יומנים > יומן - מלא 16/10/1949

{P001} {0051-91} 16.10.49, יום א' כג' תשרי סלוין, שאול, ספיר: ס' נסע לבחון אפשרות תעשית פגוזים לתותחים. יעמידו לרשותו מיליון דולר לשם כך. נחוץ לכך הדף, תרמיל, קלע. בתי תרושת אלה להדף יקרים. ספיר הפגיש את סלוין עם סוחר שיש לו מגע עם בי"ח בגרמניה. ב78.000- דולר נרכשו מכונות והן כבר בארץ שווין של המכונות - מיליוני דולר. החמר הגלמי? כתנה, חומצה גפריתנית, חומצה חנקנית, לחומצה גפריתנית הוקם בי"ת בארץ, חנקנית - נובו מתכונן לעשות, אבל לדעת סלווין אם נובו יעסוק בזה לא יהיה חנקן "לעולם" - כשם שהוא הרס מפעל ים המלח. מפעל החנקן צריך לעלות 7 מיליון דולר (עוסקים בכך קבוצת דרום אפריקא, .P. E. C (סימון) וחברת האשלג. בית חרושת לחומצה גפריתנית לא עובד - עוד מוסיפים לתקן אותו. המנהל סשה גולדגרג - לדעת סלווין דילנטנט בחסד עליון". סלוין הזמין כבר 20% מהחומר הדרוש להקמת ביה"ח להדף - בסכום של 35.000. יקבע מקום לב"ח אחד - נבטרוצלוליזה ( בסביבת הרצליה). באיטליה יש בי"ח גרמני לחומצה חנקנית - יעלה 2,5 מיליון דולר. עושים זאת בשני שלבים - מיצרים אמוניאק, ומזה עושים חומצה חנקנית. יוגוסלוויה עמדה לרכוש בי"ח זה. בזמן האחרון התערבו אנגלים. הדף (בליסטוד) אין לנו - וזה עלול להפסיק כל התעש. בליסטיד עושים באמריקא, אנגליה, בלניה וציחיה. המכונות לייצור פגוזים (תרמיל וקלע) יש לנו כבר ב80%-. יש לנו 3 ספרים לייצור פגוזים ממקור מוסמך. סלווין דורש עכשיו 350.000 ל"י לבנין בשביל פגוזים והדף - עד אפריל 1950. זה נדרש בראש אבגוסט. באמריקא דרושים 350.000 דול על חשבון מיליון דולר שהובטחו לו באמריקא. אם יקבל סכום אחרון זה לא ידרוש יותר עד 1 באפריל. כמו כן 200.000 ל"י בארץ. {0051-92} ואשר לתעש בכלל" מכל הוצאות התעש 75% מוצאים בארץ (עבודה, בנין, חשמל ועוד). 25% בדולרים בחו"ל: חמר גלמי: פלדה, פליז, שמנים מיוחדים, אלקטרודות. עד יוני ידרשו 1.2 מיליון דולר, התקציב בלירות 150.000 ל"י לחודש (מזה 35.000ל"י מוקדש להזמנות בחו"ל). מייצרים עכשיו כדורים, פגוזי מרגמות, מרגמות חלקים רזרביים למכונות ירייות ולתותחים. עובדים בתעש למעלה מאלף פועלים, שכר העבודה החדשי 62.000 ל"י. ביקשתי ספיר לברר כמה דולרים דרושים גם לרכש, לציוד ולמזון שאין להשיגו בארץ. ואשר למנהלת התעש - סלווין קיבל מסקנות הועדה בענין הנהלת התעש. קיבל המסקנות - מלבד המעמד המיוחד של המחקר המדעי, והיותו הוא המנהל. סלווין טוען שהשכלול המקצועי אצלו קסר ב15- שנה מהרמה המקצועית בתעשיה בארץ כולה. יש לשאוף למכסימום של ייצור עצמי (זה יעלה הרבה יותר?) יש לשאוף להורדת החומר שעלינו לרכשו בחו''ל מ25%- (כמו עכשיו) עד 10%. אם יהיה נפט בארץ יש לנו כל החומר הגלמי הדרוש לתעשית ט.נ.ט. (טוליאל, חומצה חנקני ת, חומצה גפריתני ואשר למחיר נשק בחו"ל - יש מחירים שונים: מחיר ביה"ח לממשלה שלו, מחיר לחו"ל, מחיר של ספסור. מבחינה כלכלית התוצרת שלנו יותר זולה. דרושים לן מיליון דולר לעשר שנים להרחבת התעשיה, בהתחלה 2,5 מיליון לשנה, אחר כך פחות. יש לנו עכשיו ציוד לעשית תותח עד 105 מ"מ, אבל אין לנו הידיעה ולא כדאי לעשות. העיקר זה פגוזים. נוכל לייצר חלקי דברים כמעט לכל. לדעתי אין תכנית זו בשמים - לן מיליון לעשר שנים אינם בכיס, אבל אינם נמנעים. מספר הפועלים יגיע ל5000- פועלים, התוצרת שלהם 10 מיליון ל"י לשנה. הבעתי רצוני לבירור מיוחד בענין זה - ובו נחליט גם על הנהלה. - ב11- בא אצלי רוברט נתן. אם לא נאיט העליה עד מכסימום 5000 איש לחודש - לא נקלוט העליה. כי דרושים לפחות 2500 דולר לנפש. שזהו 500 או 625 מיליון דולר לשנה (אם 200 או 250 אלף נפש לשנה) - ואין כל סיכוי לסכומים כאלה, רק החצי {0051-93} אולי נשיג ממגבית, מהון השקעות, מחסכונות פנימיים. כל הכנסה הלאומית שלנו 200 מיליון ל''י לשנה - ולקליטה בלבד אנו זקוקים לסכום זה בערך. מת שלא יתכן. הסברתי שקצב העליה - עד שנגיע לשנים - מיליון וחצי נפש - היא שאלת בטחון, ואין שיקול כלכלי מכריע. הוא מבין זאת. הישוב יוכל להספיק לצרכי קליטה 100 מיליון דולר לשנה - באופן שעלינו להשיג מהחוץ 500 מיליון. לדעתי אפשר להשיג רק 200 או 250 מיליון בשנה הבאה: מהמגבית 75 מיליון, 50 מהמלווה האמריקני, -50ל2 מיליו השקעות (לא של עולים), 50 מיליון הון עולים. מלווה ממשלת אמריקא לא נשיג עוד. סיפר לו ג' מקד. שקשי השיג ראיון לרבע שעה או לחצי שעה. הבנק העולמי לא ילווה לנו, כי לא מרוצים מעמדתנו בשאלת הפליטים, הגבולות, ירושלם. היינו צריכים להשקיע כל המאמצים במגבית 1949 - ולעשות מלווה עממי גדול בשנת 1950, עכשיו מאוחר, ויש להתכונן למלווה בשנת 1951 - רבע ביליון דולר. מהוצאת שטרי חוב לצבור, לעשרים שנה, 3,5% - 4%, לעשית הכנות מעכשיו, זה יצליח בקרב יהודים מטעמי אהדה וביזנס כאחד. הממשלה האמריקנית לא תתנגד. יש להתחיל באוקטובר 1950. האפשר לעשות פעולה כזו מחוץ לאמריקא? אפשר, אבל יש קשי בהוצאת כספים מחוץ לשויץ ופורטוגל. אין משקיעים הון יהודי אמריקא מפני שאינם רגילים בכך. השקיעו רק בנפט ובהקמת בתי חרושת של "אסמבלי". הרבה תיירים באו ונתאכזבו. מכבידים בבדיקת המכס בשדה התעופה, התחבורה יקרה (עכשיו הוטב), לא מקבלים במהירות תשובה במשרדי הממשלה. דרוש מרכז השקעה. היינץ גרינבום הוא איש טוב. יעזור גם חוק השקעות. אנשים באמריקא רוצים לדעת התנאים. הצבור בארץ לא מחונך דיו בהתנהגותו כלפי תיירים. יש להשתמש לשם כך בשידורים. יש להרשות 10% של רווחים gamble לחזור לאמריקא בדולרים, ואין לדאוג יותר מדי מאין ניקח הדולרים. זהו ויש לעשות הריסק. (צדק בהחלט!) {0051-94} יש להמריץ יהודי אמריקא לבנות בתים להשכרה קן חדר בית, יעלה 20,000 ל"י, ולהרשות להם לקבל 8-7 ל"י בעד חדר (רק מבתים חדשים!) שירויח 5%, יקבל שכר דירה ניטו 1000 ל"י לשנה (ברוטו - 1500 ל"י) - כך ניפטר מדמי מפתח. נתן סבור שאין תיכנון ממשלתי. בפולין יש להם גם ועד קבינטי לתכנון, וגם מזכיר אכסקוטיבי שיש לו מנגנון. התפקיד - תיכנון כלכלי מעשי ולא הלכה בלבד. תכנון מיום ליום: על מסים, הוצאת שטרות, שכר ועוד. יש לדאוג להגברת הייצור - ע"י הוזלת מחירים ולא ע"י הרמת שכר. דרוש "משגיח" שיפקח על הנעשה בארץ ובהלך רוח הצבור. היש להשיג מלווה "קטן" מיד של 30 מיליון לבטחון וחמר גלמי לתעשיה? בלי תמיכת הממשלה - לא, ולרעתו הממשלה לא תתמוך. אולי אפשר להשיג 100 איש שכל אחד ישיג לע"ע חצי מיליון (?) לדעת נתן - מסתובבים יותר מדי ישראלים בחו"ל. כמעט מרובים מהתיירים. מציע הדרגה בהטלת מסים. לארץ זו דרושה מדיניות של חסכנות, באמריקא מדיניות של צרכנות. יש לשחרר שטרות חוב של הממשלה והעיריות - ממסי-הכנסה. הוא עומד לחזור בעוד 5-4 חדשים. - מושין חזר מאנגליה. נפעם לראות הנכונות הרבה והכללית בכל חוגי היהדות לעזיר לישראל. יש יהודים בכל תעשיות ועמדות מפתח - ומוכנים לעזור לנו. גם אם יסכנו עצמם. יש לעשות רשימה - ע"י נספח מדעי בצירות או שליח מיוחד. סידני גולדשטין יבוא רק באוקטובר 1950. יעצתי לע"ע לסדר רשימה כזו פה, ע"י מזכירות המועצה המדעית. הענין באנגליה וארה"ב לא כל כך פשוט. {0051-95} - שלחתי הבוקר מברק להמר אם יש התקדמות באפשרות מלווה - ובצהרים הביאו לי מברק ממנו - שהסיכויים אינם מרובים, נברר זאת עם מונטור שבא הנה מחר. - אגרון דורש ממני תגובה לרעש של מברק יטא על דברי בפגישת משלחת זווקשפטן (על הנוער שאנו דורשים) עלי לענות פרטית ללווסטן לרוז הלפרין וללוינטל. אחד מהמכתבים יהיה ערוך לפרסום. בררנו מצב השדור. יש בדעת אגרון לפתוח בנ.י. בית ישראל" חברת פלס מוכנה לרהט הבית אם נשכרהו. מהי שותפות זו? - ברכמן: הסמינריון לנוער ספרדי מוכן יהיו בו 3 חלקים: מדינה וחברה, עם ישראל בזמננו, מדינת ישראל וקבוץ גליות. הקורס יסתדר ע"י המרכז להשכלת עם של האוניוורסיטה (דינבורג, שזר, פרופ. בובר ואסף). המנהל המעשי ד"ר בריינמן, חברנו, מרכז הקורס - שמריהו טלמון - מנוסה בעבודה. נוסף פרופ. צ'קי (חברנו) מיצג העדה הספרדית מטעם שיטרית. יעסוק בזה גם פרוידנברג מנהלל, יקי; יצטרף גם ספרדי ירושלמי - לעבודה יום יום. יהיו 50-60 תלמידים, הקורס ימשך לא פחות מחודש ימים, בבית הכרם. יתחיל ב20- לנובמבר. התלמידים טרם נקבעו. שיטרית הציע 64 שמות, ההסת' עומדת לתת 30 שמות. גזברות משרד רה"מ נותנת 1000 ל"י, חסרים עוד 3000, עלי לדבר על כך עם קפלן. נדרשת ממני הרצאה על תקומת המדינה בקורס זה. - יעקב ומשה דיין: הלעשות פעולת עונשין בכפר עוידנא בתחום בית גוברין. לדעתי רצוי לפנות תחילה ללגיון ולהתרות בהם באופן ידידותי שאם לא ימנעו התקפות בשטח שלנו - נצטרך לפעול. אם זה לא יועיל - כלום זה יזיק? משה דיין סבור שלא יועיל ולא יזיק. מטעם עבה"י יבואו ערבים פלשתינים, ואתם אין על מה לדבר. הם לא פעלו עד עכשיו בכל המקרים שהם פגעו בנו - בעין חוצב זרנדל ועוד. {0051-96} שאלתיו מה היה אומר אילו הלגיון היה בא אצלנו ותוקף ישוב שלנו? היה משיב כהלכה. - דו"ח כוח אדם מיום 3.10.49 - 49.649 חיילים ואזרחים, מזה 3848 חללים, 1621 חולים ופצועים, 375 נעדרים, 1994 עריקים, 193 אסירים, 2 במחנה שחרורים, ס"ה 8.033. מהשאר: אזרחים 4.783, חיילים 36.833, ס"ה 41.616. מזה (בסוגרים - אזרחים) ר.מ.1 - 70, עיריקים במעצר 119, ר.מ. 4 (במחנות מעבר 699, ר.מ.4 א (בסיס אמונים) 861, חיילים 1854 (200). אוויר 5729 (612), חי"ר 10.239 (64), מחוזות 878 (23), תותחנים 1840 (23), הנדסה 1061 (118) קשר 1280 (187), פרשים 200 (3), מחנות ומתקנים 830 (72), ש.ר. 2435 (725), מ.צ. 715 (5 1) אכא 814 (291) הספקה וחובלה 1046 (292), טכנאים 2070 (198), ציוד וחימוש 1170 (1110), אגם 1048 (310) מהד 1756 (176). ממשל צבאי 238 (3). קורס אלף 151. - ועדת השרים ליעור: קפלן מציע להפחית מיליון מעמידר (במקום 7 להקציב רק 6) - אם כי לפנוי המחנות יש צורך לבנות עוד 20000 יחידות. ז''א כעשרה מיליון ל''י. מציע חצי מיליון להפחית מבנינים צבוריים, חצי מיליון מחקלאות, רבע או חצי מיליון מתעשיה. בארתי שיש 3 גושים - יעור איסטרטיגי, שאסור להחמיץ, כי בין כך זה ידרוש 5-4 שנים, יש ליער הרים וחולות - ומוכרחים לנסות בכל הדרכים (לרבות זריעה מאווירונים) בנגב, כי בלי פיתוח לא נוכל להחזיק בשטח גדול זה התופס למעלה מששים%. שפירא מציע לקחת רבע מיליון מרשיות מקומיות, רבע מיליון מבנינים צבוריים. י. רוזן מפקפק בכל ענין היעור כדרך להתישבות. לו נראה להיפך, שכורתים יערות לשם ישוב. {0051-97} הוסכם שהממשלה תשמר שני מיליון וקה"ק תשתתף בשני מיליון. - משלחת הדסה ואוניוורסיטה: ברוד, אסף, דיווייס, דוסטרובסקי, גב' אגרונסקי: לבנות או לא לבנות ב"ס לרפואה במקום חדש, במערב: ז"א בי"ס לרפואה, גם בית חולים גם פוליקלינקא. דייוויס יוצא השבוע לאמריקא וידונו על כך בועידה. מסופקני אם הגיעה השעה להכרעה. עד אחרי העצרת לא נוכל להגיע עם הערבים לידי הגנה על הר הצופים (אם נוכל אחר כך?!) אם לא יפול דבר רע מאוד נגדנו בעצרת - נעבור במשך החורף לירושלם. אבל לא טוב שידעו עד אז שאזי כאילו עוזבים הר הצופים. פרופ' יוסף דורש שוב שחרור תלמידים: בנות מתשח, ז, ו. בנים מתשז וקודם לה. סידרתי שב"כ האוניוורסיטה יפגש עם מאזה ומקלף ויבררו מי אפשר לשחרר. - מליון מתאונן על מצב אי-עבודה לאחר כשלון המצעד. הוא רוצה להשאר בצבא ומבקש החלטה. אמרתי לו שאין אני מחליט בענין זה - אבל אמריץ המטה שיחליט. - התיעצות עם יעקב, שאול ונצר על הפרת המשמעת מצד מפקדי פלמח בהפגנה. שאול מתנגד בהחלט נגד כל פעולה ביחס למפירי הפקודה. עצם הפקודה היה משגה. המכנסים התנהגו בחכמה - הסתירו כל אופי מפלגתי. השתתפו מאות חיילים, ויש לדעת להבליג. שללתי בהחלט דעה זו. כאן כינסו צבא ביודעים ובכוונה, והמעשה גרוע מאלטלינא, אם כי סודר ביתר כשרון והבנה טכסיסית, היתה מטרה בולטת וברורה: לחזק ארגון צבאי בלתי תלוי בצבא ולהרגיל בחוריהם לבכר פקודת המפלגה על פקודת הצבא ולהוכיח למדינה שאין לעשות כלום נגד זה. המאות לא אשמו - אבל המפקדים בגדו בשבועתם ואם לא תיעשה פעולה נגדם - תהיה זו מעילה חמורה בשליחות המדינה. שאול ביקש להתיעץ עם מספר חברים - זיאמה, פנחס, אשכול. סרבתי - אם כי הכרתי בזכותו של שאול להתיעץ. כי החברים יכניסו שיקולים {0051-98} מפלגתיים (כלומר אם טוב או לא טוב הדבר למפלגה) - אני בענין זה פוסל כל שיקול מפלגתי ופוסל כל דעה שיש בה שיקול מפלגתי ולא אשתתף בהתיעצות כזו. נצר סיפר שיוסף טבנקין הופיע בראש חטיבתו, מולה כהן - אף הוא, וכן נחום שריג, דיברו בפניהם והשתתפו בתהלוכה. לא באו לכנוס - לרגל הפקודה - מדריכי הקורס של מ''כ במשמר הנגב, לא באה חברה אחת של ציזבטרון. השתתף בתהלוכה רב-סרן סיני (סגן אלוף של יצוג), ועוד קציני מבצעים ומפקדי נדודים. מג"ד היו 7, מהם אחד שאיננו עוד בצבא. יעקב הסכים לדעתי. מסרתי הודעה לעתונים שאני אחראי על שתי הפקודות. אציע ביום ג' לממשלה למסור למשפט כל רב סרן ומעלה שהפר הפקודה, ולדרוש ביטול דרגתו ומאסרו. כל החיילים שהיו בלי מדים (וקיבלו רשות) לא יתבעו למשפט.