יומנים > יומן - מלא 10/11/1951

{P001} {0035-30} 10.11.51 שרף הביא את בלוך המומחה הכספי מהאו"מ. המצב זא טוב. רעב עממי ומצב מצור. בצבור מצב התפרקות ( malaise) . סיבות כלכלית. בעיה ר.אשונה - מאזן התשלומין, הפתרון - גלוי אוצרות טבעיים חדשים ופיתוח הקיימים. לע"ע יש להרחיב הקיים ולנצל היטב כוח האדם. לא מנוצל עכשיו כי חסר ה- incentive . בשנים הקודמות היה "פיתו לא כלכלי - עצמאות, נצחון. עכשיו אין זה. תוספת שכר לא מועילה - כי אין סחורות לקנותה בכסף הנוסף. .יש לבנות כלכלה על יסוד חסכון הרכוש, ולא הסכון עבודה. מקור הרע בצבור - אין [ כתב יד באנגלית ]. בארץ יש מערכות שונות של לויאליות. האדם לויאלי לקבוץ, למו למפלגה, להסתדרות - לא למדינה. לקבוצים אלה יש כוח מוסרי רב. לא דואגים כל כך לרווח פרטי. אבל נאמנים לגוף צבו לא למדינה. ויש לעשות אפיל פוליטי על בסיס כלכלי. מאזן התשלומין מכריח אותנו להיות לא יעילים. למען קמץ מטבע חוץ אנו מבזבזים עבו קבוץ גליות מטיל על המדינה הוצאות רבות, אבל עלינו לשקול צרכינו בטווח ארוך, מבחינה איסטרטיגית ולא טקטית. עכשיו יש רק גוש תכסיסית לתקתיב. גם באמריקא לפני 1929 לא היתה איסטרטיגיה תקציבית. היו רק הקצבות לצרכי השעה. יש לראות כל ההיקף של הצרכים הצבאיים, המדיניים והכלכליים. דרו'.ה מדיניות נועזת של הכנסה. אין לשעבד התכנון הכלכלי לתכנון הכספי, אבל יש להתאים התכנון הכספי לתכנון הטכ התפקיד הכלכלי מכריע לגבי עתיד הארץ. יש לבדוק מדיניות ההכרעה. קיימת פיקציה שהפיתוח אפשר לממן ע"י מלווה. זה אי אפשר. כל מלווה מעלה המחירים, מגביר אי השו אי היושר, הקבוץ יוסיף לעסוק בשוק שחור לטובת קבוצתו ולרעת המדינה. {0035-31} עד עכשיו לא יכלה דהיות מדיניות הכנסה. היה צרכי צבא, עליה גדולה. היה מחסור בשכון הפקידים, ורבוי פקידים בחדר הפריע לעבודה, לא היו פקידים מוכשרים, לא שלמ משכורת נאותה, היו הרגלים רעים של הצבור, היהודים על פי טבעם הס "מתנגדים" - לא התנגדו בהצבעה נגד ב.ג. אבל לא עשו מה שנחוץ לב.ג. יש לשנות כל שיטת ההכנסות. הופיע בענ'ן זה בפני וועדת שריס. הוא מציע הקטנת שעור הפרוגרסיביות במס הכנסות. השיא 80% ולי: יותר. יש להקל על המינימום. ההקטנות יעלו למדינה בערך 4 מיליון. לעומת זאת יש להטיל מס על רווחים ממכירה מכונות או כלים, יש לשכלל מנגנון האוצר ולהחכיר בעונשים. יש אי-צדק: השכירים משלמים מס הכנסה מיד, העובדים ברשות עצכם לוותר שנתים שלוש. יש לחייב אותם לרשום הכנסותיהם. כי שאינו מנהל חשבון הכנסותי .,סור דו לערער על הערכת המס שמטילים עליו. יש להגדיל כסיס עקיפים. יש להגדיל מ מותרות. עכששיו "הסיפוק" הוא 35%. זה לא מספיק. יש להעלות במקריב ידועים עד י.200. ל.: על צרכים חיוניים - :.לא על מותרות. זה יעלה מחירים וזה רצוי. מחיר המכונית עלתה מארבעה עד עשרת אל ים. יש מעט אבטובוסים. יש להטיל מס גבוה על מכוניות של מותרות. מבזבזים הרבה דלק. יש להעלות המס על הדלק. זה יעלה מחיר הנסיעה. כרגע נוסעים יותר מדי. דלק תעששיתי אין להעלות. יש להטיל מסים גבוהים ע רכוש, על ירושה, על מתנות. הגיש כבר שלוש תכניות לי.וצר. ימסור די תזכיר לפני צאתו. - שרף הביא לי טענות ויצמן - הוא מוסת על ידי ווירה. אינו יודע כלוס מהנעשה. לא רוצה להבהר מחדש. בו:מש בא אצלי דייוויס לפי הזמנתי. נוכח גם איתן. אמרתי לו שבלי קשר עם הפיקוד ובלי השתתפות בו רצוי לבוא לידי תכנית משותפת על חלקנו בהגנת מזרח ההיכון. השיתוף דרוש עם אה"ב ואנגליה - כי אני מניח שהם יחד. דייוויס אישר זי.ת. ח קנו יתכן ב-א-כוח אדם. יש לאכנו וזיינו. אנו רוצים לשלוח טובי חילינו לאה"ב ולאנגלי ויש להשיג נשק אמריקני - כי דרו.ה אחידות הנשק. ב-סדנא בשעת צורך כשבמה"ת יהיה צבא רב - ..נגלי "מריקני, ועוד - יצטרכו לתיקון מכונות, כליס, והספקת חלקי חילו {0035-32} ועוד. אנחנו נוכל לעשות ז ת. יש לפתת התעשיה שלנו. חסר לנו חומר גולם ודרו ות אולי עוד ככונות. האנגלי הציע לנו פיחוה תע.יות - וזבל הטילו עלינו להשיג חומר גולם - וזהו הדבר שחסר לנו. ג - יש לעזור לפתח התחבורה - נמל חיפה, הרחבת שדות התעופה הקיימים ובנין הדשים, כבישים ורכבת מחיפה לאילת. ד- מלאי. יש להכין בעוד זמן בארץ זו מלאי של מזון ודלק. יש לעשות כל אלה כחוץ למסגרת הפיקוד ובלי קשר אם הערבים ישתתפו או לא ישתתפו. זה צריך להיות סידור בינינו ובין אה"ב ואנגליה. כשסיפרתי לדייוויס דברי אולסופ על שנוי הממשלה במצרים בעוד חודש עברה עננה על ניו ואמר שזוהי סברה של עתונאי. דייוויס אמר שהוא רואה קשיים חששים אצלנו, וביחוד בצבא, לגילוי סודות שזה לא יגיע לאויב, והנספחים הצבאיים יודעים כה פתוח מא. ר בכל ארץ, פחות מאאשר הנספחי שלנו יודעים באה"ב. הוא מבין החשש, אבל א) איקס רוצים להדור לסודות, ב) יש להאמ לאנשים שיקבלו ידיעה מוסמכת. מטעם זה כנראה אין אנו רוצים בסיוע צבאי. אמנם הם לא הציעו לנו סיוע צבאי, לא הציעו גם לערבים, ואין מקום לסירוב, אבל אינו מבין הפחדים והזהירות המופלגת. שאלתיו אם "הקשיים" שהזכיר מתיחסים להצעתו - או רק לענין הסיוע הצבאי. אמר לסיו הצבאי. גם הוא כמוני מהרהר בכל, הוא שמח לתכנית קונסטרוקטיבית שאני הצעתי, אם כי לפי שעה רק באופן פרטי, אבל מחשיב שיהה פרטית זו אתי. הוא סבור שאין יסוד לחששות. הוא סבור שצריכים לבוא מומחים מעטים, בלי פרסום ובלי מדים ויעבדו רק יל הצרכים במידה שיפנם, אבל לא יתערבו ולא יגלו סודות. אמרתי לו שיש לנו שני חש:שות, ואני רוצה להעמידו על רצינותם: א - עליה. אין אנו רוצים לעפות כלוס שיתן תואנה להפסיק העליה מארצות המזרח או למנוע חידושה. ב) בטחון. אנו מוקפים אויבים, ואנו חרדים לבטחוננו, ואין אנו רוצים שידיעות יגיעו אליהם. אין לצבא שלנו מדיניות משלו - אני אחראי לכל פעולות הצבא הוא אמר שהם מעריכים מאוד מאד ענין העליה, ושאל (בהערה שאין אני מחויב לענות אם איני רוצה) אם פנו א.ינו בטענה מרוסיה. אמרתי שאני יכול פענוח ושניה לענות: לא פנו אף פעם לא פה ולא {0035-33} במוסקבה. לפני זמן מה היה לצירנו שיחה ידידותיה עם וישינסקי על עליה קרובים כרוסיה, ולא היה כל רמז בדברי וישינסקי כאילו אנו "מכורים" לאמריקא, דו כי בעתונות הסובייטית יש דברים כאלה. דייוויס עשה לעצמו ר ימות מדברי, השיהה נמשכה כ עה. - בערב יצאתי לשרון לבקר צל עמוס.