יומנים > יומן - מלא 09/10/1959

{P001} {0060-89} 9.10.59, ז' תשרי תש"ך - שדה בוקר באחת אחה"צ הגעתי הנה מת"א. לא שיחק לי המזל במנוחתי. מיד אחרי שובי ארצה משיט בים התיכון פקד אותי שוב כאב הגב, שהייתי בטוח שנפטרתיממנו הודות לטיפולו של פלדנקרייז. בימים הראשונים לא שמתי אליו לב והמשתי בסדר היום הרגיל, אבל התעלמותי מהגב לא הביאה להתעלמות הגב ממני, ונוסף ללומבגו קיבלתי חום ומה שקרואים ברונחיט - והימים ימי בחירות, ואין לשעות לבריאות. היום שפגעה בי הלומבגו (31.8.59) נתקיים כנוס המטות מכל הארץ בהיכל התרבות, שבה הרצה אשכול על הבעיו המשקיות, גולדה על הבעיות המדיניות, אבא אבן עלמשטר הבחירות ולבון - ניתח תדמית המצע של חירות - בחריפות רבה ובכשרון רב. סיימתי הבירורים בערב. {0060-90} למחרת פגישות מהבוקר עד הערב: עם גולדה שחזרה מאמריקה הלטינית, עם ישראל ישעיה, עם נציגי האקדמאים, עם משלחת יהודי ארגנטינה, עם אלמוגי. אותו דבר בימים שלאחריו. ביום ד' 9.9.59, בחמש וחצי אה"צ פתיחת כנס מדעני הסרטן (במכון ויצמן, וכנס מדעי שני - בקטריולוגים - באוניברסיטה בירושלים ביום 14.9.59. יום לפני זה החילותי במסע הבחירות. ביום א' 13.9.59 כנס ההתישבות בפרוזדור ירושלים, בכפר אחיסמך. למחרת בת"א, בבית הבימה עשור לעולי צפון אפריקה (השתתפו גם פרופ. שורקי, הרב טולידאנו) ולאחר כך - במשך שלושה ימים, שתי אספות בכל יום: ב15- לספטמבר בבית שאן (1830) וכעבור שעתיים בעפולה. בכל אספה בין 6 ו8- אלפים שומעים. למחרת בחצור, וכעבור שעתיים בקרית שמונה, בראשונה כחמשת אלפים, בשניה שמונת אלפים, ביום ה' (17 בספטמבר) בטבריה ובצמח - בכל אחת כשמונת אלפים איש. ביום ו' (18 בספטמבר) בבוקר נפגשתי במלוני בהר כנען עם המועמדים הערבים "שלנו" - דרוזים, מוסלימים ונוצרים, ואה"צ ירדתי לטבריה לבקר משפחת שמעון שיטרית - אלוף התנך, ומזמן לא היה לי סיפוק רוחני כזה. במשפחה 10 ילדים, 7 בנות (מהן 6 נשואות) 3 בנים, אחד גדול משמעון ואחד קטן ממנו. האב - בן ששים, פיקח, תלמיד חכם, יודע תנך ותלמוד ומדרש. עובד בכביש, ומאז זכה בנו בפרס עובד כפליים, שלא יחשדוהו בפרוטקציה. יהודי מעורר כבוד, בא מעיירה קטנה במרוקו. מאושר בהיותו בארץ. גר בחלק העליון של העיר, בדירה נאה (דירה כזו יש גם לשאר המשתכנים, כי בטבריה חיסלו המעברה). במוצ"ש (19 בספטמבר) חזרתי לירושלים. {0060-91} ביום א' - נוסף על ישיבת הממשלה פגישות עם משלחות שיקגו, אחר כך עם חבורה גדולה של אנשי שיקגו, שיחה עם מכס לרנר, עם שורקי, קבלת משלחת גאנא. אולם למחרת רותקתי למטה - אולם בשבת (26 ספטמבר) הייתי חייב להשתתף בכנס פעילים בת"א, שבו עמדתי על הניגוד התמוה והטרגי שבין יכלתנו היוצרת ומעמדנו המכובד בעולם - וההתפוררות המשפילה והמחבלת בפנים, כפי שהיא מתגלה ברבוי רשימות לכנסת ובהסתאבות הסיעות הקטנות וההכרח לתקן משטר הבחירות. ביום ב' (28 ספטמבר) אספה ענקית בנתניה - למעלה משמונת אלפים איש. באותו קיבלתי את לולה - שר באוגנדה, כושי צעיר יפה-תואר ומשכיל המעריץ את ישראל. למחרת שתי אספות - בבוקר כנס צעירי עיירות הפיתוח, ובערב אספה ענקית בחדרה - שוב כשמונת אלפים איש. למחרת ביום ג' (30 בספטמבר) כנס בלתי מפלגתיים ואנשי אצל מפ"מ ואה"ע שרוצים לכנס בלתי מפלגתיים לעזור למפלגה לשנות משטר הבחירות. עו"ד צעיר מירושלים, שמיד (אמר לי שהוא תשעה דורות בירושלים) מיצה במלים אחדות סיבת הצטרפותו: מצע חירות, נאומי בגין, 26 רשימות. - סיימתי הכנוס ושכנעתי את יוסיפון שיש צורך לשנות משטר הבחירות. הכנס קיבל קול קורא שנתפרסם בעתונים ועורר רוגזה בשאר הסיעות. {0060-92} בו ביום השתתפתי בכנס מפקדי נחל, ולמחרת, 1 באוקטובר בשתתפתי ביום הצנחן, ואחר כך באספה ענקית באשקלון (למעלה משמונת אלפים איש). אולם האספה הגדולה ביותר - כעשרים אלף איש - נתכנסה ביום ג' תשרי (5 באוקטובר) בשכונת התקווה. קבוצה של אנשי חירות ניסו לבסוף להפריע בפזמון "בגין לשלטון". יצחק השתדל בעדי ובטל אספה ביום אחרי זה - כי החום שלי עלה והכאב נתגבר, אולם ביום ד' 7 באוקטובר נאלצתי ללכת לאספה בעכו - ושוב כשבעה עו כשמונה אלפים איש. האספה האחרונה - אתמול בלוד, ואף כאן כשמונת אלפים איש. היתה הקשבה טוב, ללא כל הפרעה, אם כי דברי נמשכו לצערי כשעה וחצי. בבוקר יצאנו הנה - ויונח לי כאן 4 ימים. (הייתי פה בפעם האחרונה בחג השבועות. יצאתי מפה ב14.6.59-). ארשום כמה שיחות שהיו לי לאחר שובי משיט בים. ביום 3.9.59 בא צאלי שגרירנו בבלגיה, גדעון רפאל שביקר באפריקה. הוא מתפעל מפעולתנו באקרא, גאנא. יש בה 300 ישראלים. בחברת הספנות (הכוחב השחור) (יש לנו 40% ולגאנא 60%. הבחורים שלנו עושים עבודה טובה, מגלים יכלת ביצוע, משתמשים במכונות משוכללות. מונסיניור קטולי באליזבטוויל (קונגו) הילל עבודתנו. דרך גנאנ הגיע לקונגו תהילת ישראל. האיגוד המקצועי בקונגו עומד לשלוח משלחת לישראל. הממשלה הבלגית רואה בעין טובה קשרינו עם אפריקה. (כשיש ברירה מוסקבה או קהירו - עדיפה ירושלים). בליאופולדוויל ובאליזבטוויל {0060-93} יש 2500 יהודים. באו לשם מרודוס. היעלו ארצה? ישקיעו פה הונם? - כן. יש גם מיעוט אשכנזי. אפשר ליצא לקונגו צמיגים, טכסטילים, מיצים, תיירות. אין נציגות יהודית בקונגו. היה קונסול - ואיננו. דרוש נציג מסחרי. מלכת בלגיה "התאהבה" בישראל. - הישקיעו בלגיס הון בישראל? כן. יוקם פה מפעל לנולים משוכללים לשם יצוא. יש מו"מ עם פניציה על יצוא זכוכית. נתנו קרדיט ב5- מיליונים דולר בתנאים טובים. שורקי שבאו אצלי באותו יום (3.9.59) רואה צורך בחינוך מנהיגים בעדות המזרח, בסטיפנדיות לילדי העדות, שיכון טוב למרובי ילדים, ארגון עולי טוניס ואלגיר, מדור מיוחד למיזוג גלויות, במשרד רוה"מ ועל ידו מועצה צבורית (אישים כשמעון הדר, מתילדה גז, חמו, מויאל, בן שמחון (אשדוד), בן עמי (ירושלים, תלמיד האוניברסיטה), מדור מיוחד בהסתדרות למיזוג. משלחת יהודי ארגנטינה (1.9.59) מזמינה אותי לבוא לחגיגת מאה שנה ליהדות ארגנטינה בשנת 1960. יתקיים אז כנוס יהודי מכל אמריקה הלטינית. מועד הכנוס יקבע בזמן שאוכל לבוא. לא יכלתי להבטיח לצערי למלא בקשתם. ביום 12.9.59 באו אצלי משה ששון ועזרא דנין. ששון פגש את עלי מהד בציריך לפני חודש. הוא מסתובב באירופה בדרכון דיפלומטי. מלא שנאה לנאצר. סבור שהעם המצרי לא יתקומם. הקצינים מצבם טוב. היה סיכוי אחד להיפטר מנאצר - במערכת סיני, אבל האנגלים קילקלו. נאצר היה מוכן אז לברוח. הכינו כבר מטוס למטרה זו - אם ישראל תגיע לקהירו. משה שאל על שיחת קוותלי עם כרושצוב {0060-94} במוסקבה. קוותלי הוא ידידו של עלי מהד. היה נגד איחוד עם מצרים, אבל הקצינים דרשו זאת. קוותלי דרש מכרושצוב מתנדבים ונשק בימי סואץ - כרושצוב ענה: הסתבכתם במערכה אבודה, אנו לא נסתבך. קוותלי ביקש לפחות הצהרה. לזאת כרושצוב הסכים. לפני ארבעה חדשים אמר נאצר: עוד יבוא יום ואגלה מה אמר כרושצוב בימי סואץ. עלי מהד סבור שהכוונה לסרוב רוסיה לתת עזרה. נאצר חולה בסכרת, יש ניגודים פנימיים בסביבתו. מתחרים על המקום השני. בגדדי - אחד מסגניו - הוא שאפתן, מתנגד לעאמר. אם נאצר ילך תהליה מריבה פנימית. בסוריה יהיו צרות - אבל אין זה רציני. עלי מהד שאל הרבה על ישראל: על מלחמת העדות (השיחה היתה בימי התפרעויות בבאר שבע), איך הגענו למגעים באסיה ובאפריקה. ציין שזה עושה רושם טוב. גם טפולנו בשבויים המצרים עשה רושם. קצינים הללו את ישראל. לרדיו שלנו מפריעים בקהיר, אבל מחוץ לעיר מקשיבים. מהעתנוים במצרים לא יודעים האמת. עלי מהד כותב עכשיו זכרונותיו אבל היה רוצה לשוב לשלטון. היו לו 30.000 לי"מ מהאחוזות, עכשיו רק 6000 לי"מ. רמת החיים של הפלח ירדה, כי משקיעים הכסף בנשק ובתעשיה. [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] {0060-95} [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] ביום 28.9.59 ביקרתי במטה הבחירות של ת"א. בעיר יש 271.580 בז"ב יצביעו 80% = 215.000. יש 12000 בעלי מלאכה (30,000 מצביעים), מהם 6000 מוגדרים. 80 פעילים עובדים בקרב בעלי מלאכה, אפשר להגיע ל15,000- קולות שלהם. יש גם 34,000 חברי ההסתדרות שלא הצביעו להסת'. בעיר יש 344 מנהלי אזורים (בכל אזור 700 מצביעים). גויסו 167 צעירים צמודים. סבורים שיגיעו ל15000- חברים. בין אקדמאים ומסחר זעיר יש כ6000- אוהדים. השנתון בת"א הוא 6000. יתווספו איפה 24.000 בוחרים חדשים. מרכזי חירות הם בשכונות עוני. נתקיימו כבר 1000 מסיבות בית. בשכונות הדרום (התקווה, סלמה ועוד) יש 46,000 בז"ב, בשיך מונים 15,000, ביפו ובגבעת אליהו 42,000. יש 6 רובעים, 40 גושים, 360 אזורים. 1500 חברים מגויסים (70% בשכר). בחוגי צעירים יש 7000 חברי מפלגה, 2000 אוהדים. בתא סטודנטים 600 חבר (מתוך 2500). בת"א יש 60,000 צעירים (מבני 18 עד 30). אמרתי כי המטרה מוכרחה להיות רכישת 110,000 קולות, כלומר רוב מוחלט בת"א. לכך לכוון כל פעולתנו. {0060-96} ביום 6.10.59 ישבתי עם המטה בירושלים. יש 94000 בז"ב, לכנסת השלישית קיבלנו 18,900 קולות, להסתדרות השנה 17,000. לא הצביעו להסת' 12,000 חברים. יצביעו לכנסת בערך 75,000 איש. ריכוזי חירות הם בבית ישראל - ישוב אשכנזי ישן, קיבלו לכנסת השלישית 36%, בצפון ירושלים: בוכרים, בזכרון יוסף (קורדים) קיבלו 46%, במעברת תלפיות - מחצית הקולות. פעילים בסניפנו 700 (הם מבקרים בבתים. ערכו 500 חוגי בית). שליש ירושלים דתיים. יש 30,000 צעירים (בני 30-18) בז"ב. יש 3500 בעלי מלאכה (8000 בז"ב). יש בין החברות מאה פעילות. ברעם מקווה שנחזיק מעמד. אמרתי אם זוהי התקווה - אבדנו. עלינו להשיג בירושלים 40,000 קולות, בירושלים, לפי דברי החברים אין חוסר עבודה. [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] [ ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ... חסוי ] {0060-97} באותו יום בא אצלי ליפשיץ שחזר מפריס ושטרסבורג. שהה שם כשבועיים. השוק המשותף מתבצר יותר משקווה. יש פרלמנט משותף (נציגי ששת הפרלמנטים). יוון ותורכיה רוצות להצטרף. יש הסכמה עקרונית. עכשיו גם ספרד מבקשת להצטרף. כניסת יוון ותורכיה תהיה חלקית מותאמת לצרכי שתי הארצות. מצד ארה"ב יש יחס אוהד לשוק המשותף. ליפשיץ סבור שיש להזדרז - פן נאחר. באו אצלי באותו יום מנדל, נצר, בהיר ואזניה. 1) על המצב במשקים הצעירים, 2) על משרד החקלאות. אמרתי שעל הדבר השני אדון אתם רק לאחר הבחירות, ולפי שעה עליהם להבטיח בחירת יוסף יזרעאלי (הוא עומד במקום ה61-, אחריו בא בהיר). נצר מציע לקבל כל בת בצבא שתסכים ללכת לנהל - לקבל אותה כמו כן להרשות לבנות משקים שאינן חיוניות לצבא - ללכת למשקים (עכשיו לא מקבלים בנות משקים לנחל). הבטחתי לעיין בדבר. על גיוס 200 מעדות המזרח - נתקיימה ישיבה אחת לפני שלושה שבועות: השתתפו זאב, עמיר, יוסי המבורגר, סגן אלוף ילין (בנו של אביעזר), שריד ועמי אסף, הגיעו למסקנה שיש לגייס נוער זה לא לפנימיה צבאית אלא להכשירו למנהיגות בכלל, ממילא יוכשר גם לצבא. מציעים פנימיה לא במסגרת צבאית. יבחרו 50 מצטיינים מב"ס תיכוניים בני 16, גם בנים וגם בנות, (הישלחו בני עדות מזרח בנות לפנימיה? - כן, יש בנות בפנימיה חקלאית) המוסד יושתת גם על עבודה פיסית, שתי שעות ביום. יש להצמיד הפנימיה למשק חקלאי. תקציב שוטף {0060-98} יעלה 1200 לאיש (בע ם 2000, העבודה תגייס 800). השקעה יסודית 150.000 ל"י (אם זה יהיה ע"י משק). טענתי כי הצמדה למשק קיים, פירושו למשק מוגדר, מפלגתי. זה לא טוב. מטוב משק לא מוגדר, ואני מציע שדה בוקר. גם המקום - בנגב - חשוב. החבירם חוששים שמדריכים לא ירצו ללכת שמה. חשש שוא לדעתי. בישיבת המטה שהתקיימה באותו יום מסרו לי כי במקום התקרית אתמול (ממוצב סורי ירו ושרפו טרקטור) - עובדים היום - ושקט. הסורים הביעו צערם על התקרית. הוצגו גם משקיפים משני הצדדים. בישיבת חברינו ביום 8.10.59 בררנו המצב בקרב התושבים הערבים. יש 99,000 בז"ב ערבים. לכנסת השלישית קיבלנו 62% של קולות הערבים (לרשימת המפלגה בלבד 10.829 קולות). מעריכים שנקבל עכשיו 55.000 (אם 80% יצביעו). מקי תפסיד שליש מקולות הערבים שקיבלה (קיבלה לכנסת השלישית 8000 קול). המפלגה צריכה לקבל 16.000 קול, מחוץ לרשימות הערביות. ו - תקבל 10,000, ב - 12000, צ - 13.580, הנטיה בקרב הערבים להצביע אלף ולא בעד הרשימות שלהן. הצעתי שיפסיקו להציק לצאלח כניפס. לא נוכל להיות כפויי תודה, גם אם מצאנו שאינו מתאים לכנסת. קיבלתי היום מברק מחיים ישראלי כי "בענין התקרית עם הירדנים (רצח הרועה ביד חנה סנש) הודיעו הירדנים כי האיש שירה ומספר אשים שהיו אתו בשטח - נאסרו על ידם ויעמדו לדין".