יומנים > יומן - מלא 07/10/1954

{P001} {0022-62} 7.10.54, יום כפורים התפללתי היום עם החיילים (בני עקיבא) ולפני נעילה דברתי על משימות הנוער: חשבון הנפש של העם מכוון לא לאתמול אלא למחר. התקופה שבה אנו חיים - פחד ממלחמת עולם שלישית של פצצת מימן, פועלת נגדנו. גם עם עצום שרוי בפחד, ועודה קודם כל חשבונו (הנכון, המוטעה) ואינו מתחשב עם צדק ויושר כלפי עם שלנו. וכשאמריקא סבורה שדרושה לה ידידות הערבים לא תתחשב עם התנגדותנו. יש כוחות ע למיים עוינים: ערבים, סובייטים, קטולים. ערבים בא ד מאמינים כי זו ארצם, סובייטים אינם סובלים נון קונפורמיסטים כמונו, וקטולים - שקיומנו סותר דוגמא שלהם. (לא נשנה העולם - עלינו לשנות עצמנו - להיות חזקים. רק בצדון פנימי, מוסרי, צבאי וכלבלי יעמוד לנו, וזה יתכן רק במאמץ {0022-63} חלוצי של הנוער. עשינו גדולות אחרי קום המדינה, הגענו למיליון וחצי, מעבדים 3 מיליון דונם, יש לנו כשבע מאות ישובים כפריים. אבל המיליון וחצי 1) שסוע, ב) מרוכז בערים, ברצועת אדמה צרה וקצרה, מרחובות ועד חיפה, במרחק קטן מהגבול. ישוב הצפון, המזרח והדרום, מיזוג הגליות תוך כדי התישבות, חברה חדשה בנויה על מיזוג עבודה גופנית ורוחנית, שותפות ועזרה הדדית, עולים וותיקים, כוחות מקצועיים טכניים ומומחים. וגם ליצור כוח בטחוני מספיק לעצמו. רק מפעלי התיישבות יתנו לנו בטחון, מיזוג גליות, עצמאות כלכלית, חברה חדשה, ויהווה כוח מושך לנוער היהודי בגולה.