ההתישבות והמצב הצבאי להוציא הגרעינים - המזג 3 החטיבו בשתים. הגרעינים הס ברובם מהקבוץ המאוחד (14)- 4 מהשה"צ, 2 חבר הקבוצות, 2 הנוע הציוני (או הפה"מ). 

בנחל יש 400 שגומרים בעוד שבועים אימונם, יש כאן 2 גרעינים של הקה"מ 2 מהחב 1 דתי, 1 הנוער הציוני. המרכז החקלאי מציע לשלוח אותם לקבוצים לאימונים ולעבודה או לשרת במשלטים. ר לקחת 4 הכשרות לנגב (חצרים, צאלים, תקומה, ניצנים) 2 לגליל (עין גב, מסדה). יצאו כבר 300 חיילים לקטיף, מחר יצאו עוד 200. הוסכם שמשכר העבודה יקבל הצב 25 גרוש, 50 גרוש החייל העובד, 20 גרוש היחידה (הגדוד) לצרכי סעד. יצאו לעב תותחנים ומבסיס אמונים. צדוק מתאונן על השרות הדתי שרוצים לאסור תקיעת חצוצה בשבת, לאסור ניתוח מתי אמרתי שיסרב וישלח הרב הדתי אלי. - טלפן לי גרינבום שוועדת השרים הגיעה לידי מסקנה שהאספה המכוננת תתכנס בקס רימו, ויש לפנות סן רימו מהצבא, הבטחתי לעשות זאת. - בתשע בערב בירור עם יוסף יעקבסון, קפלן, זבר וגוריון: קניות מזון, בגדים חילוף וצמיגים למכוניות צבא. זה צורך כ15- - 16 מיליון דולר. שליש במזומנים 3 חדשים (דיצמבר-פברואר) 3 בהלוואות משנה ומעלה, 3 במתנות. קפלן סבור שכסף לגייס רק בחוץ, בעיקר באמריקא, אבל יש לחכות עד גמר סכסוך המגבית. יעקבסון לצבאת לאמריקא לשם כך. עמדתי על דחיפות חלקי חילוף וצמיגים, שבלעדיהם תושבת לאט התנועה של הצבא. עמדתי גם על הכרח של רכישות באירופה - בעיקר תותחים וא קרב - של 10 מיליון דולר לכל הפחות, ז"א שעלינו להשיג בזמן הקרוב ביותר מינ 15 מיליון דולר. לדעתי יש לקבל כל הכנסות קה"ק (קפלן מעריך אותן ב12-10- מי ל"י לשנה) ולתת לקרן תמורה מיליון דונם קרקע. גוריון עמד על צרכי השיקום לחיילים והוטל עליו להשתתף מחר בועדת השרים המטפ בבעית סמכות השיקום. זבר מודיע שהוא בקרוב יתפטר מהגזברות. הוצעו במקומו פרלסון או שרייבר. דוליק שנוכח בישיבה זו מסר לי שבונץ, ריילי וחבריהם התרשמו מהשיחה בקריה הבוקר.