יומנים > יומן - מלא 07/03/1945

{P001} 7.3.45 [[ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ]] {0056-03} בחירות לועידה 6 אבגוסט 1944: ז"ב .127 הצביעו 108.227' פסולים 1, כשרים 106.420. א - -57.135 7, 5; ת - 18.840 - 17,7; מ - 21.959 - 7. , (השה"צ 9 ,16 - 15,5%, פוע"צ 5490 5,2%-). ת- 3066 - 9'2; ע - 5 3 - 3,1; דתי 1137 - 1,0; לובוצ י 252 - 2'0; תימנים 608 - 6'0. בבחירות 1941: ז"ב 105.663, כשרים 88.198 פטולים 04 3). א - 61.128 - 6; השה"צ 911. 1 19,2%-; פוע"צ 1351+3748 - '5; תא 310 - 3,5%; פקפ 1957. לועידה החקלאית 7 אבגוסט 1944. הצביעו 45.040, פסולים 151, כשרים 43.527; א - 23.778 - 54,6, ת - 7571, מ - 10.513; ח - 1446, תימנים . א: מושבות 11.508 - 55.9%; ערים 287 - 52%; התישבות 11.983 6-, ת 2.803 6%-'13 " 163 - 2%'29 " .4 6-' מ 2 .4 - 7%'23 " - 16% " 5.348 9-' ח 1.025 -% 5 " 13 - 4%'2 " 408 8-, לאסה"נ 1 אבנוסט 1944: ז"ב 9.627ו 3; הצביעו 202.4; פסולים 2581; א - 73.667; ת - 18.168; מ - 4 24.7; ע - 21.403; ח - 3687, פ.ק.פ. 3948, פועל מזרחי 18.797, מזרחי 1233+6516. . / . {0056-04} [[מספרים]] מועצות 1941 - 1944. א ת שה" ו " ת"א 26 35; 24 16; 11 8: 6 5; 4 3 (71) חיפה 30 38 19 12; 15 14, 3 3: 1 1 ירושלים31 34; - 6 ; 5 3; 4 3; 1 1 ההצבעה בקבוץ אבגוסט 1944 א - 3384 - 5%'42; ת - 4257 - ,53; מ - 307 - 4%, בס"ה 7956 (מלבד 88 ריקים). בהתישבות כולה: א - 11.983; ת - 4.605; ס - 5.348, ס"ה 22.374. לועידת הפקידים. הצביעו 85.8; א - 5958; מ - 926; מ - 937; ע - 402' ח - 365. משלמי מס הכנסה בארץ 1942/3: 25.226 יחידים, 1201 חברות. מתוך 0;:061.4'1 ערבים משלמים 4.937 איש, 285.840 לא"י, מתוך 493.000 יהודים משלטים 17.527 איש 687.362 לא"י - "אחרים" משלמים 64.126. {0056-05} [[מספרים]] בתל-אביב שלמו 8956 איש 430.457 לא"י, ביפו 1.425 איש 127.893 לא "י, בירושלים 5.765 איש 6 .211 לא"י, בחיפה 4.834 איש 168.258. הגירת ועליה יהודית (1920 - 8223; 1942 - 3038). הגירה עליה % הגירה עליה 4.075 26.066 1931 9'9% 8.294 141.188 1921 9.553 20.683 1932 10'1% 8.685 85.811 1922 30.327 71.095 1933 9'8% 8.175 83.388 1923 42.359 61.384 1934 16,4% 13.892 84.708 1924 61.854 78.021 1935 52'1% 34.386 66.034 1925 29.7 27 55.3 ;0 1936 28'5% 13.855 48.555 1926 1. .536 35.143 1937 3.034 39.383 1927 12.868 54.534 1938 2.178 39.743 1928 27.561 96. ; 1939 5.249 45.860 1929 5.885 59.000 1940 4.944 42.878 1930 עליה א' 1882 - 1903 - 2-30.000. בשנת 1882 היו בארץ 22.000, מהם 14.000 בירושלים. בשנת 1903 היו 47.000, מהם 28.000 בירושלים, 3.000 ב14- מושבות. 108.000 דונם היו אז ליהודים, מחוץ 90.000 בתורן. עליה ב' 1904 - 1914. בשנת 1914 היו 85.000 יהודים, מהם 45.000 בירושלים, 8.000 ביפו (ת"א), 7000 בצפת, 5000 בטבריה, 3000 בחיפה, 1000 בחברון, 12.000 במושבות. שטחם 418.000 דונם - בתקופה ההיא עלו 35-40.000. {0056-06} [[מספרים]] בסוף 1923 מנה הישוב כ90.000- איש. בסוף 1931 + 190.000. באמצע 1933 - 210.0; באמצע 1935 - .322. (היהודים בארץ ~בשנת: 1882 - .24; 1900 - .50; '375. - 1935 .174.610 - 1941 ;83.790 - 1922 ;56. - 1918 .533.000 - 194 ;517.000 - 1942 ;475. - 1939 ישובים. בסוף 1942 היו 269 ישובים, בשנת 1943 נוסדו 16 (3 מושבים, 13 קבוצות). ערים 6 .340 נפש ,65 מכל הישוב (ירושלים, ת"א, יפו, חיפה, ~טבריא, ~צפת) קריות ועיירות 22 45.463 " 8'8 מכל הישוב ~(נתניה, ~רמת-גן, קרית מוצקין) מושבות גדולות 8 47.021 " 9,1% " " (פ"ת, רחובות, ר"ל, הרצליה) מושבות 36 14.811 " '2 " " (נ.צ. מושבים 32 10.169 " 9%'1 " " (רמות השבים, נהריה, כפר שמריהו) מושבי ~עובדים 59 14.792 " 9%'2 ~קבוצות 96 24.46 " 4,7% חוות 5 1.753 " 3%'0 " " (מקוה, בן שמן, כפר הנוער) 498.477269 מגויסים 00 -18 6%'3 516.977 . / . ישובים {0056-07} [[מספרים]] ירושלים 91.000 יהודים 63,6% (ב1922- 33.971 - 3%'54 ת"א .158 " 1 " יפו .27 " 31.6% " 5.087 - ,15 חיפה 68.300 " % .54 " 6.2 - 25.2% טבריא .5 " 48.3 " 4.427 - ,63 צפת 2.547 " 5%'19 " 2.986 - 34,1% פ"ת 8 18.2 .3 רחובות 8.653 1.241 ר"ל 6.703 1.373 חדרה 6.419 6 הרצליה 3.677 שאר הכפרים 69.324 .8 ס"ה בכפרים 113.014 14,8% 14.782 8%'3 מישוב היהודי לפי אזורים (1942) ישובים נפש בעיר בכפר דרוס יהודה 58 255.011 209.981 45.030 שרון דרומי 39 23.037 3.802 19.235 עמק חפר 19 4.268 - שרון צפוני 13 11.442 - שומרון 13 3.081 - עמק זבולון 22 76.030 71.429 4.781 {0056-08} [[מספרים]] ישובים נפש בעיר בכפר עמק מערבי 25 8.810 100 8.710 עמק מזרחי 10 3.364 - עמק ירדן 17 10.330 5.961 4.369 גליל תחתון 12 1.750 - גליל עליון 19 5.842 2.200 3.642 הרי יהודה 11 93.608 92.170 1.438 ביוני 1943 מנת הישוב 524.000 נפש' מהם 318.500 בגל 15 - 50, מספר המפרנסים 0;ו231.0 (44.1%) לפי מקצועות המפרנסים: חקלאות 28.000 (13,2%), תעשיה ומלאכה 61.000 (8%'28) הובלה ותחבורה 8.000 (8%'3)' בנין ועב"צ 19.500 (9,2%)' מסחר 24.000 (41,3%), מקצועות חפשיים 16.000 6%'7). פקידים ושרות אזרחי 23.000 (10,8%), נוטרים ושוטרים 0 6.5 (1%'3), שרות 13.000 (6.1%). כספים והשקעות 7.000 (3%'3)' חיילים 19.000, שונים 6.000 (2,4%). מהתעשיה עסוקים 12.000 במלאכת, 49.000 בחרושת לחיינו במפעלים מעסיקים למעלה מ5- פועלים, ועובדים בכוח מיבני). חלוקת החרושת לפי מקצועות (בסוגרים המספרים שבשנת 1929, .(1937 '1933 ס"ה 49.000 (6.777, 14.419, 21.419) מזון 7.070 (2?1.4' 2.412' 3.676) אריג 5.620 (1.1215,646' 1.508) {0056-09} [[מספרים]] הלבשה 3.220 (648, 862. 1.264) מתכת 11.840 (834, 1,1994, 872'2) עץ 2.210 (617, 1.823, 2.084) עור 2.000 (468, 613, 842 הדפסת וניר 2.130 (957, 1.089, 2.282) כימיה 3.760 (334' 081.ן, 2.002) אבן ומלט 1.390 (603, 2.535, 3.058) יהלומים 4.200 - - - מוצרי חשמל 700 (22' 332 כוח חשמל 1.530 ( - 502, 1.370 שונות 3.330 (176' 387, 674 הכנסה ממוצעת בזמן המלחמה: לפועל 24 לא"י, לפועלת 14, לנער 11 לא"י; השכר מורכב: יסודי 42,75%, תוספת יוקר 47,84%, שעות נוספות 6,11%, בונוסים 3,30%. בהש ~וואה לשנת 1939 עלה. השכר היסודי ב25%-. ג י ו ס. ס"ה בסוף 1943 הגיע מספר המתגייסים 19.940 גבר, 3,600 נשים 23.540 במשך 1939/40 6.530 " - 6.530 4.350 - 4.350 1941 8.980 2.260 6.720 1942 2.906 1.000 1.900 1943 תאריך לא ידוע 440 340 780 {0056-10} [[מספרים]] לחפרים 3.214, לרגלים 3.731, קשישים 154, תותחנים 659, הובלה 4.113, ציוד 1.086, שרות רפואי 99, ~אחתים 193, מהנדסים 3.000, ימאים 550, חיל חרושת 102, תשלומין 13' תעופה 1780' צי 935' רופאים 140, קצינים 80, פלוגה מיוחדת להובלה 90, א.ס.ס. 3170, א.א.פ. 453, ס"ה 23.542 (מהם 1500 בשבי, 200 ~נעדרים, ~נשתחררו 3500 חיילים, 500 חיילות.) גיוס יהודי ערבי ליום 1.11.44 בחיל הספר 2 1 2 1 ~התגייסו 23.103 - 72,5% 8.792 - 27,5% 139 2235 -------------------------------------------- שוחררו 4.055 17.5% 2.566 29 82 1314 ערקו 229 % 1 1.674 % 19 - 55 שבויים 1.370 6% 255 3.0% - - מתו 356 5%'1 132 1,5% - 7 נעדרים 32 העברו לרזרב 59 1 בשרות 0 1 1 בס"ה נשארו בשרות 21.196 מהם 4%'80 יהודים, 19,6% ערבים (ראה עמוד 19) {0056-11} [[מספרים]] חלוקת הגיל בסוף 1943 (בסוגרים אחוז 1931) עד גיל 4 51.000 9.6% (13,5%) ( 1'5%) 9'2% 49.000 9 - 5 ( 7'7%) 8'1% 43.000 14 - 10 ( 7,8%) 8'1% 43.000 19 - 15 (11'5%) 8'1% 43.000 24 - 20 25 - 29 50.000 9,4% (7%י12) ( 9,2%) 11,4% 61.000 34 - 30 35 - 39 55.000 0,3%ן (% 6 ) ( 4'5%) 8.1% 43.000 44 - 40 ( 3'5) 5,2% 28.000 49 - 45 למעלה מ50- 67.000 12,5% (12,1%) עד 14 43.000 9%'26 55'4% 295.000 44 - 15 למעלה 95.000 17,7% בשנת 1931 עד 14 32,7% עד 44 51,7% ~למעלת 15,6% אחוז הגברים 5'50 (גם בעליה וגם בילודת) {0056-12} [[מספרים]] רבוי טבעי יהודי ולא יהודי (לאלף). ילודה תמותה רבוי רבוי לא יהודי 24.2 16.7 11.6 28.3 1922 28.1 22.2 8.6 30.8 1935 27.9 15.4 7.6 23. 1939 26.6 12.8 7.9 26.7 1941 רבוי טבעי במספרים מוחלטים 1937 7.294 יהודים 22.571 לא יהודים " " 27.390 " 6.004 1941 (רבוי טבעי ערבי בשנת 1941: תמותה 20.17, ילודה 46.75, עודף 26.57). בגיל 0 - 14 - 26,9% ~יהודים, 43,6% לא יהודים " 29-15 - 6%'25 י' 21,7% ל"י " 44-30 - 8%'29 י' 18.0% ל"י " 45 + - 17,7% י' 16,7% ל"י בסוף 1943 תיו 130.400 רווקים, 112.700 רווקות, 139.400 נשואים, 150.500 נשואות. הרכב עדתי: אשכנזים 423.000 (79,4%), ספרדים 47.000 (8,8%)' תימנים 25.000 (4,7%), שאר עדות 38.000 (7,1%), מהם בירושלים בלבד 28.000 (מערבים, חלבים, סורים, בבלים, אורפלים, קורדים 4.369, פרסים 5.706, בוכרים 1.972 ועוד. {0056-13} [[מספרים]] הישוב בסוף 1944 בסוף 1944 הוברר שבסוף 1943 היו בארץ 539.000 . יהודים, ובמשך 1944 נוספו עור 26.000 (14.000 עולים, 12.000 רבוי טבעי ובסוף 1944 יש 565.000 33%-. לפי מספרי הממשלה היו בסוף יוני 1944 515.798 יהודים (3%'31)' כל תושבי הארץ 1,647.930 (מושלימים 984.494' נוצרים 133.747, שונים 13.891, יהודים 515.798' בדוים 66.553 ס"ה 1,714.483 (סוף 1943 - 1,676.571, ~סוף 1942 1,620.005. מספר הישובים בסוף 1944 - 285. גידול ישוב יהודי משנת 1882 ואילך. ערים ישובים כפרים תושבים עירוניים 24.000 5 1882 47.000 14 1890 50.000 22 1900 85.000 44 1914 83.800 72 6 1922 150.000 102 6 1927 174.600 116 5 6 1931 404.000 179 11 6 1936 539.000 253 20 6 1943 565.000 259 20 6 1944 עליה גרמנית. {0056-14} [[מספרים]] מ33-- ועד 42 עלו 67.945 (29,1%). 33 - 7.510; ;3.680 - 37 ;8.664 - 36 ;8.460 - 35 :9.729 - 34 ;2.281 - 41 ;4.232 - 40 ;16.400 - 39 :6.895 - 38 .94 - 42 א. קדומים: ירושלים, חברון, יפו, טבריא, צפת, חיפה, פקיעיז. 1870 - מקוה,1878 פ"ת, 1882 - ר"ל, זכרון, ר"פ, 1883 - עקרון, יסוד, ~ג"צ, 1884 - גדרה, 1887 - באר טוביה, 1889 - בת שלמה, 1890 - רחובות, משמר הירדן, חדרה; 1891 - בני יהודה, עין זיתים, שפיה, 1894 - מוצא, 1895 - הרטוב, 1896 - מתולה, 1899 מחנים, תות סנ'רה, 1901 - יבנאל, מסחה, 1902 - מנחמיה, ~סגירה, 1903 - גבעת עדה, כפר סבא, עתלית, 1904 - בית גן. 1905 - בן שמן. 1907 - באר יעקב. 1908 - כנרת (חוה), מצפה, ~עוגנים. 1909 - ת"א, דגניה, ~כנרת מושבה, 1910 - מגדל, 1911 - מרחביה, פוריה. 1912 - מחנה יהודה, כפר אוריה, רוחמה, 1913 - גן שמואל, כרכור, שרונה, 1914 - נחלת יהודה, 1916 - כפר ~גלעדי, 1918 - אילת. 1920 קרית ענבים, דגניה ב'. 1921 - נהלל, עין ~חרוד, רעננה, תל-יוסף, כפר ~יחזקאל, גבע, רמת גן, בן שמן (מושב), 1922 - גבעתים (ברוכוב), חפצי בה, ~גניגר, בנימינה, בלפוריה, ~בית אלפא, ~יגוד, מרחביה (מושב), כפר מל"ל, עטרות, גשר. 1923 - ~מזרע, חל ~עדשים, רמת השרון, {0056-15} 1924 - בני-ברק, נוה יעקב, כפר גדעון, נחלת יצחק, שפיה (נוער), מגדיאל, כפר חסידים, הרצליה, כפר חטים, קרית שאול, מחנה ישראל, רמת ישי, רמת יצחק, 1926 - שריד, רמת רחל, גת רמון, כפר אהרון, משמר העמק, כפר ברוך, ~גבת, השרון (רמת דוד), עיינות (רמת דוד), ~בית שערים, בת-ים, כפר ~גנים. 1927 - עין שמר, כפר יהושע, שדה יעקב, כפר לסקי, גן שלמה, קלמניה, בן שמן (נוער), ~נהרים, 1928 - גבעת ~ברנר, כפר ברנדייס, 1929 - פרדס חנה, ~נתניה, הדר, תל-מונד, 1930 - באר טוביה, עיינות (פועלות), עין ורד, נען, ~בית חנן, חולדה, חרות, רבת אשלג (ים מלח), 1931 - עין החורש, גן יבנה, כפר מרמורק, חולון, 1932 - כפר יונה, כפר אברהם, גבעת חיים, נטעים, אביחיל, ~אפיקים, טירת שלום, כפר בילו, רמת יוחנן, תל-צור, כפר אזר, אבן יהודה, ירקונה, כפר יעבץ, רמח הכובש, 1933 - כפר הס, רמת טיומקין, כפר ~פינס, כפר ויתקין, כפר החורש, משמר השרון, קדימה, גבתון, מעברות, צופית, ~אשדות יעקב, בית ינאי, בית עובד, באר גנים, אלישיב, חגלה, רמות השבים, ~גבעת חן, מוצא עלית, ~מגד, משמרות, עין עובד, קרית חיים, 1934 - כפר הרא"ה, גגי עם, כפר ביאליק, כפר יהוד, נהריה, עין ~עירון, ~קרית מוצקין, גן השמרון, ~בהדרגה, קרית ביאליק, חל-ליטווינסקי, 1935 - שפיים, ידידיה, ~בצרון, חבצלת השרון, קרית חרושת, שער העמקים, אלראי, גן ~חיים, ~יקנעם, ביו: השטה, עיר ~גנים, ~קרית שמואל, 1936 - רשפון, בית שערים, כפר סירקין, הזורע, ביתן, כפר המכבי, כפר חטים, ניר דוד, עברון, 1937 - שדה נחום, גנוסר, מסדה, שער ~תגולן, ~בית יוסף, משמר השלושה, כפר שמריהו, טירת צבי, ~מולדת, עין ~השופט, מעוז, {0056-16} עין גב, כפר מנחם, צור משה, קרית עמל, אושה, חולתה, 1938 - שדה ורבורג, שבי-ציון, רמת הדר, טבעון, מעלה החמשה, תל יצחק, בית יהושע, עין המפרץ, מעין צבי, חניתה, שרונה, בני גאולים, אילון, כפר רופין, נוה איתן, כפר מסריק, מסילות, שכ' בילינסון, 1939 -דליה, דפנה, דן, שדה אליהו, שדמות דבורה, הזורעים, מחנים, תל צור, כפר גליקסון, מעפילים, משמר הים, שכונת אונו, נגבה, כפר נטר, גשר, בית אורן, בית ערבה, עמיר, כפר וורבורג. 1940 - בית הלל, שאר ישוב, גן חפר, מצובה, בית יצחק, קיסריה (שדות ים), שדה נחמיה. 1941 - ביתניה (פוריה), נירה, אבוקה, יבנה, רמת השופט, דורות, 1942 - זרעים, תמרה, גת, מחר, חרמונים, נרבחה (מענית), כפר סולד. 1943 - גליל ים, רמים (מנרה), שדמות (בית חנון), בארוח יצחק, כפר עציון, גבולות, גבעות זייד, רביבים, בית אשל, ארגון ירושלים, כפר בלום (נעמה), מצפה הים, ניצנים, טירה, 1944 - רוחמה, חפץ חיים, כפר אוריה, בית קשת, שמיר, קדם. עליה לפי ארצות 1919 - 1942 (נתינות). פולין 132.203' גרמנית 38.354, ס.ס.ס.ר. 30.487, רומניה 16.135,תימן 9.223, אבסטריה 6.543, ליטה 9.242, ארצות הברית 6.382' יוון 6.208' צ'חיה 5.454, אנגליה 1.165. {0056-17} [[מספרים]] רשת החינוך בתש"ד. 73.893 תלמיד, 579 מוסדות ~(לעומת תש"ג נוספו7000 תלמיד). מורים 3325' כתות 2702. 1) בגני ילדים (293) 11.049 ילד, 2) בבתי ספר עממיים (246) 51.672, 3) כתות המשך 789 4) ב"ס תיכוניים (28) 8929' 5) ~בכ"ט למורים וגננות (6) 720 6) ב"ס מקצועיים 734 (מורים 1 - 411, -2 2175, 3 - 0' 4 - 567, 5 - 107, ,(65 - 6 מחוץ ~לרשת היו ~בתש"ד כ27.000- ילד. לפי זרמי החנוך ברשת: ~מוסדות כיתות מורים ~תלמיד % כללי 198 1213 1642 39.045 52.83 מזרחי 131 679 737 17.335 23.47 עובדים 248 790 918 16.804 22.75 משותף 2 20 28 709 0.95 {0056-18} [[מספרים]] כללי % מזרחי % עובדים % גני ילדים 4.618 41,2 1.916 17,3 4.515 41 ב"ס עממיים 25.747 8'49 14.284 27,7 10.996 2.3 כ' המשך 49 6,3 18 2,3 658 83.3 ב"ס ~תיכוניים 7.815 87.5 808 9 306 5'3 מקצועיים 361 49,1 44 6 329 44.9 ב"ס למורים 455 2'63 265 8'36 - - באוניוורסיטה 150 עובדים מדעים, מהם 38 פרופסורים, 36 מרצים, 76 עובדים אחרים; סטודנטים 560 (325 בגיס, 235 בנות). (בתש"א 1053): 284 סט. למדעי רוח, 242 מטמטיקה ומדעי טבע, 34 חקלאות; תקציב תש"ד 175 אלף לא"י. בתכניון 44 מורים ומרצים, 304 תלמידים (תש"ד). ליד התכניון ~ב"ס מקצועי וימי. במקצועי 230 תלמיד, בימי 74 (שייטות, מכונאות ימית, בנין סירות, רדיוטלגרפיה. תקציב התכניות 52.500 לא"י. שכר לימוד מכניס 11.00 לא"י. שטח מטעים ~בשנת 1943/4 (ס"ה 1, יחודי 2, ערבי 3) 3 2 1 גפן 172.651 20.208 152.443 שזיף 4.031 1.809 2.222 אפרסק 1.630 34 1.596 משמש 21.419 28 21.391 ~דובדבן 6 6 - (המשך) {0056-19} [[מספרים]] שקד 36.674 1.332 35.342 11..705 3.62C 15.401 תפוח חבוש 437 58 379 זיח 594.408 6.817 587.591 הדר 220.000 110.000 110.000 בננה 6.443 2.346 4.097 תמר 2.620 103 2.517 ~תאנה 105.348 117 105.231 רמון 2.915 80 2.835 פטל 322 322 - סוב ~טרופיים 92 92 - 1,038.797 148.873 1'186.670 שטח המטע תופס 15% של המשק הערבי. גם אצל היהודים כך, מחוץ למשקי העובדים ~שתופס רק 5%. די יהודי ~סו לא"י ש פדיון ~תש"ג 83 20.112 תש"ד 140 39.393 דיג חופי 16 - 23 טון, פדיון 3259 - 4.821 לא"י. דיג ימי עמוק 272 - 393 טון, 49.600 - 82.100; ~באגמים גידול דגים 311 - 688, פדיון 110.951 - 298.077 לא"י. {0056-20} [[מספרים]] ס"ה ימי עבודה -39.227 76.583; שלל 682 - 1246 ~טון, פדיון 183.922 - 424.391 לא "י. שטח הבריכות 3800 - 5500 ~דונם. שלל הדיג הכללי 3026 - 3767 טון (דיג יהודי 33%). פיתוח החרו והמלא ה. בסוף1943 7.696 מפעלים (1), 61.000 מועסקים (2), מושקע 17,000.000 לא"י הון (3)' תוצרת שנתית 45,000.000 לא"י (4), תצרוכת חשמל ~בקויט 51,000.000 (5). השוואה של גידול. 5 4 3 2 1 - 500.000 600.000 4.750 1.850 1922 2'427.000 2,510.000 2'234.000 10.968 2.475 1929 6'576.000 5'352.000 5'371.000 19,595 3.888 1933 20,314.000 9'109.000 11'637.000 29,986 5.606 1937 51,000.000 45,000.000 17,000.000 61.000 7.696 1943 בשנת 1939 1.552 מפעלי ~חרושת ~קבלי מלאכה), העסיקו 20,534,ייצרו 7,308.940 בלא"י, הון מושקע 7,362.970 לאי עד שנת 1943 נוספו 698 ~מפעלי חרושת (בלי מלאכה) ומספרם מגיע ל2250- המעסיקים 46.000 עובדים. בסוף 1942 העסיקו 700 בתי ~חרושת 5 - 10 ~פועלים, 1000 ~העסיקו 10 - 30, 250 העסיקו 30 - 100, 50 העסיקו למעלה מ100-, ~וכשגת 1937 רק 16. בסוף שנת 1942 העסיקו 50 מפעלים בלבד כ15.000- פועלים. {0056-21} בתעשית -----המתכת יש 500 מפעלים: 50 מעסיקים כ3.500- פועלים, 80 - כ1200-, היתר 220 כ1000- פועלים, ועוד 150 כ225-. ~ההר ו סחו ההר הדרומי ~(מדרום לעמק) ארכו 145 ק"מ, ההר הצפוני 43 ק"מ. שטחו של הדרומי 522.996'7 ~דונם ושל הצפוני 2,0.72.100 ד. ~נוסף על ~מדרוני ההרים מעבר לאגם ~כנרת (12.40.0 ד.) ומעבר לחולה 16.300' בס"ה 9,623.796 ~דונם - בערך 35.6% ~משטחה של א"י. מזה יש 1,003.703 דונם שמנת גשמיהם פחות מ200- מ"מ לשנה ~(מדבר יהודה), יוצא שההר התרבותי הוא 8,620.093 דונם, מתחלק - מגובה 600 מטר ומעלה 1,818.200 דונם מ600- עד 400 ~גובה 903.100'1 למטה מ400- מטר 898.793.,4 לדעת הממשלה רק 47.2% מההר ראוי לעיבוד, היינו בהר הצפוני רק 1,054.000 דונם (51%) ובהר ~הדרומי רק 2,765.000 דונם(46%) בס"ה 3,819.000 דונם (47.2%). לדעת ווייץ לכל הפחות 70% ראויים לעיבוד. דרוש סיקול, עיזוק, דירוג. השטח הנחשב לנעבד (ע"י הממשלה) הוא 3,719.000 דונם, ויש (לדעת ווייץ) להכשיר עוד 228.800'2 דונם, בס"ה אדמה ראויה לעיבוד 5,947.800 ~דונם (69%). בהרים יש מסעי ערבים (זיתים, גפנים ועוד) 831.770 ד. מטעי יהודים 13.935 ד. - ס"ה 845.705 ~(בשנת 1932 היו מטעי ערבים ~בהרים רק 332.000 דונם). {0056-22} [[מספרים]] התנובה במטעים היהודים גדולה מזו של הערבים. יהודים 1, ערבים 2. ענבי מאכל: 800 - 1200 ק"ג לדונם (1), 200 - 30 ק"ג (2). ~תפוחים 1000 - 1200 ק"ג (1), 120 - 200 ק"ג (2). שזיפים 1000 - 1500 ק"ג (1), 150 - 200 (2). אפרסקים 1300 - 1500 (1), 120 - 300 ק"ג (2). שטחי היער בתר: קה"ק 38.619 ~דונם, ממשלה 32.102 דונם, שטחי יער שמורים 680.357 ~דונם (בהם אין יערות אלא שריד י עצים. באזור הגבה 600ומעלה יש 1,656.700 דונם, מזה 441.900 ליעור, 1,214.800 לחקלאות. באזור הבינוני ( 400 - 600 מסר) 266.189 דונם ליעור 971.340 ~לחקלאות. ווייץ מציע בהר 57.330 משקים בני 15 דונם, 96.860 משקים בני 20 ד., 72.940 משקים בני 25 ד., 15.120 משקים בני 50 ד. כיום יש בהר אוכלוסין חצי מיליון (מהם 9 אלף יהודים), חלק הירודים בהר 408.000 דונם. יש מקום ל283.500- משפחה. {0056-23} [[מספרים]] רד המים. כמוח הגשמים היורדת באופן ממוצע בכל ~הארץ 8.300 ממ"ק, מזה הולך לאיבוד 68%, נשאר לניצול 32%, ז"א 2.650 ממ"ק, יש להוסיף מחצית הזרם מהירמוק 200 ~מיליון מטר ~מעוקב, מהליטני אפשר להוסיף עוד 500 מיליון מטר. מי א"י מתחלקים: מי תהום 1.500 מליון, זרימה עלית, שטפונות 1350 מיליון, 10% ממימי הארץ ידרשו לתעשיה ולשתיה. השאר להשקאה. אפשר להשקות 3,5 מיליון ~דונם. כל הגליל עד קו כרמל גלבוע - אפשר להשקות במי האיזור, ועוד יהיה עודף של 350 מיליון. כל השטחים ~מהכרמל עד קו גדרה חולדה (לרבות עמק החוף) אפשר להשקות ~ממקורות מים מקומיים. ~לנגב יש ~להביא מים מהצפון. לנגב אפשר להביא מתוך קימוצי מים בצפון ~ומהליטני עד מיליארד - מיליארד וחצי. תנוב ה ~יהודית ער בית. יהודים ערבים פלחה: חיטה 140 - 100 ק"ג לדונם 90 - 70 ק"ג לדנם שעורה 200 - 150 " " 8 - 60 " " פרה 3000-5000 ליטר לשנה 800-1000 ליטר לשנה ביצים 150 - 140 לתרנגולת 50 - 40 לתרנגולת {0056-24} [[מספרים]] חלק יהודים בת קציב ובש רות. ~חלקנו בהכנסות מקומיות של הממשלה 70%. במסי הכנסה בשנת 1943: מס אישי ס"ה 637.328'1 לא"י, מיהודים 687.309 לא"י = 66.3%. מחברות מקומיות 883.250 לא"י (בשנת 1940 היה חלק היהודים בתעשיה ומסחר 79%). מההוצאות הממשלתיות: בשנת 1940 חקציב לחנוך 302.100 לא"י, ליהודים 46.300 = 15.3% ~לבריאות 253.000, ~ליהודים 137.000 = 5,4% פקידים קבועים בממשלה - יהודים 7%'27 בלתי קבועים 12,8% אחוז התעסוקה בעבודות ממשלה ימי עבודה 12% שכר עבודה 23% מפע לי ההסתדרות בנק הפועלים, הון יסודי 1942 - 231.531 לא"י, 1943 - 276.600 לא"י, מחזור בשנת 43 - 45,800.000 לא"י, לעומת 29 מיליון ב42-, ~פקדונות 1,703.230 לא"י לעומת 817.576. 58% ההלוואות ~ניתנו לחעלאות. קופות מלווה וחסכון - 19' ~תבריחן 27.624, הוןב- -42 117.000, ~פקדונות 1,040.000; ב43- - הון 133.000, פקדונות 1,974.000. {0056-25} [[מספרים]] הסנה: סוף 1938פוליסי (1) 5.193, סכום ביטוח (2) 837.935' הון (3) -, קרנות עצמאיות (4), קרנות שונות (5). ב- 43: 1 - 9.470, 2 - 1,734.016, 3 - 10.140, ;230.000 - 5 '11.000 - 4 ב44-: 1 - 10.896, -2 2,105.006, 3 - 29.232, .312.000 - 5 '15.000 - 4 ביצור: הון 30.6.44 - 175.192, קרן שמירה .13.850 ניר: מניות וקרנות 507.000' אגרות חוב 273.000. ניתנו הלוואות 224.273' סכום כללי 651.677. מקורות: חון 186.406, סיפקת בשנת 1943 7,625.433 מטר מעוקב מים, בשנת 1944 תעלה ~הכמות על 8 מיליון. תנובה: פדיון ב1944- 4,100.000 לא"י. בשנת המלחמה קבלה תוצרת חקלאית ב70%- ~באספקת ~המזונות, לפני המלחמה תפסה חקלאות עברית 28%' בתש"ד 47%. משביר מרכזי - הון 272.000' פדיון 43 - 2,152.397 לא"י (לעומת 1,310.326 ב1942-). ב44- - עליה ניכרת. הון הצרכניות 170.000, פדיון 1,903.000 ב43-, לעומת 1,165.000 ב42-, במחצית ראשונה ל 44 עליה ב54%-. {0056-26} [[מספרים]] יכין: ~הון 50.000, ~היקף פעולה 380.000. סו"ב: הון 2 - היקף העבודות 2 מיליון, מזה 350.000 מחוץ לגבולות הארץ. משנת 1933 עד 1943 היקף העבודות 15 מיליון, מזה בשנות המלחמה 10 מיליון. כור: חצי מיליון לא"י. וולקן - בית חרושת ליציקה, חמר לעיבוד מתכות, פיניציה לזכוכית. המגבר יחד עם המשביר, בית חרושת למחכת ~בנחלת יצחק. הדריון לריכוז מיצי ~פירות, ~חברות גומא - לניצול הגומא מהחולה, קיראמיקה ~בחיפה. קואופרטיבים ~יצרנים ושרותים. 9 להובלת נוסעים 1980 עובדים, ~הון עובר 1,430.000 16 להובלת משאות 260 " הון זר 820.000 4 חשמל ומתכת 85 " 3 חמרי בנין 80 " 6 הלבשה, ~הנעלה 190 " 4 דפוסים 130 " 7 מאפיות 95 " 3 מסעדות 280 " 10 שונים 430 " {0056-27} [[מספרים]] נחשון - הון 39.000 לא"י. 55.000 לא"י הושקעו בבנין ספינות דיג, 15.000 ציוד ואספקה למשקי הדיג. פר השוק לים בארץ ת"ש 93.113, מזה ההסתדרות 70.033 תש"א 91.644 " " 73.118 תש"ב 122.101 " " 102.092 תש"ג 135.400 " " 101.000 תש"ד 151.750 " " 109.800 ארצות ה ~ריח ת"ש תש"א תש"ב תש "ג תש"ד הדסה 88.120 93.486 98.407 106.173 131.000 .Z.O.A 354"66 821י54 901י52 67.376 120.000 פוע"צ 11.100 - - - ? פיאנערין - - 5.000 4.500 ? מזרחי 3.720 - - 5.332 9.631 השה"צ 300 - - - ? שונים 1.962 - - - - ------------------------------ ---------- 260.631 183.381 156.308 148.307 171.556 {0056-28} [[מספרים]] הגיוס מתחילת 1944 עד ~תחילת מרס 1945. ~יהודים 1854, ערבים 386 ~(ערבים: לרגלים 144, לתובלה 234, לצי 3, ל- 3. יהודים: ~לרגלים 608, A.T.S קשישים 6, להובלה 246, לציוד 57, ~לחרושת 202, ~למהנדסים 141, 189 - A.T.S. ,166 לעוברי ~ים ~קל, לשרות רפואי 7, לחשלומין 2, לצי (ראה עמוד 6). ~נוטרים ~(יהודים 1, ערבים 2) סוך 1939 - 3982 (1); ~טוף 40 - 3588 (1)' 792 (2 ) סוך 1941 3588- (1), 792 (2)' טוף 1942 - 6.32 (1), 2689 (2), סוך 1943 - 5617 (1), 3818 (2), סוף 1944 - 5073 (1), 459 (.). סוף פברואר 1945 - 87;50 (1), 4449 (2). סוף פברואר 1945. משטרת ישובים עברים 2581 (1), חילברכבת 177 (1), 680 (2), תפקידיםגכלליים 619 (1), 1586 (2), מתנות הסגר 188 (1), 126 (2), נוטריםהפרטיים, 162 (1), 193 (2), צבא ותעופה 989 (1), 1441 (2). משמרזהחוף 292 (1), 202 (2), נוטריהצי, 79 (1)' 221 (2)' סוף 1944: א - 2516 (1), ב - 183 (1), 710 (2), ג - 623 (1) 1618 (2), ד - 197 - 125, ה - 15.7 - 196. ו - 1015 - 1525, ז - 304 - 203, ח - 78 - 215, סוף 1943: א - 2575, ב - 181 - 678, ג - 860 - 737, ד - :208 - 115, ה - 148 - 195, ו - 1032 - 1576, ז - 358 - 0'21, ח - 60 - 174, ~תצפית ~אוויר 75 - 127. {0056-29} [[מספרים]] סוף 1942: א - 2605, ב - 330 - 427, ג - 1062 - 558, ד - 422 - 13, ה - 142 - 158, ו - 1181 - 1337, ז - 490 - 196. ~המשטרה הרגילה (יהודים 1, בריטים 2, ערבים 3) 1940 760 3170 1550 ( ס"ה 5480) 5502 " 1550 3179 773 1941 4700 " 1500 2400 800 1942 1750 ? 740 1943 6509 " 2011 3793 705 1944 (13.3.45) 7013 " 2549 3767 697 1945 חשבו ה ליה. ב1.1.45- נשאר עודף הסה "ל 13.057 (לאחר שהגיעו 3317 ע"פ ~העצבת 10.300, במשך יגואר פברואר וחצי מרס נכנסו 1250, נשאר עודף 11.807. חשבון 10.300 ~הרשיונות, התחיל 1.10.44. בחדשי אוקטובר דיצמבר נכנסו 3317, עד חצי מרס 1250, ס"ה 4567, עודף 5733. ~מרומנית ובולגריה 3045 (מרומניה בלבד 2400), עדן 642, תורכיה 160, פרס 356, ~ארצות אחרות ותירים שנרשמו כעולים 364 = ס"ה 4567, עודף 5.733. לאחר שאלה יבואו יעמדו לזכות העליה עוד 5700 רשיונות. {0056-30} [[מספרים]] 10.300 הרשיונות נתחלקו: לרומניה ובולגריה 4420 (עלו 3045)' ליוון 100, ליוגוסלביה 50' לאיטליה 900, ~לצרפת 750, לשויץ 500, לבלגיה 150, להולנד 50, לעדן 900 (642), ~לחורכיה 200 (160)' למוריציוס 1400' לעולי אירן 356 (356), לתירים שנרשמו כעולים ער 1.1.45 314' אשורים מיוחדים ע"י הממשלה 135' לפליטי רודוס בתרכיה 20' לרזרבה55 - 10.300. מפעלי חרוסת המעסיקים למעלה מ200- פועל: ~ליכד ת"א, שוקולד 229, עלית ת"א, שוקולד, 305, עסיס ר"ג, 831, נשר בירה 208, זהר, מוצרי מתכת לצבא 303' ארגז - גופי אבטומובילים 208, לודזיה 490, חברת א"י ~לכותנה 204, פליז - מתכת 367, אל-אר A.T.M. ,804 (משרד קבלני) 275, נביש (זכוכית)232, שמן חיפה 394, אתא 570, וולקן 295, אשלג 1500 (בתוכם ~ערבים?), חשמל (4 תחנות) 1527, נשר (מלט) 434' ~יהלומים - מזוות ואלרון 235, פרומין (מזון) 210, יפאורה (?) רחובות 246, ירושלמי (אריג) 209, פרידמן ~(מתכת) 200, יצהר (כימיה) 252 - ~ס"ה 10.528. תרומות הי ו ת "א " ת " ר יז תש" 1. קרן יסוד 31.032 50.169 140.567 117.045 2. קה"ק 51.925 86.246 165.092 184.951 3. ויצו, ה.נ.צ. 9.420 14.776 23.560 29.000 4. אוניוורסיטה 4.358 6.550 36.954 20.900 5. לעלית נער וליהודי גרמניה 3.145 443 562 - 6. תכניון 2 1 .1 1 480. 355.3.76 358.688 159.563 101.232 {0056-31} [[מספרים]] מגב יות ישוב ~יות -----תש"א תש"ב תש"ג פרוויז. תש"ד 1. כפר תישוב 55.787 62.930 53.442 55.804 2. מסחרוב 82.000 85.300 29.000 3. מגבית התגיסות - 70.317 532.020 827.199 4. פדיון עבודה ומשען 108.567 112.696 144.524 5. מפדה אזרחי ועוד 25.293 19.661 21.000 30.000 6. תוי-מגן 3.780 8.737 11.727 43.212 7. ~הוה"ל ורשויות מקומיות 60 16 10 11 0 00 1 969.715 812.281 370.746 292.036 c 76 8 688 1 6 10 2 2 1,325.091 1,170.969 530.309 393.268 תקציבי ממשלה א"י באלפי לא"י משנת 1939/40 עד 1944/5 אפריל - דיצמבר ! ------------------------------------- מכס 2.019 2.044 2.361 2.316 2.557 2.516 נמל 130 55 69 82 - רשיונות ועוד 925 1.329 1.578 1.972 2.816 2.840 מס ~הכנסת - - 196 900 2.117 1.417 מסי משרד 633 712 806 1.201 1.553 1.186 ~הכנסה מרכוש 50 67 82 85 97 55 דאר וטלגרף 616 639 707 834 1.083 966 ט " ה 4.634 5.101 6.225 8.008 11.128 9.825 {0056-32} [[מספרים]] הוצאות הנהלה 189 217 258 265 232 161 מכס 247 304 447 545 418 236 בריאות 246 253 296 362 426 336 חינוך, 285 302 371 415 490 349 הגנה ומלחמה 6.057 5.247 ~משטרה וסוהר 1.647 1.702 1.971 2.277 2.465 1.956 חיל-ספר 263 364 42 42 42 42 ~דאר וטלגרף 471 485 548 611 746 539 עב"צ 969 2.150 1.045 993 79 .1 829 ס"ה 6.004 7.450 7.463 10.225 14.819 12.149 מ ורות מים לפי בלס. יש בארץ 4 מיליארד מטר מעוקב מים להשקות 8 מיליון ~רוגם וליצור ע"י כוח המים 1.500 מיליון קו"ש ~לשנה. דרוש איגום שנתי ~(החסנת מי חורף לשימוש בקיץ) ובין שנתי (החסנת מי שנה גשומה לשנת ~גרעון), והובלת מים משסח לשטח (מצפון לדרום) יהרה Flow off או Run off (אם פלוס) = ~המים הנותרים מן הגשמים לאחר התאיידות חלקם ~בצורות ~שונות והופעתם בנהרות, ) yield~ ( מעינות, ~שטפונות ומי תהום. רק חלק מהיתרה ניתן לניצול לפי מפת הגשמים של ~אשכל - הממוצע הש.נתי בארץ הוא 8600 מיליון מ"מ, מהם 6100 באזור ~הניקוז המערבי, ,2500 באיזור הניקוז המזרחי. {0056-33} [[מספרים]] ~הגשמים באגן החולה 1.500 מיליון, רובם (85%) מחוץ לגבולות הארץ, באגן הירמוק 2.350 מיליון מ"מ, יש איפוא לצרף לגשמי הארז גם הנאת הגשמים שמחוץ ~לגבולותיה - יחד ניהנת א"י מיתרה של 12.200 מיליון מ"מ. ואגן בקעת הירדן ~שגדלו 38 מיליון דונם, גשמיו 10.500 מיליון מ"מ לשנה; ההתאידות באגן זה היא בערך 3000 מיליון (בין 2700 ו3200-, ~מזה בביצת ~חתולה 120-150, איזור בית שאן 30-50' ים ~כנדח 4-500, לאורך הירדן מכנרת ועד ~ים המלח 200-150; ים המלח 1800-2000, ביצור הדרומי 2-300)י איזור הניקוז המערבי - שטחו 11.8 מיליון דונם, כסות ~גשמיו 5.680 מיליון מ"מ. תיתרה היא בין 20 ובין 70% מכמות הגשמים. בק העריך את היתרה בארץ ב50%-. בלס מקבל &48 (2700 מיליון מ"מ) ~בניקוז המערבי, ובמזרח 2.400 - ס"ה 5100 מיליון מ"מ. באיזור הניקוז המערבי יש לנצל 300 מיליון מי ~נהרות ומעינות (1), 500 מי שטפונות (2)' 1.400 מי תהום (3) - בס"ה 2.200 (4). באזור המזרחי: 1 - 1.500, 2 - 200' 3 - 100, 4 - 1800' מהליטני: 1 - 300' ס"ה: 1 - 2100, 2 - 700' .4.300 - 4 '1.500 - 3 לדעת בלס חוזרים 25% ממי ההשקאה (כלומר מיליארד מ"מ) לקרקע ולא יאבדו למאזן המים, אול.ם לשימוש יש לחשוב רק 10% של מי השקאה מצטרפים אחר כך לאפשרויות של ~הקאה. {0056-34} תצרוכת המים שונה באזורים שונים: 1) אזור צפוני, 2) אזור חוף, 3) אזור נגב מערבי, 4) בקעת הירדן מכנרת וער ים המלח, 5) עמק הערבה, 6) אזור ההרים. [[מספרים]] באזור צפוני יש שסח ניטו להשקאה 1.2 מיליון דונם, ובממוצע יצרוך 350 מ"מ לדונם. אזור ~התוך מיליון וחצי ניטו להשקאה, בממוצע 400 מ"מ לדונם לשנה. הנגב המערבי 2,2 מיליון ניטו, התצרוכת 500 מ"מ לדונם לשנה. בבקעת הירדן 600.000 דונם ניסו ~להשקאת, 1200 מ"מ ~לדונם. בעמק הערבה כחצי מליון דונם להשקאה, 800 מ"מ לדונם. באזור ההרים כשני מיליון דונם להשקאה, 250 מ"מ לדונם. ל8- מיליון תושבים תצרוכת של 400 מיליון מ"מ ~לשנה. בכל ששת האזורים 8 מיליון דונם, 3.640 מיליון מ"מ לשנה. ~הון השקעה במפעלי השקאה: 1) במפעלים מקומיים - 800 מ"מ לשנה, 20.000 לא"י. לכל מליון מ"מ - ס "ה 16 מיליון לא"י. 2) מפעלים אזוריים 35.000 לא"י לכל מיליון מ"מ, בהיקף של 930 מיליון מ"מ (יחד 32.550 מיליון לא''י). 3) מפעל ארצי - 40.000 לא"י לכל מיליון מ"מ, היקף המפעל 2.100 ~מיליון מ"מ - יחד 84 מיליון לא"י - ס"ח כללי 132 מיליון לא"י, 3830 מיליון מ"מ. באזור ההרים 470 מיליון מ"מ, 75 אלף לא"י לכל מיליון, ~ס"ה 35 מיליון לא"י - יחד 170 מיליון לא"י, 4.300 מיליון מ"מ - השטח 8 מיליון ~דוגם, בערך 21 לא"י לדונם. {0056-35} ~הכוח החשמלי שידרש להשקאה: במפעלים מקומיים 200 מיליון קו"ש לשנה, מפעלים אזוריים 250 מיליון, מפעל ארצי 50 מיליון, אזורי הרים 300 מיליון, יחד 800 מיליון קו"ש. מחיר המיט במפעלים מקומיים יהיה 3.5 ~מא"י למ"מ, במפעל אזורי 4 מא"י, במפעל ארצי ממא"י אחר ער 4 מא"י, באזורי ~תתריס 12-6 מא"י. השגות ~בדוור ~ודינר על ~תכנית בלס. 1. קשי הבטחת הזכויות על המים. לעבה"י יש זכות על ~מחצית מי הירדן והנחלים הנופלים לתוכו. 2) במשיכת המים מהצפון לנגב נפסיד חלק בדרך. 3) אנרגיה תרמית זולת ~הידרואלקטרית, וביחוד כשהנפט פה זול ומצוי בשפע. 4) לחברת החשמל יש הזכיון לשמוש במי הירדן להשקאה. ממשלת עבה"י כאמור בעלת זכות למחצית מימי הירדן והכשרת הישוב יש לה ~הזכות ליבוש החולה, חברת האשלג לא ~חתן להוריד רמת ים המלת. סיכום של ~חייט. מי הגבול הצפוני שיש להביא בכוח המושך בלבד לדרום הוא 365 מיליון מ "מ. זרם הירדן ~מדרום כנרת הוא 529 מיליון מ"מ, אם ננכה את הנ"ל נשאר 164 מיליון. זרם הירמוק בנפלו לירדן הוא 460 מיליון מ"מ, ~יחד עם הקודם זהו 624 מיליון להשקות עמק ~הירדן ועור בין כגרת וים המלח. דרושים 750-1000 {0056-36} לכל ~דונם. מהכמות של 624 מיליון אפשר להשקות השטה שבין כנרת והירמוק 30.000 דונם, בעבר הירדן מהירמוק עד ים המלח 180.000 דונם, חבל בית שאן 75.000' חבל יריחו 200.000, ס"ה 485.000. מלבד ~יה אפשר להשקות אזור החולה 156.000 דונם, מזרח בסוף 50.000 דונם, עמק יזרעאל 316.000 - ס"ה 987.000 ~דונם ממימי הירדן. ממי הליטני: בעמק יזרעאל - 134.000 דונם, בנגב 472.000 - יחד 606.500 ~דונם, יחד עם ~תקודם 1,593.500 דונם. בעמק החוף אפשר להשקות מ35%- של מי הגשמים 130.000 ~דונם, מדרום לראפה 250.000 דונם - יחד 380.000 דונם. העברת 1000 רגל מעוקב של מים בכל שניה מים ~התיכון לים המלח במורד של 1300 רגל יתן מ70- ער 80 אלף קלווט, (80.000 ~קו"ו = 100.000 כוח סוס) - במשך השנה 700 מיליון קו"ש. עכשיו מיצרים בארץ 125 מיליון קו"ש. הסיכום של משרד המים 10.4.44. כמות הגשמים 8.300 מיליון מ"מ, מיס לניצול 32% = 2650 מיליון מ"מ, השאר ~אבדות. מסי תחוס לניצול - 185% - 1.500 מיליון מ "מ, זרימה עלית 5%'13 = 1.150 מיליון מ"מ, זרימה עלית ירדן עליון (עד מפעל רוטנברג) ובלי הירמוק 6% = 525 מיליון מ"מ, יחד 8 האזורים 1,5% 625 מיליון מ"מ. ~אבדות: התאדות בים המלח - 700 מיליון מ"מ, ים כנרת 300 מיליון מ"מ, ~ים חולה 50 מיליון - ס"ה 1.050 מיליון מ"מ, ביבשה 42.9% מתאדה = 3.500 מיליון. {0056-37} מקורות מים לפי ~אזורים (משרד המים). באזור הגליל - ~אדמת מישור 1349 קילומטר מרובע, לדונם ~לשנה 820 מ"מ, כמות המים הדרושה להשקאה 1103 מיליון מ"ם, באזור התוף 490ן ~קמ"מ, לכל דונם ~לשנה 475-575 מ"ס, כמותלכל ~השטח 349 מיליון מ"מ. באזור הדרוס 1076 ק"מ, חסרים פה ~להשקאה 46S מליון מ"מ. ~תכנית ~חכרה המים (סימון-וילנצוק). שלב ראשון. 1) ניצול מים עודפים ע"י בנין סכרים, ברכות אגירה, תעלות ~מרכזיות, ~מנחרות, 2) מי כארוח ומי מעיוות. פיתוח 'מידי" של המקורות הנ"ל יתן במשך 1 - 3 שנים - כמות מים נוספת של 340 מיליון מ"מ ויספיק להשקות 515 אלף דונם ניסו, בתוך ~זח 55 אלף דונם ~בגנב. התכנית ~כוללת: 1) בארוח בעמק החוף, 2) בארוח בשכבות טורון ~ומעינות ראש העין, 3) ~אגירת מים בהרי יהודה, 4) ~אגירת מים בנגב. 1. בעמק החוף מדרוס לפנטורה יש ~להשקות עוד ' 235.000 רוגם של אדמה ~יהודית, השקעה תעלה בערך 7 לא"י לדונם (מחירים שלפגי המלחמה), קרוב ל1,8- מיליון לא"י. ~יצטרכו לקדוח כ450- בארוח נוספות. 2. מבארות ~כשככוח טורון וראש העין ישקו כין כרכור מצפון ולוד מדרום ושטחים קרובים לירקון 90.000 דונם ניטו ועוד . {0056-38} 100.000 דונם בדרום גדרה, ~תכנית זו תעלה 2.650 אלף לא"י. 3. ~אגירת מי גשם בנחלים - ודי ~סדר, להשקות 25.000 דונם, יעלה 570.000 לא"י - ~ודי עג'ור, להשקות 12.000 דונם, יעלה 290.000 לא "י. 4. אגירה בנגב: אגירה בברכות, סכרים. להשקות 55.000 דונם, יעלה 165.000'1 לא"י. המים יעלו מ1.8- מא"י למ"מ עד 3.1 מא"י. השקאת ~דונם תעלה 1.400 מא"י - 1.800 מא"י. כל התכנית העלה 475.000'6 לא"י וחשקה 515.000 דונם. התאדות ים המלח (ע"פ ~דת-ליאו). שטח ים המלח בערך 1000 ק"מ מרובע. משנת 1878 עד '1900 עלה הים, עד 1904 ירד, עד 1912 באה שוב עליה, עד 1922 אין הבדל, אח"כ ~תנודות, מ1930- עד 1937 ירידה, מאז עד היום (12.6.44) אין ~שנויים. רמת ים המלח תלויה בכמות הגשמים. לים המלח נכנסים מי ~גשם ומי ~תהום: מי הירדן, גחלים, מעינות, מים ~תחתיים. מהים ~יוצאים מים מתאדים, מתחלחלים, ~נשאבים ע"י חברת האשלג. הזרימה העלית של הירדן ע"י גשר אלנבי הוא בממוצע מיליארד מ"מ. מי גשם בערך 80 מיליון מ"מ. מעינות ונחלים: עין ~משחה, עין אל קורבה, עין גדי, קסר אום רגב, ארנון, הרבה מעינות. לפי אומדנא מזרימים ~המעינות והנחלים {0056-39} 1500 מיליון מ"מ. ההתאדות היא יותר ~ממטר וחצי - קרוב לשני מטרים. (ז"א 2000 מיליון מ"מ) - ב500- מיליון מ"מ יותר ממה שים המלח מקבל ~מהירדן, הנחלים ~והמעינות. ואס אינו ~יורד - סימן שהוא מקבל ממים תחתיים 500 מיליון מ"מ. סיכום של בלס. 1) יש בארץ 4000 מיליון מ "מ מים, 2) יש 8 מיליון דונם להשקאה, 3) המים מספיקים להשקאה, 4) אפשר להביא המים לשטחי ההשקאה, 5) המחיר ~יהיה אקונומי, 6) אפשר ליצר כוח מים חשמלי מיליארד וחצי קו"ש בשנה (פי 30 מאשר מיצרת ~תחנת ~נהרים). שטח מתוכן לדוגמא ע"י צמח. במחוז החולה 9 כפרים ערבים עם שסח של 27.787 ~דונם, 454 ~יחידות כלכליות. תכנית ישוב מיליון בסוף 1937 העריכו מספר ~היהודים בעולם: אירופה 9.845 אלף, אמריקא 5.226, אסיה 848, אפריקא 604, אבסטרליה 28 - ס"ה 16.551. (פולין 3275' ~רוסיה 3000, רומניה 800, הונגריה 440, גרמניה 365, צ'חיה 120, סלובקיה 135, קרפטו ~רוס 105, אנגליה 340, צרפת 270, אבסטריה 180, ליטא 163, הולנד 115, {0056-40} לטויה 93, ~בלגיה 70, יוון 75, יוגוסלויה 75, איטליה ורודוס 54, ~תרכיה 50, בולגריה 50, שוויץ 20, סקנדינביה 19, 31, אמריקא 4650, ~ארגנטינה 270, קנדה 170. עירק 100, פרס 50, תימן 50, תרכיה אסיתית 25, רוסיה ~אסיתית 130, הודו 25, ~סוריה ולבנון 15, חינה ויפן 19, 420. מרוקו צרפתית 175, אלג'יר 130' ~דרום אפריקא 95, טוניס 70, מצרים 70, מרוקו ~ספרדית 25' ~ליביה 25, 14. אבסטרליה 25, ניוזלנד 3. היהודים עסקו 3% חקלאות, 35,8 תעשיה ומלאכה, 38,8 מסחר והובלה. 7,8 שרות מקצועות חפשיים, שכירים 1,8, הון 9, שונים 3,8. העולים יבואו. 595 אלף מאירופה (250 פולין, 15 . גרמניה ואבסטריה, 15 בוהימיה-מורביה, 15 ~סלובקיה, 75 רומניה, 100 ~הונגריה, 5 יוגוסלויה, 20 בולגריה, 10 יוון, 20 איטליה, 40 צרפת, 10 ~בלגיה, 10 הולנד, 10 שנחי. 247 ~פליטים ~הנמצאים ברוסיה 80, ברוסיה ~אסיתית 80, בסיביר 20, ~באנגליה 20, בשויץ 20, בסקנדינביה 5, ~בספרד ופורטוגל 2, באמריקא לטינית 20. מארצות איסלם 150: אלג'יר, טוניס ומרוקו 65, מצרים ולוביה 10, תימן 15, סוריה ולבנון 10' עירק 30, פרס 10, תרכיה 10. העולים יהיו משני מינים: 1) מנושלים ונחרבים, 2) חיים ~בתנאים "נורמליים". לסוג א' תדרש עזרה בינלאומית. הכוונה היא להעביר 55 אלף לחודש, באופן שמיליון יעבור במשך 18 חדש. העולים יבואו מנמלי ניצא, ~פיומה, קונסטנזא, אודיסה, סלוניקא, בטום, אנגליה, אלג'יר, מרוקו, - לת"א, חיפה, בירות, פורט ~סעיד, אלכסנדריה. {0056-41} העולים יבואו למחנות. פה יאורגנו ליחידות (גדודי=) עבודה. המחנות ירוכזו בעיקר בנגב (?) יהיו שני סוגים של מחנות: א) מחנה מעבר לשלושה חדשים. ב מחנה מעבר התישבותי משנה לשנתים. לסוג א' ידרשו מחנות מכילים 180.000 איש בתוספת 20% למקרים בלתי צפויים מראש, ז"א 220.000 איש. מחנות הצבא הנוכחים יסכנו לתכלית זו. מחנות מסוג ב' ידרשו להכיל 180.000 איש. כל עולה יעלה 2,775 לא"י בחודש (לפ י מחירים שלפני המלחמה, על יסוד נסיון הסוכנות): מזון 2 לא"י, הלבשה 0,2 לא"י, תיקונים 0,1 לא"י, כלים 0.075, הוצאות אחרות 0,4 לא"י. קליטת העולים. בתקופה שבין שתי המלחמות גדלו אוכלוסי הארץ 126%, התוצרת לגולגולת גדלה 150%, התצרוכת 85%, ההון &131. יוון קלסה במשך 18 חודש 850.000 מאסיה הקטנה (לאחר ניכוי התרכים שיצאו). פה יהיו שני שלבים בקליטה: 1) הכשרה - טרנספורט, אכסון, בדיקת בריאות, אימון מקצועי וכדומה. 2) קליטה כלכלית בחקלאות, חרושת, ים, מסחר וכו'. העברה מהירה גופה תקל על הקליטה הסופית באשר תיצור שוק לתוצרת חקלאית וחרשתית ועב"צ. {0056-42} [[מספרים]] החלוקה המקצועית של תושבי א"י (יהודים וערבים - רק מפרנסים) 1942 1939 חקלאות 285 אלף 56,6 אלף 45 חרושת ומלאכה 54 10,7 71 11,5 בנין ועב"צ 28 5,5 63 10,2 פקידות חית בעב"ב 2 0,4 25 4,0 צבא - - 21 3,4 טרנספורט 21 4,2 24 3,9 מסחר וכספים 41 8,1 43 7 פקידי מדינה 21 4,2 31 5,1 שרות 30 6 35 5,7 שונים 22 4,4 26 4,2 --------------------------------------------- 100,0 617 100,0 בשנת 1936 היו לפי ד"ר גרינבום : מפרנסים יהודים 32 אלף בחקלאות 1, הכנס 1.930 אלף לא"י 11, 60 לא"י לגולגות. תעשיה 30 אלף 1, הכנסה 3.816 לא"י 21, 127 לגולגולת. בנין 14 אלף , הכנסה 1.581 אלף , 113 לא"י לגולגולת. מסחר ות 32 אלף 1, הכנסה 4.289 אלף, , 134 לא"י לגולגלת. אחרים 63 אלף ;1, 6.859 א הכנסה , 109 לא"י לגולגלת. ס"ה 171 אלף מפרנסים, 18.475 אלף הכנסה, 108 לא"י לא יהודים. {0056-43} [[מספרים]] חקלאות 162 אלף, 62%, 4.441 אלף הכנסה 30%, 27 לא"י לגולגולת; תעשיה 22, 9%, 1.831 אלף הכנסת 12%, 8 לא"י לגולגולת. בנין 8 אלף, 3%, 321 אלף הכנסה, 2%, 40 לגולגולת. מסחר ~ותחבורה 32 אלף, 12%, 3.042 אלף הכנסה, 21%, 95 ~לגולגולת. אחרים 37 אלף, 14%, 5.172 אלף הכנסה 35%, 140 לגולגולת. ס"ה 261 אלף מפרנסים, 14.807 אלף הכנסה, 57 לגולגולת. אם לאחר עלית מיליון תתמיד אותה חלוקת המקצועות בין ~יהודים (1,5 מיליון) וערבים (1 מיליון) יהיו: יהודים: חקלאות 120.000 מפרנסים 19% הכנסה 7,2 מיליון 11% חרושת 145.000 " 23% 18.42 " 27% בנין 50.000 " 8% 5.65 " 8% מסחר ~ותחבורה 120.000 " 19% 16.08 " 23% אחרים 195.000 31% 21.25 " 31% 100% " 68.6 100% 630.000 ערבים: חקלאות 180.000 מפרנסים 62% הכנסה4.86 מיליון 30% חרושת 26.000 " 9% 2.16 12% בנין 9.000 " 3% 0.36 2% מסחר וכו' 35.000 " 12% 3.33 21% אחרים 41.000 " 14% 5.74 35% ----------------------------------------------- 100% 16.4 100% 291.000 {0056-44} [[מספרים]] הס"ה של המקצועות בישוב של 5'2 מיליון. ------- מפרנסים 1939 הכנסה 1939 חקלאות 300.000 32% (57%) 12.06 מיליון 14%(19%) חרושת 171.000 19% 11% 20.58 " 24% 20% בנין 59.000 6% 5% 6.01 " 7% 6% מסחר ~ותחבורה 155.000 17% 12% 19.41 " 23% 22% אחרים 236.000 26% 15% 26.99 " 32% 33% -------------------------------------------- ס"ה 921.000 100% 100% 85.05 " 100%100% אם הצפיפות המספרית בא"י תהיה כמו ~באחת ~הארצות הבאות, יהיה ישובה של הארץ: יפן 4,993.000 בלגיה 7,365.000 הולנד 050.000'7 מצרים 12,547.000 ~שויץ 2,709.000 אנגלית 5,156.000 צ'חיה 2,867.000 סיציליה 4,104.000 העליה לארץ צריכה ~להקלט בתעשיה ראשונית. ~חקלאות, יעור, דיג. שניה: חרושת, מכרות, בנין, עב"צ, תוצרת כוח חשמלי. ושלישית. מסחר, הובלה, שרותים, ~שלטון. {0056-45} הקליטה הראשונית תלויה ~בשטחי קרקע וכמות מים פנויים. קליטה בחרושת תלויה בהון, ציוד וכושר פעולה בדרגה גבהה. השלב השלישי יהיה תלוי בהרחבת שגי הראשונים. מקומה של א"י כמרכז סיור וגשר בין-יבשתי יסייע לתעשיה ~השלישית. הקליטה ~החקלאית מחייבת ישוב של עוד 70.000 מפרנסים חקלאים, ~לכה"פ 10% מכל המפרנסים. יש ליסד 50.000 ~יחידות משקיות נוספות (כלומר 100.000 מפרנסים וישוב חקלאי של 200.000 נפש) = 20% של מיליון. הם ייצרו 74% של ~המזון הנצרך ע"י מיליון וחצי ~יהודים. שטח האדמה: - חצי הקטר ירקות או שליש ~הקטר של הדר מכניס, כ10- הקסר דגן (?!) (ראה עמוד 46 בהרצאתו של הורוויץ.) אפילו באדמה יהודית גדל ~השטח המעובד ~בשנים האחרונות, והוא הדין במשקי העובדים, לפי ~טבלא זו: בשנת 1937 היו למשקי ~העובדים 282.000 דונם, עובדו 191.000 (68%), בשנת 1941 היו להם 441.000 ~דונם, עובדו .(84%) 368.000 לפי מספרים רשמים ~גדל השטח המעובד בכללו: שטח מעובד ~בשנת 1939 6,960.000 (רק במינים ~עיקריים): בשנת 1941 - 7,714.000, רבוי של 754.000 ~דונם. אולם ~בשנת 1930 העריכה הממשלה שבכל הארץ יש רק 6.500 אלף דונם ראויים לעיבוד. ~השטחים שהושבחו ע"י יהודים: בעמק יזרעאל 186.000 דונם, בשומרון 115.000, במפרץ חיפה 58.000. בשרון (עמק חפר {0056-46} [[מספרים]] ועמק החוף) 44.000, ביהודה 11.000, בגליל 32.000, בעמק הירדן 7.000, ס"ה 453.000. הטבלה ~מראה: אוכלוסין כפריים (1), שטח כללי (2), שטח לא מעובד (3), שטח מעובד (4), ~צפיפות בשטח מעובד (5), בשטח כללי (6). 4 3 2 1 עכו 44.325 809.217 435.339 373.878 צפת 33.965 689.991 341.580 348.411 טבריא 23.280 487.878 161.040 329.676 בית שאן 17.422 330.956 71.964 258.992 נצרת 25.284 463.139 149.857 313.282 חיפה 74.233 360י1.002 417.809 584.551 ג'נין 44.384 851.285 362.366 488.879 טול כרם 51.854 710.684 181.658 529.026 שכם 55.439 1.642.421 916.246 726.175 רמלה 40.805 669.172 311.429 357.743 יריחו 3.088 303.210 282.836 20.374 ירושלים 48.134 494.981 292.309 202.672 יפו 60.097 275.287 26.631 252.628 לוד רפלה 76.677 885.205 289.196 572.289 חברון 53.820 1,989.070 1,380.543 608.527 עזה 78.186 948.303 211.923 736.380 בשנת 1922 היו 47 תושבים, 37 חקלאים, 10 ~מפרנסים חקלאים בכל קילומטר מרובע, בשנת 1931 היו 61 - 49 - 13, {0056-47} [[מספרים]] בשנת 1939 היו 87 - 62 - 17. התוצרת גדלה באחוז יותר גדול. משנת 1931 עד 1939 גדלה ~הצפיפות ממאה ל143-, היבול ממאה ל195-, תיבול לגולגולת ממאה ל136-. ההגירה הפנימית היא מהשטחים מעוטי האוכלוסין לשטחים הצפופים. צפיפות כפרית כללית (1) יהודית (2) ער בית(3). ) 1) שטח 13,743.000 דונם (מחוץ לבאר שבע) ישוב 797.000 צפיפות 58 לק"מ מרובע 90 " 113.000 " " 1,274.000 " (2 55 " 684.000 " " 12,469.000 " (3 תוצרת חקלאית לראש מפרנס.יהודית (1), ערבית (2) ~(מלבד הדר). חקלאי יהודי 69 לא"י, ערבי 33 ~(פלשתינאי 38 לא"י). פיתוח חקלאי יבנה על: 1) פיתות השקאה, 2) ~הכשרת קרקעות שוממים, 3) הרמת החקלאות ~הערבית וציפופה, 4) הגדלת היבול והתנובה ע", ~תוספת הון ומדע וצמצום השטח. 5) החלפת גידולים יוצרי מרץ (?) בגידולים של מזון פרוטקטיבי (?) ~פיתוח תעשיה. בשנת 1939 התפרנסו 23,3% מהישוב ~היהודי מחרושת, 19,7% מכל הכנסת הארץ באה ממקור זה. 85% של הכנמה זו באת מחרושת יהודית. תוצרת חרשתית יהודית (מחוץ למלאכה) גדלה ~בשנות המלחמה עד 1943 ב111%-, וכוח-איש 30.000 בשנת 1936, 35.000 ב1939-, 61.000 ב1943-. {0056-48} [[מספרים]] החרושת משתחררת מזיקה ~למקומות חמרי גלם, ונמשכת למרכזים קלי-השווק. אולם בארץ יש כמה חמרי גולם: פוטש, ברומין, מגניזיום, חלוריד (ים המלח). 2000 מיליון ~טון פטסיום חלוריד 1000 " " מגניזיום ברומיד 11.000 " " סודיום חלוריד 22.000 " " מגניזיום חלוריד 6000 " " ~קלציום חלוריד. נפט יש ~בצינור לחיפה. פוספטים יש במזרח ירושלים - לפי בלייק 200 מיליון טון. ביטומין, ~מנגניז, ~בריט ופלדספט יש - .. בדרום. יש גבס וסולפור. מלט. פיתוח החרושת דורש: 1) הון לציוד המשוכלל ~ביותר, 2) ~מומחיות וכושר עבודה, מדע ופריון ~גבוה. 3) ~תנאים מדיניים - כלכליים (תעריפים, מכס, בריתות), 4) שוק מקומי (ראה גם עמוד 13,5). מיליון עולים יביא לידי 65.000 ~מפרנסים בחרושת. לספוק צרכי השוק היהודי המקומי, עלבסיס השוואה עם 1939. היו או 500.000 יהודים, מהם 35.000 מפרנסים ~בתעשיה לצרכי הארץ ואכספורט, מזה לצרכי המקום בלבד 32,000 מפרנסים. אולם ~חוספת של מיליון איש עלולה להביא לידי שנוי ~מבנה איכותי, ~הרחבת השוק ~המקומי תאפשר קיום ~ענפי חרושת שלא הי ה מקום בשוק מצומצם. ~הרחבת השוק גם ~תגדיל כושר ההתחרות של {0056-49} התוצרת הקיימת מכיוון שתאפשר ניצול מלא כל יכולת-תוצרתה. הנסיון מראה שעם גידול הישוב גדלת התצרוכת לגולגולת מחרושת ~מקומית. [[מספרים]] בשנת 1922 - רק 5,3 לא "י ~לגולגולת, " " 14,5 1929 " " 18,2 1936/37 מיליון עולים יתן 100.000 ~מפרנסים בתעשיה מתוך ~הנחה שהשוק המקומי יסופק באותה המידה כמו לפני המלחמה - בלי לשים לב ~ליתרונות חדשים אלה: 1) שוק מוגדל ירחיב אפשרויות של תוצרת בקנה-מידה רחב, 2) יסוד תעשיות חדשות, 3) הגדלת האכספורט ע"י הרחבת ~התוצרת לשוק ~הפנימי והוזלת הוצאות. 100.000 מפרנסים יהיו מורכבים מ- 1) 35.000 שהיו ~בשנת 1939, 2) 65.000 ~מפרנסים ~חדשים עסוקים לספק צרכי השוק המוגדל. ב נ ין . בערך 56% של בתי-דירה ~ובנינים אחרים מוצאים על משכורת. ~בבתי חרושת, בתי חולים, בתי ספר וכדומה המשכורת היא רק 50% מהוצאות ~הבנין. במכוני השקאה רק 45%, ~בסלילת דרכים 66%. כל ~יחידה של 10.000 עולים יצריכו: בתי דירה (1), מקומות עבודה (2), בתי צבור ושרות (3), ועב"צ (4) שיעלו בס"ה (א), במשכורת (ב), בימי ~עבודה (ג). {0056-50} [[מספרים]] א ב ג 2'942.100 1,315.500 2,318.000 (1 612.700 212.800 524.800 (2 441.900 200.720 368.610 (3 382.900 133.300 238.800 (4 ס "ה 450.210'3 1,922.320 450.210'3 היסוד לחשבון הוא: שתי ~נפשות לחדר. חדר אחד בכפר יעלה 140 לא"י, בעיר 180 לא"י. חדר לפועל הובלה, פקיד ומקצוע 226 לא"י, לבעל הון - 282 לא"י. כל ~יתירה של 10.000 מפרנסים (23.260 ~נפש) 11.630 חדר, כל חדר בממוצע 200 לא"י, יחד 2,318.000 לא"י, ~מזה משכורת 56,7% (1,315.506 לא"י), ימי עבודה 2,942.100. מקומות עבודה ל6.177- מפרנסים יעלו 524.800 לא"י, מזה שכר עבודה 272.800 לא"י, ימי עבודה 612.700. בתי-צבור לכל יחידה יעלו 368.610 לא"י, מזה שכר עבודה 200.720 לא "י, 441.900 ימי עבודה. עבודות ~צבוריות (כבישים, ~מדרכות, הספקת מים וכו') 238.000 לא"י, מזה שכר ~עבודה 133.300 לא"י, 382.900 ימי עבודה. במיליון עולים יהיו 43.000 יחידות (של 10.000 מפרנסים בכל אחת), ועל פי זה יעלה כל הבנין ועב"צ הדרושים להם - 0 148,359.0 לא"י, ויספיקו 188,323.000 ימי עבודה. {0056-51} רוב החומר הגלמי (מלט, לבנים, זכוכית) יעובד בארץ. יהיה צורך להביא מהחוץ עצים בסך 13.10 מיליון לא"י ~וברזל 10.70 מיליון לא"י. בנין ענקי זה יעסיק העולים עד קליטתם ~בחקלאות וחרושת. ים - רק התפתח, ~ואחריתו מי ישור. הובלה מיליון עולים יצריך 20.200 מפרנסים בהובלה (לפי השוואה עם הישוב לפני ~המלחמה). מימון השקעות בשנות 1930-1939 לקליטת 238.000 עולים עלו 51 מיליון (בלי קרקע), או 214 לא"י לכל עולה או 543 לכל מפרנס. הנסיון, ניצול הציוד הקיים, הקלת הקליטה בישוב המורחב, תנאים פוליטיים יותר נוחים - יקטינו אולי אח הסכום הממוצע הדרוש לקליטה. א) ~בחקלאות נצטרך להשקיע 55 מיליון בשביל 55 אלף יחידות ~משקיות. ב) השקעה בתעשיה עלתה בממוצע 390 לא"י לכל מפרנס ו640- לא"י לכל פועל. אם האוכלוסין החרושתים יגדל ב65.000- מפרנסים נצטרך להשקיע 40 מיליון. {0056-52} ג) השקעות בבנין יעלו 1.38 מיליון, מחוץ ל10- מיליון שהושקעו ~בבניני-חרושת (כלול בהשקעות ~חרשתיות). ד) עוד 20 - 15 מיליון יושקעו בכלי ~הובלת וכדומה. בס"ה ההשקעה תגיע לסכום של 250 מיליון (בלי קרקע), ובלי הוצאות נסיעה עולים ~וכלכלתם בארץ עד שיסתדרו. אם לחשוב 3 ~חדשי מעבר לעולים - תעלה כלכלתם (לפי מחירים שלפגי המלחמה) 325.000'8 לא"י למיליון עולים - באופן שנגיע עם ~מחיר הקרקע לסכום של 300 מיליון. חנוךחנו ידרשו 6500 מורים, 300 ~מוסדות חינוך יוקמו (אם האוכלוסין בגיל ב"ס יהיה 20% מהכלל) . בשנת 1944 היו 73.893 תלמיד, 3.325 מורים, 579 מוסדות, בממוצע 22 ילד למורה. ריאו ~בשנת 1942 תיו בארץ 42,5 ~רופאים לכל ~רבבת יהודית, 2,7 רופאים לכל רבבה ערבית! ~בארצות הברית 13,3 לכל רבבה, עכשיו יש 3 מיטות ב"ח לכל נפש בישוב היהודי. חושבים ~שהמינימום הדרוש הוא 5 מיסות. לפי זה ידרשו עוד 5000 למיליון עולים. לכל 20 מיטות ~דרוש רופא אחד, וחובשת לכל 4 מיסות. לפי זה מיליון עולים ידרוש עוד 250 רופאים ו1250- אחיות לבתי החולים. 5000 ~המיטות ~ידרשו לבניתן 2,250.000 לא"י, . {0056-53} ומוסדות רפואה אחרים 1.750 אלף לא"י. שארית ישראל אירופה אלפים . רומניה 315' הונגריה 190, בולגריה 45, יוון 9, איטליה 30, צרפת 170, ~בלגית 20, הולנד 7, שוויץ (פליטים) 28, שוודיה ~(פליטים) 6' פולין 70, פולנים ברוסית 120, ספרד-פורטוגל 3, אנגליה ~(פליטים) 60 - ס"ח 1073. תחת ~שלטון הנאצים 150-300 אלף. המש ה בוצי [[מספרים]] 3 2 1 חס 900 5.000 25.000 (ראשים 1, עוזרים 2 ~פשוטים ) חש 200 750 5.200 פח 150 350 1.300 נוער 200 600 9.500 1.450 6.700 41.000 - ס"ח 49.150 לזה יש להוסיף 7500 יחד עם ~עמום. נוטרים לא חברי המשק 1.700. כלי בודה ~צנורות גדולים 10.300 מזה של המשקים 8.562 (+ לנוטים 7.000) " קטנים 4.000 " " " 3.750 מכונות גסות 600 " " " 300 תת מקל. 1.200 " " " 380 מסמ' 6.350 אלף " " " 3.100 אלף מר"ג 100 {0056-54} [[מספרים]] מר"ק 215 550 פצ"י 165 אלף מזה של ~המשקים 60 אלף . פצ"ר 38 " " " " 18 " מפי זא ~שיגד מוכנות 3 אניות: 2 ברומניה - ~"בדיילה" ברשיון הרוסים ~לקחת 1500 יהודים, תוכל לצאת ~בסרט. ~פליטי בולגריה ונוער; "אפי" - ~תורכית, "איס אנסטסיה" - יוגית. בולגריה: מלכת, ~מוכנת כל יום לצאת. יוןיו ן: איש שם עם ~זהב, ~סידוה 40-30 איש בקיץ. ------איטליה: שני אנשים, עוברים מהצפון לדרום, בה. האחרון 12, נעזרים ע"י ~מהתרת ~ספורנה. ספיגה ~קטנה ל50- בחורים, 3000 לא"י, תצא באפריל מהחוף האדריאטי ~כקבוצת ~דיג. צצרפת: עומדים ~לצאת לשם ~שנים, יתחילו בדברים ~קטנים 50 - 100. מזרח -----סוריה: המצב סטאבילי, ירא . מצב קשה. ~אפשרות עלית 1000 ילדים, אך אין אפשרות שכון. עדןד . עומד לצאת איש לעדן על מנת לחרור לתימן. אושר תקציב 50.000 לא"י. {0056-55} האנשי ם בעבודה: ברומניה 2, ~בולגרית 1, קושטא 3, יון 1, איטליה 2' סורית 4, פרס 2, עיראק, צרפת (בררך) 2. בארץאר : 15 ~עומדים לגמור בי"ס ימי, 35 נמצאים ~בעבודת בספינות שונות, 36 בקב. ~ימית, בקיץ יתאמנו עוד; ש"מ, ז"ש, צ"י, דודקה, ועוד 7 אנשים. ------------- מפי מ. ניישטט: א. אפשרות עליה ~לנשארים מבין הועד הלאומי והארגון הלוחם. לא הצליחו ~להתקשר אתם. ב. אמצעים לפעולה ציונית בשטחי פולין. ג. להעביר החמד המגיע מהארץ ללונדון, לצרפת, בלגיה והולנד (דברי דפוס ~והעתקי מכתבים). ד. הצרכים בארצותהמשוחררוח לחדוש התנועה. ה. תכניותיהם והצעותיהם ~לעזרה יהודית כללית . ו. אפשרות שליחת שליח לארצות או לגוף. ז. לחברים באנגליה - זח שנים לא קבלו מהם כל כסף. ח. יכתבו מכתבים ואל ~יסתפקו ~בידיעות בע"פ. {0056-56} [[מספרים]] ~ילודת 1 ותמותה יהודית א ר ~ית א ב 1) ממוצע 1931-35 6.895 30,2 לכל אלף 36.366 3'50 לכל אלף " " 48'9 40.332 " " 25'8 10.515 1936-40 " " " 47,4 41.423 " " 23'7 10.817 1940 " " " 49'2 44.009 " " 20'7 9.719 1941 " " " 45'2 41.560 " " 22'7 10.884 1942 " " " 25,4 18.311 w " 9,3 2.100 1931-35 2) ממוצע " " 21,1 17.56 " " 8'1 3.303 1936-40 " " " 24'7 21.612 " " 8'2 3.730 1940 " " " 21'4 19.133 " " 7'9 3.710 1941 " " " 19'8 18.271 " " 8'6 4.119 1942 " עכשיו עובדים 12.000 יחורים 26.000 ערבים במחנות צבא. בסוף 1943 ~תגיעו לשיא ועבדו 15.000. ארות ו ~ריחות 1941 טפ) בשנת 1947 סיכם משרד המים הבארות אשר בארץ: ע"י יהודים 1.289 - 62,3%. ע"י לא יהודים 732 - 35,4% ; ממשלה 48 - 3%'2 - ס"ה 2.069 בארוח. עד אמצע שנת 1944 היו רשומות בממשלה 2.300 בארות, הכוללות לפי דעתה לא פחות מ80%- של כל בארות הארץ. {0056-57} יש להגיח ~שסכום הבארות אינו עולת על 2.750' מזה יש להניח 56% בידי יהודים, 42% בידי לא יהודים, 2% בידי הממשלה. ~(משרד חמים, 14.3.45). מפי דובקין - עניני ~עלית - שליחים. דרשנו מהממשלה 1.650 רשיונות ~נוספים בשביל פליטי ~בלגן-בלזן ואישור לאי -הורדת 1400 הרשיונות למוריציוס מחשבון 10.300. דורשים 20.000 רשיונות לילדים ועוד ~לץ אלף בערך בוגרים. היסטוריק בלונדון מנהל מו"מ על אניות. יוצאים 25 איש ליוון (שתי פלוגות רפואיות, 1 סניטרית). לסוכנות יש 48 שליחים לחלוץ ולנוער ב: פרם, עירק, תרכיה, סוריה, מצרים, טריפולי, בנגזי, ~טוניס, אלג'יר, איטליה, צרפת, בולגריה, רומניה, אנגלית. בסימינריון לומדים עכשיו 82 איש, 18 לארצות אנגלו-סכסיות, 8 לארצות ~צרפתיות, 8 לאמריקא ~לסינית, ~תיתר לאירופה. חעליה והמוסד. [[מספרים]] מ1939- עד 1940 עלו מרומניה ופולין 1189. במשך 1940 ~מרומנית וצ'חיה 728 " 1941 מרומנית ~ובולגרית 800 " 1943 מיוון 312 " 1944 מרומניח, הונגריה, טרנסדיניסטריה ~ופליטי פולין 4007, מיוון 547 - ס"ה 4554. כל השנים 7.583 מארצות אירופה. {0056-58} ממזרח: 1942 - 395, 1943 - 1019' 1944 - 1293, ס"ה 2707. משהי היבשות 10.290. במשך התקופה הנ"ל 1.9.39 עד סוף 1944 עלו בס"ה 51.718 (גם ~תיירים ועולי פטריה), המוסד העלה 20% ~טבל העולים. עליה ~מארצות ~המזרח לפי ארצות ממאי 1942 עד ינואר 1945: חלב 924' דמשק 278, קמישלי 85, ~בירות 184, בגדד 337' צידון 9, תרכיה 70' רומניה 8, פולין 17, ~בנגזי 1, טהרן 10, מצרים 14, מוסול 1, ~אבראן 1, רודוס 1, טריפולי, ~טרף 1, בצרה 9' שונים 756, ס"ה 2707. לפי הגיל: עד גיל 15 - 526, מגיל 15 - 40 - 1091; למעלה מגיל 40 - 231. בלי פירוט הגיל 857. ש ימי. 1. דיג עברי בשנת 1944 ~הגיע ל1336- טון, שזה 2%'33 מהדיג תכללי בארץ, לעומת 31 ~טון ב1938- (2,2%). ימי עבודה בדיג יהודי 1944 - 52.384' ~פריון 296.000 לא"י. מיני הדיג: א. באגמים (כנרת ~וחולת) ע"י משקי עין גב, גנוסר וחולתא. ~מספר הדייגים 70. ב. דיג חופי - כפרי דייגים בעתלית ~וקיסרית, 40 דייגים. {0056-59} ג . במים עמוקים - חית לפגי ~המלחמת כולו בידי איטלקים, עבר כמעט כולו לידי יהודים. יוצאים למרחק 10 ק"מ מהחוף, מספר העוברים 150 איש. בעלות הספיגות לנחשון, קבוצים, ~קואופרטיבים ובעלי הון פרטיים. תהון שהושקע למעלה מ200- אלף לא"י. החצי - ע"י בעלי הון פרטיים. 2. נמל ת"א ~הפסיק ~עבודתו עם ~כגיסת איטליה - למלחמה, עבדו מקודם למעלה מ10000- פועלים. נעשות הכנות לציוד הנמל מחדש. 3. בגין ותיקון אניות - בנין ~אניות נתפתח בשנות המלחמה. מספגות יהודיות ישנן בנמל ת"א, בירקון, בנמל חיפה ובקיסריה. בונים סירות פלישה וספינות שולות מוקשים לצי, ספינות דיג וספיגות מפרש שקבולן מניע עד 300 טון. נעשה נסיון מוצלח לבנין ספינת דיג מפלדה ע"י "וולקן" בשביל "נחשון". בנמל חיפה עובדים מאות פועלים ~יהודים. 4. ~הדרכה ימית. ~הפועל, זבולון, צופי ים, אליצור ותלמידי בתי הספר במושבות על חוף הים ובטבריה עוסקים בהכשרת ~ימית. מספר החניכים מגיל 14 - 18 מגיע לאלף איש. ~בת"ס הימי חניכיו מגיע ל1100-. 45 חניכים גמרו ומשרתים ~מעוטם ~באניות ~יהודיות ורבם באניות זרות. חלקם התגייסו לצי. 5. ספנות. ~טונז' הספינות בשרות ~התבדות הא"י הוא 5250 לעומת 400'35 טון לפני המלחמה. האניות העבריות גויסו לשרות האדמירלטי וחלק טובע ע"י האויב. מספר הימאים {0056-60} העברים מגיע ל300- איש: רבי חובל, קצינים, מהנדסים, מלחים. לצי חתגייס ~למעלת מאלף בחורים ו12- קצינים. 6. חבל ימי לישראל - מונה 15 אלף חבר. תקציב שגתי ב1945- מגיע ל25- אלף ~לחינוך ימי. לראות את ~החייט (דוריס יודעת הכתובת) והילמן שהולך ~לס. נו ר ו רוב עובדי המזכירות המרכז ממונים ולא נבחרים. אין מזכיר מוסמך של התנועה. לא נותנים חברי המפלגה להכנס לעבודה מתוך נימוק ש"יהרסו" את הנה"ע. במזכירות עובדים מחברינו: שמעון פרסקי, א. גרידינגר, ג. גינזבורג ועמוס ~דגני. מסיעה ב' עובדים ~במזכירות 5 חברים, ~והכשרת וההדרכה נמצאות ~בידיהם. מלבד הפעולח ~המקצועית ~בחיפה וירושלים מתנהלים ~הסניפים ~העידונים על טהרת סיעה ב'. לאחר מו"מ מיגע סודרו בסניף ת"א ארבעה חברינו: אליהו דוזוריץ ~מאשרות כמרכז הסניף ושלושהמדריכים: יוסף יהלום מפוריה, רחל ~לדמן מכפר יהושע ועמוס דגני מכפר ויתקין. בר"ל עובד חבר ~מגבע, ברחובות חברה מכפר יהושע. בפ"ח חברה מאפיקים, חבר מכפר יהושע ושנים מקומיים. בחדרה חבר מקב. הדסה, חבר מבית אשל וחברה מעין ~חרור. בבני-ברק {0056-61} חבר מכפר יהושע, בכפר סבא חברה מבארות. ~בהרצליה חברה ממעוז. בקרית חיים, קרית חרושת ~וקרית עמל שלושה חברים מגבעת זייד. בכפר עטה חבר מרמת יוחנן. בס"ה נמצאים בהדרכה כ30- מדריכים ממשקים. במחנות העולים עובדים 13 שליחים שלגו, 16 מסיעה ב'. בתנועה המונה כ2000- עובדים, 29 שליחים, זהו בזבוז. מרכז התנועה (סיעה ב') החליט ששליש מצירי המועצה יורכב מהמשקים ליצור רוב של ~סיעת ב'. לית נו ער ע"נ החלה בפברואר 1934 עם עלית נוער לעין ~תרוד. מאז עלו ונקלטו 12.132 נוער (עד 30.9.44). עד פרוץ המלחמה עלו 4886 בני נוער. מאז וער 30 ספטמבר 1944 עלו ~ונקלטו עוד 7246. כל נער עלה בשנה ~ראשונת 3 לא"י לחורש, בשנה שניה 2,5 לא"י לחודש. עכשיו זה יעלה 4 לא"י בשנה א' לחודש, 3 לא"י לחודש ~בשנת ב'. הקליטה של 0 20.0 נוער תעלה 2,5 מיליון לא"י. 1) לצרכי בניה 2.281 אלף לא"י, מילואים להדרכה 100 אלף, השקעות שונות 50 אלף, מחנות מעבר 30 אלף, בלתי נראות מראש 39 אלף. ~הוצאות החזקה לכל נפש בשנת 138 לא"י. 20.000 נערים יעלו, איפוא, 760.000'2 לא"י לשנה. ~סיימו הכשרה עד 1.7.44 6.897' מאלה נשארו במשקים 4430 - 5%'64' בעיר 838 - 12%' חזרו לקרובים 580 8,5%-; {0056-62} [[מספרים]] נכנסו למשטרה 101 - 1,4%, התגייסו לצבא 293 - 4,2, עזבו הארץ 34 0.5%. ~נמצאים עוד בהכשרת 4.026: במושבים 130, בקבוצים 1.182, ~במוסדות א' 661, ~במוסדות ב' 1.284, חברות נוער 505, בודדים וכו' 264. ------------ דו"ח של ~חייט. ~תגיע לארץ ספטמבר 1944. ~הוא עסק 7 שנים באמריקא בבנין סכרים, תחנות כוח ב- .T.V.A . הוא מציע תעלה ~מבנים לחל-אל-קדי, ממשיך לחצבני ולמערב אגן החולה. בסהל אל בטוף עושים ברכה גדולה - לאגירת ~המיס. הגובה בתל-אל קדי הוא 185 מטר, בבטוף 170-174. בעמק זבולון יש עודף של מים. ~מברכת בטוף ~רכים ישספו דרך הקישון ותעלה לדרום. אפשר יהיה לנצל מימי ~קררנה אם ~יתערבבו עם כמות רבה של מי החולה המתוקים. מהכרמל המים ישטפו למזרח גדרה בתעל. ~באגן ~חתולת יש 710 ממ"מ (מיליון מטר מעוקב), בעמק זבולון 269' בבית שאן 149, בירמוק 101, בעמק יזרעאל 64, חיפה זכרון 68' עמק החוף עד גדרה 785, עמק החוף הדרומי ( lower ) 164' נגב 189, חלק מבקעת ~חידדן 50, בס"ה 2.554 ממ"מ. מזה יש לנכות 300 ממ"מ לשנה לשמוש עירוני וחרשתי. חברת האשלג צורכת 33 ממ"מ, הפסד הברכות ע"י התאדות, 50 ממ"מ, נשאר עודף להשקאת 2,204 ממ"מ לשנה. {0056-63} [[מספרים]] לפי ~הצעת המרכז ~החקלאי יש להשקות ~בחולת ובית שאן 18 דונם בכל יחידה של 25 דונם, בעמק יזרעאל 11 ~רוגם ביחידהשל 65 ד. בעמק החוף 5'18 ד. ~ביחידה של 40. לפי זה ישקו: שטח כללי שטח מופקת מים ס"ה מים לדונם חולה 150.000 ד. 108.000 ד. 700 7'75 ממ"מ טבריא ירמוק 15.000 15.000 1.500 22,5 " יבנאל 146.000 25.000 700 17,5 " עמק 435.000 74.000 500 37,6 " זבולון 208.000 35.000 500 3'19 " חוף 270.000'1 575.000 650 374 " בית שאן ירדן 140.000 100.000 1.250 125 " נגב 1,915.000 1,915.000 800 533'1" 4,249.000 847.000'2 204'2 ממ"מ בנ.י. העריך ~שההשנאה (כל התקן) יעלה 14.000 לדונם, או בשביל 3 מיליון ~דונם 42,000.000 לא"י במחיר שלפני המלחמה. פה הוא סבור שיש להגדיל ההוצאה ב50%-, ז"א דונם ~יעלת 21 לא"י. ברבית של 4% ואמורטיזציה לחמשים שנה יוצא 0.9776 לא"י. אם כל מ"מ מים יעלה שני מא"י, הרי ישלם כל ~רוגם (הצורך 700 ממ"ם) 1.4 לא"י, הפכסה הוצאות ~תתקן ומשאיר 0.4224 בשביל כוח החזקה והפעלה. בקליפורניה יש שמעלים המים לגובה של 300 מטר, ויש ששוטפימבכוח הכובד, ועד 1930 חשבו שעולה מ2.2- מיל עד 3.05 מיל {0056-64} - אם לנצל מי הליטני אפשר לחשקות בארץ עוד 700.000 ~דונם. יחד עם ~ההשקאה יוקמו תחנות כוח: 1) ממימי חצבני, יכולת של KW 24.000 ומכסימום ~תוצרת של 000.000'106 קו"ש לשנה במשך ששח חדשים. 2) ~תחנה בכוח מי ליטני KW 60.000 , תוצרת של 525,600.000 קו"ש. 3) תחנה ~קטנה של בטוף 12,000.000 קו"ש לשנה. תעלת ים התיכון - ים המלח. תעלה זו תייצר 90.500 קילווY' השאיבה תצריך 17.000 קילווט, ישאר 73.000. הצ עת בונה למימו ן. 1. הון פרסים 96 מיליון, קרנות לאומיות 81, קרן פיתוח ממשלתי 26, בנק בין לאומי 60, ~בנקים בחו"ל 36, אונרא 6' שלטון מקומי, עיריות 12, פצויים 84 - ס"ה 401 ~מיליון לא"י - במשך 12 שנה, בשחי תקופות. א5- שנים, ב7- שנים. לדעת הורוויץ - הכנסנו חצי מיליון אגשים מאחרי חמלחמה והכנסנו 100 מיליון לא"י, וכך עלתה לנו כל נפש 200 לא"י. 23% היה הון לאומי, השאר פרסי. ~בהשקעות עד עכשיו 52% תיו בבנין. {0056-65} פת המ לפי פל 11 . לפי הממשלה גדל מספר מקבלי המשכורת בארץ בשלוש שנוח המלחמה ב130.000- איש. לפי חקירותינו יש גידול יהודי ב75- - 70 אלף. בצבא 23.000. בינתים שוחררו 3000, נשארו 20.000. החצי יסתדר בעצמו כשישתחרר (4000 ~תבדי משקים, 2000 ממקומות עבודה קבועים, 4000 בלתי ~תלויים ~במקומות עבודה). 15.000 עובדות במחנות צבא (רג'י). 2000 ~בעבודות בנין של הממשלה באמצעות קבלנים. בעשיה לצבא עסוקים 20.000. בשרותים (פקידות, בתי קפה) עובדים כ5000-. ישנם 8000 נוטרים, ביניהם 2000 נוטרי תעופה חוף - ויש להגיח שמשק המלחמה ~יפלוט 55.000 איש. אופטימיסטים אומרים 45.000' פסימיסטים - 65.000, אלה באו מעליה (כ35.000-) ונתבגרו בארץ. היו מקודם 15.000 מחוסרי עבודה. יש שעברו לעבודה פרודוקטיבית (ביהלומיס עובדים 3750, מהם רבים שלא עבדו כלל מקודם). ~המספר 55.000 שלו יש לדאוג הוא בערך 40% מכל ~צבוט העובדים היהודי. הממשלה מעריכה שההכנסה ~הלאומית בשנת 1939 היתה 30 מיליון לא"י, ב942-: 76 מיליון לא"י. קפלן מעריך 80 מיליון, כי הממשלה לא מכניסה בחשבון ~נפט, אשלג. ~מעריכים שהצבא שילם 26- מיליון לא"י לארץ (שליש ההכנסה ~הארצית). החקלאות גדלת (בכמות היבול, ולא במחיר) ב-% 25%-28. גידול החקלאות ~היהודית 50%. התעשיה הכפילה הייצור. נעסיק הפועלים שיפלטו - ~בפרדסנות. כרגע עובדים רק {0056-66} 3.000 2- ~פועלים יהודים בפרדסנות. אחרי המלחמה ~הפרדסים יעסיקו 10.000 איש. בהכשרת הקרקע שישנו בידינו ~נעמיק 8000 איש במשך 3-4 ~שגיס ~(סיקול, יעור). המשקים הקיימים אפשר להגדיל ב3-4.000- יחידות. הבנין הדרוש לישוב ה יים - עבודות ממשלה, ~סוכנות, עיריות, מועצות - הוא ב30- מיליון: עב"צ - 3 מיליון, בניני-חעשיה - 1 ~מיליון, זהו 24 מיליון ימי עבודה ישירה ועוד 6 מיליון עבודה לא ישירה בבנין. זהו 30 מיליון ימי עבורה. כל יום עבודה הוא לא"י אחת. אם ~התכנית תצא לפועל במשך 4 ~שנים ידרשו 25-30 אלף פועלים לשנה. המצב ~בתעשיה: לפני המלחמה היה היצור קרוב ל9- מיליון לא"י. זה תוכפל עכשיו. מזה 40% ~להזמנות הצבא. לא היה אימפורט. האכספורט בשנה האחרונה הגיע ל3- מיליון לא"י (מזה חלק גדול יהלומים לאמריקא), 600.000 לא"י ~טכסטיל למזרח התיכון. ~האימפורט ב1939- היה 9 מיליון לא"י. לדעת הורוויץ אפשרלהקטין ~אימפורט זה ב2,6- מיליון לא"י שיווצר בארץ גופא. קושי אחד ~לבנין הוא יוקר. גם ~בתעשית וחקלאות. אינדכס הבנין הוא 300' ~באנגלית רק 160 עד 200. ~איגדכם ~המזון ~באנגלית הוא 129, אצלנו 245. ויש להוריד ההוצאות. יש גם לעשות רציונליזציה בתעשיה. יש ~שאלת של חומר גלמי. לבנין יש להביא ~ענים ~וברזל. ~יהיה צורך לאמן פועלים. תהיה ~שאלת מימון. {0056-67} ~גי בה ופת הס ר בשביל הישוב הקיים יש להקים, לדברי הופיין, (8.11.43) 40.000 סדר לעשריםאלף זוגות (ע"פ חשבון של 4000 נשואין לשנה). עלו גם 75.000, וגם עולים ע"פ הסה"ל. להם דרושים 40.000 חרר. לפגי המלחמה עלה חדר 150-200 לא"י. באנגליה ~איגדכם ~התיקרות 60%, פה 100%, וחרר יעלה 300-400 לא"י, או ~ממוצע 350 לא"י, ז"א 27 ~מיליון לא"י. (80.000 חדר). ~בשנת 1935 השקיעו בבנין 10 מיליון, אבל אז הביאה העליה הון. עכשיו נניח יממן ההון הפרטי 2 מיליון לא"י בנין. בשכון עממי ישקיע המשתכן 10%, 90% הלוואות והיפותיקות. זה לא יתכן. דרושים 30% מהמשתכן, 70% אפותיקו, ז"א 1,8 מיליון לא"י המשתכנים, 2'4 מיליון לא"י הון אפותיקאי. קה"ק הכינה אדמה ל5000- משתכנים. ת שיה בת ופת מ ר שמור ) ~עסוקים בתעשיה 49.000 ובמלאכה 10.000 איש. בשנת 1937 היו עסוקים בשתיהן 30.000. הוקם ענף חדש - יהלומים - המעסיק 4200 איש, אין לו קשר עם המלחמה. משנפ 37 גדל הישוב עד סוף אבגוסט 43 ב114.000- איש - 63.000 עליה, 50.000 רבוי טבעי. זוהי תוספת ייצור ל2- מיליון לא"י (אם הישוב ישתמש בתוצרת ארץ כלפני המלחמה). יצור של מיליון אחד ~מעסיק 3.500 איש. שני מיליון - 7.000 איש. ~תוצרת חמרי בנין (1,5 לא"י) תעסיק 5.200 פועל, ואם התעשיה תייצר בסכום נוסף של 3.6 מיליון נעסיק עור כ12.000- ~פועלים - ז"א כל העודף עעומת התקופה שלפני ~המלחמה (29.000 איש). 2 מיליון נייצר לצרוכת פנימית, 1,6 מיליון לאכסאורט. {0056-68} [[מספרים]] יכולת ה ליטה של ~דאר הורווי 1) הגדלת הישוב בין שתי ~המלחמות ב124%-. 2) תוצרת חקלאית ~ותעשיה גדלה עד 266%. 3) תצרוכת לכל נפש עלתה ב242%-. 4) ~יהירה ההון גדלת ב231%- בתקופה זו געשו 5 נסיונות של עליה והתישבות: א) יפן במנגוקו, ב) איטלקים בליביה, ג) אנגלים בוויקטוריה, ד) יוונים, ה) יהודים בא"י. א) שסח מנצוקו 1.3 מיליון קמ"מ, פי 50 מא"י. נכנסו ~בשנים 1925 עד 1933 100.000 איש. ב) ליביה 1.76 מיליון קמ"מ, פי 9'67 מא"י, בשנים 1927/39 נכנסו 70.000 איש. ג) וויקטוריה 3.55 מיליון קמ"מ, פי 4'135 כא"י, בשנים 1926/9 נכנסו 97.000 איש, חלק גדול ~מהם יצא שוב, והנסיון הופסק. כל מתישב עלה 6.000 לא"י, רובם עזב הקרקע. ד) בא"י 0.026 קמ"מ. בשנים 1922/39 עלו 229.000 איש. ה) יוונים נכנסו במשך 18 ~חודש 900.000 איש ניטו. יש קורילציה בין תוספת אנשים ובין הגרלת ~הפרודוקטיביות. יש העברה מסוימת בתצרוכת המזון - מוון מוסיף כוח (גרעינים) ומזון שומר על הרקמה - ביצים, חלב, ירקות, פירות. לאחרון ושים יותר מים, פחות שטח. החקלאות היהודית ~יוצרת טרום מזון {0056-69} ממין שני. היחס בשטת בין ~חקלאות יהודית וערבית הוא 14:1. ההבדל בפריון ובכוח היצור הוא 4:1. הפרחת שממה, כלכלה רציונלית, השקאה, גידול מזון ~בונה רקמה, אינדוסטריאליזציה ~(מחוך ~השתחררות מתלות ~בחברים ~גלמיים במקום). בשויצריה 44.9% ישוב תעשיתי, ובה אין כמעט חמרי גלם. ~בבלגיה התעשיה בנוית על חמרי ~גלם ~מהחוץ. תעשית הכתנה מרוכזת ביפן, אנגליה, גרמניה, צ'חיה - אין בה; כותנה. הכנית ד"ר גרינבום ----------------- כל תכנית פיתוח דורשת. 1) הון מספיק לבתים ובנינים לאוכלוסין ~הנוספים, כמו כן דרכים, בתי תולים ועוד. 2) כמות מספיקה של עולים, 3) הכשרת העולים ואימונם, 4) הספקת אדמת, 5) ~הכשרת הקרקע, בנין בתים וכתי חרושת, 6) סמכות ~משפטית ~וממלכתית לגוף ~חמתכן. בתקופת 1929-1938 גדל הישוב בממוצע ב11- לשנת (9% עליה, 2% רבוי טבעי). נקודת ~המוצא לתכנית - היא הישוב הנוכחי של 520.000 נפש עם 43% (224.000) ~מפרנסים. שחי אפשרויות. 1) גידול אורגני של 11«, באופן ש12- שנים אחרי ~המלחמת יהיה ישוב של 1.9 מיליון עם 0.8 מיליון מפרנסים. 2) עליה קטקליסמוס של מיליון לשנה מיד לאחר המלחמה. ~יתקבל ישוב של {0056-70} 1.52 מיליון שיגדל ע"י רבוי ~טבעי בלבד ב25%-' ויגיע בעוד 12 שנה ל1.9- מיליון עם 0.8 מפרנסים. הסכום 1.9 מיליון אינו גדול, אלא ~דוגמת ~מסברת. שנת המוצא היא 1936. ~התוצרת והשרות ~היהודית בשנה זו הגיעה ל31.2- ~מיליון או 183 לא"י למפרנס. 26.8 מיליון או 86% נצרכו ע"י ישוב גופו. 14% ~נמכרו לערבים, לממשלה ולחו "ל . ב1o54-" (כלומר 12 שנה אחרי המלחמה) התוצרת ~תגיע ל5-'155 מיליון לא"י, או 191 לא"י ~למפרנס, ומזה 137 מיליון או 88% יצרך בישוב, ורק 12% ימכר לחוץ (ערבים, ממשלה, חו"ל.) הגידול היחסי של "נית התוצרת היהודית יבוא מתוך: 1) עלית כשרון ~ההתחרות של תיהודים ~המיצרים, 2) עלית ~התכנסה (לגולגולת) של הצרכן היהודי. 64% של המפרנסים בשנת 36 תשתייכו למקצועות ראשוניים ושנייח (חקלאות, חרושתת הובלה, מסחר, בנין), 34% הנשארים היו מורים, שרוחים, ~חייה מהונם וכדומה. ב1954- יעלו שני הסוגים ל70%-' הסוג השלישי ל30%-. ~התפנקת הממוצעת של מפרנם ~תגדל, גם הכנסתו תגדל. 26% ~מהמפרנסים יחיו ב1954- מחרושת במקום 18% בשנת 1936. המכונות ינוצלו יותר סוב. בשנת 1936 נוצלו רק 40% של כושר הפעולה, בשעה שבחו"ל מנצלים 60-80%. גידול הישוב מאידך גיסא מאפשר סטנדריזציה בתוצרת. תוצאות היצור ירדו משום כך, ~וההכנסה ~תגרל לגולגולת. בשנת 36 היתה הכנסה ~לגולגולת 46.2 לא"י, בשנת 54 49- לא"י. מזה הוצא ~כשגת 36 על תוצרת ושרות עברי רק 35 לא"י (75%), בשנת 54 - 39,1 לא"י 80%. בשנת 36 הוציא כל ~מפרנס על תוצרת חקלאית עברית 2,1 לא"י {0056-71} ועל תוצרת חרושת 8,3 לא "י, ~בשנת 54 יוציא -על חקלאות 2,8 לא"י, וחרושת 5'12 לא"י. סיכויי חתוצרת ~נפיס שוני 9 הדר. בשנת 36 היה שטח ההדר היהודי 155-160 אלף דונם. לפי ~תכנית הפיתוח יקיף הגידול רק 4% ~לשנת, ויגיע ~בשנת 54 ל200- אלף דונם. דונם יחן 80 תיבה, כל תיבה 170 מיל, האכספורט יכניס 7'2 מיליון לא"י, חצי מיליון יאכל בארז. כל 10 דונם יעסיקו פועל אחד - באופן זה יתפרנסו 20.000 ~מפרדסים. 2) ~משק מעורב. מספר המפרנסים יגרל מ28.000- בשנת 42 עד 130.000 ~בשנת 54. זה ידרוש שסח של 3 מיליון דונם, בהנחה שמיליון וחצי ~יושקה. עכשיו יש ליהודים 1,2 מיליון דונם אדמה טובה. (עליה יתפרנסו 52.000 מפרנסים ב26- אלף יחידות משקיות) ~ידרש שטח נוסף של 1.8 מיליון ~דונם ל78.000- מפרנסים או 39.000 ~יתירות ~משקיות נוספות. התפוקה לכל ~מפרנס ~כשגת 36 ~היתה 84 לא"י. בשנה 54 - 85 לא"י. ההכנסה תעלה מ60- לא"י בשנת 36 ל63- לא"י בשנת 54, הודות לשכלול התוצרת והחלוקה. החקלאים ימכרו לחו"ל 8% של תוצרתם ~בשנת 54. ~הקונה העיקרי יהיה הצרכן היהודי בארץ. הוצאה לגולגולת בשנת 36 (1), בשנת 54 (2) על מזון. {0056-72} [[מספרים]] 1) ~תוצרת חקלאית יהודית 3,2 לא"י (1) 4,3 לא"י (2) 2) " " ערבית 1,5 " 1 " 3) מזון סובא מחו"ל 7,5 " 6,5 " " 11,8 " 12'2 4) ~תוצאות מסחר והובלת במזון 4,5 " 5 " ס"ה מחיר ~סזון קמעוני 7'16 לא"י 16,8 לא"י -----חרושת. מספר המפרנסים יעלה ב54- מ30.000- (18%) ~בשנת 36 עד 210.000 (26%). השקעה ההון ב1942- נערכה ב 15- מיליון לא"י ~זב59- מיליון לא"י ב54-. חפוקה לכל מפרנס לא תגדל אולם ההכנסה לכל מפרנס תעלה מ127- לא"י ל135- בשנה 54, לרגל שכלול כושר העבודה. שוקי התוצרת יחולקו: צרכנות יהודית חומר קנוי ~סחורות אבספורט מחקלאות חרושת השקאה ו ~גי ------- ------------- 21 11 32 36% 1936 15 15 32 38% 1954 בניןני . יוזל וישתמש בפחות חומר מן החוץ. {0056-73} עליה פתאומית של מיליון. לפי חשבון חדר אחד לשתי נפשות - ידרשו 690.000 חדרים נוספים, שיחייב 454.0000 שנות-איש (שנה 260- ימי עבודה). ------בנינים לא לדירה ידרשו 123.000 "שנות איש" ועב"צ 452.000 "שנות-איש" - בס"ה 029.000'1 שנות -איש. יעורי ור - יש צורך ליער 2.25 מיליון דונם, ימי עבודת 81 מיליון - 324.000 שנות-איש (250 ימי עבודה לשנה). הכשרת ר למש מ ור : לדעת זיז יש 2,7 מיליון אדמה טובה בהרים ו565.000- דונם בעמק. ס"ה 3,265.000 דונם (בלי נגב ועבר הירדן). לישוב של שני מיליון יהודים (בשנת 54) דרושים רק 1,915.000 דונם, מזה 1,350.000 בהר, 565.000 בעמק. המשרת הקרקע תדרוש 348.000 שנות-איש (250 ימים לשנה) זה כולל 48.000 שנים לנסיעת עצי ארי, גפנים וכו' של שטח של 240.000 דונם בהרים. כוח וחש אה. יש תכניות המחייבות 50 - 100 מיליון לאיי. לפי שעה מניח רק מפעלים בסכום של 30 מיליון לא"י שיספיקו עבודה ל120.000- שני-איש. עבודות שונות - הרחבת אגמי-דיג, בנין נמלים, יבוש ועוד יספיקו 150.000 שנות-עבודה. הכשרה ואמו ה ולים. 108.000 שנות-עבודה יעבדו במחנות ההכשרה. כל זה אומר 1,110.000 שנות-עבודה. {0056-74} התעסוקה תעלה מ224.000- מפרנסים בשנת 42 ל267.000-, 336.000 - עד שתגיע ל812.000- ~כשגת "54". אולם החספקה תגדל ~בטמפו יותר רב, ויהיה צורך להעסיק המונים בעבודה זמנית (387.000 בשנת ראשונה, 331.000 בשניה, 108.000 בשלישיה וכו'). בני לא יוכלו לעבוד מיד לאחר המלחמה מחוסר חמרים בעולם, ולכן בשתי השנים הראשונות יעסקו רק בבנין צריפים לעולים. רק בשנה השלישית יעבדו בבנין 150.000 איש, וכמספר זה ~ברביעית, בחמשית. בששית יעבדו 132.000, בשביעית 100.000, ובשתים עשרה ירד עד 65.000 - ~תיחס הנורמלי של פועלי בנין. חרושת - עלית של מיליון תחייב ~הרחבת החרושת אך יהיו קשיים בהשגת מכונות ~מהחוץ. משום כך מניחים התוצרת תתרחב ב25%- בשנה א' לאחר המלחמה, 0% 3 בשניה וכו'. מהשמינית ער . "54" א תגדל יותר. תוצאות ומימו ריזאמברקציה של העולים ~תעלת 1.5 מיליון לא"י ~וחיזקתם שלושה חדשים במחנה 23,6 מיליון, יחד 25.1 מיליון. זה כולל 18 מיליון השקעות במחנות, 5,4 מיליון ~הוצאות ~החזקת במחנות. השקעה ~נוספת במטעי הדר 6'4 מיליון. במש מ ~ורב- כל יחידת (לרגל ישוב הררי) 1.455 לא"י. זהכולל 400-480 להכשרת קרקע, 100-150 להשקאה, 320 לבנין. יחד 72,4 מיליון. {0056-75} חרושת - 44 מיליון לא"י. ממחר והובלה 12 מיליון, שאר מקצועות 3 מיליון. בתים לדירות (מחוץ לחקלאים) 125 מיליון (166 לא"י לחדר!). ~בתים לא לדירה 23,1 מיליון, עב"צ 60.3 מיליון. יעור 25,3 מיליון (2.25 מיליון ~דונם). כוח והשקאה 6'22 מיליון לא"י, שונות 15 מיליון - יחד 432,7 מיליון לא"י. [[מספרים]] השוואה בי 6 1 ו י " " . 2 1 משק הדר 12.000 ~מפרנסים 20.000 משק מעורב 20.000 " 130.000 חרושת 30.000 210.000 הובלת 8.000 40.000 מסחר 24.000 105.000 בנין 14.000 65.000 חפשיים 17.000 65.000 ~פקידות 10.000 55.000 שרותים 12.000 50.000 מהון 9.000 40.000 אחרים 15.00 (נפש 400.000) 32.000 (נפש 1,888.000) --------- --------- 812.000 171.000 {0056-76} א"י הס מחסור בסחורות אחרי ~המלחמה, תעסוקה מלאה. בנין רב. ~צבירת פקדונות. אולם אינדכס הייצור עלה באמריקא במלחמה (ספטמבר 43 - 247 לעומת 100 ב39-. גם באנגליה עלה. גם התכניקה התקדמה. עלה נפח האניות. הורחבה תעשית מכשירים ~ומכונות. [[מספרים]] במזרח התיכון יש אינפלצית. ~משוואת של אינדכס יוקר המחיה: פברואר 1944 מרס 1944 א"י 232 236 לבנון 518 522 מצרים 263 269 סודן 173 169 עיראק 367 367 פרס 777 781 ~אנגלית 130 130 אמריקא 125 125 אבסטרליה 122 זילנד ~חדשת 101 (ההבדל בין מזרח ומערב הוא בהעדר מצרכים, מחסור בנפח האניות, תצרוכת צבאית גדולה, צבירת הון רב. גם מדיניות אנגליה הנוקטת בשיטה של אימפורט יקר. חמרי ~גלם ~וסופי מתכת נמכרים במזרח במחירים גבהים ~יותר מאשר מחירי העולם, כי {0056-77} ~המסחר הוא מונופול וקשור ברשיונות ותנועת המטבע מוגבלת. זה מעלה הוצאות הייצור במזרח התיכון. הממשלות כאן אינן מעונינות במלחמה ~נגד ~אינפלצית, שומרים פה על מחיר ~נבח של חיטה מקומית לפייס ולרכוש הערבים, לעומת זאת נותנים ~סובסידיות ~להוזלת הלחם. אילו החיטה היתה יותר זולה - היתה הסובסידיה מסייעת ~בהזלת שאר המצרכים. המשק בארץ הוא ~דינמי. בדוב הארצות החסכון עולה על ~ההשקעות. בארץ המצב להיפך. בתקופה בין שתי המלחמות הגיעו ההשקעות בארץ ל25-30%- מכלל ההכנסה הלאומית, ולפעמים עוד יותר. היה ~אימפורט מוגבר. ~אימפורט ב-% של הכנסה לאומית: [[מספרים]] 1) א"י (1939 49% 2) אמריקא (1938) 3% (+ 3) 11 ארצות אחרות 15% 4) מזה בריטניה 19% +) ארצות אחרות: אנגליה, צרפת, גרמניה, הולנד, נורוויג, שוידן, דנמרק, קנדה, יפן, ~אבסטרליה, ניו-זילנד. זרם ההון והעליה, תועת בנין ~והשקעות ~בתעשיה עשו המשק האר"י בלתי תלוי בהשתלשלות הפנימית של המשק. ~המלחמה יצרה בארץ משק הניזון מאימפורט ממלכתי עצום העולה על כל גורמי התקופות הקודמות. במשך 5 שנים הוכנסו קרוב ל100- מיליון לא"י הון ממלכתי. זה מעורר בעית המעבר. {0056-78} מהו ~תנורם ~החדש לשיווי משקל דינמי - במקום חון ממלכתי ~זה? רק ~עליה רבתי וחון פרסי או צבורי רב. א) סכום ~הס דונות ומחזור ~המטבע מגיע ל100- מיליון לא"י ~לעומת 20 או 25 ערב המלחמת. גם בימי המלחמה ~הוכנסו לארץ 30-25 מיליון חון יחודי. אולם רב מזה ~אימפורט ההון הממלכתי. הצבא בלבד הוציא כ100- מיליון לא"י. ב) ~הכנסה ~לאומית. ב39- - 30 מיליון לא"י, בשנת 1942 - 76 מיליון, ב43- - 90 מיליון. ג) תעסוקה: מספר ~מתפרנסים יהודים ב39- - 183.000, בשנת 43 - 243.000 ~(יתורים וערבים - 507.000 ב39-, 617.000 ב42-). ד) ייצור חקלאי מעורב עלת בנפח פיסי ב70%- בסקטור היהודי. בכל הארץ ב25%-. ח) ייצור ~תעשיתי עלה ביותר מ100%-. ו) הבניה התכווצה מ224.000- מ"מ ב39-' ל25.000- מ"מ ב43-. ז) יבול חפרדסנות ירד מ15- מיליון תיבות ל5- מיליון. ח) אימפורט ירד בנפח פיסי של 50% בערך. ס) תקציב תממשלה - הכנסה בשנת 38/9 - 5.937 אלף לא"י. בשנת 1943 - 11.487 אלף, 14.949 אלף בשנת 1943. {0056-79} י) מחירים - אינדכס מחירים סיטוניים ב39- - 101, ב42- - 251, ב43- - 306. יא) בלונדון נצטברה יתרה של 100 מיליון לא"י לזכוחח של א"י. אולם א"י זקוקה לדולרים. יבוא א"י מארצות הברית 1938 969.573 לא"י 4,685.000 דולר " 8'418.000 " 1'953.457 1939 8'070.000 " 2'002.570 1942 ע"י קרנות ותמורת יהלומים עוברים לארץ שנה שנח 25 - 20 מיליון דולרים. יש, איפוא, עודף של דולרים לפוגת א"י. הכוחות במשק הא"י העלולים למנוע משבר חמור: 1) אפשרויות מימון מתוך צבירת הון בימי המלחמה. 2) מחסור בבתים שיגביר תנועת הבנין, 3) מחסור במצרכים - מכונות וכדומה, 4) חידוש משק הפרדסנות. מדיניות האימפורט, גובה שתוצאות הייצור, רמת החיים, כושר אכספורט, חידוש מנגנון הייצור, כושר ההתחרות של המשק (טיב, זול) ישפיעו על המצב לאחר המלחמת.