יומנים > יומן - מלא 09/11/1964

{0199-281} {0199-281} 9.11.64, יום ב', ד' כסלו, ירושלים בבוקר באו אצלי תדי ויצחק נבון. תדי אמר לי שבעודשבוע יתפטר מתפקידו. הייתי נדהם. -מדוע? - אין לו מה לעשות ומגיעה לו שנת חופש. ליצחק סיפרתי עמדת אשכול: לסחוב הענין, לתת החומר לרוזן, לתת לחברי הממשלה הנוגעים בדבר (אשכול, שיטרית: אבן, גולדה, שפירא -לחקור, כלומר חידוש ועדת שרים - במקום חקירה משפטית). {0199-282} {0199-282} בצהרים בא אצלי יוסף. הוא ובן זאב קראו כל החומר. התרשמות עמוקה, יוסף חושש שבן זאב יהיה זהיר אם מיינתי בחריפות הנתונים, אבל יתכן שלא ימליץ כלל - ויניח ליוסף לעשות זאת. סיפרתי ליוסף שיחתי עם אשכול ורוזן. השנים יביעו דעתם במשך השבוע הקרוב. יוסף נתן ליעל לעשות סטנסיל מכל החומר, לחלק לחברי הממשלה אם ירצו בכך. הוא ירצה על כך בשבוע הבא. אמרתי לו שגם אני אעשה סטנסיל - בשביל מאה או מאתיים. בשש הגענו חזרה לחיפה למלון דן כרמל. - מענין, גם במכתב אלי כתב רוזן (18.10.60) כי שר הפנים ושר המשפטים יכלים למנות ועדת חקירה משפטית - אחר כך הוא מוסיף: "ברור שלועדת חו"ב אין סמכות להסיק מסקנות" (ולועדת שרים?) - בערב באו הנה אשד וחוטר. אשד דיבר עם קבוצות אינטלקטואלים וסיפרו להם העובדות האמתיות על הברנש "זמרי" - והם מיד שינו יחסם. אפילו על חיים גורי עשו דבריו רושם מהפכני (אני מפקפק קצת בזאת) סיפרתי להם בקיצור נמרץ ביותר על שיחתי אתמול עם אשכול ועל חששו שהוא לא ידחה בפשטות הצעת שד המשפטים למסור הברור לשופטים - אלא יסחוב באמתלאות שונות את הצעתו - לא לקיום ולא לסירוב - עד שלפי סברתי זה יימאס ויניחו לו. הוא אינו מבין שאם השנים (השר והיועץ) יסיימו תפקידם וימליצו או לא ימליצו - אני אראה עצמי חפשי לפעול כפי שאני רוצה. {0199-283} {0199-283} חוטר נגש ממלונו לאבא חושי, וחגי חזר לת"א. לא שמעתי עד עכשיו מהם. - ביום 13.11.60 כתבתי לגולדה, אשכול, זיאמה ושאול - "אין אני חרד לכבודי. זה לא מעסיק אותי, מטעם פשוט שאני בטוח שהאמת כולה - סוף סוף היוודע. אולם לא אוכל להשלים עם הכתמת המדינה והתנועה - מוטב שכל החצים יכוונו לאיש פרטי, ששמו כך וכך. הפרוט הזה אין לו כל צורך לדאוג לשמו הטוב. ראיתי ואני רואה צורך המוצא היחיד בחקירה משפטית ובו יהיה כל עד אחראי לדבריו, ויחקר שתי וערב והחוקרים יהיו אנשים הגונים ללא פניות. איני שולל זכותכם להתנגד לכך מטעמים שנעלמו מעל בינתי. אולם במקרה זה אתם חייבים להבין כי עלי להסיק המסקנות שיש להסיק כאחד האזרחים. לאשכול כתבתי ביום 27.12.60 למחרת שיחתי אתו שדיכאה אותו (הוא דרש ממני להשאר בממשלה) לא אלמן ישראל ימצא רו"מ וימצא גם שר בטחון (אני בטוח שזה לא יהיה לבון), ואם כי קשה לי מאוד, מאוד מאוד "לבלוע" מזכירותו הכללית של פ.ל. בהסתדרות - כי יקרה לי הסתדרות זו - איני קבלן לטוהר צבורי, ואם חברינו שפסלו את לבון לפני שש שנים משלימים עם היותו מזכיר ההסתדרות - איני רואה זכות לעצמי לעורר "פרשה" חדשה - אתה היית צריך להבין כי איני מסוגל להיות "פיגורהד", כשם שאיני מסוגל להיות שליט יחיד, ואמנע בהחלט מכל דבר שיש בו גם מזה וגם מזה. איני יכל לעבוד עם חברים שהם יס מן, וגם איני מסוגל להיות יס מן. {0199-284} {0199-284} פרצה פרשה חמורה - ואינך רשאי לדרוש ממני לענות אמן לדבר שמקומם כל היותי כשר בטחון. ידעת היטב דעתי מראשית הפרשה -לא היית מחויב להתחשב עם דעתי - אבל אינך יכול לדרוש ממני לקבל דינך. וביום 30.12.60 כתבתי למזכירות המפלגה : " הודעתי לממשלה שאיני יכל להיות שותף לאחריות החלטתה (אישור מסקנות ועדת ה7-) וזוהי החלטה סופית מצדי, לפי גזירת מצפוני. חובתי למדינה עשיתי במיטב יכלתי כשהייתי בממשלה וכשלא הייתי בה. אעשה זאת גם להבא. שיקולים ממלכתיים מכריעים בעיני כל שאאר .השי קולים. ושהשי קול הממלכתי העליון, כפי שנראה לי, הוא בטחון המדינה וטוהר מצפון מנהיגיה. - איני איש צנוע, אני משוכנע ויודע, כי המדינה והממשלה אינהתלויה בשום איש יחיד, ויהיה מי שיהיה. אני פורשמהממשלה בלי כל טינה ורוגז ותרעומת -אין שום יחידרשאי להטיל דעתו על חבריו באמצעי לחץ. אני לא עשיתי זאת אף פעם ולא אעשה זאת גם עכשיו. - אנו תנועה דימוקרטית - ושום יחיד לא יעשה בה כאדם העושה בתוך שלו. בשלמות מפלגתנו ובטהרה תלוי במידה לא מעטה גורל המדינה. אני בטוח שתדעו לשמור עלשני דברים אלה גם יחד." בישיבת המרכז (במפעל הפיס) שמסרתי "האמת קודמת לכל") סיפר לבון "בא אלי חבר אחדמהממשלה (ולא אנקוב בשמו) ושאל אותי מה דעתי על ענין {0199-285} {0199-285} ועדת חקירה משפטית - אמרתי שחובת הממשלה או היועץ המשפטי להזמין את הטוען לועדת חקירה משפטית ולשאול אותו אם יש לו הוכחות חדשות, נוספות לאלה שהיו בזמן ועדת אולשן דורי - ובמקרה שיש לו הוכחות כאלה - חובה לתת לו אפשרות של חקירה חדשה. אם אין לו הוכחות כאלה הרי כל התביעה לועדת חקירה בעלת סמכות משפטית אינה אלא תביעה טרדנית, מחוסרת כל בסיס מוטרי וצבורי, נקמנית שאין בה יושר ואין בה אמת, אבל אם יש לו אפילו דוקומנט אחד או עדות חדשה שלא היתה אז - חייבים לתת לו אפשרות זו" ( דברי שרת בישיבת מזכירות מיום 15.1.61) - - אילו אני תחת לבון הייתי מכריז שאני בעד וועדת חקירה משפטית, וזה לא יצא לפועל לא מפני שאני סרבתי, אבל לבון לא גרס כך") לבון ממשיך: "למען טרדנות - חקירה משפטית עם קרוס אקזמינייישון, עם עורכי-דין למען נקמנות אישית - לא, אדוני הנכבד, לא גם אם אתה קובע את זה - מדוע אני שתקתי חמש שנים? כי לא היה בידי אף חוט חדש שיכלתי להסמך עליו. מתי התחלתי לדבר? כשניתן בידי חוט ראשון, ואני רוצה להגיד לזכותו של רוה"מ: הוא קיבל אותי והטיל על חיים בן-דוד לבדוק אותי והבדיקה של בן-דוד אישרה למעשה את החוט הזה - אילו ועדת השר ים היתה מוציאה מסקנה דומה למסקנת ועדת אולשן- דורי אני בטוח במאה אחוז שרוה"מ לא היה תובע ועדת חקירה משפטית. כי אני שולל טענה המצפונית - מצפון אינו ניתן לחלוקה, אדוני רוה"מ. היו דברים אחרים, לא פחות חמורים, אולי יותר חמורים, והוטל חשד על ידי מישהוא על מישהו בממשלה ואז היתה וועדת שרים, לא שבעה אלא רק ששה, {0199-286} {0199-286} והיא החליטה, החלטה שהיא כמעט זהה בנוסח ובתוכן עם ההחלטה של ועדת השבעה- לא נשמעה שום תביעה לועדת חקירה משפטית, לחקירת שתי וערב - לא נשמעה. הכל היה בסדר. שום תביעה לא היתה לועדת חקירה משפטית". ביום 15.1.61 עניתי ("להעמיד דברים על אמתם"): מר לבון שאל: "מה זה טוהר מערכת בטחון" במקום לשאול שאלה זו היה חייב לענות על כמה וכמה שאלות מאשימות : למה שידל בדצמבר 1954 את הרמטכל והקצין הבכיר להסכים אתו על נוסחה משותפת שתימסר לוועדת חו"ב ולממשלה? למה נתן הוראות הרפתקניות ומסוכנות לרמטכלים מ. מקלף ומ. דיין - והרמטכלים לאשרנו הניאו אותו מביצוע ההוראות? למה הסתיר כל מעשיו מחבריו בממשלה ומראש הממשלה בימי כהונתו כשר בטחון? מהי הסיבה שחברו בממשלה דאז, המנוח י. רוקח, דרש בוועדתחו"ב של הממשלה - סימורי לבון? למה העליל בוועדת חו"ב באוקטובר 1960 על עשרות קצינים - וסירב לקרוא אף בשם אחד כשנדרש לכך ע'י חברי הוועדה? למה מסר בפברואר 1955 בועדת חו"ב עדות חברו שבחים על "מעשי החמשה" (שנתפסו בסוריה ואחד, בן גן שמואל, אבד עצמו לדעת במאמר בדמשק), ובאוקטובר 1960 אמר בועדה ההיפך; למה סיפר בוועדה באוקטובר 1960 שהוא דרשמרוה"מ (ומפרסם זאת גם בעתונים) דאז (מ. שרת) פיטורי הקצין הבכיר - ורוה"מ דאז הכחיש בוועדת חו"ב שבאה מצדו דרישה כזו? מכתבי לרוזן מיום 8.1.61. {0199-287} {0199-287} בשתים עשרה קיבלתי בטלפון (ע"י חיים ישראלי) פתקא מהיועץ המשפטי מיום 8.11.64 בה הוא כותב: "עיינתי בחומר שאדוני המציא לשר המשפטיםולי ומסרתי חוות דעתי בכתב לשר המשפטים. - בכבוד רב, מ. בן-זאב, היועץ המשפטי לממשלה". טלפנתי ליוסף. הוא אמר שחוות הדעת היא כפי שאמר לי - כלומר מנתחת הנימוקים בצדק, אבל אינו מסיק מסקנה ומניח זאת ליוסף. לא יביא הענין לממשלה ביום א' הבא, כי הוא מחכה עד שידפיסו החומר שאני הגשתי - למען קריאה לחברי הממשלה. - במכתב תשובה לשרת (מכתבו מיום 25.1.61, מכתבי מיום 27.1.61) כתבתי בין השאר : נתברר לי (אני יודע היטב שאני מסוגל לטעות ככל בן תמותה, כך מסוגלים גם היו חברים, אם כי הם שבעה) ללא צל של ספק כי מזכיר ההסתדרות הוא איש תככים ומרמה. אפשר להאשים אותי כי הדבר נתברר לי באחור זמן ושאול קבל עלי שהוא הזהירני מברנש זה עוד לפני שבע שנים. אבל מה אעשה, רק בתחילת אוקטובר , עד שיחתו של לבון אתי בימים האחרונים של ספטמבר, הוספתי ללמד עליו זכות - אמנם בלי לקטרג על בעל הפלוגתא שלו, כלומר בנימין גיבלי, וסרבתי לטהר אותו באשר משמעות טהורו היא האשמת גיבלי. - ואני מכזיב הדבר היקר ביותר שיש בארץ, פרט למדינה, אם אנו מניחים אותו לעמוד בראש ההסתדרות. אבל לא אלחץ ואין בידי כל אמצעי לחץ, וגם אילו היו לא הייתי משתמש בהם, {0199-288} {0199-288} לא השתמשתי מעולם באמצעים אלה, ויאמרו "אנשי הרוח" מה שיאמרו. - אבל לא אתן יד ולו גם באופן פסיבי למשגה המוסרי הנורא שעשו חברי בממשלה מתוך כוונות רצויות. אני מאמין באמת, היא תופיע. דרוש כשבוע לראות כיצד ברנש זה מתעלל במפלגה, וראשי המפלגה נבוכים ונפחדים. אין בלבי כל מבוכה וכל פחד. אהיה מוכן, אם תוטל עלי, להקים ממשלה חדשה, אבל מתוך חופש מלא להילחם על גילוי האמת. - אני מאמין בכוח האמת, היא חזקה מכולם, והיא תטהר האוירה ותוסיף כבוד למפלגה ותחזק המדינה. אבל מלאכה זו אעשה כאושר אתפטר מהממשלה. - זה לא תלוי במעמדו של לבון. אפילו אם לבון יפוטר - אגיש התפטרותי, לא אשא באחריות המשגה האיום שעשתה הממשלה ואף רגע אחד לא קשרתי השארי או צאתי מהממשלה במעמדו של לבון, אלא במעשה חברי הממשלה, שאיני יכוללשאת כאחריותי." (התפטרתי 31.1.61). שרת במרכז המפלגה 4.2.61 אמר: "אינני חושב שהדבר הוא סוד לרבים כי סבך חמור ביחסים ביני לבין פנחס לבון כאשר אני הייתי ראש ממשלה והוא היה ש"ב. חלקו מאוד מאכזב, מאוד מצער ומאוד חמור. לא אכנס עכשיו לפרטיו. אני רק קבעתי העובדה. מעשה אישי זה לא נגרעה ממנה השפעה על התפטרותו של לבון מתפקיד שר הבטחון כאשר הוא התפטר. שם יש גם דברים על הופעת לבון בועדת חו"ב, ועל היותו מזכיר ההסת'. {0199-289} {0199-289} - כשהתחלתי לצעוד היום בשלוש וחצי בשדה התעופה תקף אותי כאב צורב בכף ה הרגל השמאלית. הרגשתי שעלי להפסיק הצעדה אבל נסיתי להמשיך, ובעברי כחצי קילומטר חלף הכאב, והשלמתי הצעדה בסדר ובזמן. בערב שוב בא אצלי ראש נצרת עילית (מרדכי אילון) עם בתו "בת המצווה" . לצערי עוד לא יכלתי לקבוע מועד ביקורי בנצרת עילית. יתקשר עם חיים בסוף השבוע הבא ויקבעו מועד. אחריו בא יוחנן אהרוני מירושלים והגיש לי מתנה האטלס העברי לפרשת המקרא שנדפס עכשיו. - בא אלמוגי. חזר מביקור רשמי בתרכיה. הביא לי דרישת שלום חמה מאוננו. שאל מדוע פרשתי מהממשלה. אלמוגי סיפר לו כי אני רוצה לכתוב תולדות הקמת המדינה. אמר לו תאמר לב.ג. כי לערביםלא מגיע כלום, לא נלחמו רקנגש ישראל, אלא נגד האו"מ. אז הם אחראים על בריחת הפליטים ולא ישראל. סיפר על הקמת ברית מוסלימית משולשת: תרכיה, פרס, פקיסטן. הוא הציע לצרף את ישראל. פרס נוטה לכך, פקיסטן לא - אבל אינו מתיאש. ראה את אדקנן - שר החוץ שביקר ברוסיה. זה סיפר לו כי הרוסים הסכימו לפדרציה של תרכים ויוונים בקפריסין. לע"ע זה סודי. אבל יתמכו בכך בעצרת האו"מ. {0199-290} {0199-290} אוגנו ואדקין הבטיחו להקים שגרירות בישראל אחרי העצרת (כמה פעמים כבר הבטיחו זאת - עוד בימי מנדרם!) - שושני שבא אצלי ביום 1.11.64 (ראה עמ' ) שמו - אברהם שושני (רוזנצוויג). עלה ארצה בספטמבר 1921, בא הנה כפוע"צ שמאל, היה בגדוד העבודה בשנת 1928-1925, היה בין מייסדי פ.ק.פ. בשנת 1922, נסע לרוסיה בשנת 1932, חזר לארץ ב1947-, השתתף במלחמת ספרד. בשנת 1947 היה עם סנה בפריס. במלחמת הקוממיות היה בחיל התותחנים, בא אלי כי יש לו חוב גדול כלפי ויש לו חוב כלפי אלה שאינם כבר בחיים. הוא רוצה באיחוד מפ"מ, אה"ע ומפא"י וגם ימין יותר ושמאל יותר. נתן לי מען שלו: טלפון 66501 בעבודה; סו"ב, חיפה; בית פרטי: רמה רמז רחוב אינטרנציונל 19, טלפון 86408. בתשע בערב טלפן לי חיים: ישיבת המרכז מחר, שרגא סיפר לו כי בישיבת הלשכה החליטו שרגא, ישראל ישעיהו ו . . . כי "המערך" הוא רק בין מפא"י ואה"ע. הוא סבור כי יתכן שעוד לפני ישיבת המרכז תודיע אה"ע שאם זהו תנאי המערך בטל (למה תיחפז אה"ע להודיע על כך - שרגא, ישראל ישעיהו ו . . . אינם מפא"י. יש גם אשכול, ויש לו חבר אנשים שיסכימו לכל מה שהוא יציע וידרוש). שרגא גם חושש שאני מחר אדבר על "הפרשה".