יומנים > יומן - מלא 07/11/1952

{P001} {0058-28} 7.11.52, יום ו' בא אצלי נוי. הידיעות מארה"ב על הלר לא טובות. הוא מבודד. גם אין לו עוזרים חדשים. אם הלר לא יעבוד יחד עם סיגל או יקים סמכות רחבה - צפוי כשלון. סיגל יבוא וגם שרה פדר. - קראתי המכתבים של בוימגולד והמיר (מירסקי, שבא מישראל) אינם מבינים המצב בארה"ב - היחידי שאולי יודע ומבין הוא סיגל. כשיבוא - אדבר אתו. {0058-29} - פגישה עם יגאל, שמיר, ספיר. שאלתי 1) מה הן העבודות הנעשות לפיתוח בשתי חשנים הקרובות, היקפן מקומן. 2) אם אפשר להשתמש לעבודה בחיילים. ספיר: פורצים דרך לאילת (עושים תוי). חיל ההנדסה :אחראי להנהלה עבודה, העבודה נעשית ע"י בידוים ומכונות חריש. לדעת ספיר אין אפשרות של ניצול הנחושת ומנגנן - בלי כביש לאילת. בידוי מקבל 2 וירוח וחצי. פועל צעיר יהודי באילת מקבל 1ן ל"י ליום. פועל פשוט 6.5 ל"י. יש כמיליון טון נחושת (י"אל ראה בלומנפלד, וזה הגיד לו שהוא אופטימי מאור ביחס לנחושת). בנחושת יעבדו בממוצע איש לשנה, בשתים שלוש חשנים הבאות. עכשיו עובדים 130 כולל השומרים. פועל מקבל 6,5 - 7 ל"י. בבאר אורח יש 1 מ"מ ליממה, וביטבתה 250 מ"מ לשעה. שאבו אלף שעות ביטבתה והמיס לא איכזבו. יניחו צנור מיטבתה לבאר אורה. יעבדו כשנה 50 איש. גילו מים חזירפי ונחל פערן; - קצת מלוחים. מקור אחד ממג, שני ממג כלור. כל אחד 25 מ"מ לשעה. גילו סיס גם 62 קילומטר צפונה מאילת, בין יטבחה ובין נחל סערן, בסביבת באר מנוחה. ספיר מטיל ספק בדברי גליק על מציאת מיס במכתש הגדול (מכתש חתירה). בבאר שבע נמצאו סיס בסביבת באר שבע - כ5- קילומטר מערבה, 0 מ"מ לשעה. הזיאולוגים מהפעלים מגלוי זה. סבורים שיש. לקדוח עוד הרבה קידוחים בסביבה זו, העומק למעלת מחמש מאות מטרים. קודחים על יד רביבים - בעותק של יותר מ- מסרים. בנחל פארן (גירפי) מצאו ברזל עשיר. גם במכתש הגדול (חתירה) יש ברזל - אבל הוא עני. במכרות הברזל יעבדו אולי ' .יש. במיכרות הפוספטים חשבו לנצל .100 טון לשנה לתצרוכת פנימית. יש הצעה להקים בודי סוקריר מרכז הימי [[מספרים]] לעיבוד 1 טון ידרשו 50 פועלים, אם ירחיבו העיבוד בודי סיקרייר ידרשו 250 איש למכתש. {0058-30} במשך 6-7 שנים מאמין גולדברג ;סשה; אפשר יהיה להגיע ליצוא של 60 מיליון רגלה לשנה, ההשקעה הנדרשת 50 מיליון דולר, + 40 מיליון ל"י. בים המלח נגיע במשך 3 שנים - לשלוש מאות פועלים. לפי רעת המומחים אפשר לשטוף המלחים במי ים המלח. שוללים כביש מבאר שבע לממשית דרך נבטים. העבודה נמסרה לסו"ב. יעבדו כ פועל לשנה. ברכבת לבאר שבע יעבדו 3- פועל במשך שנה וחצי או שנתיים (שמיר: דרושים רק ששה חדשים!) ביום א', 9.11.52, יוצאים לעבורה ע"י נען - כעשרים איש עם 5 טרקטורים. מתחיל סו"ב. מניחים כבר צנורות - בקוטר 66 אינטש - 6.ן מסר - מהירקון ועד באר- שבע. עבודה זו תימשך 28 חדשים; יוקמו שלוש תחנות שאיבה, ש700 כוח סוס כל אחת; יעבדו בשנתיים הקרובות ש25 איש. בתוך שנתיים אלה יעשו 3 אגמים חדשים בדרום: בנחל שורק, ע"י באר שבע (בנחל שבע), ובסביבת עירק מנשיה. לעבודות אלה באים בחשבון קודם כל - פועלי באר שבע. יש בעבודה זו .20 יהודים. אין "תובעים" לעבודה - בסדום ובמכרות הנחושת. החלשות כלפי עבודת חיילים: 1) פריון עבודה, 2) חוסר זיקת למעביד (זיקה לצבא), 3) חוסר קביעות. פועלים קבועים יתיישבו במקום. {0058-31} העבודות הבאות בחשבון בכלל לפי הנ"ל הן: 1) תוי לאילת. 2) ניצול נחושת - עכשיו עובדים 130. יעבדו ממסימים . 3) צנור יטבתה - באר-אורה - ידרוש 50 פועל. 4) מכרות ברזל - אם ינוצלו - ידרשו עד פועל. 5) פוספט - עובדים עכשיו 3 פועל, יגיעו אולי ל250- פ. 6) ים המלח - במשך 3 שנים יגיעו לידי חעסקת פ. 7) כביש לממשית - יעסיק 80 ם. 8) רכבת לב"ש. 9) צנורות ירקון באר שבע - יגיעו למכסימום של 250 פ. נראה לי הנימוק השלישי של ספיר (קביעות).