יומנים > יומן - מלא 07/04/1927

{P001} {0067-88} ה' ניסן 7 אפריל לאחר ישיבת הלילה שנגמרה בשש בבוקר נסעתי בשבע לירושלם עם פרלסון ושנקר לנהל מו"מ עם משלחת הדסה. המו"מ החל בשעה 10« ונמשך עד 1, ומאחת עד 5 אה"צ. לונדהים פתח בהודעה חגיגית: אביע דעתי וזוהי דעת האמריקנים - "השם אמריקני אינו פופולרי, להיפך מרגיז". - הפועל הוא החלק הראשי בבנין הארץ, אבל אין לו הדבור האחרון ואין לו השליטה. כל הקבוצות צריכות לעבוד יחד. הוא מתנגד להכרה מעמדית. ובנוגע ליחסי הדסה וקפ"ח: בנין א"י לא יקום בלי עיקר השויון בעניני רפואה לכל תושבי הארץ, מבלי יתרון ובכורה למי שהוא. יש הרגשה מכרעת עכשיו באמריקא שהיחסים בין הפועלים ושאר החלקים אינו בריא. התנפליות על הפועלים הן תכופות. ומחוץ לפוע"צ אין חוג באמריקא שיגן עליהם מלבד אנשי הדסה. עלינו לדון על שני דברים: יחסינו בעתיד ועניני העבר. יש עובדה אחת מכרעת שידעתי אותה היטב לפני בואי לארץ: אין אף מוסד אחד בארץ, מלבד הדסה, שאינו עומד בפני חורבן כספי. פשיטת רגל של מוסד אחד תגרור אחריה נפילת אחרים. {0067-89} מהיום והלאה לא תסכים אמריקא לשלח כסף שיהיה מוצא בלי דעת אמריקא. כל בנינו בארץ עכשיו הוא בית קלפים. אין כל עתיד ציוני אלא אם נשיג עזרת האמריקנים העשירים שאינם ציונים. לצערי הכסף מרוכז בידי לא ציונים. לאחר שתוצר סוכנות - לא ינתן כסף בלי קונטרולה. התנועה הציונית היא דימוקרטית אך עלינו לראות את הדברים כמו שהם: בתיאוריות ופרינציפים לא נבנה הארץ. היחסים בין קפ"ח והדסה הם מתמיהים. אני סובר שמצד קפ"ח היתה עמדה לא הוגנת ( unfair) כלפי הדסה. דברו על מלחמה בין שניהם. לא נכון: היתה התקפה מצד אחד. לא נבזבז זמננו על שאלת 3.000 לי"מ. לפנינו עומדת שאלה פרינציפיונית: החושבת קפ"ח שיש פריוילגיה לאנשי קפ"ח בהדסה. היתה החלטה בועד הבריאות שקפ"ח תשלם בעד חוליה 3.000 לי"מ להדסה. אנו לא נוכל לוותר על הפרינציפ - זהו נגד הכרחנו ונגד כוח ההרשאה שניתן לנו-: לא יתכן שחברי קפ"ח יקבלו עזרה רפואים מהדסה. מבלי שישלמו. אנו רוצים הסכם עם קפ"ח, אך לא נותר על הכרת החוב של 3.000 לי"מ, כי זוהי שאלת פרינציפ והכרה.