יומנים > יומן - מלא 10/02/1957

{P001} {0157-35} 10.2.57, יום א' [[חסוי]] - בעתוני ערב יודעים כי אייזנהויר פנה לנאצר שיוותר על מצב מלחמה עם ישראל. אבן עושה משגה פטלי בעמדו על אך ורק על ביטול בליג'רנסי מצרי, ולא על הערובות שהחליטה עליהם הממשלה. שלחתי שלשום מברק עם הוראות לגולדה, אך כנראה אבן ממשיך ללכת בדרכו. מי יוכל לסמוך על הבטחת נאצר? - ביום הששי בא אצלי קפומצי. ממשלתו ביקשה ממנו להציע לי כי נסוג משרם- א-שיך, וממשלתו ועוד כמה ממשלות יציעה הצעה שאו"מ ישאר שם למען הבטיח חופש {0157-36} השיט. קפומצי מצדקי דווקא עמדתנו בעזה, אבל מפציר על נסיגה משרם א-שיך. אמרתי לו כי אם איטליה וארה"ב יבטיחו לנו להכניס הצעה על הישארות כוחות או"מ ברצועת המיצרים, ואם לא יתקבל רוב של שני שלישים הם מתחייבים בעצמם להבטיח חופש שיט - נזוז מיד. בארבע וחצי הביא לי יעקב הנוסח הסופי של האגרת לאייזנהויר (אבן הוסיף שתי פיסקאות) לחתימה בשביל לוסון. - בחמש באו אצלי בגין ומרידור. מבקש לדעת יחסי להצעתם על משאל-עם בשאלת עזה ושרם א-שיך. אמרתי לו שמה שהם מציעים אינו משאל עם במובן החוקי אלא פטיציה. מה שנחוץ עכשיו זוהי הסברה רצינית לכל החוגים העיקריים בעם מה הם הצימצומים שנוכרח לעשות במאבק זה אם יטילו עלינו סנקציות. לא טוב שהצבור יכריח אותנו לכניעה מפני שלא אמרנו לו תחילה מה צפוי לנו. זה מחייב הסברה רצינית - לחתום על פטיציה אין דבר קל מזה, עוד יותר קל מאשר להצטרף להפגנה. ובעריכת פטיציה לא תהא הסברה רצינית לעם. אחר כך אמר לי שהוא נוסע לחדשיים לארה"ב. גולדמן בידיעת אבן טלגרף שלא יבוא. אמרתי לו שלא שמעתי על כך מאבן, אבל יודע כי רבים באמריקא חוששים כי בואו עכשיו לאמריקא יזיק למאבק, כשידבר על גבולות היסטוריים ונהר פרת וכדומה. יש דברים שיש לחשוב עליהם אבל אף פעם לא לדבר עליהם. וסיפרתי לו שזה היה לדעתי המשגה הפטלי של זבו שהאמין בכוח הדיבור. בשיחה ידידותית אמר לי פעם: ב.ג. אינך יודע כוח המילה. ואז אמרתי: זוהי התהום שבין שנינו. אני מאמין במעשה, ואתה בדיבור. בגין אמר: כלום לא עשה זבו מעשים? שאלתי יצירת ההסת' הציונית החדשה? אמר - הלגיון. אמרתי לו הוא יצר רק לגיון מאונס - גיוס חובה באנגליה. בינתיים הגיע לוסון והשיחה נפסקה. {0157-37} - מסרתי ללוסון התשובה לנשיא. הסברתי לו כי כבר טלגרפתי התוכן לשגרירנו, בהנחה שהוא מסר לי מכתבו של הנשיא ונחוץ ששגרירנו יגיש תשובתי בוושינגטון. הוספתי לו כמה הערות נוספות: הדבר המצעיר והמדאיג אותנו ביותר - הוא האדליה שיש בהתנהגות או"מ - ופירוש הדבר ארה"ב - כלפינו. הסברתי גם הבעיות המעשיות וחשיבותן ואמרתי בדרך השערה שסעוד לא היה נוסע אולי לוושינגטון ועושה הסכם עם ארה"ב אלמלא הכינו לפני שלושה חדשים את נאצר והפחתנו כוחו בעולם הערבי, וספק אם זה לטובת ארה"ב והעולם החופשי לחזק שוב D. D. -נאצר בנצחון מדיני. - הרצוג אח"כ ניסח יחד עם המילטון המברק ל