יומנים > יומן - מלא 09/02/1939

{P001} {0188-21} לונדון, 9.2.39 פוליה יקרה רק שלשום קיבלתי את מכתבך עם התמונות, והיום קיבלתי את מכתבך מיום 4 לחודש זה. התמונות אינן מוצלחות, מלבד תמונה אחת שלך, אבל איני יודע אם הצלם או המצולם אשם. שלחתי לך אתמול את הטיימס שבו יש דין וחשבון מלא מהישיבה הראשונה שלנו עם הממשלה,וגם התמונות של הישיבה. לצערי לא יכלתי עד עכשיו להפנות לכתוב לך בפרוטרוט על "השיחות", כי מיום ששבתי מאמריקא היה פה "יריד" .מקודם היינו טרודים בהרכב המשלחת היהודית, והדבר לא היה קל ביותר. מכל צד באו דרישות ותביעות ופרטנסיות ואילו היינו ממלאים את כולן היינו מקבלים משלחת של קרוב למאה איש. אחר-כך היינו טרודים בקביעת הסידורים עם הממשלה. וכמובן היו לנו ישיבות של ההנהלה והתיעציות בלי סוף על הפרוגרמה, על דרישותינו, על תכסיסנו. לבסוף הכנות לעצם הפגישה - והפגישות עצמן. רק היום אחרי הצהרים הונח לי קצת ואנסה עכשיו לבאר לך דעתי על השאלות השונות הכרוכות ב"שיחות" אלו. היו כמה חברים, גם בהנהלה וגם במפלגה, שהתנגדו להשתתפותנו בשיחות. הטעם העיקרי היה סירוב הממשלה להרשות עלית עשרת אלפים הילדים מגרמניה. אני טיפלתי פה בשאלה זו, עוד לפני נסיעתי האחרונה לארץ. ראיתי בענין זה פעמיים את מלקולם וגם כתבתי לו ערב נסיעתי מכתב חריף. אבל היה ברור לי שלא נוכל להמנע מ"השיחות" בגלל זה. הממשלה לא אמרה לנו {0188-22} שהיא לא תרשה בכלל ולעולם את עלית הילדים , אלא שלא תוכל להרשות זאת לפני השיחות, והיא מוכנה לדון על עלית הילדים ---- בהתחלת "השיחות", כי אם תשנה את מהלך העליה לפני הועידה עם הערבים והיהודים אין כל סיכוי שהערבים יבואו לועידה. דעתי היתה שאי-השתתפותנו בשיחות רק עלולה להזיק לנו. אם כי איני מקווה ש"שיחות" אלה יביאו לידי הסכם יהודי-ערבי. וגם לא לידי הסכם יהודי-אנגלי, הרי אנו עלולים רק להפסיד אם נחרים את השיחות. על ידי אי-השתתפותנו ניתן נשק מסוכן בידי אויבינו לומר שאין היהודים רוצים בהבנה הדדית עם הערבים, וגם נקל על הממשלה לגזור נגדנו גזירות קשות. הממשלה תגיד: שלוש שנים עשינו מלחמה בערבים בגלל היהודים, הקימונו נגדנו את כל העולם הערבי, וכשניסינו לעשות שלום למען אפשר עבודה שקמה בא"י - סרבו היהודים לבוא, אם כי כל השנים הם סיפרו לנו שידם מושכת לשלום. עם יהודים אלה אי-אפשר לעשות כלום. אנחנו מוכרחים גם להתחשב ברושם שאי-השתתפותנו היתה עושה על דעת הקהל באנגליה ובאמריקא. גם רבים מידידינו לא היו מבינים אותנו. באמריקא לא מצאתי אף איש אחד שהצדיק אי-השתתפות, ואני בטוח שדעת-הקהל היתה מטילה עלינו אחריות קשה, ואנחנו זוקים לדעת קהל זו, כי מלחמתנו טרם נגמרה, ולא תגמר כל כך מהר. טענה יותר חזקה נגד השתתפותנו בשיחות אלה - זוהי הזמנת מלכי ערב. על-ידי הזמנה זו שינתה למעשה הממשלה האנגלית {0188-23} את הסטטוס של המנדט. מה יש לאבן-מעוד או למלך עיראק או למלך תימן - לארץ-ישראל ? ואנחנו נלחמנו פה נגד הכנסת המלכים. אני שלחתי לך העתק המכתב שכתבתי למלקולם באחד בנובמבר, שבו עמדתי על דבר זה. אולם התערבות מלכי ערב היא עובדה פוליטית. הם מתערבים כבר זה שלוש שנים בעניני א"י, ויש להם צירים בלונדון, והם מדברים,גם בלי ועידה מיוחדת, עם הממשלה האנגליה ולוחצים עליה, וקשה לנו לסרב לבוא בדברים עם הממשלה, מפני שהיא מנהלת משא ומתן עם המלכים הערבים, ביחוד כש"השיחות" הן נפרדות. מה"שיחות" עצמן איני מקווה לשום דבר טוב. אני כמעט בטוח שלא נגיע לידי הסכם עם הערבים. איני רואה למה לערבים לעשות הסכם אתנו ? מצבם חזק: הטירור בארץ כבר נמשך זה שלוש שנים, ואין הממשלה יכלה (או אינה עושה מאמצים מספיקים) לעקור אותו. התגבורתו של היטלר בעולם והנצחונות של מוסוליני החלישו את אנגליה והקטינו את הפרסטיז'ה שלה, והיטלר ומוסוליני שניהם עוזרים בחומר וברוח לערבים, כמובן לא מאהבת הערבים אלא משנאת האנגלים והיהודים יש פחד של מלחמה בעולם, והערבים יכלים לאיים על אנגליה שאם לא תשנה את הפוליטיקה שלה בא"י, שאם לא תפסיק את העליה היהודית ולא תקים מדינה ערבית - יצטרפו המדינות הערביות לשונאי אנגליה במקרה שתפרוץ מלחמה. המופתי אינו נמצא בלונדון, ואינו משתתף בשיחות, אבל כל המשלחת הערבית מקבלת הוראות מהמופתי, ואינה עושה שום דבר מבלי להתיעץ אתו תחילה. והמופתי רואה עצמו כמנצח: הוא הפחיד כל מתנגדיו או הרג אותם, הוא הפחיד את הממשלה האנגלית וביטל תכנית המדינה היהודית, ואין {0188-24} להעלות על הדעת שהוא פתאום יוותר על האמביציה שלו להשתלט על א"י - ויתפשר עם היהודים. ומכיוון שלא יהיה הסכם יהודי-ערבי - לא יהיה גם הסכם יהודי-אנגלי.הממשלה האנגלית הזאת - ואני מפחד שכך היתה עושה כל ממשלה אנגלית אחרת -, אינה רוצה לעורר נגדה שנאת העולם הערבי והמוסלימי, ביחוד בשעה זו כשיש סכנה של מלחמה עולמית חדשה. והסכנה הזאת הוא ריאלית וחמורה, גם לאחר נאום "השלום" של היטלר בשבוע הקודם, והממשלה האנגלית ושבת בלבד: אם תהיה מלחמה - הוא בטוחה בעמדת היהודים. המלחמה הפעם לא תהיה כמו בפעם האחרונה. אז עמדו זה מול זה - אנגליה, צרפת ורוסיה מצד אחד, גרמניה ואבסטריה מצד שני. היהודי בגרמניה ואובסטריה היו שווי-זכיות, וברוסיה היו רדיפות נגד היהודים. והרבה יהודים בעולם, גם מחוץ לגרמניה, היו בעד גרמניה מפני שנאתם לרוסיה. הפעם תהיה מלחמה - אם תהיה - בין אנגליה וצרפת ידידות העם היהודי, ובין איטליה וגרמניה ששום יהודי בעולם לא יוכל לרצות בנצחונן, ובכן, היהודים, בכל אופן, ובכל תנאי מוכרחים להיות בעד אנגליה, ואם גם אנגליה תעשה לנוצרות בא"י - ------- לא יתכן שהיהודים יהיו על צר היטלר. לא כן הערבים. אותם צריכים לקנות כי הם יכלים להצטרף להיטלר, ולכן מוכרחה אנגליה , עכשיו, בכל אופן, להשלים עם הערבים ולהבטיח את ידידותם, מובן מאלין , על חשבוננו אנו. זהו המצב האובייקטיבי, שאין בידינו לשנותו, ואין לי כל ספק שנצא מה"שיחות" בלונדון ב"שן ועין" - בלי הסכם יהודי- {0188-25} ערבי ובגזירות חדשות. ואף-על-פי-כך עלינו לעמוד במערכה זו, כי יש לנו הרבה להפסיד ולא אחת היא לנו אם נפסיד פחות או יותר. אין זו גם המערכה האחרונה. כל מה שיסודר עכשיו - ואני מניח סידור לדעתנו יהיה לא יותר מסידור זמני, ועלינו לדאוג כבר עכשיו למערכה השניה, ועלינו להמנע משגיאות שיזיקו לנו במערכה הבאה. ולכן עלינו לנסות לבוא בדברים עם הערבים ולעשות מצדנו הכל למען אפשר הסכם יהודי-ערבי. צריך שיהיה ברור לאנגלים, ליהודים ולערבים שלא באשמתנו אין הסכם (ואני כמעט בטוח שלמרות כל מאמצינו לא יהיה הסכם); נחוץ שכולם ידעו שאנחנו לא החמצנו הזדמנות זו. כי לא רק האנגלים אלא גם הרבה יהודים , לא ציונים וציונים, יאשימו אותנו אם לא נעשה כל הנסיונות האפשריים. ואני פועל כאן בכיוון זה. איני יודע אם יצא דבר מה, כי לפי שעה הערבים לא רוצים להפגש אתנו, וגם הערבים המכירים שלי, שהיו רוצים לדבר אתי מפחדים לעת עתה. אבל יתכן שיהיו פגישות עם הערבים , ביחוד לאחר שישמעו מאת הממשלה שאין בדעתה להקים בא"י מדינה ערבית . ואני מניח שהם ישמעו זאת מפי הממשלה במוקדם או במאוחר. לפי שעה אנחנו דנים רק עם הממשלה. אתמול היתה הישיבה המעשיה הראשונה שבה הרצה חיים. ההתחלה והסוף של ההרצאה היו טובים, ביחוד הסוף. באמצע היו מקומות קצת חלשים, אבל הרושם בכללו היה טוב. {0188-26} מחר בבוקר תעשה לנו הממשלה "בחינה" מלקולם ישאל אותנו שאלות, ומשאלות אלה נוכל אולי לדעת מה יש בדעת הממשלה. תכתבי לי אם נתקבלו לאחר נסיעתי מהארץ ספרים בשבילי: היו צריכים להתקבל ספרים צרפתיים מפריס ואנגלים מלונדון. חלק מהספרים נשלחו ליורשלם; תטלפני לאייזנברג ותשאלי אם נתקבלה חבילה של ספרים בשבילי. הקיבלת את הגרבים ששלחתי לך מאמריקה ? לא קניתי באמריקא את הכלווה כי סופיה יודין אמרה לי שבוודאי יש טעות ב - sine - לא יוכל 46, כי זה רהב יותר מדי אפילו בשבילה. היא חושבת שדרושה לך מידה של 38. תבדקי ותכתבי לי. את כל שאר הדברים שאת רוצה אני אקנה פה. מה שלום הילדים ? איך מתנהגת רנה'לה ? מדוע אין גאולה כותבת ? שלום ונשיקות דוד.