יומנים > יומן - מלא 10/03/1941

{P001} {0064-06} תל-אביב יום ב' 10.3.41 שיחה עם ה ח' מ. ברכמן ד.ב.ג.: אין אני רוצה לשמוע מפיך - כרגע - על הענינים המעניינים אח התאחדות עולי גרמניה, על הענינים הכלכליים, אלא: באיזה מידה התאקלמו העולים הגרמנים בארץ במובן הרחוני, הארצישראלי והציוני? (ב) פה גדול אחוז הגרמנים שהם זרים לגמרי להלך הרוחות כארץ, וא'י היא בשבילם סתם ארץ. הקומפלקס השני: מה נעשה בחלק הציוני של עולי גרמניה, איזו רוחות מנשבות שם ואיך אפשר להפעיל את ציוני גרמניה הנמצאים בארץ לנסיון ליצור מתיחות ציונית בארץ. מ.ב.: האם על הגרמנים מה"רייך" הקדום או מ"גרמניה של היטלר"? ד.ב.ג.. דבר על הכל. מ.ב.; יש שלושה סוגים של זיונים גרמנים: ציוני גרמניה, ציוני אוסטריה וציוני צ'יכוסלובקיה. בין ציוני צ'יכוסלובקיה ובין דיוני גרמניה יש קונטקט ידוע, אולם ציוני צ'יכיה מאורגנים לחוד, גם מבין ציוני אוסטריה מאורגן חלק קטן מה, סביב פנקס. אוסקר ורינבוים מטפל בצייני אוסטריה לחוד עד כמה שהוא יכול להכניסם תחת כנפי הברית, ב"לאנדס מאנשאפט". אין לו כל ערך מכריע, מה שאין כן לפנקס שלו יש ערך מכריע. ד.ב.ג,: בצופן אישי או כאיש המזרחי? י.ב.. באופן איטי, בהשפעתו נמצא חוג די גדול בת'א, כ1,000-800-. מלה על חברות זו' החברות בהתאחדות עולי אוסטריה של פנקס ובהתאחדות עולי גרמניה אינה חברות אידיאולוגית, היא חברות - עד כמה שאפשר לומר -ש סוציאלית. כלומר אנ ים אלה תלייים במשרדי התאחדות עולי גרמניה או בהתאחדות עולי אוסטריה. אדם נכנס למשרד ומבקש משהו. מכניסים אותו לחוך הכרטיסיה. משלמי מסים הם בהתאחדות עולי אוסטריה כ300-200-, בהתאחדות עולי גרמניה כ4,000-. בין הצ'יכים אין פילוגים. יש קואופרציה בינם לבין התאחדות עולי גרמניה בשטח של עזרה סוציאלית ועד כמה שהם קשורים במחלקה הגרמנית של הסוכנות. התאחדות עולי גרמניה הס אנשים מח:ומר אחד וצין להשוותם לעולי אוסטריה. אנשי התאחדות עולי גרמניה מגרמניה ממש אם הם אפילו אינם ציונים, אינם ציונים נלהבים, הרי בכל זאת חינכום, עברם המדיני הוא אחר מאשר של עוליי א אוסטריה, אם לומר במלה מסודרת, אם מדברים על אספסוף, פחות הוא בין עולי גרמניה כאשר בין עולי אוסטריה. עולי צ'יכיה במוכן .זה הם ככלל יוצאי דופן לטובה הם העלו אתם לארץ ישראל את כל הטוב הידוע לכל ציוני אשר ביקר פעם בצ'יכוסלובקיה. הקואופרציה בינם לבין ההסתדרות הציונית, החלוץ, כל המסורת הציונית הטובה לא נשתנתה. מספר חבריהם כ10,000-6,000-. חלק מהם אמנם נמנה בבת אחת גם על התאחדות עולי גרמניה. הם נמצאים בערים, במושבות, בקבוצות. בקיבוצים, בכל פינות הארץ. {0064-07} ד.ב.ג.: היכול אתה להגיד לי מה הוא אחוז הפועלים ביניהם? מ.כ. : איני יודע. ד.ב.ג.: ומחו בכלל מספר חברי התאחדות עולי אוסטריה וגרמניה? מ. ב. : התאחדות עולי גרמניה ואוסטריה הקיפה בערך 20.000 איש, אבל חברים ממש, כפי שאמרתי, 4,000, והם משלמים מס חדשי של 20 מא'י לחודש. נם בהתאחדות זו נבדלים הגרמני מהרייך מהאוסטרים, מלחמה זו בין האוסטרים והגרמנ נמשכת גם בהתאחדות, הימניים שבר הם פעולי אוסטריה. ד.ב.ג.: כסה אוסטרים הם בין 20,000 אלה? מ. ב. : בערך 8,000 בין ה2,000-, וב1,000- בין 4,000 משלמי המסים, הם גם אינם משלמים באותו הסדר בכו עולי הרייך. את המאורגנים מסביב התאחדות עולי גרמניה יש לראות כציונים, יש עוד המאורגנים פכביב בתי כנסת, ישיבת ציון" כתל-אביב, אמת ואמונה" בירושלים וחיפה, קיים עוד הק.י.פ., איגודים אלה הם ציוניים, אבל יש גם איגודים בלתי ציוניים, כסו איחוד האנשים שהיו בקונבנט המתנגד לק.י.פ., סי שהיו בדאכוי, איחוד זה בתל-אביב מקיף הוא כסה מאות איש, ויש עוד ארגונים סוציאליים שונים. הציונים הם מאורגנים סביב התאחדות עולי גרמניה, ויש ארגונים rאין להם כל נגיעה עם הציונות, כמו ק.ס. וא.ג.ס.צ. - אלה הם איגודים אקדמאיים. ד.ב.ג.: ו.אם אנשים אלה אינם רואים את עצמם גם פח כיהודים. מ. ב.. : בארגונים סביב בתי הכנסת יש לימוד השפה העברית, השתתפות בהסתדרות הציונית על ידי רכישת השקל, אין אלה אירגוני מתבוללים, או אם להגיד נכון יותר, הרי אלה הם מומחים להתבוללות. ואם הם עתה בא'י, הרי יש להתבולל בעם היהודי היושב פה. אתם אפשר אמנם להסתדר בכל הענינים הפוליטיים, אין אצלם הויכוח סביב הפילוסופיה של הציונות כפו אצל וולטש ושל אחרים, וגם העקשנות אינה כל כך גדולה בחוגים אלה, ואין איגודים הרוצים להשאר זרים פה. יש לציין כי נם בהתאחדות עולי גרמניה ואוסטריה נשאר ההבדל בין "אוסט-יודע" ו"וועסט-יודע" כפי שהיה בגרמניה, אי אפשר ל"אסט-יודע" להתמודד עם קורט בלומנפלד או עם לנדויאר. ה"אוסט יודע" מתאקלם בארץ יותר מהר מאשר ה"וועסט-יודע", יש לו קשר אחרים לחוגים השונים בארץ, מאשר הגרמני ה"אמיתי", אותם ההבדלים שהיו גם בחו'ל עקב היותו ממוצא אחר הוא מוצא קשר אינטימי יותר וקל יותר ליושבי הארץ. אין הוא יכול להדמות ל"וועסט יודע", ורב אומרים שהוא יכול להסתגל יותר מהר מפני בסבות שמניתי זה עתה, ואנחנו - מוסיפים הם - לא שנינו את דעתנו אשר היתה לנו בגרמניה, כמו שהבינו את עניני הציונות אחרת, כך אנו מביבים אחרת את עניני הישוב, את עניני הארץ למעשה. מלבד זאת הם מקיימים את כל המצוות המעשיות של הציונות בארץ. והם מפתחים את דעתם המיוחדת ורוצים להשפיע במובן זה. סתם יהודי לא יבין את תפיסתם, ורק הגרמנים עלולים להבין את תכנית לנדויאר, כי לחם בכל זאת "אופי" משלהם, הם מבינים אחד את השני, הם אומה מיוחדת. למשל: בעירית תל-אביב יושבים פליכס רוזנבליט ופריץ נפתלי, שני קצוות בהשקפת העולם, ובכל זאת מתבלט לא פעם האופי {0064-08} הגרמני של שניהם, איך שלא יהיו הענינים בכל זאת "דויטש לייבט דויטש". ד.ב.ג: וזה גם הנוער ? מ.ב.: יש חלק ביניהם שהוא נבדל מהם. אלה אנשי המשקים, אבל לא כן פועלי המושבות והערים, הם בכל זאת קשורים להתאחדות עולי גרמניה. עד כמה שהם אינם קשורים במפעל ההתישבותי. כמוהם גם בהתישבות הגרמנית הפרטית של רסקו וכו'. אם כי לפעמים קרובות המפעל ההתישבותי הופך את העור, ואין לבוא לרמת השבים ולספר דברים סתם על אירגון הישוב, ככתוב בתוכנית לנדניאר. אמנם יש חלק מהם מאורגנים במפלגות, אבל זה חלק קטן מאד, והם מאורגנים במפלגות השונות, והם שוללים שלהתאחדות עולי גרמניה יש יעוד ציוני מיוחד וגדול, כאשר האחרים שאינן במפלגות או באירגונים פוליטיים אינם שוללים דבר זה. על תוכנית לנדאויר רק מילים אחדות: זו היא "נאש-פראגראמם", לזמן המלחמה צריך הכל להיות מרוכז בשביל המלחמה, ומעשים כמו סביב "פטריה" אסורים, הווכוחים על הגיוסים הם "קוואטש", צריך להתגייס ותו לא. הדבר השני הוא ארגון הישוב. בכנסת ישראל מיוצג רק חלק קטן, כי מיוצגים בו רק אלה המרגישים את עצמם קשורים למפלגות, ואלה כ10.000- איש, והם שולטים בארץ, הועד הלאומי הקיים עתה הוא אינו מתאים לרכז את היהודים, צריך לארגן ארגון מיוחד של האבטונומיה היהודית בארץ ישראל, אירגון לשעת המלחמה, יכולים לשבת בו חברי כל המפלגות, הרוב המכריע אינו יוכל לחיות כמפלגות, וכלן צריך לארגן את הישוב בצורה אחרת. בשעה 11:00 בא אלי ל.ש. ושוחחתי אתו על עניני התעשיה.