יומנים > יומן - מלא 10/01/1939

1
of
Places:
United States
Brest
Nah̠shon
Sharsheret
The use of the photograph is subject to the Copyright Law, 2007
10.01.1939
216844
{P001} {0186-44} נ.י. 10.1.39 רוזוב מצא שאין לי תקנה אלא עקירה והחזיק אותי חצי יום, ולאחר שיישן אותי עשה את המעשה. הוא מבטיחני שבעוד יומים שלושה אהיה בסדר. --------------------------- בא אצלי סטרלצין. הוא קיבל טלגרמה מגולדה שאני בא לאמריקא, אבל הוא הלך להוונה ורק היום חזר. הוא הסביר מדוע אינו מטפל בנחשון ובמה הוא מטפל. מקצועו- שווק. הוא מומחה לכך ובעסק זה הצליח. מ"סיפון" אין לו מושג. סיפון דורש ידיעה רבה וכרוך בריסק. קוי האניות לרוב מפסידים. זהו גם עסק שדורש הון רב. קשה לדרוש כסף מציונים. יש להם מעט - והם נתבעים ונותנים לקרנות. הוא רוצה ללכת לאלה שאינם תורמים לקרנות ולעשירים. והוא בא למסקנה שהוא יכל לסייע לבנין הארץ- {P002} {0186-45} במקצוע שלו: בשווק תוצרת הארץ באמריקא. הוא עומד לייסד חברה של הון במליון דולר? בדעתו להציע ל"שרשרת" החניות ולמחסני "כל בו" מכירת תוצרת הארץ. הוא עושה גם רשימה של משפחות היהודים בערי אמריקא. יציע לכל משפחה קופון בעשרים או שלושים דולר וקטלוג של תוצרת הארץ הדרושה לאותה משפחה. ישתמש בפליטים גרמנים שילכו מבית לבית ויציעו הקופונים להקטלוגים. הצלחת השווק תהיה תלויה השלושה דברים: 1)טיב התוצרת והתאמתה לטעם האמריקני: הם ישלחו מומחים לארץ ליעץ את היצרנים איך להתאים טיב סחורתם לטעם האמריקני ואיך לארוז אותה. 2) כשרון ההתחרות. סחורות אלה צריכות להתחרות בתוצרת איטליה, ספרד, גרמניה ועוד. השווק צריך להיות מבוסס על יסוד מסחרי, ולא על צדקה, אם כי האלמנט של חובת הארץ ימלא תפקיד במכירה. 3) כמות, הכרתי שיהיו ביכלתו להספיק ליחידים ולמחסנים הסחורה במועדה ובכמות הדרושה. הוא לא יכל להתקשר עם מחסני "כל בו" אם לא ימציא להם הכמיות הדרושות. הוא שואל אם בארץ יש מוסדות קרדיט שיאפשרו ליצרנים ליצור הכמיות הדרושות- עד שיארזו וישלחו לאמריקא ברגע שישלחו לאמריקא - תשלם החברה ליצרנים. אמרתי לו שאיני בעל עסקים ואיני עוסק בענינים כלכליים, אבל עד כמה שאני יודע עוסקים בזה הבנקים בארץ ואין לי כל ספק, שאם יהיו הזמנות מאמריקא - ימצא הקרדיט בארץ לאפשר ליצרן להכין סחורה עד משלוחה לאמריקא, בכל אופן אתקשר בענין זה עם הארץ. הוא גם בדברים עם ארגונים קתוליים שיקנו תוצרת "הארת הקדושה", ויש לו תקווה להצליח. שאלתי את סטרלצין אם הוא יכל לעזור למסחרי-תרכיה, שלא יזקק לתיווך הגרמני. גרמניה קונה כ70%- של תוצרת תרכיה: (צמוקים, שטיחים, טבק, כתנה) - בחלופין. אבל היא מוכרת כל התוצרת באמריקא, ומקבלת הדולרים לעצמה. האם אפשר לסדר שהסוחרים האמריקנים יקנו ישר מתורכיה במזומנים ? הבטיח להתענין בדבר. {P003} {0186-46} שאלתיו על קפלן שבקר בארץ לפני שנים אחדות והבטיח מלווה של מליון לקה"ק. הוא מכיר אותו. הוא הפסיד יחד מליון דולר לפני כמה זמן, אך עדיין יש לו כסף, ועוד מתעניין בארץ. לדעת סטרלצין כדאי לראותו. מפרנקפורטר קיבלתי הבוקר מכתב לאמור: I wish I could greet you in person, but, as you know, my life is upside down now and I simply cannot make any plans for the future, which makes me afraid that I shall miss you this trip. I wish it were otherwise. Please forgive me this brief word. I am sub merged - - - -