יומנים > יומן - מלא 08/09/1931

{P001} {0088-03} כ"ז אלול 8 ספטמבר יום ד' בערב - מ.פ. בנימינה. בסניף ההסת' במקום כ280-, יש עוד כ25- בלתי- מאורגנים. ארגון לא הסתדרותי אין. חברי ההסת' רובם אשכנזים, מלבד גורזים בשכונת יעקב. כ25- חברים. משלמי מסים מהס 18, משאר החברים כמעט כולם משלמי מסים. גבית המסים מרוכזת בקפ"ח, כמעט כל החברים הם חברים בקפ"ח. יש רויזיוניסטים אחדים, כולם בהסת'. יש כ25- פועלי בנין, ארגון מיוחד אין להם. מספר הפועלות - בקבוץ 36, בודדות כ70-, רבן נשי חברים. יש כ15- פועלות בודדות.אחדות מהן עובדות במשתלה של פיקא. אין הבדל בשכר פועלת ופועל. בהסת' עובדים 1/2 1: מנהל הלשכה (יום שלם) מזכיר ומנהל חשבונות (1/2 יום). {0088-04} לוה"ת יש אולם קריאה, ספריה. חבר השופטים: קופת מלוה נתאשרה, אך אין לח עדיין הון, יש לח כ48- חבר. עומדים במו"מ עם הבנק. בית פועלים נבנה על- ידי פיקא. אגודה צרכנית נוסדה לפני שנה נתאשרה ע"י הממשלה, יש לה חנות, כ60- במשך השנה היה עודף של 85 לא"י (מאזן ל1- בספטמבר). הון מניות של 30 לא"י. קשורה עם המשביר ובתי- מסחר פרטיים. בתחילה היה הבדל מתירים לגבי חניות פרטיות 20%, עכשיו קטן ההפרש עד 10%. לקבוץ יש מאפיה (מקבל קמת מהאגודה) ומוכר לחם לאגודה,גם מאפיה זו הוזילה מחירי לחם. בבית-אוכל פרטי עולה האוכל לפועל 12 גרוש ליום. במשפחת פועל עולה האוכל לשנים 12 גרוש. בגבעת הפועל יש מטבת קואופרטיבי, ובו עולה האוכל 8 גרוש ליום. בקבוץ אוכל ליום 3 גרוש מצב העבודה: מקודם היו עיקר העבודות בפיקא - משתלה, בנין ועוד. ע בודות אלו העסיקו כ90%- של פועלי המקום. בזמן האחרון צמצמה פיקא עבודותיה. יש עכשיו כ40- פועלות מה"ע וכמספר זה פועלים. בלשכה רשומים מלבד פועלות 70 איש. ורק 30 מקול ים עבודת. מת"ע עובדים רק 3 ימים בשבוע. פועלי הלשכה עובדים בתעלות ההשקאה (כ12-11- פועל) ובתלוש של תירס (12 איש). בזרחניה עובדים בקביעות כ17- פועל (משק פיקא). קבוצת בנאים בבנין לולים (כ25-). במשתלה של פיקא 30, בגן הפרחים 13. במחצבה כרשות הלשכה נעברת ע"' קבוצה - 10 חבר (המכונות של הבנק המרכזי האבנים נמכרות לפיקא לבנינים {0088-05} ולדרכים ולתעלות), ביסמין עובדים 25 (בעיקר ילדים) כ12-10- עובדים אצל אכרים בקביעות, מלבד כ20- באופן ממוצע. פועלים ערבים כ70-. מדוע עובדים פה רק ערבים ? פועל עברי מקבל 2 לא"י עם אוכל, או 6-5 לא"י בלי אוכל. ערבי חדשי מקבל 3 לא"י, יומי 10-8 גרוש. דינבורג (4 שנים במקום) סובר שאשמים הפועלים היהודים ועובדי הלשכה. כשרק הרגישו הפועלים שעבדו א ל האכרים שיש עבודה בשכר יותר טוב אצל פיקא - ברחו מהאכרים, ביחוד משכה העבודה הקבלנית. היו מקרים שהשתכרו עד 60 גרוש ליום. היו גם מקרים שהאכר לא היה משלם את שכר הפועל זמן רב - בזמן האחרון - כשנה - לא היו האכרים רוצים לקבל פועלים על-ידי הלשכה, כי פועלי הלשכה היו עובדים פחות מפועלים שאכרים קבלו בעצמם, רכזים לא היו דואגים לעבודה עברית אצל האכרים שקבלו פועלים ערבים. ההבדל בין הפועל היהודי והערבי הוא לא רק בשכר אלא גם בשעות העבודה. הערבי עובד משש עד שש, היהודי משבע עד 4. רזניק (כשש שנים בארץ, כמעט כל הזמן פה). המושבה נוסדה בתקנה של עבודה עברית בעיקר עצמית. זה נמשך כשנתיים. לרגל עבודות צדדיות (אצל פיקא) וחכירת קרקעות נעזבה העבודה העצמית וכל המשק נתבסס על עבודה שכירה. יוצאי זכרון ויבנה למסחה. שהיו רגילים לעבודה ערבית, החלו להכניס פועלים ערבים. שאר האכרים התנגדו לזה, ולא רצו לקבל למשל חלבו של הלפרין ( בן זכרון) אולם רוזנהק הכריח לקבל מחוסר הכנסה של פלחה {0088-06} ומחלבה הכניסו ענפים חדשים: יסמין, שחייב עבודת ילדים ונשים, ערבים כמובן, שגרמו להכנסת ערבים בוגרים לעגלונות, נטיעת פרדסים, שהשקיעה האכרים בחובות והביאה אותם למכירת בהמות העבודה והחלב; לשם הקלת המצוקה החלו לחזו ר אחרי עבודה זולה. הפועלים לא עמדו בפרץ, גם מוסדות ההסת' לא פעלו במידה מספיקה. הבנק המרכזי שנתן הלוואות לאכרים דרש עבודה עברית - אך הפועלים ומוסדותיהם לא עמדו על המשמר, וסו"ס ניתנו הלוואות גם למעבידי ערבים. התפתחות עבודות פיקא עזרה אף היא להתפתחות זו, כי הפועלים החלו לברוח מהאכרים, ביחוד הפועלים המנוסים, שיכלו להשתכר בעבודות פיקא 60-30 גרוש ליום. היו מקרים - בודדים - של יחס זלזול לעבודת האכרים. גם שיטת הפתקאות והעבודה בקרדיט הרעה את המצב. מרכז חדש הסטיק בבת אחת שיטת הפתקאות ודרש תשלומין במזומנים לאכרים, חיה זה קשה. גם פקידי פיקא במשקיהם הכניסו עבודה ערבית - ולא מחא.