יומנים > יומן - מלא 10/01/1929

{P001} {0073-14} כ"ח טבת 10 ינואר יום ה' בבוקר שבתי לת"א. באחת עשרה היתה לנו. לבריל ולי, ישיבת עם רוטנברג במשרדו. הישיבה נמסכה עד ש.תים וחצי. הוא לא דבר עם הנציב {0073-15} העליון על עבודות הממשלה והפועלים היהודים. כי אם הראהו את עבודתו באופן שיכיר ביכלתם של הפועלים היהודים. רשם בממשלה חברת-קרקעות, ועכשיו, בחו"ל, ישתדל להשיג אמצעים לקנות אדמה. חושש הוא להפרעה מצד ויצמן = והוא נכון במקרה זה לצאת נגדו. ישוב לארץ בעוד חדשים. לא יביא הנה את רדינג, יבוא רק מונד לפסח. יחד אחו יבוא ויצמן, אך הוא לא יקבל אותו. מקודם היתה לו הבטחה מברון ומהברון על סכום של מיליון בשביל חברת קרקעות, ובכסף חזה רצח ללכת לסיטי להשיג עוד כסף. אך ויצמן הפריע אז ליסוד החברה. עכשיו אין לו תכנית ברורה כיצד להשיג הכסף. רצח לקנות מיליון דונם בעבר הירדן, וכבר דבר על זה עם אחד מאנשי עבדאללה. אולם ממשלת עבר הירדן (קו.פ) היא נגד כניסת יהודים לעבר הירדן. ר. שאל את הנציב אם זוהי הפוליטיקה של המשלה - ולא קבל עדיין תשובה. לע"ע אוסרים עליו למכור את אדמתו ליהודים, כי אם היא מיותר בשבילו, עליו להחזירה לממשלת עבר הירדן, כי היא נמכרה תחת איום של הפקעה. ענין הנמל מבחינת הפועל היהודי טוב. הממשלה תעשה בעצמה הנמל. מתוך סבוך בחבר הלאומים (תביעות אלמגגיא ופירמה גרמנית). לדעת ר. לא טוב לעורר בענין זה שאלות בפרלמנט על בנין רוקפלר = אינו יודע. אנו צריכים בענין זה לפנות לצ'נסלור. את החשמל בירושלם תעשה חברה אנגלית שקנתה ב=60.000 הקונצפיה של מברומטיס. ישקיעו 300.000 לירה. את המים לא יקבלו = רק חשמל. החברה הזאת הציעה לו. שהוא ימכור להם חשמל, והוא ענה בשלילה. פנה אליו בענין זה גם הנציב, וענה שיבחן אם כדאי. המשכת החוטים {0073-16} צריכה לעלות 70.000, כל קילומטר חוטים 1.000. כענין "של" - לא הספיק לראות את וולפסןן, אך עוד ידבר אתו. דבר עם רוזנהק בדבר קבוצת גשר. הבטיח להוציא האנשים המיותרים. תקציב יהיה. אך הוא חושש שלאחר התקציב לא יהיה מקום לבנינים. יכדר הדבר עוד פעם רוזנהק. אנשי גשר ישארו בעבודתו. בהיותו ברריס ידבר עם הברון על יסוד מושבות בדלהמיה. עיקר שיחתנו נסבה על העבודה העברית בכלל. מסקנותיו של רוטנברג שהפועל היהודי צריך לעבוד על בסיס כלכלי - ז"א לפי מחירי השוק העולמי. בעבודתו הגדיל את פריון העבודה, בעיקר הודות לקבלנות. אך אפזר עוד להגדיל התוצרת. משתכרים אצלו טוב. אך הוא מערער על שיטת השכר בין בעלי המקצועות. משתכרים שכר מקצועי פועלים שאינם עושים עבודה מקצועית. למשל פועל בטון משתכר 60-70 גרוש ליום ויותר, שכר זה מקבל לא רק יוצק הבטון, אלא גם נוהג הקרונות, עבודה פשוטה לגמרי. לעומת זאת נגר התבניות. שעבודתו לדעת רוטנברג, יותר חשובה. משתכר רק 30 גרוש. גמרנו ש.רלמן, דן ומרגולין יבדקו את מחירי העבודה בענפיה השונים ונשוה אותם עם המחירים בארצות אחרות. ר. קובל על בזבוז בתמרים, על רשול בעבודה של הפועלים. דברנו על קבלנות שתבטיח עבודה עברית. לדעת ר. אין בכלל קבלן הגון בארץ. דבר פעם עם קבלן חשוב באנגליה מק-אלפין שרצה לבוא לעבוד בארץ. ישים לב לדבר באנגליה. שאלני בדבד עבודת ההשקאה. העבודה לא תעשה כל כך מהר. נחוצים חוקי-השקאה מיוחדים, שיבטיחו את אינטרסי החברה. אחרת אין להשקיע כסף בענין. הבורות בפ"ת {0073-17} נדלדלו מרוב שימוש המים, אולם כשתהית השקאה ישובו המים לבורות ולא יהיו זקוקים לחברה. יש גם חשש של ספסרות בקרקעות לאחר שתהיה השקאה. מלבד חוסר חוק יש גם חוסר כסף. פיקא, אף כי הבטיחה, אינה נותנת כסף, וכן גם הציונים, ואי אפשר להתחיל נחוץ מינימום 150.000. החברה שלו יכלה להשקיע מכסימום 50,000. חוטי הנחושת אשר ימתחו על שטח של 200 קילומטר עולים 100.000 לירה. קבל רבע מיליון מטרייד שסיליטיס. מתנגד מאוד לסוכנות. כשורבורג עושה עסק לשם עסק זה טוב. אך כשיעשה בשביל פילנטרופיה יהיה רע. מונד הוא טוב בתור מכשיר ולא בתור מנהיג. אינו מאמין בדרך ההסתדרות הציונית, אינו מאמין גס בררך הקפיטליזם. נחוצה קומבינציה של שניהם. לדעתו צריכים היו להכניס את הגרנדים רק לעסקים ולא לסוכנות. הכשרתי את תשובתי למתווכחים על המצב בהסתדרות לדפוס. הסכמנו בשם המזכירות להשתתף בשלוש לירות להוצאת הוספה מיוחדת על המועצה. הערב ישיבת הוה"פ של א"ה. החלטנו לטלגרף מחר לחלוץ בורשו שידחו את הועידה עד שהוה"פ ישלח משלחת בעוד חדשים. לבד זאת ישלחו א"ה ומשרד הברית מכתב למפלגה על אחריותן לתוצאות של סידור דימונסטרציות.