1
מתוך
16.09.1965
236204
{0201-110} 16.9.65, יום ה' ערכתי הבוקר הסעיף על מדיניות חוץ ובטחון.על יסוד הצעתו של יזהר בקיצורים והוספות שלי. "אין להתנכר לסימני ההתכחשות משיגרת האיבה לישראל המתגלית בקרב חוגי האינטלגנציה ערבית. גדלה גם ההתנגדות לנסיונות השתלטות מצרים על ארצות ערב. מתגברת ההכרה בקרב חוגים מתקדמים בצורך כתיקונים סוציאליים, וגוברת הכמיהה למשטר דימוקרטי. כל אלה פותחים אפשרות של הידברות עם חוגים אינטלקטואליים רבים במקומות שונים, גם אם הדרכים להידברות עם שלטון אינה קרובה עדיין. מאידך אין {0201-111} להתעלם מתעמולת השנאה שאינה פוסקת בשידורים ובעתונים הרשמיים של שכנינו ומסכנת ההזדיינות ההולכת וגדלה בארצות ערב והעזרה הרבה שהן מקבלות בשטח זה ממעצמות אדירות. והשליטים אינם מסתירים כלל כוונתם להשמיד את ישראל בהזדמנות הקרובה והנוחה ביותר. כל אלה מחייבים שני דברים: 1) להגביר בלי הרף כוחו המרתיע של צה"ל, לגייס לצבא קבע טובי הנוער החלוצי מהמשקים השיתופיים (קבוצים ומושבים), ומהנוער מכל העדות, ולשכלל את ציודו של צהל מתוך מיצוי כל האפשרויות הטכנולוגיות והמדעיות. 2) לא להזניח כל אפשרות של הידברות עם בחירי עמי ערב ונציגיהם למען הגברת מגמת השלום ושיתוף הפעולה בכל השטחים בין ישראל. זה מחייב גם להרחיב ולחזק מעמדנו הבינלאומי על ידי טיפוח יחסי ידידות ועזרה הדדית עם כל העמים והמדינות בחמש היבשות, וגם על ידי העלאת הרמה התרבותית של עמנו והקפדה על הטוהר המוסרישל מוסדות המדינה שיעלו כבוד ישראל בעולם. .