יומנים > יומן - מלא 10/10/1963

{P001} {0198-167} ,10.10.63 יום ה' כחבתי הבוקר רשימה על אדנאור (המתפוטר בימים אלה), ובאחת עשרה שלחתי אותה לחיים על מנח שימסרה עוד היום לפרסום בג'רוסלם פוסט הלילה. ב-Scientific American של ספטמבר יש תיאור מלא ואובייקטיבי ממצבה הכלכלי של הודו: שטחה 721.000.000 אקר (כלומר 2.884 מיליון דונם), מזה חלק חמשי יערות, 2 חמישיות מעובדות, 20% של השטח המעובד מושקה, ז"א 280.400.000 אקר מעובדים, 58.080.000 מושקים. 80% מהשטח המניב מגדל תבואה וקטניות, זה עיקר האוכל. {0198-168} הגשם הוא עונתי, פעם או פעמים בשנה, רובו בקיץ. מונסון זעום גורם לבצורת. שמים עכשיו לב להשקאה. זה מבטיח יבול ונותן 3-2 יבולים בשנה. כרקע כשבעים אקר מושקים. סבורים כי אפשר להשקות עוד 100 מיליון אקר. יש בהודו אוצרות של מינרלים: עפרות ברזל ממין משובח, כ21- ביליון טון - )Bouscite( פחן משוער כשני ביליון טון. יש הרבה בוקסייט עפרות אלומיניום - יש הרבה. הודו המיצרת הגדולה ביותר של מנגז. יש גבס וקצת זהב ונחושת ועוד. כמקור אנרגיה יש בהודו 50 ביליון טון של פחם עד עומק של 2000 רגל. חיפושים התחילו לפני שש שנים גילו שדות נפט חדשים בגוג'רט ובאסם. מקוים להגיע בשנים אחדות ל7- מיליון טון נפט גס. בקרלה יש מקור עשיר של טוריום שיצליח לאנרגיה אטומית. האפשרות של כוח מימן הנערך כ40- מיליון קילווט לא נוצלו אפילו .10% כ360- מיליון הודים חיים ב570.000- כפרים. יש 2690 ערים ועיירות, רק ב107- יש יותר ממאה אלף איש, ובשבע - יותר ממיליון. הישוב העירוני גדל במהירות כפולה מזו של כל הארץ. כ25.000- ערים וכפרים יש להם חשמל, לפני עשר שנים היה רק ל.4000- החקלאות מעסיקה 70 של העובדים והעובדות. 130 מיליון מתוך 188 מיליון עובדים ועובדות. העובד החקלאי משחכר רק 40% מהשכר הממוצע של עובד במקצוע אחר. התעשיה בבתי חרושת מאורגנים תורמים רק 10% של ההכנסה הלאומית, ומעסיקה פחות מארבעה מיליון פועלים. האוכלוסיה גדלה 25% לשנה. מחצית האוכלוסיה היא פחות מ20- שנה. זקנים מבני 60 יש רק .5% בשנת 1975 תגיע - יתכן - כמות העובדים ל250- מיליון, פי ארבעה מכוח העובד עכשיו בארה"ב. ההכנסה הממוצעת היא 80 דולר לשנה. העניים ביותר צורכים רק כדי 4 סנט ליום. הצריכה של 5% העשירים ביותר אינה עולה על 50 סנט ליום (?). העני צמוד לתפוקה דלה. היבול של אורז הוא שליש מזה שביפן. היבול של כתנה 20% מזה שבמצרים. הסיבה - טכנולוגיה ירודה. מכסימום הבעלות על קרקע {0198-169} הוא 30 אקר. למיסיונים יש רק 2 אקר ופחות. גם מצבו של הישוב הבלתי חקלאי הוא לא יותר טוב. רבים עוסקים במלאכה כפרים ומשתמשים בכלים פשוטים בלי כוח או במעט כוח. להגדיל צריכת דגן בשתי אונסות לאיש ליום ידרש להוסיף 9 מיליון טון של מזון. זה מחייב הגדלה ב10%- של התפוקה או יבוא של 750 מיליון דולר, שזה יותר מחצי היצוא ההודי. כמו כן לספק ל4- או 5 מיליון עובדים שנוספים בכל שנה בציוד של 200 דולר כ"א יגיע לביליון דולר לשנה ככל הסיוע מן החוץ שהודו מצפה לקבל לחומש השלישי. הגידול הטבעי הרב בולע חלק גדול של ההשקעה הדרושה לשמור על ההכנסה הממוצעת לאיש. הפתרון הוא בשכלול הטכנולוגיה של הייצור והחינוך. החסכון של מעט העשירים אינו מספיק. ההתקדמות בחומש הראשון והשני: הכנסה הלאומית עלתה מ21- ביליון דולר (99 ביליון רופי) בשנות ,1950-1 ל30- ביליון דולר (142 ביליון רופי) בשנות .1950 למרות גידול האוכלוסין בעשור (80 מיליון) עלתה ההכנסה הממוצעת ל19- סנט ביום. התפוקה החקלאית גדלה ב37%- ובתשעשיה ב.100%- בשנת 1961 ביקרו 4 מיליון ילדים בגיל 17-6 (60% של כל הילדים בגיל זה) בב"ס, ב1951- רק 19 מיליון .43% מספר התלמידים בב"ס תיכונים וגבוהים גדל בקרוב פי 2 וחצי. בשנת 1960 היו 100 ב"ס תיכונים ולהנדסה. לפני העשור רק .49 מספר המהנדסים לכל מיליון תושבים גדל מ150- עד .250 אורך החיים הממוצע עלה מ32- בשנת 1950 עד 42 בשנת .1960 בחומש השלישי (עכשיו) מנסים להעלות ההכנסה הלאומית ב,30%- הייצור החקלאי יגדל ב.27% בחומש הרביעי (שיסתיים ב1971-) מקווים לייצר 19 {0198-170} מיליון טון של Ingot Steel , רבע מיליון טון של אלומיניום, 25 מיליון טון של צמנט, שווי של 4 ביליון דולר מכונות, 170 מיליון טון פחם, 24 מיליון קילווט חשמל, 2 מיליון טון זבל חנקן, 125 מיל'ון טון של זרעוני אוכל ו400- מיליון טון משאות ברכבת. בשנת 1950 ייצאו 1.4 מיליון טון Ingot, Steel 3.700 טון אלומיניום, 2.7 מיליון טון צמנט, 33 מיליון טון פחם, 2.3 מיליון קילווט חשמל, 9000 טון זבל חנקן, 50 מיליון טון זרעוני מאכל, משאות ברכבת 92 מיליון טון. לשם כך היא צריכה להשיג עזרה מן החוץ ביליון דולר לשנה. .)PITAMBUY PONT מהמאמר של( - אחמול טלפן שזר לפוליה (כשערכתי הצעדה לפנות ערב) כי פרופ. קופמן נפטר. ראיתי אותו בפעם האחרונה בביתו לפני שבועות אחדים בטרם באתי הנה. פניו הבהילו אותי. הוא היה רזה ומצומק, והתהלך בקושי. דיברתי אתו על גמר ספרו "תולדות האמונה הישראלית" והוא ענני ביאוש שכוחותיו הולכים ואופסים. ורק הערב הודיעו על כך בקול ישראל. היה בן 74 במותו ובא לארץ כשהיה בן ,29 ז"א בשנת 1918 (או 1919?). היה בלי ספק גדול חקורי החנך בעברית, ואולי לא רק בעברית, אבל היה דוגמט, וכשהעובדה סתרה הכללתו - ביטל העובדה. יש להצטער צער רב על שלא גמר את ספרו.