יומנים > יומן - מלא 09/12/1948

 9.12.48 יום ה' ז' חשוון.

הגיע ששון. יש לדבריו סיכויים לשלום. [[ חסוי]] ללבנון אין תביעות וסיכוויים טריטוריאליים. משא המלחמה כבד עליהם, אבל לצאת לבדם אינם רוצים, [חסוי] ----------- -------------- 

בסוריה תסיסה, וקמה ממשלה פרו ערבית. אולם האנגלים לדעת ששון הפסידו המשחק. מצרים נגדם, בגלל סודן (סידרו בחירות לפרלמנט ותקום ממשלה סודנית פרו-אנגלית). השנאה במצרים גברה. הוגד לששון שהצבא האנגלי במצרים גדל מעשרה עד 60000 איש, בהסכמת נוקרשי, אבל נגד העם. בעיראק תסיסה, הקומוניסטים חזקים, ואין כל אפשרות לחתימת חוזה עם בריטניה. ולכן יתכן שיתנו לעבדאלה לעשות שלום אתנו. ששון סבור שיש לעמוד עכשיו על חיסול המלחמה - יציאת צבאות ערב, אם כי השלום אול לא יבוא עם חיסול ויהיה עוד לעמול הרבה על כך. זה אפשר להשיג רק ע"י הממשלות הנוכחיות שהכריזו עלינו מלחמה ונכשלו. ממשלות חדשות ינסו להלחם בנו. האופוזיציה בסוריה סרבה לעשות ממשלה - כי ידעה שתצטרך להלחם ופחדה, ועדל ארסלן איש הממשלה הקודמת הקים ממשלה. אם יפול נוקרשי יקום הוופד או קואליציה עם הוופד הס יודיעו שנוקרשי הכשיל - ועליהם לתקן המשגה, להתכונן כראוי ולהמשיך המלחמה. ו מוטב שנוקרשי ישאר. עכשיו אנגליה מנהלת הסחה נגד החצר, למען יחלש המלך ויהיה תל יותר באנגליה. ב28- או 29 בנובמבר נפגש ששון עם שני שליחי עבדאלה - עבד אל מג'יד חידר, נציג עבה"י בלונדון ועבד אל רני אל כרמי שבסא מעבר הירדן. ששון שאל אם זה מו"מ דרוש שיהיה פרוטוקול, ושיגידו מה יחסם של אנגליה - היא בעד או שהדבר נעשה בלי ידיעתה ומה עמדת עיראק - לאחר שיש הסכם מדיני וצבאי בין שתי הארצות, אם יעשו שלום יתנו לעיראק להעביר צבאה ? השנים ענו שאינם מוסמכים לדון על דברים גדולים, אלא על יפ רמלה, לוד, פליטים, מוצא לים. ואשר לשאלות ששון הבטיחו להתקשר עם המלך ולהביא תשובה, ואחד מהם נסע ללונדון להתקשר דרך משרד מיוחד שיש להם להתקשר עם עבה"י. - בא אצלי רובינסון מוועד תרומות לא"י. שלחו כבר מתנות בערך של 8 מיליון דולר (אולי בין 7 ובין 12 מיליון!). יעילות עבודתם מופרעת ע"י חוסר יפוי כוח רש מהצעה. יש הסכם מלא ביניהם לבין ההסת' הציונית. הם אינם ארגון חפשי ממס ואינם U.J.A -מתחרים ב 

ביקרתי עם ששון "הספריה הערבית של מדינת ישראל" ביפו. ריכזו רבבות ספרים ערבי עובדים שם צמח ובן זאב. עוד לא מיינו ורשמו הספרים - ממשיכים באוסף. - המשכתי בשובי מיפו הבירורים הפוליטיים. גורל עזה? לפי ההגיון הגיאוגרפי היא צ להיות במדינת ישראל, אפשר לתת כאן נמל חפשי לעבדאלה. ששון סבור שמצרים עכשיו מפ מהכוח הצבאי של עבר הירדן ואינה רוצה בשכנותה. (האין היא מפחדת מישראל?) אנגליה בשום אופן לא תוותר לדעת ששון על עזה לעבדאלה כלומר לעצמה. כי הסואץ עובר בעיר מספר שנים למצרים. הם נלחמים על סודן - ובלי עזה לא ישיגו מטרתם, כי רק מכאן יו להגיש עזרה לעראק במקרה של סכסוך עולמי. ריאד מסר לששון שהבריטים הבטיחו למדינו ערב תופעות נשק מדריכים וברגע האחרון - גם התערבות ישרה, צבאית. הבריטים ציפו שאנו נתן תשובה שלילית להחלטות 4 בנובמבר, והתשובה שנתנו הכתה אותה בתמהון והרס כל תכניותיהם, גם הודעתנו שנצא מהלבנון בלבלה אותם. ששון מסכם עניני האו"מ: נכנסנו לאו"מ בתכנית ברנדוט - יצאנו בלי ברנדוט ובנגב וגליל בידינו. פעולתנו הצבאית בנגב ובגליל הרימה קרננו בעיני כל. - ישיבת הממשלה בבוקר על בחירות בצבא. הרוב החליט לאסור תעמולה בעל פה במחנות צבא ולהגביל תעמולה בכתב. בסוף הישיבה באו מברקים מאבן וממשה שמהם נראה 1) שמצרים הודיעה על הסכמתה לנהל מו"מ על שביתת נשק בהתאם להחלטות 16 בנובמבר, 2) שבונץ שלח דרישה להסכים ליציאת הצבא המצרי בפלוגה בזמן אחד עם מו"מ על שביתת נשק. נתקבל גם מברק של משה המיעץ מה לענות. ציזלינג רצה לדחות ההחלטה, אבל מלבדו החליטו כולם לענות בנוסח שמציע משה, אם המברק שיתקבל מבונץ לא יכלול משהו חדש שאין במברקי אבן ומשה. שלושת הדתיים לא באו לישיבה - בגלל דחית הצעתם על בשר טריפה. 

- בשש בערב באו אצלי מוהן והביא לי איגרת מבונץ: מודיע על נכונות מצרים לבון על שביתת נשק ופונה אלי שאסכים לשחרור המצרים מפלוגה בשלבים. עניתי לו לפי הקווים שהחלטנו הבוקר. - הזמנתי את סמבורסקי, שהביא לי תכנית למועצה המדעית. התכנית יותר מדי שימושית ומקוטעת. הוספתי חקירה מדעית טהורה (בשטח הפיסי והחימי) ומחקר שימושי שיכלל מלב חקלאות ותעשיה - גם טיס, שיט ובטחון. - קבלתי מדור ש. תוצאות החקירה על עלי קאסם. אמרתי ליעקב שאיסר צריך להיות מסול מיד. אמסור על הענין לועדת החמשה. - בערב התיעצות עם משה דיין, צבי איילון, יעקב, ששון, דורי על השיחות עם עבאלה ריילי מציע לדון על שיירות נוצרים לבית לחם במולד, על פתיחת הדרך ליהודים לכותל מערבי ועל עוד משהו. קבעתי שאין אנו רוצים להקפיא את ההפוגה. יש לדבר רק על שבי נשק ושלום, ולכן לא לדבר עם העיראקים על הפוגה כנה, וגם לא עם עבדאלה. להודיע ל שאנו מוכנים ע"י שליחי פוליטי לדבר על תנאי השלום - וכשידובר נדון על חשמל לירו ורכבת וכו'. בדבר בית לחם נחליט בעצמנו לתת שיירות נוצרים לחג המולד. בררנו עוד המצרים בקשר עס תשובתנו לבונץ. הצעתי ליגאל לעשות כל ההכנות לגירוש המצרים. יגאל עומד לשלוח שני גדודי הראל. אמרתי שאם יהיו שיחות עם ריילי על שלב בשחרור וכעבור 3-4 ימים לא יבואו שיחות על תנאי שלום - נגרש המצרים מהארץ. בשיח ריילי נסביר עמדתנו. או שלום או נסיגה מהארץ - או גירוש על ידינו.