יומנים > יומן - מלא 09/09/1957

{P001} {0160-14} 9.9.57, יום ב' סוף סוף יכלתי לצאת לחופש - ואני במלון הכרמל. עוד אתמול היתה בבוקר ישיבת הממשלה שנמשכה עד לאחר שתים - ובבית הנשיא חיכו לי עד שנתיאשו ואכלו בלעדי. לאחר אריזת החפצים נסענו לת"א, ובשש וחצי הגעתי לועידת ויצו בבית ציוני אמריקה, או יותר בחצרם, ולאחר שגמרתי דברי והתקלחתי נסענו לרחובות לפתיחת הכנס הבינלאומי של חוקרי האטום. משלחת רוסית לא באה - או טרם באה. בכל אופן לא הודיעה עד עכשיו אם יבואו או לא. באו מפולין ורומניה, וכמובן מארצות המערב ומארה"ב, ביניהם פאולי - חתן פרס נובל ומורו של פרופ, רקח (יו"ר הכנסת) ובנו של נילס בור ואשתו היהודיה. לאחר הארוחה בבית סן מרטין ברכו וויסגול, רקח וראש מועצת העיריה - ולבסוף אנכי, הנאום רשמתי בשעת הבוקר, והפעם הראשונה של כתיבת נאומים נחה דעתי מנאום זה. התרגום האנגלי נעשה ע"י לוביץ. כשבועיים לפני קבלת החופש הייתי עסוק בהכנת מאמר לשנתון הממשלה, ומשום כך גם לא רשמתי במשך זמן זה דבר ביומן, אם כי היו דברים ראויים להרשם, וחבל. אבל הלב לא היה פנוי. רק ביום הששי האחרון עשיתי ההגהה האחרונה - והדבר נסתלק מלבי. רשום רק ראשי פרקים של עשרים הימים האחרונים. ביום 20 באבגוסט נפגשתי עם אוכס, נכדו של מייסד הטיימס החדש, ששינה שמו מ- OX ל- Oakes . הוא בא עם אשתו בלוית כתב הטיימס קינג. מכיון שהשיחה לא נועדה לפרסום דיברנו בגילוי לב על השאלות העיקריות שלנו ועל יחסי ישראל ארה"ב. {0160-15} לאה"צ נסעתי לחתונת אילנה, בתו של לביא עם בחור מבני עטרות. בדרך סרתי לשכונה היהודית שעל הרי נצרת, נפגשתי בפעם הראשונה עם עולי פולין. השיכון בראשיתו, ויש להחיש העברת משרדי הממשלה מטבריה ועפולה למען הקים פה ישוב יהודי גדול. בר-יהודה חושש להפקיע השכונה מרשות עירית טבריה, בעיקר מטעמי בחירות. היות שאני הכרזתי על הקלות לערבים כשטח הממשל הצבאי - אין הוא רוצה להופיע כמציק לנצרת. אולם יש שיקול יותר חשוב, ובהגיע הזמן נקים פה עיירה נפרדת. ביקרתי בכמה מבתי המשתכנים ושוחחתי עם הילדים והאמהות. משם המשכנו לעין חרוד - והפעם היתה לי שמחה רבה. אילנה - זהו כל מה שנשאר לשלמה ממשפחתו, וחששתי שלא תנשא, כי אינה צעירה עוד. וכשקיבלתי משלמה ההזמנה לחתונה היה זה בשבילי חג גדול. בערב חזרתי לירושלים. ביום ה' 22 באבגוסט שיחה עם אבן. אמרתי לו שמעתה עלינו להתרכז בהשגת נשק מארה"ב חינם, כשם שהם שולחים לארצות ערב. בלי לחץ מאנשי הקונגרס אין כמובן סיכוי. אה"צ התיעצות משותפת עם גולדה ואב, על העצרת הבאה ושאר דברים העומדים על הפרק. ביום א' 25 באבגוסט ישיבת ממשלה כרגיל, שיחה שניה עם אוכס, ישיבה עם הפה"מ ומשרד החינוך בעניני ביצוע ההסכם הקואליציוני. הפה"מ בא ברעיון חדש - לא העברה ממגמה למגמה אלא כל מספר הורים יוכל לדרוש הקמת בי"ס דתי. הודעתי שדבר זה אין בהסכם - ונפעל רק לפי ההסכם, והצעתי ששני המפקחים ושני הסגנים - אונו ואסף, גולדשמיט ושריד - ינסו להגיע לידי הסכם בעקרונות ההעברה. {0160-16} עזבתי הישיבה לפני הסוף כי הייתי צריך לרדת לת"א. ביום ג', 27 באבגוסט בא אצלי מוריס פישר (אריאל) שהיה צירנו בבריסל. סיפר על שנוי היחס מצד ספאאק שנבחר להיות מזכיר נאטו ועל בחי ספר עברים באנטוורפן (של האגודה ושל המזרחי) שבהם נלמדים כל הלימודים בעברית, אגב ב"ס כזה לדבריו קיים גס במילנו ובו 700 תלמידים. אח"כ שיחה עם משה דיין על נסיעתו לדרום אפריקה ולגאנה. ולפנות ערב נסעתי לטירת צבי - לחגיגת 20 שנה לקיומה. דרשתי מהם הבלטת הערכים המוסריים של היהדות לעומת הכשרות ונסיעה בשבת שהרבנות העמידה עליהן היהדות. חזרתי בלילה לירושלים. ביום ד' א' אלול (28 באבגוסט) התיעצות על העבודה בערוץ הירדן. הודיעו לי לפני כעשרה ימ ים שהקה"ק עומדת לחדש העבודה בירדן, וביקשתי לחכות עד שנברר טיב העבודה ותנאיה. נראה לי שבשעה זו של הידוק יחסי סורית ורוסיה לא רצוי לבוא לידי סכסוך עם סוריה, בגלל עבודה שאינה אולי דוחקת ויש בה איזו סירכא מטעם אום. נתברר בהתיעצות שהכוונה להעמקת ערוץ הירדן מדרוס החולה במרחק של 150 מטרים, למנוע שטפונות באדמה המיבשת מצפון החולה וגם ליבש אדמת החולה עצמה. הצעתי שיספרו על העבודה ללירי, ויציעו להציג משקיפים, ואם לא תהיה התנגדות מצדו - לעשות העבודה. אם תופיע ההתנגדות - נדון מחדש. ביום ה', 29 באבגוסט פגישה עם 35 סטודנטים אמריקנים בראשות קליפורד דנסר. היו ביניהם גם יהודים אחדים ושני פרסים. שאלות ותשובות (נרשמו כמדומני סטינוגרפית). {0160-17} בשמונה בערב התיעצות חברינו על המצב הפוליטי. וירדתי לת"א. ביום ג', 30 באבגוסט פגישה עם בר-יהודה - טענות על קיפוח ועל משרד העבודה והחינוך. הבטחתי להזמין אותו עם נמיר וזיאמה. אחריו שיחה עם בבה על רעיון איחוד הנשים בישראל לשרותים כלליים. היא מסכימה לפדרציה של הארגונ ים הקיימים ולא להקמת איחוד כולל חדש. הרב גורן הביא לי תלונות על כשרות בצבא, כי מסרבים (חיילים דתיים) לעבוד במטבח, ואין לו די משגיחים. בחמש אה"צ ביקרו אצלי טום ויליאמס והרברט מוריסון. האחרון נפגע ברגלו והיה חשוב. שניהם, נדמה לי "הושענות תבוסות". בשבת, 31 באבגוסט, שיחה עם אבן על עתידו. גם גולדה וגם הוא רוצים שישאר בארה"ב עד אחרי העצרת בשנת 1958 ויבוא כחצי שנה לפני הבחירות לארץ - להתישב בה. בקיץ הבא יבוא חנה לשלושה חדשים. ביום א', 1 בספטמבר, ישיבת הממשלה כרגיל שבה הודעתי על רצוני לצאת לשבועיים לחופש. אח"צ שיחות עם נגר על צרפת ועם ראובן על ארה"ב. הוא מציע ועדת מחקר של שלשה שהוא יעמוד בראשה ויגיש מדי פעם בפעם מסקנות והצעות מדיניות לי ולשרת החוץ. {0160-18} ביום ד', 4 בספטמבר פגישה עם מספר תעשיינים מאנשי אהוד - האצתי בהם להקים מפעלים בנצרת ובנגב. בערב אספה מטעם העתונאים בבית הבימה למען אגרות מלווה לשיכון. אטמוספירה טובה. ביום ה', 5 בספטמבר - גוברין על המצב בסיעה ובקואליציה ובסניפים (קובל מרות), ישיבת המטה עם שמעון שחזר מצרפת ומאיטליה וחתם על חוזה כור קטן ועל רכישת סופר שרמנים מהאיטלקים; אח"צ פגישת אנשי המדע (מהאוניברסיטה). למחרת, ביום ו' 6 בספטמבר בא אצלי הקונגרסמן אנפוזי השוקד על קבלתנו עודפי-מזון מספיקים, ובשעה עשר כארבעים פרחי פקידים ב- בפנטגון ועוד, שביקרו בכל המזרח התיכון ולבסוף באו גם הנה. שאלו שאלות והשיחה נמשכה שעתיים, ונדמה שהנחתי דעתם, כי בצאתי לוו אותי במחיאות כפיים לאו דוקא נימוסיות. בשתים עשרה שיחה עם אריאל (פישר). בשבת בבוקר, 7 בספטמבר כתבתי בנשימה אחת נאומי לכנס חוקרי האטום, ולפנות ערב - דברי לועידת ויצו. ואתמול, לאחר הצהרים ירדתי לת"א