יומנים > יומן - מלא 09/01/1960

{P001} {0191-22} 9.1.60 בא גולדמן להתפרד. יסע עכשיו לגרמניה אבל ימהר לשוב לארה"ב בגלל המבוכה בעניני המגבית לרגל סכנת ביטול הפטור. בארבע הזמנתי אלי את עוזר ובמשך שעתיים ביררתי אתו מצב חיל האויר וצרכיו. השיחה נרשמה סטינוגרפית. בערב עליתי לירושלים, והזמנתי אלי את יעקב הרצוג להמשיך בשיחה על ארה"ב במישור ישראל ועמים לא חל כל שינוי, לדעת יעקב, במדיניות ארה"ב. הבטיחו לדבר עם כרושצוב על בטחון ישראל. אבל לא הגיעו לשיחה בעניני המח"ת. הבטיחו לא לדון על ישראל בלי התיעצות מוקדמת אתנו. בענין תומכת ארה"ב בישראל. עזרו גם בענין גאאאט. דילון שובח בהיותו דופן הצטרפות ישראל לגאאאט. [ ... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי...חסוי... חסוי... חסוי ...] [ ... חסוי... חסוי... חסוי... חסוי...חסוי... חסוי... חסוי ...] עד יולי 1959 קיבלנו בשנת הכספים שעברה 63 מיליון דולר. זה היה הסכום הגדול ביותר שקיבלנו אי פעם, פרט לשנה הקודמת שפיצו אותנו על אי מתן עזרה בשנת מערכת סיני. השנה נקבל 1/2 7 מיליון מענק מיוחד (אם כי זה ניתן רק למדינה שאינה מתפתחת). ינחנו 5 מ. מקרן הפיתוח, ו3- מ. עודפי מזון. מתן רלף עוד לא ברור. {0191-23} הקושי הוא במישור ישראל-ערב. פה יש תנועה לשלילה. אמנם בענין אסירי דמשק פעלו - והצליחו. גם בענין ההסכם האטומי האזורי היו אתנו נגד הקמת המרכז בקהיר (גם התרכים התנגדו לכך). אבל בשאלת סואץ, מי הירדן, פליטים, המצב חמור. עם בוא המרשילד לנאצר לחצו על נאצר. עיכבו זמן מה המילווה להרחבת התעלה. זה היה המקרה הראשון שפעלו נגד ערבים בגללנו (בהתנגדות לאסואן היה שיקול לא יהודי). אבל נאצר היה פיקח ולא דחק על המלווה, עד שבלק בחר החודש המתאים - דצמבר, כשאין קונגרס ואניה לא נשלחה. אמנם גם עכשיו ארה"ב אומרת שתפעל למען חופש שיט - יעקב אינו מאמין בכך. שאלתי מדוע לא שלחו אניה אמריקנית לאילת כאשר הבטיח במרס 1957? יעקב: הטנקר הראשון שהגיע לאילת היה אמריקני. לדברי יעקב אין המרשילד מכיר בזכותנו המשפטית באילת ובסואץ - אם כי אינו אומר זאת בגלוי. בענין הפליטים פגעה ארה"ב בנו בעצרת או"מ - אם כי .Pcc הם טוענים ההיפך. כרכו החלטת 1948 (זכות בחירה לפליטים) עם הלל קוק, שבא לארה"ב והתעשר שם, תמך בהחזרת הפליטים ופירסם חוברת בענין זה שעשתה רושם ב- .S.D. ויש צורך של הסברה רחבה בענין הפליטים - גם בארה"ב וגם בארצות אחרות. הפליטים מהווים בעיה בינלאומית. ונאצר מנצל אותה. בענין המים אומרים האמריקנים: תעבדו, אבל לא יתנו לנו כסף למטרה זו. אין כאן בעיה משפטית (מכירים בזכותנו) אלא כספית. בהערכת מצב במה"ת אין חילוקי דעות בינינו ובין ארה"ב. בגלל 5 סיבות הורע המצב. 1) יש רגש כל הפוגה בעולם, ומזה"ת אינו מהווה עכשיו גורם. 2) אין ארה"ב חוששת להשתלטות ברה"מ במה"ת. {0191-24} 3) במצב של הפוגה לא אוהבים רעש על סואץ וכדומה. 4) המעבר נדבר עם הערבים. רובו נטש לגמרי קולוניאליסם. פעולת סואץ מצד אנגליה היתה פרי אכזבה של חלוף הקולוניאליסם. השלימו עם עצמאות ערבית. 5) אם נאצר לא יחתור תחת מדינות ערביות - ישלימו אתו. והערבים נעשו פקחים ואינם נוקטים עמדות לא הגיוניות כבשנת 1947. רומא, בון ואוטבה קיבלו מהלך חדשה, פרינציפיוני כלפי הערבים. בארה"ב, בצרפת ובאנגליה יש קצת עמדה אחרת: לא מכירים בנאצר כראש הערבים. נאצר מרגיש במהלך החדש של המערב - ומתחיל להתאנות בנו. לדעת יעקב יש לעשות צרות לסוריה בעזרת תרכיה - וע"י כך לנאצר. אפשר לגרום צרות גם על ידי קאסם. אמרתי ליעקב בקצרה חרדתי לעניני בטחון - עול כבד והולך, ויש צורך בחנופה בארה"ב, בגרמניה ובצרפת - בדרג הגבוה - לעזור לנו, להקל מאתנו עול הבטחון שילך ויגדל. חשיבותנו הגדולה היא כלפי אפריקה וגם אסירה, ויש לעזור לנו בשטחים אחרים. אמשיך הבירורים עם יעקב בשדה בוקר; לשם אני מתכוון ללכת ביום ג' (12 לח"ז).