יומנים > יומן - מלא 07/08/1948

 7.8.48, שבת 

כינוס הצעירים. מסרתי דברי זיאמה - של ע"ע לא רצה להרחיב בדבור אלא פסק פסון: ערכי המפלגה עולים, ערכה של המפלגה יורד.

,פנחס פותח בהסת': יש שלשה מרכזים הקובעים: הוה"פ, מ.פ.ת.א., מ.פ.ח., ההסת' בנויה על מלחמת מעמדות הקונסטרוקטיביים -.הרגל השניה קטועה. גם ממלחמת מעמדות בורים. נמיר נסע לאנה פוקר. נשאר רק גליכמן, זיאמה עזב הגזברות ומחלקת הסברה.

הצעירים לא הופרעו בעבודתם. שקולניק יצא ממפתא - על דעת התנועה אבל אין איש במקומו. אבא צריך לעבור ממ.פ.ח. - לעבודה אחרת, אחרי 25 שנה. אדם צריך להחליף מקום עבודתו. מתעוררת השאלה על יורשו במ.פ.ח. במפלגה יש להקים לשכה בעלת יכולת ותוקף.

גרצברג - ב.ג. ושקולניק פינקו המפלגה - בעשותם הלשכה מרכז המחשבה וההכרעה במפלגה. עם צאתם - נתאכזבו החברים. הסניפים אינם גורם. אין תנופה ואין כושר ביצוע, הוא הדין במרכז, היתה מחלקת נוער - ואיננה. אין כתובת לנוער - במפלגה, בצבא. אין כתובת לסניפי המפלגה.

אין מאורע רציני בארץ ובציונות - שמקורו במרכזו התנועה. הצמרת מנהלת העינינים בסדר - אבל יש שיתוק מודרג של מחשבת התנועה. המפלגה נהפכה לעדר. ב.ג. מנהל מלחמה צודקת בפלמח - איך המפלגה שותפה במלחמה זו. יש אלפי חברים בצבא - הם משותקים. היו יכולים להיות כוח עצום - אילו היה אתם מגע והיו מפעילים אותם. החזון כשהוא מתגשם מעורר בעיות ומגשימי החזון לא נהנים מההגשמה, אם אינם פותרים בעיות ההגשמה. צירציל ניצח ונדחה. מתחילה להשתחרר במפלגה ציונות לגבי מוסדות המפלגה.

איסרזון: מזמן הפילוג הכפל מספרנו. היינו 18,000 (לאחר שנפרדו 4000) - אנחנו עכשיו 36,000. מכאן - שיש אמון למפלגה. ואילו הלכנו בזמן לבחירות - לפני הקונגרס, היינו משתחררים מ-3,7%, ומתקרבים ל-60%, יש להחיש עכשיו הבחירות. לא בעוד חצי שנה - אלא בעוד חדשיים. אין עכשיו סיכוי לאיחוד במשך השנתים לכל הפחות. מילת הקסם איחוד נעשתה מקסם - שוא. לא מובאות למפלגה שאלות. עד 14 במאי עוד היה מגע כל שהוא עם חברינו בסוכנות - לכה"פ עם ב.ג. וקפלן מאז עבר מרכז הכובד למדינה ולממשלה. גם עם החברים בוה"פ אין קשר..

המפלגה צריכה לחייב כל חבר לתת יום עבודה בשבוע למפלגה - 8 שעות ביום.

במושבים יש התרחקות מהמפלגה - נאמנות לדרך, אבל אי-שביעת רצון מהמסגרת.

ואשר להסתדרות: חברת העובדים שותקה זה כמה ויש לחדשה, דרושה קבוצה מלוכדת לנהל ההסתדרות.

אבא - העליה עלולה לשנות בקרוב הרכב הישוב. חיפה קלטה 3000 משפחות, רובן פועלים. שני גורמים יקבעו פרצוץ הארץ: עליה וצבא, בשניהם מצבנו בכל רע. בזמן האחרון הגיעו לארץ באווירונים 1600 איש, אומרים שלפחות 1300 הם חברי מפם. באניה באו למעלה מ-16,000 עולים. בנמל נפגשים מיד עם ב"כ מפמ בעיקר השה"צ. הוא יודע בדיוק מי הם חבריו, לוקח חבריו למשקים ולא לקלט. 

80% מהעליה באים מוגדרים, בלי אידיאה. יש לשים לב למצבנו בעליה. "המוסד" עוסק בעליה - אבל משום מה תנועתנו יורדת במוסד.

סניף המפלגה בחיפה גדל - באלפיים, אבל הכמות לא מספיקה. יש 6000 חברי מפלגה - בחיפה, אפשר להגיע ל-10,000 - אבל יש שאלה אם קולטים אותם. "המוגדרים" - אין להם שייכות אידיאית למפלגות המוגדרות.

מדאיג המצב בצבא. יש ארגון טוב בצבא - כולו נגדנו, כל כך השמיצו המפלגה בצבא - עד שהחלה ריאקציה, ויש מפנה ואם נשתמש במפנה נוכל לשנות פני הדברים.

מהצבא בסביבות חיפה - מפלמח ומגדודים אחרים, תובעים פעולת המפלגה.

חולק על המגמה שהתגלתה בוויכוח על ההסת' במדינה, - להבא ההסתדרות תהיה חשובה לא פחות מאשר בלי מדינה, ויש להלחם נגד מגמות ליקוידציה.

שליחי הצבור צריכים להיות קשורים עם צבורם, והוא מוכן ללכת לוה"פ - על מנת שיוכל להיות קשור עם הצבור בחיפה .

ראש הממשלה באנגליה וברוסיה הוא ראש המפלגה ועל ב.ג למצוא דרך לעבוד במפלגה. 

בן אשר - יש למהר בנצחון למען יוכל לבדוק אם מקומו במפלגה. תנועתנו עומדת על סוציאליזם וכו'. יש לגייס טובי אנשים לטפל בעולים. מצבנו רע בצבא, פטריוטיזם בצבא גדול, יש ליצור חטיבה בעלת השפעה, חינוכית. מתאוננים בכל הגדודים שבת"א ובמשרדים יש יותר מדי צעירים. יש לקחת אברהם הירש ¯פרס, אלחנן, פלגי ועוד לחטיבות. לטפח רוח תנועתנו - צבא אחיד - וחלוציות התישבותית. אולי נצטרך להתקומם נגד או"מ ויש להכריז על חובת-עבודה כללית כהוראת שעת חירום. יש לדאוג להעלאת האשה - ללמד בחורות מקצועות (נהגות, כתיבת במכונה). ויש לגייס מיטב אנשינו לחטיבות. יש לשלוח חטיבה חדשה לנגב שאלת הגורל של המפלגה היא התנועה הקבוצית. אנו מתחסלים בקבוץ המאוחד. אנו רוצים להיות שליטים בהתישבות וכח חלוצי מעצב והכרחי פילוג בקבוץ המאוחד, ואיחוד עם חבר הקבוצות יש סכנה של ריצה למנגנון, צעירים אלה מנתקים קשריהם עם ההתישבות. בעוד שנה שנתיים שאלת הפילוג בקבוץ - תהיה פילוג בין אבות וילדים. הפלמח חוטף ילדינו. מפמ בקבוץ מחנך למלחמה אזרחים בישוב, ההתישבות אינה מטרה עוד לעצמה אלא אמצעי לתפיסת השלטון. דרושה ועדה לעיניני הצבא ע"י המפלגה זו תהיה מקלט לנעשה בצבא. לועדה זו צריך להיות תוקף מתן פקודה. דרושה ועדה לעניני הקבוץ - מחברי הקבוץ, חבר הקבוצות והמושבים - יש להכריע בשאלת הקבוץ.

קורסלי -השאלה: כיצד לקיים במדינה מהות תנועתנו? חושש להשתכרות מההישגים שהשגנו, שתביא לידי הפיקוח מהעול הנתון עלינו לקראת העתיד. 

מלחמת המפלגות במדינה תחרוץ - ומפלגה תהיה מרכז ההתקפה להרבה שנים (דבדבני: אבל הרבה שנים אין זה רע כל כך!). שוכחים את ההישגים, מרגישים את החסר. בתנאים החדשים השאלה היא - איך נהיה הכוח המרכזי? יש לנו 36,000 חברים, בעוד שנה נהיה 50,000, המפלגה פעלה, אבל השאלה אם יש קולקטים המהווה גזע המפלגה שעליו צומחים ענפים? זה יכריע גורל המפלגה. יש קבוצת חברים כזו - חלקה עובד בממשלה, חלקה בנוער, חלקה בהתישבות - דרוש שיהוו חטיבה אחת. יש לכתוב חוקה חדשה למפלגה - שתחייב כולנו. חוקה פירושה חוקי התנהגות.

נוסוביצקי - בתוך 650 עובדי הקריה יש 360 חברי ההסת' בתוכם 140 חברי המפלגה. באלה לא אשמה המפלגה - כי העברו מאיזה מקום אחר. יש עוד 1200 עובדי הממשלה בת"א - בהם ה -220 חברי המפלגה. במדינה יכריעו 3: עובדי המדינה, צבא ועולים. יש להוסיף עוד עדות המזרח וחברות. אין שמירה על לשכת העבודה הכללית. העליה מקפריסין טובה, היה שם סניף מפלגתי. העליה מחו"ל גרועה מבחינה הסתדרותית ומפלגתית. במידה שלא נתנו לפיקוד להתערב בעניני מפלגה - היה הענין בת"א בסדר.

בצבא בת"א יש יחס טוב לממשלה, להסת' ולמפלגה. אולם ההסתה הכללית המתנהלת בארץ משפיעה גם על ת"א. הסתה זו מתנהלת ע"י מנגנון בשכר. 

בנוער עובד יש השפעה חזקה של אצל, לחי, קומוניסטים ומפ"מ. פעולת הוה"פ בנוער עובד לא הצליחה.

בעדות המזרח - עבודתנו הלכה לאיבוד. מהתימנים הלכו כולם לאצל ולחי. נשארו מעטים במפלגה. יש עשרות אלפים ספרדים - מספרם גדל והולך, בחיפוש ראשון בלילה אחד מצאו בהתקווה 300 משתמטים.

במשטרה: צבי לוביאנקר קשור זה 25 שנים למשטרה, עכשיו איש לא שאל אותו על קצין זה או אחר. המצב במשטרה מדאיג.

בבית ברנר - אין המזכירים מגיעים לפועלים, אלא רק לעסקני פועלים. לא באים לצבור הפועלים. שקולניק ניסה לעשות זאת, ועשה טוב - אבל גויס.

המצב בין הפועלות השכירות - עסקנות לא באה אליהן.

חייב בחירות בזמנן. כשידרשו ע"י ב.ג. בלי שנתארגן עכשיו מחדש - נפסיד בבחירות. יש להקים מועדון לחברי המפלגה בצבא.

אדרת - מה בצע בשיחה? אנו יודעים לנסח - אבל אין מבצעים. מדברים על נוער - אבל אין נותנים כוחות לנוער, אם כי יודעים שזוהי עמדת מפתח, והיא פרוצה לחלוטין. יש נוער צעיר שטרם הלכו לצבא. הנוער היה בא אלינו - אילו באנו אליו. כל הקינות על ירידתנו לא היה בהן ממש אילו פעלנו. אחרים עובדים. בת"א יש 25,000 נערים ונערות בני 18-10, למעלה מ-10,000 בני חברי ההסת'. בנוער הלומד בת"א וגם בצופים אין אף שליח אחד מההתישבות. אין מרכז רוחני במפלגה. יש רבים המתחרטים בבעיות - אין למי לגשת. לכל שאר המפלגות - יש. ויש מהרהרים אולי כדאי שנהיה גם שנים באופוזיציה. יש חשש להסתיידות עורקים. נגד הסתה אפשר לפעול בהסברה. יש להעלות כוחות חדשים. אין בתוכנו מחלק עבודה, יש להכין גרעינים להתישבות. גרעינים קיימים מתפוררים, המשרד מתפורר.

הבעיה של התנועה אינן ארגוניות - אלא של מרכז רוחני, העלאת רוחות חדשים, צורת גרעיני התישבות.

גלובמן - קובל על הפסימיות הרבה של הצעירים. קרה אסון וקמה מדינה וקם צבא. המצב לא כל כך טרגי. עברו 4 שנים לבחירות אחרי הפילוג. אילו הקדמנו הפילוג היה יותר טוב (המפלגים קובעים זמן הפילוג). במשך 4 שנים אלה ביצענו תוכנית הבחירות, סקרנו הקרע בין הצבור ובין המנהיגים, הקמנו האיגודים הארציים (זיאמה: לפי הצעת המיעוט במפלגה). יש לנו רוב בכל האיגודים - בהסכמת מפ"מ, ואין מפ"מ ותרנים. גם בוה"פ, במ.פ.ת.א. ובמ.פ.ח. גם בגזברות ובהסברה - הדרכנו ההסתדרות טוב. לא הכל אולי בסדר אבל הסיכום מניח הדעת.

במפלגה - מעולם לא שותפה המפלגה - גם בתקופת אה"ע וגם לאחר האחוד - כמו שהיא שותפה בתקופה האחרונה בעניני ההסת', לא היו ניגודים בין המפלגה ובין הוה"פ. המפלגה הכריעה בעניני פועלים - והפועלים קיבלו ההכרעות.

בהסתדרות יש רק שאלו סידוריות - לבצא השאר במצע, זיאמה נתן מכה להסת', הוא חסר ויחסר, בהסת' יש יותר מדי כוחות. יש 7-10 חברים בוה"פ שמסוגלים לרכז עניני הוה"פ. אמנם ההסת' זו שהיתה מוקדם - לא תהיה במדינה, עכשיו תהיה מלחמה על שלטון - שלטון ממש במדינה.

גם בצבא יש רק שאלות סידוריות. שני ענינים אינם סידוריים: התישבות והמפלגה. כיצד נבנה הארץ וכיצד נסדר השלטון - אלו הן שתי השאלות העיקריות. הנוער והעולים לא יבואו רק בכוח ענינים מקצועיים - הקמת המנגנון במדינה ועוד משהו בהקמת המדינה שיבשו קצת ענינים. גם העומס שנפל של חברינו בממשלה שיבש קצת - ויש לתקנו. 

דרושה ועדה בעלת תוקף לסדר משק האדם שלנו. יש כוחות במפלגה.

זיאמה: חולק על גליבמן. הוא פסימי. אין תפקיד המסיבה להרוות אותנו באופטימיות. נקודת המוצא היא - 3,7% בהסת'. השאלה היא: אם נשאר עם 3,7% ונוסיף עליהם - או נפסידם ונהיה למיעוט. על 3,7% עמלים כוחות גדולים. המפלגה נאכלת מימין ומשמאל. הימין הוא לא סופרסקי, אלא אצל, לחי. שמאל - זהו מפלגה גדולה, עם עתון יומי, התישבות, נוער, מעמד חזק בצבא. גליבמן דורש הנהגה. היתה עליה שניה - בכל אחד מהם שכן אפיפיור, אבל היוו הנהלה. עליה שניה - היתה פרדות עבודה. עכשיו יש דור - של צעירות. במסיבה יושבים בני גיל הקונגרס הציוני הראשון. המפלגה סיפקה הצרכים המקצועיים - לא זה יכריע. האיזור המקצועי לא יכריע לגבי הדור הצעיר, אם לא נכניס לכל המון כוחות צעירים - לא נשתלט. באי-כוח הצבור עכשיו הם הנוער ועל הנוער לפעול ועלינו להפעילו. יש רציפות של דורות, אבל הקמיע הוא הפעלת נוער.

"אנחנו" מעטים וגם עייפים. יש להכניס כוחות צעירים- רעננות, נאיביות, עוז.

המדינה משנה הרבה. אנו עדיין מגששים. מתבשלות בעיות חדשות והרבה דברים נצטרך לראות אחרת מאשר ראינו. 

דבר חברינו בממשלה יכריע הרבה - המצב אינו מניח הדעת: יש ניתוק רציני בין הקומה העליונה ובין הקומות האחרות. זהו ניתוק פסיבי. מדיניות המסים נוגעת לכל בית - היא נקבעת בלי דיון המפלגה. עזרה למשפחת החייל קובעת המורל של הצבא, רק שלשום הגיע הענין לידי הצהרה, שאולי יתכן הדבר. ענין פלמח - ביסודו נוטה לדעת ב.ג. הוא ראה שבתוך המפלגה עצמה יש מעצורים - כיצד עשה זאת על דעת עצמו? ומבלי שהבטיח אפילו במפלגה עמדת רוב המפלגה? הדבר מביא הרבה נזק. אילו "לטשו" הבעיה במפלגה - אילו היה זה מביא פחות נזק. כל שר הוא אימפריה מיוחדת. אין אולי קשר בין שר ושר. עד עכשיו לא היה בירור במפלגה איך צריכים לנהוג השרים. לא דנו על לשכת עבודה ומשרד העבודה, על משרד החקלאות ונור ומרכז חקלאי, סו"ב, שיטת בנטוב מובילה לחיסול סו"ב והפעולה העצמית של הפועלים. המפלגה היא לגיון של זרות. יש הרבה זרות הדדית במפלגה.

אם המפלגה רוצה לא רק להשאר בהסטוריה, אלא להמשיך בעלותה עליה לשדד מערכות, יש הכרח בקבוצת חברים - בתוכם השרים - שיגשו לצרכי המפלגה כדבר שקובע גם גורל עבודתם.

בהיר - יקבע מצבנו בצבא, בעדות המזרחיות, בקרב הפועלות. לא מאה אנשים לצבא - אלא הפעלת אנשינו בצבא. לשלוח טובי צעירינו בצבא - לבית ברל. דרוש מועדון לצבא, פגישות צבאיות בבית ברל. אם אנו דורשים צבא אחיד וכלליות - עלינו להקים גוף שישא רעיון זה. חברינו חוששים לשלוח חיילים לסמינריון שלנו - ודווקא הפלמח מאפשר.

חלק גדול בישוב - הם נשים. הן עומדות יום יום בתור ואינן ידן משגת לקנות, ויש שוק שחור, במסעדה אפשר להשיג הכל במחיר מופרז ויש התמרמרות.

השלישי - עדות מזרח. מספר גדל.

יש להקפיץ קבוצה גדולה של בחורים צעירים מבני 18 עד 30 לפעולה צבורית. יש להפעיל בית ברל כמרכז הרוחני של המפלגה. לבית זה יש להביא חיילים, עולים, חבר פעילים, ביחוד מגופי ההתישבות, חברות, אישים מעדות המזרח. בבית זה יש לערוך ישיבות המרכז.

בהסת' זוהי שאלה של קבוצת חברים שיעבדו יחד. יש להכניס בומגרטן, רפקה לוה"פ. במפלגה דרושה ועדה פוליטית מצומצמת (של 11, נגיד), ונחוצה ועדת ארגון והסברה שתטפל בנוער, בחברה, באיגוד מקצועי וכו'. דרושה גם ועדת עתונות ופרסום עתון שלנו לא מספיק - דברי המפלגה צריכים להגיע לכל עתון ובכל ארץ. דרוש תקציב גדול לכל הפעולות שלנו. 

אסף (עמי) - יש סכנה שנשכח המטה ונדאג רק למכשיר - המפלגה אינה אלא מכשיר. חברים צעירים שואלים: מהי התמורה לרעה שתחול אם השלטון יעבור למפ"מ? התשובה היא: הכלליות. המפלגה נשתה ערכיה [כתב יד]. כלליות הנוער. כוחה של המפלגה שהיא דואגת למדינה כולה, להסתדרות כולה, לנוער כולו. אינו מאמין שהאישים המרכזיים במפלגה יעשו גם עבודת כלל וגם יטפלו הרבה במפלגה.

שמעון פרס - היתה משמרת צעירה - שואלים: היכן היא? במפ"מ היתה קבוצה כזו - אחת נשאה פלמח, אחת - תנועת נוער. האחרונה התבזבזה. הראשונה יצרה משהו. חברים שלנו הלכו לחיל הים. גרשון ריכז חברינו. בחיל האוויר יש חבר שלנו - אבל הוא לא דאג לרכז חבריו. חברינו גם נכנסו למחנה אמונים. סוד השפעת מפ"מ בפלמח הוא לא הלחישה או נאומי בן אהרון - אלא חבר המפקדים שהם על טהרת המפלגה. אסף שמחוני ומשה נוסוביצקי מבליטים יותר את האופי המפלגתי של פלמח. לאסף יש יותר נסיון קרבי מאשר לכל מפקדי פלמח - והוא רק סגן מפקד. בצבא יש קרייריזם. חברינו בפלמח עזבו המפלגה, כי ידעו שרק אז יקבלו פיקוד.

לקצין תרבות בצבא אין השפעה, יש השפעה לקצינים. עלינו לחנך מפקדים. היו לנו חברים חשובים - חשיבותם נודעה לנו רק לאחר שנפלו. דרוש טיפול בצעירים המוכשרים של המפלגה. 

יהודית חולקת על דברי אסף. יש להגביר כוח המפלגה - כולנו יודעים לשם מה היא קיימת. בפלמח מתבשלת ההכרה שאין טעם למטה המיוחד, גם ההתפארות של פלמח כבר לא נושאים - כי רבים הנערים בצבא ויודעים שאין בה אמת.

שטרנברג - מפלגתו ניצחה בדרכה - המשבר הוא ארגוני, ואנו עומדים רק בראשיתו. אינו רוצה להעריך סיכויי המפלגה, פסימיים או אפטימיים. לא חשוב הסיכוי - על המפלגה לעשות המוטל עליה. מה אומר שם המפלגה לאיש מן הצד? אינו מכיר אותה. כל הישג של ההסת' והממשלה - נזקף על חשבון הכלל. כל כשלון נרשם על שם איש או מפלגה. מה יכריע בחיי החייל כשילך לקלפי? הנצחונות הגדולים - או סבל משפחתו בימי שרותו בצבא. הוא הדין העולה. אם הזכויות שנכבשו ע"י המדינה או חוסר דירה. דבר מוכרח להסביר מבחינה הסתדרותית - אולם דרושה הסברה מטעם המפלגה. גם בנקודה שהיא כמעט כולה מפלגתית - אין מסבירים ואין יודעים הישגי המפלגה. צניעות צבורית זו אינה הולמת המציאות הכללית - שאינה צנועה כלל. היא כופה עלינו פרסום מעשי המפלגה.

היש צורך לבחון דרכנו? לא. בנין המדינה, נצחון, עליה, ישוב אדמת א"י.

אלחנן - דרושה למפלגה אכא - עם רשימה מפורטת של חברים, זו תפתור הרבה שאלות. הוא מפקד מחנה בני שבע עשרה, כאלף הם בלתי מפלגתיים, יש 2 מחלקות, אצל ומחלקה של לחי. אבל אינם רוצים לקרוא בעתון שהם אצל ולחי. 90 אחוז של מפקדי המחנה הם חברי המפלגה. והם מפקדים טובים. לפעול בנוער עכשיו אפשר רק ע"י הצבא. מעביר בחורים טובים לחטיבה ז' וגם לחיל הים. מנסיוני הוא יודע שבפלמח בשלה ההכרה שאין טעם למטה מיוחד. לא נתנו לבני 17 מדים, תקן, לא השביעו אותם, לא הזמינו אותם למסדר.

יש במחנה גרעינים. אבל לא נתנו הבנות לבוא להתאמן השה"צ, מחנות העולים החליטו לא לשלוח הבנות - אחריהם נגררו גם חברינו. יש 350 איש בגרעינים - ישלחו לנקודות התישבות הנחוצות מטעמים צבאיים. מוכנים לשלוח בחורים טובים לחיל האוויר.

בבה קובלת על אי-שתוף נשים בצבא - במידה מספיקה, גם לא במנגנון הממשלה. בין נשים אין גנבות, ומדוע אין הן במנגנון האספקה?

ליבינשטיין - למדינה דרושה מפלגה מרכזית, מפשרת, ומהווה חוט שדרה, אחרת תתערער המדינה.

המפלגה היא מועמדת לתפוס מקום זה. נפגש עם סופרים, מפקדים בלתי מפלגתיים. אין קסם המפלגה גדול - אבל אין רואים מי יתפוס מקומה. הנצחון לא יבטיח מקומה של המפלגה לאחר המלחמה. דוגמה - אנגליה לאחר המלחמה, דוגמא טרומן - דרושה התלכדות.

צרפתי אמר : יש שלושה סוגים באנשי מפלגה: א - מועילים לעצמם ולמפלגה. ב - לא מועילים למפלגה, אבל עדיין מועילים לעצמם. ג - מזיקים למפלגה וגם לעצמם. נשוב כולנו לדרגה א'. לא יכנסו אנשים באופן אידיווידואלי - יש למצוא דרך קולקטיבית. כמו שעשו ב.ג. וב.כ. לפני כמה שנים. יש להסביר בתוך הצבא. ההשמצה פועלת כבומרנג. החוק השני הוא עדות המזרח. במסיבה זו יש רק אשכנזים. גם אין פה אף אחד ממערב או מאמריקה. אצל נתן לתימנים הרגשה של שויון והשתחררות. לפתרון בעית הפורשים דרושה לנו ירושלים - וטפול בהסתדרות בעדות המזרח. בהנהלת המפלגה וההסתדרות צריכים להמצא בני עדות המזרח.

החוג השלישי החשוב - הם המורים. במדינה יעלה ערכם ויש לעשות פעולה בתוכם.

יש לדאוג למניעת מלחמת אזרחים. מפ"מ אינם פורשים כאצל, אבל הם רוצים שמרות הממשלה תהיה רופפה למען שמרותם תהיה ממשית - לשם כך סיעה, פלמח, ועדת בטחון של הקבוץ וכו'. הגיעה השעה לחסר [כתב יד] פרשת הפורמציה הפוליטית של פלמח. הרוב הגדול של הצבא דורש זאת, וגם בפלמח זה בשל כבר.

ההתישבות במדינה לא מוכרחה להיות כמו זו עד עכשיו. אילו אחרי מלחמת העולם הראשונה היו ממשיכים רק ביצירה היחידה שהיתה אז - קבוצה קטנה - לא היתה ההתישבות קיימת. למזלנו פותחו צורות חדשות. גם המדינה תפתח צירות חדשית, מפ"מ כפות לצורה אחת. מפלגתנו - לא. בעיה שניה - עבודה. יש לחדש קדושת העבודה וחשיבות. אל נחשוב יותר מדי את המנגנון הממשלתי.

הישוב צריך להתבסס על קואופרציה, ולא דווקא על משק מולאם שמרבה בירוקרטיה.

למדינה דרוש יסוד אידאולוגי מוצק - ועל מפלגתנו למלא תפקיד מרכזי בחנוך ולתת חוט שדרה תרבותי לצבור.

ועל המכשירים: ההסת' הציונית. יש לקיים אותה. אל נראה תפקידנו רק במאבק בינינו ובין קבוצת סילוור, עלינו למצוא צורות חדשות של קליטת עדות המזרח, הצורה החדשה תהיה טריטוריאלית. השכונות הן צורה זו. יש להקים קלובים [כתב יד] בשכונות אלה.

עם עליה גדולה ניזקק לצורות הסברה חדשות. העתון לא יספיק. ידרשו תמונות - דבר השבוע הוא חשוב. לסרט תהיה חשיבות הסרט יכול להעלות ולהוריד אומה. השדור יהיה לא ערך רב.

דרוש שנוי במפלגה. אין המפלגה גורם, היא לא מכריעה. מציע ועדה פוליטית אמיתית - וועדה צבאית קטנה. יש צורך בתיקונים חיונים - חלוקת מזון הוגנת והכנסת צעירים למוסדות. 

נמיר - לא היה שבעה שבועות, ואינו מבין מה קרה שגרם לרוח נכאה זו? הצבור בעצמו בארץ נבון. העתונות מסלפת הדמות האמיתית של הישוב, עוד יותר מאשר באמריקה. רק עתון אחד מגן על הממשלה - טעם זה בלבד יש צורך בעוד עתון שיגן על המדינה והממשלה.

במסיבה המעיטו לדבר על הפועל השכיר - בשנים אלה נהדק הקשר עם הפועלים השכירים. הם יודעים שהמפלגה טיפלה בו באמונה וראויה לאמונו. יש מקום לדאוג לעליה החדשה - "שלא ידעה את יוסף" לה גם אפשר לבלבל המוח, גם מצב אצל וגם מצב מפ"מ. יש לצאת לצבא פריווילגיות - יותר מלכל העם. הצבא יכריע בישוב.

ברומניה יש הערצה לא תאומן לצבא, למדינה, לשרים, כשבא עתון מא"י - זהו יום אבל. קוראים על גנבות מכוניות במדינת ישראל?! ... כשקוראים ביקורת על שר - הם נעלבים. דבר אלטלינה הרים קרנה של המדינה בעיני יהודי רומניה. נזדקפה קומתם כשראו יש ממשלה תקיפה.

פנחס - בשטח התעשיה מצבנו איתן. הפועלים השכירים אתנו. במשק ההסתדרות מצבנו הוטב. מצבנו בת"א הוטב. הין ז"א שאנו יכולים לשבת במנוחה. לא. יש הכנות. משרד העבודה של בנטוב עלול להיפך לסכנה. נעשה משגה. במשרד זה מתרכזים מאות עובדים. רק במשרד השר יש 35 עובדים. במחלקה לתכנון ערים יש 35 אדריכלים ומהנדסים ויש עכשיו מלחמה עם בנטוב - אנו דורשים עצמאות ההסתדרות. נוכל אולי לרסן אותן יש חשש. מתוך הערצה למדינה - יש פרסטיז לשר.

יש חללים, נכים, אלמנות. המפלגה אמנם הביאה המדינה והנצחון - אבל היא אחראית לחללים ולאסונות.

שאלת המזונות - מקור תקלה. פה גלינו חוסר כל כשרון .פרלסון, תנובה והמשביר - עליהם תוטל האחריות.

יש להרחיב הוה"פ במועצה הקרובה, ולהכניס אנשים חדשים: יש צורך להקים ועדה לחיילים בוה"פ - עכשיו אין על מי להטיל זאת.

יש סכנה אחת במדינה. עד עכשיו היתה הגולה כוח מקיים בציונות. במדינה יש סכנה של פולרידציה. כוחות הבינים של הציונות עומדים בפני כליון או שחיקה. במדינה עלולים להתגבש 3 כוחות : גוש רוויזיוניסטי, מפ"מ וקומוניסטים - ואנחנו באמצע. לשאלת אסף לשם מה המפלגה זוהי התשובה: המפלגה הכוח המלכד היחיד במדינה. עלינו לשאוף לרוב במדינה, לרוב מוחלט שלנו במדינה. ביחסים עם מפ"מ אנו מתקרבים להתפוצצות. מתגבר אצלם הרעיון של אופוזיציה בלתי אחראית. הם מתכוננים לצאת מהממשלה (לא יצאו!) 

בסיכום השיחה הודעתי לבבה שהיא תתאכזב מדברי - כי אין בכיסי כל פרוגרמה. להיפך הפעם אני מפגר לגבי כל החברים. אני מפגר אפילו אחרי כל הצבור - כי טרם הגעתי למדינה היהודית, לאחר שהעם היהודי כבר חי במדינה ועם המדינה זה כשלשה חדשים. כל זמן שלא מובטח לנו הנצחון הסופי במלחמה, כל עוד צבאות ערב חונים על גבולותינו ובתוך הארץ, כל עוד אין שלום יציב פרי נצחון אין עדיין המדינה קיימת לגבי, ולא עיינתי עד עכשיו בשאלות המדינה והממשלה - וכולי תקוע בענין אחד ויחיד : המלחמה.

אני מקווה שעוד יהיה שלב אחד במלחמה - אם כי אין זה ודאי - וכל המאמצים דרושים להביא שלב זה לידי נצחון, אחרת אין ערך למה שקרה עד עכשיו, גם לא לנצחונותינו. ולכן אעיר רק על שאר הדברים הערות מעטות.

לא אכניס ראשי בין שני ההרים - של אופטימיסטים ושל פסימיסטים. איני מקבל שום פרוגניזה, כי הדברים אינם קורים, אלא נעשים ומה שיקרה תלוי מזה מה נעשה.

אני שולל נקודת המוצא של זיאמה: 3,7%. נקודת המוצא היחידה היא 100% - כלומר דאגה לכלל. לא דאגה לכוחנו. אנו במדינה, או בהסתדרות, אלא הדאגה לכוחה של המדינה, של ההסתדרות. נעשה חובתנו למדינה ולהסתדרות, ואם נעשה בכשרון, באמונה, בראית הנולד, בעוז - לא יהיה צורך לדאוג לכוחנו במדינה.

דאגה למדינה ולהסתדרות - פירושה דאגה גם לגבולות וגם לקטנות. אין אלו בלי אלו. אל נתפרנס מזכויותינו בעבר. גם אם נביא נצחון מלא - אל נתלה בנצחון. העם האנגלי הראה גדולתו המוסרית כשל אחר המלחמה ולאחר נצחונו של צירציל הצביע נגדו - לא משום שהיה כפוי טובה ולא העריץ את צירציל, אלא מפני שבבחירות היה צריך לקבוע דרך חייו והליכות המדינה - ולא לתת פרס לצירציל. על מעשינו הטובים בעבר נקבל פרס - אבל לא מגיע לנו השלטון על מחר. אנו רוצים להדריך המדינה בעתיד - באשר, כפי שאנו מאמינים, יש לנו דרך שבה המדינה צריכה ללכת למענה, למען שלומה, קיומה, פריחתה, יעודה ההיסטורי. נלחם על דרך - ולא על פרס.

ויש לי רק לפי שעה, שלוש מסקנות, שתים ישנות. לפני ארבע שנים אמר כמה דברים לצבור. רובם קיימנו - ולכן נתן לנו הצבור אימונו. ומפני זה טענו כאן חברים אחדים שהפועלים השכירים נותנים לנו אימונם. אבל לא קיימנו הכל. אמרנו: הפעלת המונים, שתופם במחשבה, בהרעה, בביצוע. לא קיימנו זאת במידה מספיקה.

נעשה זאת עכשיו - עם הקמת המדינה ועם הנחת היסודות, לא די שנעשה דברים טובים - אלא שנעשה אותם על דעת הצבור ובהשתתפות יזמתו. 

יש להפעיל ולהעלות כוחות צעירים. הדור הצעיר נלחם לנו - ואם הוא יכול להלחם הוא יכול גם לנהל. לוה"פ, למפלגה ולכל המוסדות יש להכניס דם צעיר. גם זאת לא עשינו עד עכשיו במידה מספיקה.

הדבר החדש שנדרש מאתנו עכשיו - זהו כיבוש הצבא, כלומר חינוכי כצבא אחיד, כצבא של העם, כמשען המדינה כולה, כנושא חזון הגאולה המלאה והשלמה, היהודית והאנושית, הלאומית והחברתית. לא בכוח השלטון - אלא בכוח הרעיון המרכזי שלנו - השרות לכלל וע"י הכלל. לשם כך יש להפעיל הכוחות הרעננים ביותר במחנה ומבחוץ.

יש הכרח לשתף חברינו בממשלה בדיוני התנועה, - לא רק בשאלות הממשלה - אלא בכל השאלות. זה דרוש להם - זה דרוש לכולנו, אם יש לנו כשרון וחכמה - מוטב שנשען על הכשרון הקולקטיבי והחכמה הקולקטיבית. יש להתיעץ לא רק בעניני המשרדים של ארבעתנו - אלא בעניני כל משרד ממשלתי - כי הכל נוגע לנו. וצדק לוביאניקר:דרוש רוב יציב במדינה, ואם נחנך הצבא ונעלה כוחות צעירים ונפעיל הצבור - אפשר להשיג רוב יציב.